קדחת הנילוס המערבית בישראל – מה הסיכון, כיצד להיזהר ומתי לפנות לרופא?

בשבועות האחרונים דווח על התפרצות משמעותית של קדחת הנילוס המערבית בצפון תל אביב, כאשר שישה תושבי שכונות רמת החייל, שיכון דן והמשתלה – כולם בני 60 ומעלה, אושפזו במצב קשה בביה"ח איכילוב בעקבות הידבקות. בימים האחרונים - שתי נשים כבנות שמונים מפתח תקווה וראש העין, נפטרו כנראה בשל המחלה בבית החולים בילינסון וכמות האשפוזים עלתה. מתחילת חודש מאי, מאובחנים 19 מקרים כאשר 17 מתוכם אושפזו. ישנם גם שלושה מונשמים. בתי החולים המובילים בטיפול במקרים אלה הם בילינסון, שיבא ואיכילוב. מערכת הבריאות בישראל מודאגת וגוברת החשיבות בהעלאת המודעות לנגיף.

על אף שמרבית המקרים קלים, המחלה עלולה להסתבך לתופעות כמו דלקת קרום המוח ופגיעה במערכת העצבים, בעיקר בקרב אוכלוסיות פגיעות. לכן, רשויות הבריאות ממליצות לנקוט אמצעי זהירות כגון שימוש בדוחי יתושים והימנעות ממקומות עם ריכוזי יתושים גבוהים, במיוחד בשעות הערב והלילה. כעת, חשוב יותר מתמיד להיות מודעים לסימפטומים, גורמי הסיכון והדרכים להתגונן מפני הידבקות. מהי קדחת הנילוס המערבית, מהם הסימפטומים, כיצד להיזהר ומתי חייבים ללכת לרופא? הכל בשורות הבאות.

מהי קדחת הנילוס המערבית?

קדחת הנילוס המערבית היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף ממוצא טבעי השוכן בעופות. הנגיף מועבר לבני אדם ולבעלי חיים אחרים באמצעות עקיצות של יתושות בית שניזונו מעופות נגועים. למעשה, מדובר במחלה הנכנסת לקטגוריית הזואונוזות - מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם.

שכונות עבר הירקון בתל אביב. רצף הידבקויות. צילום: שאטרסטוק

המחלה אינה עוברת מאדם לאדם, אלא רק באמצעות עקיצות היתושות הנגועות. אף כי ברוב המקרים היא גורמת לתסמינים קלים בלבד, קדחת הנילוס המערבית עלולה להסתבך לתופעות חמורות ובקרב מבוגרים ואוכלוסיה פגיעה היא עלולה להוות סיכון ממשי לפגיעות נוירולוגיות חמורות.

קדחת הנילוס המערבי בישראל

המחלה נפוצה בישראל זה עשרות שנים ונוטה להופיע בעיקר בחודשי הקיץ. ההתפרצות הראשונה תועדה בין 1950-1954, ואחריה בשנת 1957. בשנות ה-70 וה-80 נרשמה שוב פעילות מוגברת של הנגיף. ב-1997 אובחנה המחלה בעופות, ובשנת 2000 היתה התפרצות גדולה של יותר מ-400 מקרים בישראל. מאז שנת 2001 ועד היום מדווחים מדי שנה עשרות מקרים בודדים.

מי עלול להיפגע מהמחלה ומהם האזורים הנגועים?

מדי שנה נפגעים בישראל כמה עשרות חולים, רובם בני 60 ומעלה. האזורים הנגועים במיוחד הם השרון, חדרה, זיכרון יעקב, בנימינה וקיסריה, אך מקרי הידבקות תועדו בכל רחבי הארץ. בהתפרצות האחרונה הנוכחית, כל החולים הם תושבי אזור צפון תל אביב.

הסימפטומים של קדחת הנילוס המערבית

במרבית המקרים, קדחת הנילוס המערבית גורמת לתסמינים קלים הדומים לשפעת. הסימפטומים הנפוצים כוללים חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין ופריחה. לעתים המחלה מלווה גם בבחילות ושלשולים.

עם זאת, חשוב לזכור שבמקרים נדירים יותר של כ-1% מההידבקויות, המחלה עלולה להסתבך ולהוביל לסיבוכים חמורים במערכת העצבים. סימנים אלה מצביעים על פגיעה נוירולוגית ועשויים לכלול תופעות כמו דלקת קרום המוח (מננגיטיס), דלקת מוח חריפה (אנצפליטיס) או תופעות של שיתוק נוירולוגי פתאומי וחד.

תקופת הדגירה של המחלה לאחר העקיצה הנגועה נמשכת בדרך כלל בין חמישה ל-21 ימים, והסימפטומים במקרים הקלים נמשכים לרוב שלושה עד שישה ימים. חשוב להיות ערניים לסימפטומים ממושכים או חמורים כגון חום שנמשך מעל שבוע, הקאות מרובות או ירידה במצב ההכרה, המחייבים התערבות רפואית דחופה.

סימני האזהרה: מתי ללכת לרופא?   

סימני אזהרה המחייבים פנייה מיידית לרופא הם:

- חום ממושך מעל שבוע

- הקאות מרובות בכל ניסיון שתייה

- אי מתן שתן מעל 10 שעות

- נשימות מהירות (מעל 20 לדקה במבוגר, מעל 40 בילד)

- ירידה במצב ההכרה

- רתיעה מאור

- כאבי ראש חריפים וחריגים

הגורמים והתקופה הקריטית להדבקה

התקופה הקריטית להדבקה במחלה היא החודשים החמים והלחים של הקיץ והסתיו. בחודשים אלה היתושות פעילות ומתרבות, ויכולות להעביר את הנגיף בקלות. מזג האוויר החם והלח בעונות אלו מגביר את פעילותן ויוצר תנאים אידיאליים להתרבותן ולהפצת הנגיף.

גורמי הסיכון להידבקות קשה

כפי שצוין, למרות שמרבית המקרים הם קלים, קיים סיכון להסתבכות המחלה בקרב קבוצות סיכון מסוימות. הסיכון הגבוה ביותר להידבקות קשה קיים אצל קשישים, חולים במחלות כרוניות, חולים עם מערכת חיסון מדוכאת או ירודה (כמו חולי סרטן) או תינוקות.

מקורות ההדבקה

המחלה אינה עוברת מאדם לאדם, וגם כלבים וחתולים אינם מהווים גורם סיכון להידבקות בני אדם. העברת הנגיף לבני אדם מתרחשת אך ורק באמצעות עקיצות יתושות שניזונו מבעלי חיים, בעיקר עופות, הנגועים בו. לפיכך, חיוני להתגונן מפני עקיצות יתושות.

איך להתגונן מפני הידבקות?

מאחר שאין כרגע חיסון זמין למחלה (חיסון נמצא בשלבי ניסוי), הדרך היחידה להתמודד עימה היא למנוע עקיצות יתושות. משרד הבריאות וגופים רפואיים אחרים ממליצים להשתמש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף ובחדרי המגורים, להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על ידי לבוש ארוך ובהיר, להפעיל מאווררים בבית, במרפסת ובחצר ולהתקין רשתות על חלונות ופתחים.

על פי ההנחיות, חשוב לדאוג לסביבה בטוחה ככל הניתן ומומלץ לצמצם מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים. כמו כן, חשוב לאתר ולסלק מכלים וחפצים העלולים לאגור מים במרתפים, גגות ובסבך הצמחיה. יש להחליף מים במכלים לפחות אחת לשבוע, לכסות בריכות נוי ולרוקן מרזבים.

תיאום עם הרשויות וצוותי ההדברה

בנוסף, רצוי לתאם עם הרשויות המקומיות ועם המשרד להגנת הסביבה במקרה של התפרצות ידועה באזור המגורים. הם יכולים להנחות בנוגע לפעולות ניטור, הדברה וצמצום מפגעי יתושים. חשוב לדווח לרשויות גם במקרה שנתקלים במוקדי התרבות של יתושים כגון מים עומדים או דליפות מים במרחב הציבורי. צוותי המזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה יטפלו במוקדים אלה.

חיסון והתקדמות הטיפול הרפואי

נכון להיום, אין חיסון או טיפול רפואי ספציפי לקדחת הנילוס המערבית. בשנת 2015 החל שלב הניסויים הקליניים לחיסון שהוכח כיעיל בניסויים על חיות מעבדה. טיפול לחולים מאושפזים כולל תומך של נוזלים, תרופות לשיכוך כאבים וחום, ומעקב אחרי המדדים החיוניים.

יכולת ההידבקות החוזרת ולקחי העבר

חשוב לציין כי הידבקות בנגיף אינה מחסנת מפניו, ומי שנדבק בעבר עלול להידבק בו שוב. מקרי ההידבקות הרבים בעבר, כמו במהלך ההתפרצות הגדולה של 2000 שבה דווחו למעלה מ-400 מקרים, אמורים להיות אותות אזהרה למקבלי ההחלטות והציבור כאחד.

יש לשמור על ערנות גבוהה בימי חום ולחות, לצמצם את מקורות התפשטות היתושים, להיעזר ברשויות, וכמובן, לפנות למרפאה בהקדם עם חום ממושך או תסמינים נוירולוגיים אחרים המעידים על הידרדרות במצב. רק בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את מספר הנפגעים.