טיפול בהזעת יתר: המדריך המלא עם כל סוגי הטיפולים

הזעת יתר, או בשמה הרפואי היפרהידרוזיס, היא תופעה מוכרת למדי אך רק בעשורים האחרונים היא זוכה להכרה ולתשומת לב ראויה, כפי שראוי להתייחס לבעיה המטרידה מאות אלפי אנשים וגורמת להם לתסכול עצום. הזעת יתר בכל הגוף, או הזעה רק באיבר אחד (למשל, הזעת יתר בראש ובפנים), משבשת את אורח החיים באותה מידה, מפריעה להנאות הקטנות בהיומיום ואפילו יכולה לשבש מהלך קריירה (כי מי ירצה להושיט יד ללחיצה רטובה) ועוד לא דיברנו על רומנטיקה.

בעוד שהזעה היא תהליך טבעי וחיוני לוויסות חום הגוף, עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם היא בגדר "תקלה", שהופעתה משבשת להם את סדר היום, ולא בגלל שהם מתרגשים יותר או שנדרש מהם מאמץ יתר בפעילות (כי הם אולי לא מתאמנים או כי הם כבדי משקל לדוגמה), אלא שיש לכך סיבות פיזיולוגיות.

הזעת יתר ראשונית או מוקדית, שמופיעה ללא מצב רלוונטי כמו פעילות גופנית, היא הפרעה שכיחה הפוגעת בכ-1% מהאוכלוסיה. זהו מצב מביך עבור מי שמזיע פתאום מעבר למה שנדרש לוויסות טמפרטורה רגיל. הזעת יתר מופיעה בדרך כלל בילדות, וכמעט תמיד עד גיל 25. לא תמיד הסובלים מהמצב פונים לעזרה רפואית, מאחר שלא תמיד הם מבינים שזו בעיה שניתנת לטיפול, או בגלל שהם נבוכים מכדי לדון בכך עם רופא המשפחה שלהם. הזעת יתר ראשונית פוגעת לרוב בכפות הידיים, בכפות הרגליים ובבית השחי, אך היא עלולה להשפיע על כל חלק בגוף, גם בקרקפת ובפנים.

מה גורם להזעת יתר?

הזעת יתר ראשונית (כלומר, לא ממוקדת) קשורה לפעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית. שרשרת הגנגליון הסימפתטית, העוברת לאורך חוליות עמוד השדרה בתוך חלל החזה, שולטת בבלוטות האפוקריניות והאקריניות. בלוטות הזיעה האקריניות אחראיות להזעה בכל הגוף, וכאשר השרשרת פעילה יתר על המידה, היא גורמת להזעת יתר.

מה הם הגורמים שעלולים לגרום להזעת יתר?

גנטיקה - בראש ובראשונה, הגורם הגנטי משחק תפקיד חשוב - הזעת יתר ראשונית היא לעתים קרובות תורשתית. גם שינויים הורמונליים - כמו אלה המתרחשים בגיל ההתבגרות, במהלך הריון או בגיל המעבר, יכולים לגרום להזעת יתר. אגב, גם גלי חום במהלך המנופאוזה יכולים לגרום להזעת יתר פתאומית.

מצבים רפואיים - מצבים רפואיים כמו סוכרת, בעיות בבלוטת התריס, מחלות לב או סרטן עלולים לגרום להזעת יתר. גם מחלות זיהומיות מסוימות יכולות לגרום להזעת יתר, במיוחד אם הן מלוות בחום.

תרופות - תרופות מסוימות, אפילו אנטיביוטיקה או תרופות רגילות להורדת חום ותרופות נוגדות עלולות לגרום להזעת יתר כתופעת לוואי. כמובן, זו תהיה אפידוזה זמנית ולא תופעת קבועה, אלא אם מדובר בתרופה כרונית.

חרדה ומתח - מצבים רגשיים כמו חרדה, מתח או לחץ יכולים להגביר הזעה.

עודף משקל - אנשים בעלי עודף משקל נוטים להזיע יותר כי גופם צריך לעבוד קשה יותר כדי לווסת את הטמפרטורה. יחד עם זאת, הם לא יסבלו מתופעות של הזעת יתר כרונית או ממוקדת באזורים ספציפיים.

תזונה - צריכת מאכלים חריפים ומשקאות המכילים קפאין ואלכוהול יכולה להגביר הזעה.

הפרעות במערכת העצבים - בעיות במערכת העצבים האוטונומית יכולות להוביל להזעת יתר.

תסמונת קרצינואיד - גידול נדיר המפריש הורמונים יכול לגרום להזעת יתר כחלק מהתסמינים.

מה גורם להחמרת התופעה?

גורמים הורמונליים - נשים רבות יגלו שהן מזיעות יותר במהלך המחזור החודשי ובהריון.

לחץ - נושא שנוי במחלוקת כיוון שחלק מהמטופלים מואשמים בגרימת הזעת יתר שלהם על ידי תגובת יתר להזעתם. עם זאת, ללא ספק, מצבים דרמטולוגיים רבים מחמירים בגלל מתח אבל זה לא הגורם להזעת יתר ראשונית ורק מרחיק את הסובלים מפנייה לקבלת עזרה.

מוצרי קוסמטיקה – תתפלאו, אבל מוצרים קוסמטיים עמידים (כמו למשל שפתון) עלולים להחמיר הזעת יתר בפנים. גם מסנני קרינה עלולים להחמיר את הזעת היתר בחלקים אחרים של הגוף.

הגורם הגנטי – לרוב האנשים שסובלים מהזעת יתר יהיה בן משפחה שסובל מכך אף הוא.

כיצד מטפלים בהזעת יתר?

לפני שמתחילים טיפול כלשהו, כדאי לנסות לבצע מספר שינויים בהרגלי החיים ולבדוק אם הם עוזרים למנוע הזעת יתר, או לפחות להפחית אותה משמעותית. לדוגמה, הימנעות ממאכלים חריפים, צמצום או הימנעות מוחלטת של צריכת משקאות המכילים קפאין ואלכוהול וכן לבישת בגדים מחומרים נושמים כמו כותנה.

טיפול בהזרקות בוטולינום טוקסין. שיטה בטוחה ויעילה לטיפול בהזעת יתר מקומית, עם מיעוט תופעות לוואי. אילוסטרציה: שאטרסטוק

במקרים של הזעת יתר קלה, ניתן להשתמש בתכשירים על בסיס אלומיניום כלוריד. לאחר מכן, עוברים לטיפול ה"כבד" יותר:

תרופות אנטיכולינרגיות דרך הפה – תרופות אלו מצמצמות את ייצור הזיעה, אך הן כרוכות לעתים בתופעות הלוואי הכוללות יובש בחלל הפה ושיבוש קצב הלב.

טיפול ביונטופורזיס - שיטה המשתמשת בזרמים חשמליים קלים להפחתת פעילות בלוטות הזיעה בכפות הידיים והרגליים. יעילות הטיפול תלויה בהתמדה ובמספר הטיפולים.

טיפול בהזרקות בוטולינום טוקסין - נחשב לשיטה בטוחה ויעילה לטיפול בהזעת יתר מקומית, עם מיעוט תופעות לוואי משמעותיות. הטוקסין פועל על ידי חסימת האותות העצביים המגרים את בלוטות הזיעה ובכך מונע את הזעת היתר. הטיפול יעיל במיוחד בטיפול בהזעת יתר בבית השחי וכטיפול בהזעת יתר בידיים והרגליים. משך ההקלה שהוא מספק נע בין מספר חודשים עד שנה.

התערבות כירורגית - במקרים חמורים במיוחד ניתן לשקול התערבות כירורגית. ניתוח סימפתקטומיה למשל, הכולל חיתוך של העצבים האחראים על הזעה באזורים מסוימים בגוף. זהו פתרון קיצוני יותר ומומלץ רק לאחר שאפשרויות אחרות נכשלו, שכן הוא עלול לגרום לתופעות לוואי כמו הזעת יתר באזורים אחרים בגוף. עם זאת, הניתוח הוא למעשה האופציה היחידה שכאשר היא מצליחה, היא משחררת את מי שסובל מהזעת יתר למשך שארית חייו מהתופעה.

האם כדאי לטפל בגיל צעיר בהזעת יתר?

התשובה היא חד משמעית כן, אלא אם יש נסיבות רפואיות מסוימות שמונעות את הטיפול. מאחר שתסמונת הזעת יתר מתחילה כבר בגיל צעיר, אין סיבה שלא לטפל כבר בילדות ולמנוע מהילדים להתבגר עם המבוכה והסבל כתוצאה מזיעה מטפטפת קבועה ולא נעימה, שעלולה להרחיק את הילדים האחרים ולגרום לילד הסובל להיות מבודד.

(צילומים: שאטרסטוק)