אמבה אוכלת מוח: כל מה שצריך לדעת על התופעה המדאיגה בישראל

בחודש יולי 2024 אירעו בישראל שני מקרים של הדבקה ב"אמבה אוכלת מוח". במקרה הראשון לפני מספר שבועות נקבע מותו של צעיר בן 26 ובמקרה חמור שני, ילד בן עשר מאושפז במצב קשה, שניהם נדבקו באמבה נגלריה פאולרי בפארק המים בחוף גיא בכנרת. בעקבות המקרים הורה משרד הבריאות לסגור את פארק המים בחוף גיא והדבר הוביל לפנייה של מאות אנשים מודאגים לבתי החולים.

האירועים האחרונים העלו את המודעות הציבורית לסכנות הטמונות במקורות מים מתוקים ולחשיבות של תחזוקה נאותה שלהם. למרות שהסיכון להידבק עדיין נחשב נמוך, חשוב להבין את מהות המחלה, דרכי ההדבקה, התסמינים והאמצעים למניעתה. מאמר זה יסקור את המידע העדכני ביותר על אודות האמבה הקטלנית, תוך התייחסות למקרים האחרונים בישראל ולהנחיות משרד הבריאות.

המקרה האחרון בישראל

ב-28 ביולי 2024 דווח על מצבו הקשה של ילד בן עשר שנדבק באמבה נגלריה פאולרי בפארק המים בחוף גיא. הילד, המזוהה בשם רואי, מאושפז במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים זיו בצפת כשהוא מורדם ומונשם. לפי עדות משפחתו, רואי סירב תחילה להיכנס למי הכנרת מחשש להידבקות באמבה, אך בחר לשחות רק בבריכות שבמתחם. למרות זאת, כעבור מספר ימים החל לסבול מכאבי ראש חזקים ומהקאות, ומצבו הידרדר במהירות. בתחילת החודש דווח על מותו של צעיר בן 26 שנדבק אף הוא באמבה באותו פארק מים, סבל מדלקת במוח ונפטר כתוצאה מכך.

שני המקרים הללו הובילו לסגירה מיידית של פארק המים בחוף גיא ולהפצת הנחיות חדשות מטעם משרד הבריאות. בעקבות הפרסומים, למעלה מ-250 איש שהתרחצו בפארק חוף הגיא ובכנרת פנו בימים האחרונים לבתי החולים בצפון מחשש שנדבקו באמבה. כל הפונים שוחררו לביתם לאחר שלא נמצאה עדות לנוכחות האמבה בגופם.

מהי "אמבה אוכלת מוח"?

נגלריה פאולרי, הידועה כ"אמבה אוכלת מוח", היא יצור חד-תאי מיקרוסקופי השייך לקבוצת האמבות. מדובר באמבה נדירה אך קטלנית הגורמת לדלקת במוח ובקרומי המוח (PAM). נגלריה פאולרי חיה באופן טבעי במקורות מים מתוקים וחמים, כגון אגמים, נחלים, מעיינות חמים ואף בקרקע לחה. האמבה משגשגת בטמפרטורות שבין 35 ל-46 מעלות צלזיוס, מה שמסביר את נטייתה להופיע בעיקר בעונות החמות. מחזור החיים של האמבה כולל שלושה שלבים עיקריים: טרופוזואיט, שהוא השלב הפעיל בו האמבה ניזונה ומתרבה; שוטן, שהיא צורה ניידת המאפשרת לאמבה לעבור למקומות חדשים; וציסטה, שהיא מצב רדום המאפשר לאמבה לשרוד בתנאים קשים.

ההדבקה מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים לאף של אדם, בדרך כלל בשחייה, צלילה או פעילות מים אחרת. איור: שאטרסטוק  

בישראל, המקרה הראשון המתועד של PAM היה ביולי 2022, כאשר גבר בן 36 מת מדלקת קרום המוח. רק לאחר מותו התברר, בזכות ערנותה של ד"ר היבא אבו זיאד מהמרכז הרפואי פדה-פוריה, כי נדבק באמבה הקטלנית באזור הכנרת.

כיצד מתרחשת ההדבקה?

ההדבקה בנגלריה פאולרי מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים לאף של אדם, בדרך כלל בעת שחייה, צלילה או פעילות מים אחרת. חשוב להדגיש כי לא ניתן להידבק באמבה משתיית מים מזוהמים או ממגע עם אדם נגוע. לאחר החדירה לאף, האמבה מתקדמת לאורך עצב הריח ישירות אל המוח, שם היא מתחילה להתרבות ולגרום נזק לרקמת המוח, מה שמוביל לדלקת חמורה ולתסמינים קשים.

תסמיני המחלה

התסמינים הראשונים של PAM מופיעים בדרך כלל 1-12 ימים לאחר ההדבקה, כאשר הממוצע הוא כחמישה ימים. התסמינים כוללים כאב ראש חזק, בעיקר בחלק הקדמי של הראש, חום גבוה, בחילות והקאות, קשיון עורף, שינויים בחוש הריח, טשטוש ראייה, בלבול, ישנוניות ופרכוסים. המחלה מתקדמת במהירות ועלולה לתרדמת ולמוות תוך כחמישה ימים מהופעת התסמינים הראשונים.

אבחון וטיפול

אבחון מהיר ומדויק הוא קריטי להצלת חיי החולה, אך לעתים קרובות קשה לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים בשל הדמיון לדלקות מוח אחרות. האבחון נעשה באמצעות בדיקת נוזל השדרה (CSF) לנוכחות האמבה.

בהנחיות החדשות שפרסם משרד הבריאות בעקבות המקרים האחרונים, נקבע כי במקרי חשד יש לבצע לחולה בדיקות דם הכוללות ספירת דם ובדיקת כימיה, ולאחריהן בדיקת נוזל השדרה. נוזל השדרה נבדק הן במעבדות בית החולים והן במעבדה המרכזית לבריאות הציבור בירושלים.

הטיפול ב-PAM מורכב ומאתגר, בעיקר בשל המהירות בה המחלה מתקדמת והקושי של תרופות לחדור את מחסום הדם-מוח. הפרוטוקול הטיפולי החדש שפורסם על ידי משרד הבריאות כולל שילוב של מספר תרופות: אמפוטריצין B, תרופה אנטי-פטרייתית הניתנת לתוך הווריד או ישירות לחוט השדרה; מילטפוזין, תרופה אנטי-טפילית; אנטיביוטיקות כמו אזניל וריפאמפין למניעת זיהום משני; ודקסמתזון, סטרואיד להפחתת הדלקת והבצקת במוח. בנוסף, ננקטים אמצעים תומכים כמו הנשמה מלאכותית והורדת טמפרטורת הגוף. אולם, למרות הטיפול האינטנסיבי, שיעור התמותה מהמחלה עדיין גבוה מאוד, מעל 97%.

מגמות ושינויים בתפוצת המחלה

בשנים האחרונות נצפית עלייה במספר המקרים המדווחים של PAM ברחבי העולם. הסיבות לכך מגוונות וכוללות עלייה במודעות ושיפור באבחון, שינויי אקלים המרחיבים את אזורי המחיה של האמבה, ושינויים בדפוסי פעילות אנושית עם יותר אנשים המבלים במקורות מים טבעיים.

במדינות כמו פקיסטן למשל, נצפתה עלייה דרמטית במספר המקרים המדווחים, בעיקר בקשר לטקסי טהרה דתיים. בישראל, המקרים האחרונים מעוררים דאגה לגבי אפשרות של התפשטות המחלה באזורים שבעבר נחשבו לבטוחים יחסית.

תגובת והנחיות משרד הבריאות

בעקבות המקרים האחרונים, משרד הבריאות בישראל נקט בצעדים מיידיים. ראשית, הורה המשרד על סגירת פארק המים בחוף גיא. שנית, פורסמו הנחיות חדשות לבירור וטיפול במקרים חשודים של הדבקה באמבה. המשרד גם קרא לכל מי ששהה בפארק המים חוף גיא בשבועיים האחרונים לפנות למיון במקרה של הופעת תסמינים חשודים.

בנוסף, משרד הבריאות הדגיש את החשיבות של תחזוקה נאותה של מתקני מים. ההנחיות כוללות המלצות לתחזוקה נכונה של מערכות מים, כולל הוספת כלור למים במתקנים כמו מזרקות ומתקני שעשועי מים. המשרד פרסם בנוסף הנחיות מפורטות לבינוי ואחזקה נכונים של מתקני התזת מים היוצרים אירוסולים.

המקרים האחרונים בישראל מדגישים את האתגרים שמחלות נדירות כמו PAM מציבות בפני מערכת הבריאות. מצד אחד, הנדירות של המחלה מקשה על אבחון מהיר ומדויק. מצד שני, כאשר מתרחשת הדבקה, היא עלולה, במקרה של התפרצות, להוביל לעומס משמעותי על מערכת הבריאות.

במקרה הנוכחי, מאות אנשים פנו לבתי החולים מחשש להידבקות, מה שהצריך משאבים רבים לביצוע בדיקות והערכות רפואיות. בנוסף, הטיפול האינטנסיבי הנדרש לחולי PAM, הכולל אשפוז ביחידות טיפול נמרץ ושימוש בתרופות יקרות ונדירות, מציב אתגר לוגיסטי ותקציבי.

מניעה והמלצות

למרות הסיכון הנמוך להידבקות, יש מספר המלצות חשובות להפחתת הסיכון. אלו כוללות הימנעות משחייה במים מתוקים חמים, במיוחד בעונות החמות; שימוש באטמי אף בעת שחייה או צלילה במקורות מים טבעיים; הימנעות מהרמת סחף מקרקעית מקווי מים; שמירה על הראש מעל פני המים בעת שחייה במים מתוקים; ושימוש במים מזוקקים או מורתחים לשטיפת האף (כולל לאחר טבילה במקווה). בנוסף, חשובה מאוד תחזוקה נאותה של בריכות שחייה ופארקי מים, כולל חיטוי וסינון מתאימים. משרד הבריאות ממליץ להוסיף כלור למים במתקנים כמו מזרקות ומתקני שעשועי מים כדי למנוע את שגשוג האמבה.

חשוב לציין כי האמבה אינה שורדת במים מלוחים או במים עם כלור. כמו כן, לא ניתן להידבק בה באמצעות שתייה. ההדבקה מתרחשת רק כאשר מים מזוהמים נשאפים דרך האף.

השפעת שינויי האקלים

מומחים מצביעים על הקשר בין שינויי האקלים לבין מקרי ההדבקה באמבה. התחממות כדור הארץ מובילה לטמפרטורות גבוהות יותר ולמים חמים יותר, תנאים אידיאליים עבור נגלריה פאולרי. בנוסף, החום הגובר מעודד אנשים להיכנס למקורות מים טבעיים כדי להתקרר, מה שמגביר את הסיכון למפגש עם האמבה.

בארה"ב למשל, נצפתה התפשטות של מקרי הדבקה צפונה, במדינות שבעבר נחשבו לקרות מדי עבור האמבה. מקרים דומים נצפו גם באירופה. בישראל, שהיא מדינה חמה ממילא, ההתחממות הגלובלית עלולה להרחיב את התקופה שבה האמבה פעילה ומסוכנת.

מחקר ופיתוח

למרות נדירותה של המחלה, המקרים האחרונים והחשש מהתפשטותה בעקבות שינויי האקלים מעוררים עניין מחודש במחקר ופיתוח של טיפולים יעילים יותר. חוקרים עובדים על פיתוח תרופות שיוכלו לחדור ביעילות את מחסום הדם-מוח וכן על חיסוני mRNA נגד האמבה. אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח טיפולים הוא המהירות שבה המחלה מתפתחת והקושי באבחון מוקדם. לכן, חלק מהמאמצים המחקריים מתמקדים בפיתוח שיטות אבחון מהירות ומדויקות יותר.

לקחים ומבט לעתיד

ההתמודדות עם PAM בישראל מספקת לקחים חשובים למערכת הבריאות ולמקבלי ההחלטות. ראשית, היא מדגישה את החשיבות של מערכות ניטור ואבחון מהירות ויעילות למחלות נדירות. שנית, היא מעלה את הצורך בשיפור התחזוקה והבטיחות של מתקני מים ציבוריים. יתרה מזאת, המקרה מדגיש את הצורך בגמישות ובהתאמה מהירה של מערכת הבריאות לאיומים מתפתחים. זה כולל הכשרת צוותים רפואיים לזיהוי וטיפול במחלות נדירות, ופיתוח פרוטוקולים לתגובה מהירה במקרה של התפרצויות.

לבסוף, האירועים האחרונים מחדדים את הצורך במחקר נוסף בתחום המחלות הנדירות והשפעת שינויי האקלים על תפוצתן. זה עשוי לכלול השקעה בפיתוח טיפולים חדשים, שיטות אבחון מתקדמות ואסטרטגיות מניעה יעילות יותר.

חשוב לזכור כי למרות החששות המובנים, אין סיבה להימנע לחלוטין מפעילויות מים. במקום זאת, יש לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולהיות מודעים לתסמינים אפשריים. שילוב של מודעות ציבורית, תחזוקה נאותה של מתקני מים ומערכת בריאות ערנית ומגיבה, יכול לסייע בהפחתת הסיכונים ובשמירה על בריאות הציבור.

בסופו של דבר, ההתמודדות עם איומים בריאותיים כמו PAM דורשת גישה כוללנית, המשלבת מחקר מדעי, מדיניות ציבורית, חינוך ושיתוף פעולה בינלאומי. רק כך אפשר להבטיח את בריאות הציבור ואת היכולת ליהנות בבטחה ממשאבי הטבע שסביבנו.

(צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)