מיוחד לט"ו באב: סקס בזמן מלחמה – ראיון עם סקסולוגית בכירה
על פניו נראה שבזמן מלחמה, החשק שלנו לרומנטיקה ולסקס אמור היה להיפגע, אבל לדבריה של הסקסולוגית גילה ברונר מהמרכז הרפואי איכילוב, קורה לעתים בדיוק להפך. מיוחד לט"ו באב
נראה שחדשות טובות ומנחמות לא ממש מוצאות את דרכן לארצנו הקטנה ומוכת המלחמות. בעוד אנו יושבים ומחכים שהשמיים ירקו עלינו טילים ואש, אנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, פחות או יותר. ובכל זאת, המתח מחלחל עמוק פנימה וזוגות רבים בישראל מוצאים את עצמם מתמודדים עם מציאות חדשה ומאתגרת. המלחמה לא רק משבשת את שגרת היומיום אלא גם משפיעה עמוקות על המרקם העדין של מערכות היחסים ובפרט על חיי האינטימיות והמין.
דווקא בתקופה כזו של אי ודאות וסכנה מוחשית, קירבה אנושית, חום ובמגע הופכים להיות המגן האנושי שלנו, נחמה מפני גלי השנאה מעולם קר ומנוכר בחוץ. באופן פרדוקסלי, דווקא עכשיו לא מעט מאיתנו מתקשים ליצור אינטימיות או לחוות הנאה מינית, לפעמים זה אפילו חוסר היכולת שלנו להרשות לעצמנו להרפות לרגע מהמחשבות המרות, מתמונות הזוועה שנצרבו במוח, מתחושות חוסר האונים הכרוכות בחוסר הידיעה על גורלם של רבים מבני עמנו, ומכך שאנשי העורף פשוט יושבים ומחכים שיפגיזו אותנו בלי שנוכל לשנות את רוע הגזירה. כל אלה עלולים לפגוע בגרעין הביטחון והשלווה שלנו – האינטימיות עם בני הזוג.
גילה ברונר, סקסולוגית בכירה, מנטורית ומדריכה ראשית, מרפאת יסמין לטיפול מיני, המרכז הרפואי תל אביב-איכילוב
האם חוסר חשק מיני עלול להימשך לעד? האם חשק מיני מוגבר הוא סימן לכך שאנחנו אדישים לגורלנו? כדי לענות על סוגיות של סקס בזמן מלחמה נפגשנו עם גילה ברונר, סקסולוגית בכירה המתמחה בטיפול זוגי מיני. בשיחה פתוחה וכנה, ברונר חושפת תובנות מפתיעות על הקשר בין מצבי חירום לבין התנהגות מינית, מסבירה מדוע דווקא בזמן מלחמה חשוב לשמור על קשר אינטימי, ומציעה טיפים מעשיים לזוגות המתקשים למצוא את דרכם חזרה זה בזרועות זה.
"בתקופות של משבר לאומי, כמו המלחמה הנוכחית, אנחנו עדים לתופעות מעניינות בתחום המיניות", פותחת ברונר. "מצד אחד, יש עלייה בצורך לקירבה ולנחמה פיזית. מצד שני, הלחץ והחרדה עלולים לגרום לירידה בחשק המיני ולקשיים בתפקוד. זו דינמיקה מורכבת שמשפיעה על כל אחד באופן שונה". ברונר מציינת שאכן, "יש יותר בעיות מיניות מאז שהתחילה המלחמה, הסקסולוגים עמוסים והמרפאות מלאות, קשה ממש להשיג תור".
כיצד משפיעה המלחמה על חיי מין של זוגות ממה שאת רואה בשטח?
"בתקופות מלחמה ניתן להבחין בתופעה ייחודית של קיצוניות בהתנהגות האנושית. אנשים נוטים להגיב באופן קיצוני, במידה רבה מדי או במידה מועטה מדי, בתחומים שונים של חייהם. למשל, יש הנוטים לתקשר יתר על המידה או להימנע מתקשורת כלל. חלק מוצאים עצמם בקירבה פיזית מוגזמת לאחרים, כמו במקרה של פינוי, בעוד אחרים חווים בידוד מוגבר.
"בהקשר המיני, תופעה זו באה לידי ביטוי במגוון דרכים. יש אנשים שיחוו עלייה משמעותית במגע הפיזי או ימנעו ממנו לחלוטין. יש העוסקים באוננות בתדירות גבוהה כמנגנון הרגעה, שכן פעילות מינית מעודדת ייצור של נוירוטרנסמיטרים חיוניים במוח. חומרים אלה אחראים על הרגעה, שיכוך כאבים והפחתת חרדה.
"כאמור, התגובות מגוונות, יש הנמנעים לחלוטין מפעילות מינית, כולל אוננות ומגע, בעוד אחרים מגבירים את פעילותם המינית כהוכחה לחיוניותם. חשוב להבין", מדגישה ברונר, "כי אין תגובה נכונה או לא נכונה. כל אדם מפתח מנגנון התמודדות המתאים לו בתקופה מאתגרת זו של אי ודאות ומתח מתמשך".
ברונר מעידה כי כמטפלת מינית היא נתקלת במגוון רחב של תגובות. "במרפאה לטיפול מיני יסמין במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), אנו מקיימים שירות ייעוץ מיני מיוחד לחיילים. רבים מדווחים על ירידה בחשק המיני, תופעה שאינה בהכרח פתולוגית אלא מנגנון הגנה טבעי. הגוף מגייס משאבים להתמודדות עם האתגרים הרבים, כולל שיקום פציעות ושמירה על שגרת חיים בנסיבות לא רגילות. מנגד, יש המגבירים את עיסוקם המיני כדרך לייצר הורמונים חיוניים כמו אנדורפינים, אוקסיטוצין ודופמין, המסייעים בהפחתת כאב, יצירת תחושת רווחה ומוטיבציה".
ברונר מציינת כי מחקרים מראים שניתן לעודד ייצור מודע של הורמונים המקושרים לאושר והרגעה. כמה מההורמונים האלה מופרשים במהלך פעילות מינית, בעוד אחרים נוצרים באמצעות פעילויות אחרות.
אילו עוד תופעות שכיחות לזמן מלחמה?
"תחושת אשמה נפוצה בתקופות משבר ועלולה להשפיע לרעה על התפקוד המיני. למשל, זוג שמצבו יציב יחסית - ממשיכים בשגרת העבודה, גרים באזור שלא נפגע - עלול לחוות רגשות אשמה על מצבם הטוב יחסית לאחרים. תחושת אשמה זו עלולה להכביד משמעותית על התפקוד המיני.
"חשוב להדגיש כי הפרעות בתפקוד מיני שמופיעות בתקופות אלו, ללא היסטוריה קודמת של בעיות, הן תופעה שכיחה. אנשים שלא חוו קודם לכן בעיות בתחומי החשק, העוררות, הלובריקציה, הזקפה או האורגזמה, עלולים לפתח קשיים חדשים. אלה נובעים משילוב של גורמים נוירולוגיים ופסיכולוגיים, כולל תחושת האשמה המוזכרת.
"חשוב להבין כי הפרעות בתפקוד המיני שלא היו התבטאו קודם לכן הן תגובה נורמטיבית למצב, ולא בהכרח סימן לבעיה ארוכת טווח. רבים חווים אשמה על היכולת ליהנות בעוד אחרים סובלים, או על עיסוק בנושאים יומיומיים בעוד אחרים מתמודדים עם אובדן בית או תעסוקה. בנוסף לשינויים הפיזיולוגיים הקשורים למתח, תחושת האשמה מהווה גורם משמעותי נוסף המשפיע על התפקוד המיני בתקופות משבר.
"יש כאלה שמפסיקים לגמרי לאונן, יש כאלה שמפסיקים לגמרי לגעת, יש כאלה שבדיוק הפוך, הם במין אמוק כזה לעשות סקס כי זה 'נותן לי הרגשה שאני חי' ומאוננים ונוגעים יותר כי יש בזה אלמנט של הרגעה.
"בטיפול אני פוגשת מטופלים עם מנגנוני הגנה שונים להתמודדות עם התקופה המאתגרת והמתוחה הזאת. ההשפעה של מתח על זוגיות ועל מיניות היא מאוד אינדיבידואלית, אם כי בדרך כלל הם בלחץ, בסטרס גדול ותוהים אם זה בסדר ש'הפסקתי לעשות סקס/ שאני עושה יותר מדי סקס'/ שאני מאונן יותר', ולהפך. אנשים חשים בלבול וזה המסר שאני רוצה להעביר: לכל אחד יש את מנגנון ההגנה המתאים לו, וזה בסדר, כי זו התקופה".
כיצד עוזרים לחיילים ששבו מהקרב ולמטופלים השונים?
"יש לנו שירות ייעוץ מיני ייעודי לחיילים. תצפית קלינית מראה כי רבים מהמטופלים מדווחים על ירידה משמעותית בליבידו. חשוב להדגיש כי תופעה זו אינה בהכרח פתולוגית אלא יכולה לשקף מנגנון הגנה פסיכו-פיזיולוגי. במצבי לחץ, הגוף מגייס משאבים מטבוליים משמעותיים. למשל, במקרים של פציעה פיזית, הגוף מקצה משאבים לתהליכי ריפוי ושיקום.
"אולם, גם אצל אינדיבידואלים שלא נפגעו פיזית קיימת דרישה מוגברת לאנרגיה מנטלית ופיזית לצורך התמודדות עם שגרת היומיום, המשך תפקוד תעסוקתי, טיפול במשפחה, שימור מערכות יחסים וניהול חיים נורמטיביים בנסיבות א-נורמליות. לפיכך, הירידה בדחף המיני עשויה לשמש כמנגנון הגנה אדפטיבי.
"מנגד, כאמור, יש אינדיבידואלים המגיבים בדיוק ההפך - מגבירים את עיסוקם המיני. הסיבה לכך נעוצה ברצון לעודד ייצור הורמונים ספציפיים: אנדורפינים המשמשים כמשככי כאבים טבעיים, אוקסיטוצין המקושר לתחושות אמפתיה ורווחה, ודופמין המעורב במערכות תגמול ומוטיבציה במוח. עבור אלה, הפעילות המינית משמשת כמנגנון להפרשת הורמונים אלה.
"חלק מהאנשים מתמקדים במגע לא-מיני כאלטרנטיבה, כגון הגברת המגע עם ילדים או בני זוג, שינה בקרבה פיזית וחיבוקים. במקרים של הופעת קשיים מיניים חדשים, הגישה הטיפולית שלנו מדגישה הפחתת חרדה והימנעות מתגובות קטסטרופליות. אנו מעודדים מטופלים להתמקד ביצירת עונג ללא לחץ לביצוע מיני. במרפאת יסמין לטיפול מיני אנו מציעים לעתים קרובות 'תפריט עונג אינטימי', הכולל פעילויות כגון חיבוקים ונשיקות ללא ציפייה או דרישה לאינטראקציה מינית מלאה. גישה זו מאפשרת הפרשה של נוירוטרנסמיטורים וחומרים כימיים במוח המקושרים לתחושות חיוביות, מבלי ליצור לחץ ביצועי".
מה קורה לגברים שנשארו בעורף ולא יצאו להילחם. האם זה גורם לפגיעה בגבריות וביחסים עם בת הזוג?
"השפעת אי השתתפות בלחימה על תחושת הגבריות בקרב גברים בעורף היא תופעה מורכבת ומגוונת. חשוב לציין כי לרוב תחושות אלו נובעות ממקורות עמוקים יותר שקדמו למצב הנוכחי. תחושות של חוסר ערך או פגיעה בתפיסת הגבריות אצל גברים שאינם משתתפים בלחימה ישירה נובעות לרוב מגורמים מוקדמים יותר בחייהם ומתפיסות חברתיות מושרשות. אלו אינן בהכרח תוצאה ישירה של המצב הנוכחי, אלא ביטוי לדינמיקות פסיכולוגיות וחברתיות מורכבות יותר.
"חשוב לזכור כי המערכת הצבאית והאזרחית מורכבת ממגוון תפקידים, כאשר רבים מהם חיוניים לא פחות מתפקידי הלחימה הישירים. לא כל התפקידים מחייבים נוכחות בחזית הלחימה, וישנם תפקידים קריטיים המתבצעים בעורף, ולכן עצם נוכחותם בעורף אינה מפחיתה מערכם או מחיוניותם".
מה קורה כשאחד מבני הזוג לחוץ והשני לא?
"דמייני סיטואציה בה את ובן זוגך יוצאים למסעדה, אך את סובלת מכאבי בטן ומחליטה להסתפק בכוס תה, בעוד בן זוגך מזמין ארוחה מלאה. למרות שהארוחה שלו תהיה טובה, הוא לא ממש ייהנה לאכול אותה לבד כשאת יושבת מולו עם כוס תה. תופעה זו משקפת עיקרון חשוב שתפקוד מיני של האחד משפיע על התפקוד המיני של האחר.
"בעבודתי עם חיילים למשל, כאשר חייל חוזר ממילואים במצב רוח ירוד, פגוע, או עם חשק מיני מופחת, זה משפיע על בת זוגו, המגיבה בחוסר עניין מיני, והוא עלול לפרש זאת כדחייה אישית, מה שעלול להוביל לחרדה ולפגיעה רגשית וזוגית. חשוב להבין שאלה מנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף. כאשר המצב נעשה מאתגר, הגוף מפחית את הפעילות המינית, שכן היא אינה חיונית להישרדות מיידית.
"ניתן להמשיל זאת לניהול חשבון בנק: כאשר נדרשת השקעה משמעותית בתחום אחד, כמו לימודים, אנו עשויים לצמצם הוצאות בתחומים אחרים. המוח פועל באופן דומה בחלוקת משאבי האנרגיה שלו. בתגובה למצבי לחץ, גם הקלים ביותר, המוח מזהה סכנה ומשבית מערכות שאינן חיוניות להישרדות מיידית, כאשר מערכת המין היא בין הראשונות להיחסם. אנו חשים זאת כבעיה בתפקוד המיני - חוסר חשק או קושי בזקפה או באורגזמה.
"חשוב שאנשים יהיו מודעים לכך, שכן רבים נוטים להיבהל או לחשוש שמשהו לקוי אצלם. הם עשויים לצפות שחיי המין יתפקדו באופן אופטימלי ללא קשר לנסיבות החיים, אך למעשה הפעילות המינית היא חלק אינטגרלי ורגיש ממכלול החיים.
"המוח שלנו מווסת את פעילותו בהתאם לנסיבות. לדוגמה, אפילו בדייטים ראשונים, המוח מזהה את המצב כמקור פוטנציאלי ללחץ וסכנה, שכן אנו פוגשים אדם לא מוכר ונדרשים להתמודד עם אינטראקציה חברתית מאתגרת. בתגובה, הגוף מתכונן להיות דרוך וקשוב, מפעיל את כל משאבי הקוגניציה והריכוז, ומדכא זמנית את מערכת המין כדי לפנות משאבים למשימה העיקרית. זו הסיבה שרבים חווים קשיים בביצועים מיניים בדייטים ראשונים, מבלי להבין את המקור לכך".
על איזו פעילות מינית היית ממליצה בתקופה מתוחה ולחוצה?
"בתקופות מתח מומלץ לשקול קיום יחסי מין ללא ביקור בנרתיק (OUTERCOURSE). בסקסולוגיה נוהגים לדבר על ביקור בנרתיק כידידותי יותר מחדירה, זאת כיוון שמצבי סטרס עלולים להשפיע על התפקוד המיני: גברים עשויים לחוות קשיי זקפה, בעוד נשים עלולות לסבול מיובש בנרתיק המתבטא בכאבים ביחסי מין. במקרים אלה, ניתן לחקור אלטרנטיבות אינטימיות מענגות ולפתח תקשורת פתוחה בנושא.
"בטיפול מיני בתקופות משבר, אני מעודדת זוגות לגוון את חוויות העונג שלהם, כולל פעילויות משותפות לא מיניות כגון קריאה משותפת או צפייה בסרטים רומנטיים או ארוטיים. ההמלצה היא להפחית לחץ וחרדה סביב פעילות מינית".
האם יש עלייה בשימוש בפורנוגרפיה בתקופות כאלו?
"בתקופות קשות עלולה להיות נטייה מוגברת לשימוש בפורנוגרפיה כמנגנון התמודדות. חשוב להיות מודעים לפוטנציאל ההתמכרות לפורנוגרפיה ולהשתמש בה בזהירות ובמתינות. חלק מהאנשים עשויים להגביר את השימוש בפורנו, בעוד אחרים יפסיקו לחלוטין. המטרה העיקרית היא לנרמל את התגובות השונות ולספק הרגעה, שכן רוב האנשים זקוקים להפחתת חרדה ולא להגברתה".
כיצד הורים לילדים הנמצאים בחזית הלחימה או שנפצעו יכולים להתמודד עם רגשות האשמה, החרדה והצער?
"תופעה זו מהווה אתגר מיני שאינו ייחודי למצבי מלחמה. במסגרת עבודתנו בבית החולים אנו נתקלים בהורים לילדים מאושפזים, בכל הגילאים, החווים קונפליקט פנימי לגבי קיום יחסי מין בעת שילדם במצב קשה. זוהי תגובה נפוצה המלווה ברגשות אשמה.
"בהתמודדות עם הורים שילדיהם מעורבים בלחימה, מתגוררים באזורי סיכון, או נפצעו, ההמלצה המקצועית שלי היא כדלקמן: בעוד שניתן להשהות את הפעילות המינית המלאה, חשוב לשמר את האינטימיות הפיזית. מומלץ להמשיך בחיבוקים, נשיקות ומגע מלטף. יתרה מזאת, אם מתאפשר קיום יחסי מין, חשוב להבין את תרומתם לבריאותכם הכללית.
"ילדכם זקוק להורים בריאים, מאוחדים באהבתם ובעלי תחושת רווחה הדדית. מנקודת מבט של ילד פצוע, הרצון הוא לראות הורים מאוחדים באהבתם, שמצבם הרגשי יציב. זוגיות חזקה של ההורים מספקת תמיכה משמעותית לתהליך ההחלמה של הילד".
ברונר מסכמת: "מצבי מתח וחרדה ידועים כגורמים המפחיתים את החשק המיני, מה שמוסיף לקושי הכללי. כשאנחנו במצב שבו אנחנו נדרשים לגייס אנרגיות, למשל להתמודד עם פחד, להמשיך להתמודד ביום יום בסיטואציה מלחיצה, להתמודד עם פציעה, להתמודד עם החרדות - מערכת המין שלנו נכנסת למצב שקט".
(צילומים: שאטרסטוק)
