מבצע חיסוני פוליו בעזה: התקדמות מרשימה בצל הלחימה

בעיצומה של הלחימה ברצועת עזה, החל בשבוע שעבר מבצע חיסונים נרחב נגד מחלת הפוליו ברצועה. המטרה השאפתנית: לחסן 640 אלף ילדים בתוך תשעה ימים. המבצע, המתנהל בשיתוף פעולה של ארגוני בריאות בינלאומיים וצה"ל, מציב אתגרים לוגיסטיים ובטחוניים מורכבים.

החשש מתפרצות פוליו בעזה מבוסס על מקרה בודד של ילד שחלה בפוליו וכן על כך שמאז פרוץ המלחמה הילדים ברצועה לא חוסנו בחיסוני השגרה, ביניהם פוליו, והתנאים הסניטריים במקום מעלים גם הם סיכונים בריאותיים הנלווים למצבי משבר הומניטרי. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי יותר מ-150 אלף תושבי עזה סובלים ממחלות שונות, כולל דיזנטריה ודלקת ריאות, עקב התנאים הקשים.

התקדמות המבצע והיקפו

מבצע חיסוני הפוליו ברצועת עזה רשם הצלחה מרשימה כבר ביומו הראשון, עם למעלה מ-72,600 ילדים שחוסנו. המבצע, שהחל בשבוע שעבר, מתוכנן להימשך עד 9 בספטמבר. מטרתו לחסן 640 אלף ילדים עד גיל עשר בכל רחבי הרצועה, כולל באזורי הפינוי ההומניטריים.

המבצע מתנהל בשיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף ואונר"א. 1.3 מיליון מנות חיסון כבר הועברו דרך מעבר כרם שלום, ומשלוח נוסף של 400 אלף מנות צפוי להגיע בקרוב.

תיאום עם כוחות צה"ל

המבצע מתנהל תוך תיאום הדוק עם כוחות צה"ל. הוסכם על הפוגות יזומות של שמונה שעות מדי יום, בין השעות 06:00 ל-14:00, באזורים המיועדים לחיסון. צה"ל הפחית את פעילותו הצבאית באזורים אלה כדי לאפשר את קיום המבצע. עם זאת, הלחימה ממשיכה באזורים אחרים.

אתגרים לוגיסטיים ובריאותיים

המבצע מתמודד עם אתגרים לוגיסטיים משמעותיים. כ-90% מאוכלוסיית עזה עזבו את בתיהם במהלך הלחימה. החיסונים מתבצעים ב-160 מוקדים שונים ברחבי הרצועה, כולל בתי חולים ובתי ספר. רוב המוקדים ממוקמים באזורי חאן יונס בדרום הרצועה ובדיר אל-בלח במרכזה, שם מרוכזים כעת מאות אלפי עקורים. המבצע מתנהל בשלושה שלבים, כל אחד בן שלושה ימים, עם אפשרות להארכה ביום נוסף לפי הצורך. השלב הראשון החל במרכז הרצועה, לאחר מכן בדרום, ולבסוף בצפון.

תנאים תברואתיים קשים ברצועת עזה. צילום: אנס מוחמד/ שאטרסטוק

בתגובה לדיווחים על הפסקת אש כללית, לשכת ראש הממשלה הבהירה כי מדובר ב"מסדרון הומניטרי" מוגבל ואזורים מתוחמים לחיסון, ולא בהפסקת אש מלאה. לוגיסטית, החיסונים מועברים כאמור דרך מעבר כרם שלום ומאוחסנים במחסן מקורר באזור דיר אל-בלח, משם הם מופצים ל-160 מוקדי החיסון ברחבי הרצועה.

חשש להתפרצות פוליו בעזה

ארגון הבריאות העולמי דיווח לאחרונה על מקרה ראשון של חולה בפוליו מסוג 2 ברצועת עזה. מדובר בתינוק בן עשרה חודשים שנותר משותק בחלק התחתון של רגלו השמאלית. ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי מקרה אחד של שיתוק עלול להצביע על מאות נדבקים נוספים שאינם מראים תסמינים.

השלכות אזוריות

האפשרות להתפרצות הפוליו בעזה מעוררת דאגה גם בישראל ובמדינות השכנות. ישראל, שהוכרזה כנקייה מפוליו בשנת 2000, התמודדה עם איום דומה ב-2013, כאשר התגלה הנגיף בניטור ביוב בדרום הארץ. אירוע זה הוביל לחידוש מדיניות החיסון המשולב בישראל. החשש בישראל הוא שהנגיף יועבר לישראל או ידביק את כוחותינו המצויים באזורי הקרבות.

בעוד מבצע החיסונים הנוכחי מתקדם בקצב מעודד, האתגרים הבריאותיים בעזה צפויים להימשך. ההרס הנרחב בתשתיות, המחסור במים נקיים ובמערכות סניטציה תקינות, והלחץ על מערכת הבריאות המקומית מציבים אתגרים ארוכי טווח.

מהי מחלת הפוליו?

פוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס, היא מחלה נגיפית מידבקת הידועה גם כ"שיתוק ילדים". המחלה תוקפת בעיקר ילדים עד גיל חמש שנים, אך עלולה לפגוע בכל גיל. מחולל המחלה הוא נגיף הפוליו, השייך למשפחת נגיפי המעיים. קיימים שלושה תת סוגים של הנגיף: 1, 2 ו-3. הנגיף מתרבה במעי ומופרש בצואה ויכול להדביק אנשים אחרים דרך מגע ישיר או זיהום של מי שתייה.

רוב הנדבקים (יותר מ-90%) אינם מפתחים תסמינים כלל. כ-10% מהנדבקים חווים תסמינים דמויי שפעת כמו חום נמוך, חולשה, כאבי ראש וכאבי בטן. במקרים נדירים (פחות מ-1% מהנדבקים), המחלה עלולה לגרום לשיתוק, בדרך כלל באחת הרגליים.

מאז תחילת השימוש בחיסוני הפוליו בשנות ה-50 של המאה ה-20, חלה ירידה דרמטית במספר מקרי הפוליו בעולם. עם זאת, התפרצויות מקומיות, כמו זו בעזה, מדגישות את הצורך בהמשך מאמצי החיסון והניטור העולמיים.

(צילומים: אנס מוחמד/ שאטרסטוק)