סקר תזונה של הלמ"ס: הרגלי האכילה של הישראלים והפערים בין קבוצות באוכלוסיה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (10.09.2024) דו"ח מקיף על הרגלי התזונה של הישראלים המבוסס על נתוני הסקר החברתי לשנת 2023.

הסקר, שנערך בקרב 6,474 משתתפים בני 20 ומעלה, מייצג אוכלוסיה של כ-6.2 מיליון איש בישראל. הממצאים מציגים תמונה מורכבת של הרגלי האכילה בישראל, עם הבדלים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות בצריכת מזונות בריאים כמו ירקות ופירות, לעומת מזונות מעובדים ומשקאות ממותקים. הדו"ח מעלה שאלות חשובות לגבי ההשפעה של גורמים כלכליים, חברתיים ותרבותיים על איכות התזונה בישראל.

צריכת ירקות ופירות: פערים מדאיגים

אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא שרק 30% מהישראלים מעל גיל 20 צורכים לפחות שלוש מנות ירקות ביום. זאת, כאשר משרד הבריאות ממליץ על צריכה של לפחות חמש מנות ירקות ביום. נשים צורכות יותר ירקות מגברים, יהודים יותר מערבים, וחילונים יותר מחרדים. גם מצב כלכלי משפיע על צריכת הירקות, כאשר אנשים החיים במשקי בית עם הכנסה גבוהה לנפש צורכים יותר ירקות מאלה החיים במשקי בית עם הכנסה נמוכה.

לגבי צריכת פירות, המצב מעט טוב יותר, עם 36% מהאוכלוסיה הצורכת לפחות שתי מנות פרי ביום. גם כאן ניכרים הבדלים דומים: נשים צורכות יותר פירות מגברים, ובני 65 ומעלה צורכים יותר מבני 20-64. שוב, משקי בית עם הכנסה גבוהה לנפש צורכים יותר פירות.

ממצאים אלה מעוררים דאגה לגבי איכות התזונה של חלקים נרחבים באוכלוסיה הישראלית ומצביעים על הצורך בהתערבות ממוקדת לעידוד צריכת ירקות ופירות, במיוחד בקרב קבוצות אוכלוסיה מוחלשות.

דגנים מלאים וקטניות: מגמות מעניינות

הסקר מגלה כי 23% מהאוכלוסיה צורכים מאכלים המכילים דגנים מלאים לפחות פעמיים ביום. מעניין לציין כי בניגוד למגמה בצריכת ירקות ופירות, ערבים צורכים יותר דגנים מלאים מיהודים, ואנשים ממשקי בית עם הכנסה נמוכה צורכים יותר מאלה עם הכנסה גבוהה. זה עשוי להיות קשור לדפוסי תזונה מסורתיים בחברה הערבית, הכוללים שימוש נרחב במוצרים כמו בורגול וקמח מלא.

לגבי קטניות, 62% מהאוכלוסיה צורכים אותן לפחות פעמיים בשבוע. גם כאן יש הבדלים מעניינים: גברים צורכים יותר קטניות מנשים, ערבים יותר מיהודים, וצעירים (גילאי 20-64) יותר מבני 65 ומעלה. שוב, במשקי בית עם הכנסה נמוכה צורכים יותר קטניות. ייתכן שזה קשור למחיר הנמוך יחסית של קטניות ולתפקידן המרכזי במטבח המסורתי.

בשר, דגים ומזון מעובד: תמונה מורכבת

הסקר מראה כי 31% מהאוכלוסיה צורכים בשר אדום או בשר מעובד לפחות שלוש פעמים בשבוע. יש הבדלים משמעותיים בין קבוצות: גברים צורכים יותר בשר מנשים, צעירים (20-64) פי 2 יותר מבני 65 ומעלה, וערבים פי 2 יותר מיהודים. נתונים אלו מדאיגים לאור ההמלצות הבריאותיות להפחית בצריכת בשר אדום ובשר מעובד.

לעומת זאת, צריכת דגים, שנחשבת לבריאה יותר, עומדת על 31% מהאוכלוסיה הצורכת דגים לפחות פעמיים בשבוע. יהודים צורכים יותר דגים מערבים, וחרדים יותר מחילונים. גם כאן, במשקי בית עם הכנסה גבוהה צורכים יותר דגים, מה שעשוי להיות קשור למחירם הגבוה יחסית של דגים טריים.

חטיפים ומשקאות ממותקים: אתגר בריאותי משמעותי

הנתונים לגבי צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים מדאיגים במיוחד. 30% מהאוכלוסיה צורכים חטיף מלוח לפחות פעמיים בשבוע ו-54% צורכים חטיף מתוק באותה תדירות. צעירים צורכים יותר חטיפים מבוגרים, וערבים יותר מיהודים.

30% מהאוכלוסיה צורכים חטיף מלוח לפחות פעמיים בשבוע ו-54% צורכים חטיף מתוק באותה תדירות. צילום: שאטרסטוק

עוד יותר מטריד הוא הנתון ש-21% מהאוכלוסיה שותים לפחות שלוש כוסות משקה ממותק ביום. גם כאן יש פערים משמעותיים: גברים שותים יותר משקאות ממותקים מנשים, חרדים יותר מחילונים, צעירים יותר מבוגרים, וערבים פי 2 יותר מיהודים. אנשים ממשקי בית עם הכנסה נמוכה שותים יותר משקאות ממותקים מאלה עם הכנסה גבוהה. מדובר באתגר בריאותי משמעותי, במיוחד לאור הקשר בין צריכה מוגברת של סוכר ומלח לבעיות בריאות כמו השמנה, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.

מודעות תזונתית וסימון מזון

הסקר בדק גם את המודעות התזונתית של הישראלים ואת השפעת הסימון התזונתי על אריזות המזון. 47% מהאוכלוסיה מדווחים כי הם בודקים את הרכיבים או את הסימון התזונתי על אריזות מוצרי המזון. נשים בודקות יותר מגברים, יהודים יותר מערבים, ואנשים עם השכלה אקדמית והכנסה גבוהה בודקים יותר מאחרים.

44% מדווחים כי סימון אדום על אריזת מוצר משפיע עליהם שלא לקנות את המוצר ו-41% מדווחים כי סימון ירוק משפיע עליהם לקנות את המוצר. גם כאן, נשים, יהודים ובעלי הכנסה והשכלה גבוהות מושפעים יותר מהסימונים. נתונים אלה מראים כי הסימון התזונתי אכן משפיע על החלטות הצרכנים, אך עדיין יש מקום לשיפור במודעות ובהשפעה של הסימון, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

השפעת גורמים נוספים על הרגלי אכילה

הסקר בחן גם את הקשר בין הרגלי אכילה לגורמים נוספים כמו עישון ופעילות גופנית. הממצאים מראים כי אנשים שאינם מעשנים נוטים לאכול יותר ירקות ופירות, פחות בשר אדום ומעובד ופחות חטיפים ומשקאות ממותקים בהשוואה למעשנים. באופן דומה, אנשים העוסקים בפעילות גופנית נוטים לאכול יותר ירקות ופירות, יותר דגים, ופחות חטיפים ומשקאות ממותקים בהשוואה לאלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של גישה הוליסטית לבריאות, המשלבת תזונה נכונה עם הימנעות מעישון ועיסוק בפעילות גופנית.

השפעת הורות על הרגלי אכילה

הסקר מצביע גם על השפעה מעניינת של הורות על הרגלי אכילה. בני 20 ומעלה במשקי בית עם ילדים עד גיל 17 נוטים לצרוך יותר משקאות ממותקים, חטיפים מתוקים ומלוחים, ופחות פירות בהשוואה למשקי בית ללא ילדים. הם גם מושפעים יותר מפרסומות למוצרי מזון. הנתונים מעלים שאלות לגבי ההשפעה של ילדים על הרגלי האכילה של המשפחה כולה, ומדגישים את החשיבות של חינוך תזונתי מגיל צעיר.

מסקנות והמלצות

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2023 מספק תמונה מקיפה ומורכבת של הרגלי התזונה בישראל ומספק מידע חיוני לקובעי מדיניות, אנשי בריאות הציבור וחוקרים. הממצאים מצביעים על פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות ומדגישים את הצורך בהתערבויות ממוקדות לשיפור איכות התזונה בישראל המתחשבת בהבדלים תרבותיים, כלכליים וחברתיים בין קבוצות באוכלוסיה.

בהתבסס על ממצאי הסקר עולות מספר תובנות ומסקנות משמעותיות לגבי הרגלי התזונה בישראל. ראשית, נמצא קשר הדוק בין מצב כלכלי לאיכות התזונה, כאשר אנשים ממשקי בית עם הכנסה גבוהה נוטים לאמץ הרגלי תזונה בריאים יותר. זה מדגיש את הצורך במדיניות שתגביר את הנגישות למזון בריא עבור אוכלוסיות מעוטות יכולת.

הסקר חשף גם הבדלים תרבותיים משמעותיים בהרגלי התזונה בין קבוצות אוכלוסיה שונות, מה שמצביע על הצורך בהתאמת תכניות קידום תזונה בריאה לקונטקסט התרבותי של כל קבוצה. בנוסף, נמצאו הבדלים בהרגלי התזונה בין קבוצות גיל שונות ובין גברים לנשים, המחייבים גישות ממוקדות לקידום תזונה בריאה.

הממצאים לגבי השפעת הסימון התזונתי מעודדים, אך מעלים גם אתגרים. בעוד שהסימון משפיע על החלטות הצרכנים, ההשפעה חזקה יותר בקרב אנשים עם השכלה והכנסה גבוהות. קיים לפיכך צורך בהגברת ההשפעה של סימון תזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לבסוף, הסקר מעלה סוגיות מעניינות לגבי השפעת הורות על הרגלי תזונה ומדגיש את הצורך בתכניות המיועדות למשפחות.

לאור ממצאי הסקר, עולות מספר המלצות אפשריות לשיפור התזונה בישראל. ראשית, יש צורך בתכניות ייעודיות לעידוד צריכת ירקות ופירות, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. במקביל, חשוב להגביר את המודעות לחשיבות הפחתת צריכת בשר אדום ובשר מעובד. יש לפתח תכניות ממוקדות לצמצום צריכת משקאות ממותקים וחטיפים, עם דגש מיוחד על צעירים וילדים. שיפור החינוך התזונתי בבתי ספר ובקהילה הוא צעד חיוני נוסף. גם הגברת הנגישות למזון בריא עבור אוכלוסיות עם הכנסה נמוכה חשובה.

יש להמשיך בשיפור וקידום מערכת הסימון התזונתי על מוצרי מזון. לבסוף, מומלץ לקדם גישה כוללנית לבריאות, המשלבת תזונה נכונה עם פעילות גופנית והימנעות מעישון. יישום משולב של המלצות אלו עשוי לתרום משמעותית לשיפור התזונה והבריאות של האוכלוסיה בישראל.

(צילומים: שאטרסטוק)