התמודדות עם אבל וטראומה בתקופת החגים

כשאומרים שהחגים מתקרבים, רובנו חשים שמחה לקראת היציאה מהשגרה, המנוחה מהעבודה, הטיולים ובעיקר המפגשים הכיפיים עם בני משפחה וחברים, שמלווים בדרך כלל גם בשולחנות עמוסים כל טוב. השנה החגים המתקרבים מקבלים גם צבע קודר, כאשר המצב הבטחוני פוגם בשמחת החג וישראלים רבים נאלצים להתמודד עם אבל וטראומה במהלך תקופת החגים. 

אבל וטראומה

אבל וטראומה הם שני מצבים שפעמים רבות קשורים זה לזה. אדם שחווה אובדן נמצא במצב של אבל, ובמקרים רבים מופיעות אצלו גם תחושות של טראומה. תסמיני טראומה יכולים להופיע גם כתוצאה מחשיפה לאירוע ישיר של סכנה או איום על החיים, מה שעלול לגרום לתגובות גופניות ורגשיות שמשבשות את שגרות היומיום עד כדי פגיעה בתפקוד.

כל אחד חווה אחרת את חוויית האבל ומגוון הרגשות האפשריים הוא רחב ונע מתחושות של חוסר אונים, חוסר משמעות, ריקנות ופסימיות, ועד תופעות פיזיות של חוסר תיאבון, לחצים בחזה, כאבים בגוף ועוד.

כשמדברים על אבל על רקע של אובדן, לא מדובר רק במקרים של מוות, שכן תחושה של אובדן היא נושא שאנחנו נתקלים בו במהלך החיים בהקשרים שונים, למשל בפרידות, במעברי מגורים ועוד. ברוב המקרים, יש לנו מנגנונים טבעיים שעוזרים לנו להתמודד עם אובדן ועם ההשלכות שלו, ביניהם גם קבלת תמיכה מהסביבה הקרובה או מאנשי מקצוע, או עיבוד הרגשות השליליים ותיעולם לעשייה חיובית. 

התחושות הקשות צפות בתקופת החגים

לדברי ד"ר אביטל גרשפלד-ליטוין, פסיכולוגית רפואית ומרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, מתמחה בטיפול במצבי אובדן ואבל, הקושי המיוחד בהתמודדות עם אובדן בתקופת החגים נובע מהעובדה שהחגים, במיוחד בתרבות הישראלית, הם הזדמנות למפגש משפחתי רחב, ומי שנפטר בולט בהעדרו אל מול מי שנוכח.

בנוסף, מהווים החגים נקודת ציון של הזמן שעבר מאז האובדן, ונמצא שהמתאבלים מתקשים יותר בערבי חג. בתקופת החגים, כשיש יותר עיסוק במת, יש יותר הצפה רגשית, עצב, בכי והיזכרות בתקופת החגים הקודמת בה הוא היה נוכח. לעתים המצוקה הרגשית כל כך גדולה שיש גם הימנעות או ניסיון להימנע מהחג באופן מוחלט, מאירועים וממפגשים משפחתיים, במטרה לא להרגיש את ה"אין" בעוצמה.

לדברי ד"ר גרשפלד-ליטוין, הסביבה הקרובה של מי שמתמודד עם אובדן, אבל וטראומה צריכה להיות רגישה יותר בתקופת החגים ולהבין שמי שמתאבל עלול להרגיש לכוד בין שתי אפשרויות: להימנע מלהגיע ולהיות לבד בחג, או לחלופין להגיע ולהרגיש מוצף או להעמיד פנים שהכל בסדר למרות שאינו מרגיש כך. רצוי שהחג יאפשר השתתפות ללא ציפיות להתנהגות מסוימת, חשוב גם להזכיר את המתים כחלק מההנצחה, ולשמר לגיטימציה להיות עצובים גם ברגעי החג.

איך מתמודדים?

הזמן עושה את שלו, אומרת ד"ר גרשפלד-ליטוין, אך תחושות האבל והטראומה לא נעלמות, משום שהן תוצאה של אירועים משמעותיים בחיי האדם שלא ניתן להעלימם. עם זאת רוב האנשים לא נמצאים כל הזמן באבל או במה שמכונה פוסט טראומה. העוצמה של היגון, העצב והרגשות הקשים פוחתת כחלק מהתהליך הטבעי, והאבל נשאר נוכח בעוצמה נסבלת, בתדירות משתנה.

עם הזמן, העצב והיגון הופכים נסבלים יותר, כזכרונות מרים-מתוקים שמשתלבים לצד רגשות אחרים. מחקרים מתארים כיצד אדם משתנה בעקבות חוויות האבל והטראומה באופן חיובי, מפתח חוסן ותחושת משמעות חזקה יותר לחיים. זה מתרחש לרוב לאחר זמן, כחלק מתהליך העיבוד של האובדן, כאשר האדם מרגיש שיש חשיבות לחיים שלו ושהיכולת שלו להתמודד עם מצבים קשים ולהסתייע או לסייע לאחרים גדלה.

ומה לגבי פנייה לטיפול?

טיפול יכול לסייע להמשיך את התהליך הטבעי של האבל במידה שהוא משתבש, מסבירה ד"ר גרשפלד-ליטוין. במצבים שבהם האובדן טראומתי, אלים או מורכב, למשל כשאדם מתמודד עם מספר אובדנים, נפצע בעצמו וכדומה, ההתמודדות של האדם מצריכה עזרה, כי הוא מאוד נמנע או מתקשה לתפקד.

גם במקרים שבהם אין לאדם מספיק משאבים ותמיכה סביבתית בהתמודדות שלו הוא יכול להסתייע בעזרה מקצועית, כאשר הטיפול משתנה לפי הצרכים וכולל אמפטיה ותמיכה בלי שיפוטיות, והזדמנות לעבד את החלקים הטראומתיים הקשים של  נסיבות האובדן, האבל והטראומה. מה שחשוב הוא שהטיפול יינתן על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית לטיפול באובדן ואבל.

ועם כל הקושי, נקווה שכולנו נצליח להרגיש כמה שיותר את רוח החג של תקופת החגים המתקרבת, שנתמוך באלה שזקוקים לתמיכה ונחמה ושעוד נדע ימים טובים. חג שמח.

(צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)