ראש השנה תשפ"ה: תמונת מצב הבריאות בישראל 2024

דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) - "ישראל במספרים - ערב ראש השנה תשפ"ה" – מציג תמונה של מצב הבריאות בישראל, כולל נתונים מפורטים על תוחלת חיים, סיבות מוות, מחלות כרוניות, הרגלי בריאות, שימוש בשירותי בריאות ועוד. המידע מבוסס על נתונים שנאספו במהלך השנה החולפת ומשקף את המגמות העדכניות בבריאות הציבור הישראלי.

תוחלת חיים ופטירות

הנתונים מראים כי תוחלת החיים בישראל ממשיכה להיות גבוהה - 81.0 שנים בממוצע לגברים ו-85.5 שנים בממוצע לנשים. עם זאת, חשוב לציין כי נתונים אלה כוללים את השפעת המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. ללא השפעת המלחמה, תוחלת החיים היתה גבוהה אף יותר: 81.7 שנים לגברים ו-85.7 שנים לנשים. הנתון מדגיש את ההשפעה הדרמטית שיכולה להיות לאירועים חריגים על תוחלת החיים.

בשנת 2023 נרשמו בישראל 49,918 פטירות, עם שיעור פטירות גולמי של 5.2 ל-1,000 תושבים. מתוך הפטירות, 1,250 היו של חיילים ואזרחים שנהרגו בין 7 באוקטובר 2023 לסוף השנה כתוצאה מהמלחמה.

תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל גבוהה מזו של גברים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

למרות האתגרים, תוחלת החיים בישראל נותרה גבוהה ביחס למדינות מפותחות אחרות. זה יכול להיות מיוחס למספר גורמים, כולל מערכת בריאות מתקדמת, תזונה ים תיכונית נפוצה ורמות גבוהות של קשרים חברתיים וקהילתיים.

סיבות מוות ומחלות כרוניות

הנתונים משנת 2022 מראים כי הסיבות העיקריות למוות בישראל היו שאתות ממאירות (סרטן) עם 22.6% מהפטירות, ומחלות לב עם 12.6% מהפטירות. חשוב לציין כי 8.4% מהפטירות היו כתוצאה מקורונה. נתון זה מדגיש את ההשפעה המתמשכת של מגיפת הקורונה על בריאות הציבור, גם לאחר ששיא המגיפה חלף.

בשנת 2021 אובחנו 34,215 מקרים חדשים של חולי סרטן, עם שיעור של 365 ל-100,000 נפש. נתונים אלה מדגישים את החשיבות של מניעה, אבחון מוקדם וטיפול במחלות כרוניות ועל הצורך להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח של טיפולים חדשניים לסרטן.

הערכה עצמית של מצב הבריאות

הסקר החברתי שערכה הלמ"ס מצא כי 84.2% מבני 20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם טוב מאוד או טוב. נתון זה מצביע על תפיסה חיובית של הבריאות בקרב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל. עם זאת, חשוב לזכור כי תפיסה סובייקטיבית זו אינה בהכרח משקפת את המצב הבריאותי האובייקטיבי.

הערכה עצמית חיובית של מצב הבריאות יכולה להיות קשורה לגורמים רבים, כולל גישה טובה לשירותי בריאות, רמת חיים גבוהה ותחושת רווחה כללית. עם זאת, יש לבחון את הפער בין 15.8% שאינם מעריכים את בריאותם כטובה, ולהבין את הגורמים לכך. זה יכול לכלול אוכלוסיות מוחלשות, קשישים, או אנשים עם מחלות כרוניות שזקוקים לתשומת לב מיוחדת במדיניות הבריאות.

עישון והשמנה

הנתונים מראים כי 18.2% מבני 20 ומעלה בישראל מעשנים סיגריות כל יום, ו-22.2% מעשנים סיגריות כל יום או מדי פעם. נתונים אלה מדאיגים, בהתחשב בהשפעות הבריאותיות השליליות הידועות של עישון. יש צורך בהמשך מאמצים לצמצום העישון, כולל קמפיינים חינוכיים, הגבלות על פרסום טבק ותמיכה בגמילה מעישון.

לגבי השמנה, 49.1% מבני 20 ומעלה נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. מתוכם, 16.1% סובלים מהשמנה או השמנת יתר. נתונים אלה מדגישים את הצורך בתוכניות מניעה והתערבות לצמצום השמנה, שהיא גורם סיכון משמעותי למחלות כרוניות רבות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ומחלות מפרקים.

התמודדות עם השמנה דורשת גישה רב מערכתית, הכוללת חינוך לתזונה נכונה, עידוד פעילות גופנית, ושינויים בסביבה שיקלו על בחירות בריאות. יש לשקול גם מדיניות ציבורית כמו מיסוי משקאות ממותקים או סימון מזון בריא.

פעילות גופנית

לפי הסקר, 40% מבני 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. זה כולל פעילות גופנית מאומצת למשך לפחות 75 דקות בשבוע או פעילות מתונה למשך לפחות 150 דקות בשבוע.

40% מבני 20 ומעלה בישראל עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. צילום: שאטרסטוק

בעוד שנתון זה מראה שיפור לעומת שנים קודמות, הוא גם מדגיש כי יש עדיין מקום רב לשיפור. 60% מהאוכלוסיה אינם מגיעים לרמת הפעילות הגופנית המומלצת, מה שמגביר את הסיכון למגוון רחב של בעיות בריאות.

מערכת הבריאות

הדו"ח מספק גם נתונים על מערכת הבריאות בישראל. שיעור המיטות לאשפוז כללי עומד על 1.7 ל-1,000 תושבים. נתון זה נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות ומצביע על הצורך בהרחבת תשתיות האשפוז בישראל. לגבי כוח אדם רפואי, נכון לשנת 2022 היו 3.5 רופאים מועסקים ל-1,000 תושבים ו-5.5 אחיות מועסקות ל-1,000 תושבים. בעוד שמספר הרופאים ל-1,000 תושבים נחשב סביר ביחס למדינות OECD אחרות, מספר האחיות נמוך יחסית. יש צורך בהמשך השקעה בהכשרת כוח אדם רפואי, במיוחד בתחום הסיעוד.

הוצאה לאומית לבריאות

בשנת 2023, ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה על 136.3 מיליארד שקל, המהווים 7.2% מהתמ"ג. זוהי עלייה לעומת שנת 2022, שבה ההוצאה עמדה על 131.0 מיליארד שקל (7.4% מהתמ"ג). העלייה בהוצאה הכוללת משקפת את ההשקעה המתמשכת במערכת הבריאות. עם זאת, הירידה באחוז מהתמ"ג מצביעה על כך שקצב הגידול בהוצאה על בריאות לא הדביק את קצב הצמיחה הכלכלית. יש לבחון האם ההוצאה הלאומית הנוכחית מספיקה לענות על צורכי הבריאות הגדלים של האוכלוסיה, במיוחד לאור האתגרים הבריאותיים המתמשכים כמו הזדקנות האוכלוסיה ועלייה בשכיחות של מחלות כרוניות.

הפסקות הריון, לידות ותמותת תינוקות

בשנת 2023 נולדו בישראל 178,724 תינוקות. שיעור הפריון הכולל עמד על 2.85 ילדים בממוצע לאישה, המשקף את שיעור הילודה הגבוה יחסית בישראל. שיעור זה גבוה משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות ומציב אתגרים ייחודיים למערכת הבריאות בישראל, כולל הצורך בהרחבת שירותי בריאות האם והילד ותכנון ארוך טווח של שירותי בריאות לאוכלוסיה גדלה. שיעור תמותת התינוקות עמד על 2.7 ל-1,000 לידות חי. נתון זה נמוך יחסית ומצביע על רמה גבוהה של טיפול רפואי לתינוקות ונשים הרות.

178,724 תינוקות נולדו אשתקד בישראל. צילום: שאטרסטוק

הדו"ח מספק גם נתונים על הפסקות הריון. בשנת 2023 היו 15,173 פניות של נשים לוועדות להפסקת הריון, עם שיעור של 6.9 ל-1,000 נשים בגילאי 15-49. נתונים אלה חשובים להבנת מגמות בבריאות האישה ובתכנון משפחה.

בריאות הנפש והרגלי שינה

בתחום בריאות הנפש, הדו"ח לא מספק נתונים מפורטים, אך זהו תחום שדורש תשומת לב מיוחדת, במיוחד לאור ההשפעות הפסיכולוגיות של אירועים כמו המלחמה הנוכחית והעלייה בפניות לעזרה נפשית מאז תחילת המלחמה.

הדו"ח מספק מידע מעניין על הרגלי השינה של הישראלים. באמצע השבוע, 18% ישנים עד 5.5 שעות ביממה, 30% ישנים 6-6.5 שעות, 31% ישנים 7-7.5 שעות, ו-21% ישנים 8 שעות ויותר. בסופי שבוע, המספרים משתנים עם יותר אנשים הישנים שעות ארוכות יותר.

18% מהאוכלוסייה דיווחו על נדודי שינה בשלושה לילות בשבוע או יותר, כאשר נשים מדווחות על כך יותר מגברים. שיעור המדווחים על נדודי שינה עולה עם הגיל, עם 29% מבני 65 ומעלה המדווחים על בעיה זו. כידוע, חוסר שינה או שינה לא איכותית עלולים להוביל לבעיות בריאות רבות, כולל השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ובעיות נפשיות.

תזונה ודיאטה

הסקר מצא כי 26% מהאוכלוסיה בישראל עושים דיאטה, עם שיעור גבוה יותר בקרב נשים (29%) לעומת גברים (23%). 36% מבני 20 ומעלה דיווחו שקיבלו ייעוץ תזונתי מדיאטנית. נתונים אלה מצביעים על מודעות גוברת לחשיבות התזונה הבריאה, אך גם על הצורך בהנגשת מידע תזונתי מבוסס מדעית לציבור הרחב. חשוב לציין כי דיאטה אינה בהכרח מצביעה על תזונה בריאה. יש צורך בחינוך תזונתי מקיף שיעודד אימוץ הרגלי אכילה בריאים לטווח ארוך, במקום דיאטות קצרות טווח.

בדיקות סקר ורפואה מונעת

הדו"ח מספק נתונים חשובים על שימוש בבדיקות סקר ורפואה מונעת, לפיהם 90% מההורים לילדים בני 0-17 חיסנו את ילדיהם בכל חיסוני השגרה. זהו נתון מעודד המצביע על אמון גבוה במערכת החיסונים בישראל.

43% מבני 50 ומעלה עשו בשנה האחרונה בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת, ו- 47% מבני 40 ומעלה עשו אי פעם בדיקת קולונוסקופיה, 35% בחמש השנים האחרונות. כמו כן, 77% מבנות 50-76 עשו בשנתיים האחרונות בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד.

שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי

הסקר מצא כי 91.1% מבני 20 ומעלה מרוצים מחייהם, עם שיעורים דומים בין יהודים (91.9%) וערבים (87.8%). 67.5% מרוצים ממצבם הכלכלי, אם כי יש פער משמעותי בין יהודים (69.9%) לערבים (57.2%).

9.5% מהאוכלוסיה הרגישו עניים בשנה האחרונה, עם פער משמעותי בין יהודים (4.6%) לערבים (30.3%). 25.9% (כ-1.6 מיליון איש) המתקשים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית. 7.4% ויתרו על אוכל בשנה האחרונה בגלל קשיים כלכליים, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב ערבים (13%) וחרדים (10%). 4.9% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים, עם 13% בקרב ערבים. בתחום הבריאות, 9.7% מהזקוקים לטיפול רפואי ויתרו עליו, 6.2% מהזקוקים לתרופות במרשם רופא ויתרו עליהן ו-25% מהזקוקים לטיפול שיניים ויתרו עליו.

נתונים אלה מדגישים את הקשר ההדוק בין מצב כלכלי לבריאות ומצביעים על אי-שוויון משמעותי בנגישות לשירותי בריאות. יש צורך בפעולות ממוקדות לשיפור הנגישות לשירותי בריאות עבור אוכלוסיות מוחלשות ולצמצום פערים בריאותיים.

סיכום

הדו"ח השנתי של הלמ"ס לקראת שנת תשפ"ה מצביע על מגמות חיוביות בתוחלת החיים, בשביעות רצון ובשימוש בשירותי רפואה מונעת לצד אתגרים משמעותיים בתחומים כמו עישון, השמנה, פעילות גופנית ואי שוויון בבריאות.

חשוב להמשיך לעקוב אחרי מגמות אלו ויש לשים דגש על צמצום פערים בבריאות, שיפור הרגלי חיים בריאים, הגברת הנגישות לשירותי בריאות איכותיים והתמודדות עם אתגרי הבריאות הייחודיים של המאה ה-21, כולל מחלות כרוניות ובריאות הנפש. לבסוף, יש לזכור כי נתונים אלה משקפים תקופה מאתגרת במיוחד, הכוללת השפעה מתמשכת של מגיפת הקורונה והמלחמה הנוכחית. המשך מעקב והערכה יהיו חיוניים כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של אירועים אלה על בריאות הציבור בישראל.