שנה בצל המלחמה: מחרדה וחוסן ועד פוסט טראומה

מאז פרוץ המלחמה לפני שנה, עברה החברה הישראלית טלטלה עזה, והתמודדה, בין היתר, עם אתגרים בריאותיים ונפשיים מורכבים. לצד למעלה מ-17,000 פצועים שהובאו לבתי החולים בישראל, מתוכם כמעט 4,500 חיילי צה"ל, חלה עלייה חדה בפניות לטיפול נפשי, בתסמיני חרדה ובשימוש בחומרים ממכרים.

דו"ח שהוכן לאחרונה על ידי מרכז המידע והידע לתמיכה בעורף של צה"ל, בשיתוף אגף מודיעין והמערך הדיגיטלי של משרד הכלכלה, חשף את ההשפעה הדרמטית של המלחמה על בריאות הנפש של אזרחי ישראל. הממצאים מעידים על זינוק בפניות לטיפול נפשי, בתסמיני חרדה ובשימוש בחומרים ממכרים. בנוסף, יותר ממחצית מהילדים מגלים סימני מצוקה נפשית. הקבוצות הפגיעות ביותר כוללות לוחמים, מפונים, משפחות נפגעים ובמיוחד ניצולי אירועי הטרור. הדו"ח מסכם כי רוב אזרחי ישראל חווים רמות שונות של מצוקה נפשית, מה שמצביע על מצב חסר תקדים בסיכון להתפתחות הפרעות נפשיות בקרב האוכלוסיה. בעקבות העלייה המשמעותית בפניות לטיפול נפשי עקב חרדה ופוסט טראומה, הוקמו מרכזי טיפול ומערכי תמיכה מקוונים.

בתוך כך ובמהלך הלחימה בעזה, זיהום פטרייתי קטלני סיכן את חיילי צה"ל, דבר שהצריך דיונים דחופים על אסטרטגיות התמודדות. הטיפול בהלומי קרב התמקד בגישה הוליסטית, הכוללת מגוון טיפולים ושימוש בקנאביס.

לצד זאת, התנדבות אזרחית נרחבת תרמה לשיפור הבריאות הנפשית והפיזית של המתנדבים עצמם. בהמשך, תרחיש "עלטה" הוביל להיערכות מקיפה של מערכת הבריאות למצב של הפסקות חשמל ממושכות, כולל רכישת גנרטורים והקמת מרכזי אנרגיה. למרות האתגרים הרבים, החברה הישראלית הפגינה חוסן והתגייסות לאומית להתמודדות עם המצב המורכב.

יומן מסע זה מתעד את ההתפתחויות המשמעותיות בחמישה תחומים מרכזיים בתחומי הבריאות, המשקפים את המציאות המשתנה ואת ההתמודדות הלאומית עם השלכות המלחמה.

התמודדות עם חרדה ופוסט-טראומה

במהלך השנה, חלה עלייה משמעותית במספר הפונים לטיפול נפשי. בעקבות המצב הבטחוני החמור בישראל, מומחים פיתחו דרכים להתמודדות עם החרדה הגוברת בקרב האוכלוסיה, הרגיעו אותנו שתחושות פחד וחרדה הן תגובות טבעיות למצב, אך הזהירו מפני השפעותיהן ארוכות הטווח. ההמלצות כללו (ועדיין כוללות) הגבלת חשיפה לתקשורת שלילית, שמירה על שגרה ככל האפשר ושימוש בטכניקות הרגעה כמו נשימות עמוקות. מודגש הצורך להגן על ילדים מפני חשיפת יתר למידע מטריד, תוך מתן הסברים מותאמים לגילם.

מרכזי טיפול בטראומה הוקמו ברחבי הארץ והוכנסו שיטות טיפול חדשניות כמו EMDR וירטואלי. בנוסף, הושק מערך תמיכה מקוון 24/7 לנפגעי חרדה. חוקרים ישראלים פיתחו אפליקציה ייעודית לניטור ומניעת PTSD בקרב חיילים וקהילות בעוטף עזה.

פטריה קטלנית

זיהום פטרייתי קטלני מעזה סיכן את חיילי צה"ל בחזית, כפי שעלה מדיווחים רפואיים מדאיגים במהלך מלחמת חרבות ברזל. המקרה הטרגי של לוחם שנפצע ברצועה ונפטר לאחר שנדבק בפטריה עמידה לטיפול, שמקורה היה ככל הנראה בקרקע המזוהמת, הדגיש את חומרת האיום. מומחים הזהירו כי התנאים התברואתיים הירודים בעזה, בשילוב עם תנועת הפליטים הנרחבת, הגבירו משמעותית את הסיכון להתפרצות מחלות זיהומיות מסוכנות.

פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, הדגישה את הסכנה הייחודית מזיהומים פטרייתיים וחיידקיים עמידים, תופעה שלא נצפתה במערכות קודמות. היא ציינה כי המגע עם האדמה והבוץ בעזה חשף את החיילים לזיהומים אלה בשכיחות גבוהה במיוחד. הסיכון התגבר עוד יותר עקב הפעילות במערכת המנהרות התת קרקעית של חמאס, שם התנאים היו אידיאליים להתפתחות פטריות ומזהמים מסוכנים.

בתגובה למצב החמור, איגוד רופאי המחלות הזיהומיות קיים דיון חירום בשיתוף עם מומחי רפואה וצה"ל. מטרת הדיון היתה לגבש אסטרטגיות דחופות להתמודדות עם האיום הבריאותי, כולל שיפור אמצעי המיגון לחיילים, פרוטוקולים מהירים לזיהוי וטיפול בזיהומים ופיתוח שיטות חדשניות למניעת התפשטות הפטריות הקטלניות. המקרה הדגיש את הצורך בהתייחסות רצינית לאיומים בריאותיים בשדה הקרב.

טיפול בהלומי קרב

הלומי קרב היו בראש הכותרות השנה, עקב ריבוי החיילים שחזרו מהחזית והתקשו לתפקד ולחזור לחיי השגרה אחרי המראות שאליהם נחשפו בשדה הקרב. זיו נבון, ראש תחום טיפול בעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", הסביר כי הטיפול האפקטיבי ביותר בסובלים מהלם קרב הוא גישה הוליסטית. לדבריו, מעבר לטיפול פרטני, חשוב ליצור מעטפת תומכת ומלווה לאורך זמן. נבון הדגיש את חשיבות הטיפול הקהילתי ויצירת תחושת שייכות עבור הנפגעים, שרבים מהם חשו בדידות.

העמותה מציעה מגוון שירותים טיפוליים ופרה-טיפוליים, כולל יוגה, טיפול בתנועה, וידאו-תרפיה וגינון טיפולי, במטרה להתאים את הטיפול לצרכי כל מטופל. נבון ציין כי הקנאביס ממלט תפקיד חשוב בטיפול, בעיקר בהקלה על בעיות שינה של הלומי הקרב.

בנוסף, נבון התייחס להשלכות אירועי השבעה באוקטובר והשווה אותם להשפעות מלחמת ויטנאם על החברה האמריקאית. הוא הזהיר מפני עלייה צפויה בהתמכרויות ובעיות חברתיות, וקרא להיערכות מיידית של מערכי השיקום והסיוע. העמותה, שפעלה במימון תרומות, הפעילה שלושה מוקדים ברחבי הארץ כדי לספק מענה מקיף להלומי הקרב.

הישראלים מתנדבים בשעת מלחמה

מיד אחרי השבעה באוקטובר, ישראלים רבים לא חיכו לתגובה ממשלתית או רשמית למצב ופשוט הקימו חמ"לים, החלו להתנדב בכל מקום וסיפקו אוכל חם והסעות לחיילים, בגדים למפונים, עזרה לחקלאים ועוד. זו היתה שעתה היפה של הישראליות כפי שאנו מכירים אותה. צד חיובי נוסף הוא שהתנדבות תורמת למצב רוח טוב יותר ומשפרת את בריאותנו הנפשית והגופנית.

מרכז התנדבות אזרחי שהקים ארגון "אחים לנשק" בתחילת המלחמה, מתחם אקספו תל אביב. צילום: שאטרסטוק 

לילך קורן, פסיכולוגית קלינית מומחית, מציינת כי מחקרים רבים הוכיחו קשר ברור בין פעילות התנדבותית לשיפור בבריאות הנפש, להפחתת סיכון למחלות מסוימות ולשיפור הרווחה הגופנית הכללית. לדבריה, ההתנדבות מספקת תחושת מטרה ומשמעות, מפחיתה תחושות בדידות על ידי יצירת קשרים חברתיים ומסיטה את תשומת הלב מדאגות אישיות ולחצים יומיומיים. מחקר שנערך על ידי UnitedHealth Group מצא כי מתנדבים חוו רמות נמוכות יותר של מתח וחרדה, ירידה בתסמיני דיכאון ושביעות רצון גבוהה יותר מהחיים.

בתקופות משבר, כמו בימי מלחמה, להתנדבות יש ערך מוסף. היא מסייעת בהתמודדות עם תחושות חוסר אונים, מספקת תחושת שליטה ומסוגלות ומחברת לערכים חיוביים מול חוויות קשות של רוע ואכזריות. המשיכו להתנדב בכל הכוח.

תרחיש עלטה במערכת הבריאות

זוכרים את תרחיש העלטה שהבהיל אותנו, וגרם לרבים מאיתנו לעוט על רשתות החשמל ולרכוש מצברים, גנרטורים, פנסים ועוד?

בחדשות כאן 11 דיווחו כי לפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית, במקרה של מתקפה גדולה של חיזבאללה, 60% משטח המדינה עלול להישאר ללא חשמל עד 48 שעות.

שר הבריאות ומנכ"ל משרדו הציגו את התרחיש לראשי הרשויות המקומיות, לפיו הפסקות חשמל מקומיות צפויות להימשך עד שלושה שבועות. הדבר היה עלול לפגוע בטיפול ב-35 אלף חולים מונשמים, ומשרד הבריאות והרשויות נערכו לרכישת גנרטורים ולהקמת מרכזי אנרגיה. צה"ל והמשטרה התכוננו לסייע למשרד הבריאות. ההיערכות כללה גם תיעדוף חולים והסברה לציבור. מה קרה בסוף? בינתיים, אנחנו בצד המואר.