דו"ח מטריד: השפעות המלחמה על בריאות הציבור בישראל

המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות פרסם דו"ח מקיף המתריע על השלכות בריאותיות חמורות של המלחמה על אזרחי ישראל. הנתונים המדאיגים, המתייחסים לשנת 2023, מראים עלייה משמעותית בצריכת תרופות נגד דיכאון וחרדה, במיוחד באזורי הצפון והדרום. הדו"ח מדגיש פערים בריאותיים מתרחבים בין מרכז לפריפריה ובין שכבות סוציואקונומיות שונות ומעלה חששות כבדים לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה על בריאות הציבור.

בריאות הנפש ותרופות

אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא העלייה המשמעותית בצריכת תרופות נגד דיכאון וחרדה. בשנת 2023 נרשמה עלייה של יותר מ-6% בצריכת תרופות נגד דיכאון, עם 655 מרשמים לכל אלף איש, לעומת 615 בשנת 2022. גם צריכת תרופות לשינה והרגעה עלתה ב-3.5% לעומת השנה הקודמת, עם 599 מרשמים לכל אלף איש.

קיימים פערים משמעותיים בצריכת תרופות אלו בין אזורים שונים בארץ. למשל, באזורי הצפון כמו צפת, כנרת ועמק יזרעאל, נרשמו שיעורי צריכה גבוהים במיוחד, עם למעלה מ-700 רכישות לאלף איש בשנה. גם באזור המרכז נרשמו נתונים גבוהים, עם 722.8 בפתח תקווה, 749.2 בתל אביב ו-739 ברמת גן. לעומת זאת, בדרום הארץ הנתונים נמוכים יותר – בהתייחס לכך שהדו"ח מסכם את שנת 2023, אולם כבר גבוהים ביחס לשנים קודמות עם 575.3 בנגב המערבי ו-584 בבאר שבע.

הדו"ח מצביע גם על פערים מגדריים בצריכת תרופות אלו. נשים צורכות שיעורים גבוהים יותר של נוגדי דיכאון, עם 806 מרשמים לאלף איש, לעומת 479 מרשמים בקרב גברים. פער דומה נמצא גם בצריכת תרופות שינה, עם 671 מרשמים לנשים לעומת 443 לגברים.

היקף השימוש בתרופות הרגעה, שינה ונוגדי דיכאון עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב אלה המשתייכים למעמד כלכלי-חברתי הגבוה ביותר, בעוד שהיקף השימוש הנמוך ביותר נרשם בקרב השכבה הנמוכה ביותר. כמו כן, שיעורים נמוכים יותר נרשמו בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

סוכרת והשמנה

הדו"ח מצביע על עלייה מדאיגה בשיעור חולי הסוכרת בישראל. בשנת 2023 עמד שיעור התחלואה בסוכרת במבוגרים על 10.5%, עלייה לעומת 10.3% בשנת 2022 ו-9.8% בשנת 2021. שיעורי התחלואה בסוכרת גבוהים יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, ובקרב ערבים וחרדים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

גם כאן ניכרים פערים גיאוגרפיים משמעותיים. שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים ביותר נמצאו בדרום ובצפון הארץ. בנצרת, למשל, שיעור התחלואה עמד על 14.4%, בחדרה על 12.9%, בגולן על 12.3%, בעכו על 12.2%, בנגב המערבי על 11.7% ובבאר שבע על 11.4%. לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בתל אביב (7.8%), ביהודה ושומרון (8.8%) וברמת גן (9%).

מדאיג במיוחד הוא הנתון לפיו שיעורי המטופלים שמחלתם אינה מאוזנת היו גבוהים יותר בקרב בני ובנות 18-24. זהו נתון מטריד, שכן ההשפעה של חוסר האיזון בקרב החולים הצעירים עלולה להתבטא בשיעור סיבוכים גבוה יותר בעתיד. לעומת זאת, איזון הסוכרת נמצא במצב טוב יותר בגילאים המבוגרים.  גם כאן ניכרים פערים סוציואקונומיים משמעותיים. השיעור הגבוה ביותר של חולי סוכרת שאינם מאוזנים נמצא בקרב גברים (11.2%) ונשים (9.3%) מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר, בעוד ששיעור נמוך של חולי סוכרת שאינם מאוזנים נצפה בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר.

העלייה בשיעורי הסוכרת משקפת גם את העלייה בשיעורי ההשמנה בישראל. הדו"ח מראה כי כמעט 62% מהגברים וכמעט 57% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. בשנת 2023 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר. בקרב גברים, שיעורי ההשמנה עלו ל-23.6% בשנת 2023 לעומת 23.2% בשנה הקודמת. בקרב נשים, יותר מרבע (26.9%) סובלות מהשמנת יתר.

גם כאן ניכרים פערים סוציואקונומיים משמעותיים. בקרב נשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, שיעור השמנת היתר עומד על 34%, לעומת 18% במעמד הגבוה. פער דומה נמצא גם בקרב גברים - 26% במעמד הנמוך לעומת 18.4% בגבוה.

השמנה בקרב ילדים ונוער

הדו"ח מצביע על מגמות מעורבות בכל הנוגע להשמנה בקרב ילדים ונוער. מצד אחד, נרשמה ירידה מעודדת בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בני שבע, לאחר עלייה מתמדת שבשנת 2022 הגיעה לשיאה ועמדה על 8.5%. בשנת 2023 ירד שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלים מהשמנת יתר ל-8.1%. מצד שני, בקרב בני נוער בגילאי 14-15, שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות בעקביות מאז 2017, והשנה עמד השיעור על 13.2%. גם כאן, בנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך יותר היו בעלי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר.

במקביל לעלייה בשיעורי ההשמנה, חלה גם עלייה בשיעור הרזון בקרב ילדים. שיעור הרזון בקרב ילדים בגילאי שבע עלה ל-4.5% בהשוואה ל-4.2% בשנה הקודמת. שיעורי הרזון היו גבוהים יותר בקרב ילדים ממצב כלכלי-חברתי נמוך - נתון שיכול ללמד על חוסר ביטחון תזונתי. בקרב בני נוער בגילאי 14-15, שיעור הרזון נותר יציב ביחס לשנים קודמות, אך נמצא כי בנים סובלים מרזון פי 1.5 יותר בהשוואה לבנות בגילאים אלה.

בדיקות סקר וחיסונים

הדו"ח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה בביצוע בדיקות סקר חיוניות. בשנת 2023 חלה ירידה משמעותית בביצוע בדיקות ממוגרפיה. רק 70.5% מהנשים בגילאי 50-74 עברו בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, לעומת 71.8% בשנה הקודמת. למעשה, שיעורי ביצוע הבדיקה בשנת 2023 היו נמוכים יותר מאשר בשנת 2020, שנת הקורונה והסגרים, אז עמד השיעור על 70.6%.

גם כאן ניכרים פערים סוציואקונומיים משמעותיים. 75% מהנשים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביצעו ממוגרפיה השנה, בהשוואה ל-63.4% בלבד בקרב הנשים במצב הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר. בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית שיעורי הביצוע של הבדיקה נמוכים עוד יותר, עם 59.4% ו-65.9% בהתאמה. מבחינה גיאוגרפית, בפתח תקווה (73.5%) ובחיפה (74.5%) שיעורי הביצוע היו הגבוהים ביותר, ואילו באזור הגולן (67.7%) ובירושלים (62.2%) נרשמו שיעורי הביצוע הנמוכים ביותר.

מגמה מדאיגה נוספת היא הירידה בשיעורי ההתחסנות לשפעת בקרב מבוגרים מעל גיל 65. רק 54.1% מהאוכלוסיה המבוגרת התחסנה ב-2023, בהשוואה ל-60.6% בשנת 2022. זוהי ירידה משמעותית שעלולה להגביר את הסיכון לתחלואה חמורה בשפעת באוכלוסיה זו.

עישון ושימוש באנטיביוטיקה

הדו"ח מצביע על עלייה מדאיגה בשיעורי העישון, במיוחד בקרב גברים ממעמד סוציואקונומי נמוך. בשנת 2023, כ-21.1% מהאוכלוסייה בישראל עישנו, עם שיעור עישון גבוה במיוחד באזורי צפון הארץ ובקרב אוכלוסיות פגיעות. זוהי עלייה קלה לעומת השנה הקודמת, שבה עמד שיעור המעשנים על 20.9%. הנתונים מראים כי שיעור המעשנים גבוה בקרב גברים כמעט פי 2.5 לעומת נשים.

בנוסף, הדו"ח מצביע על עלייה מדאיגה בצריכת אנטיביוטיקה בישראל. בשנת 2023 נרשמו 754 מרשמים לאנטיביוטיקה לאלף איש, לעומת 674 מרשמים בשנת 2021. היקף השימוש באנטיביוטיקה הגבוה ביותר היה בקרב גברים ונשים המשתייכים למצב החברתי-כלכלי הנמוך ביותר. שימוש יתר באנטיביוטיקה מעלה חששות לגבי התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, שהיא אחד האתגרים המשמעותיים בתחום בריאות הציבור בעולם כיום.

השפעת המלחמה על בריאות הציבור

חשוב לציין כי הדו"ח מתייחס לנתוני שנת 2023, כאשר המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 כבר השפיעה על חלק מהנתונים אולם רק ברבעון האחרון של השנה. עם זאת, כבר ניתן לראות את השפעותיה המתחילות של המלחמה על בריאות הציבור.

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, ציין כי ממצאי הדו"ח מתחילים לשקף את ההשפעה של המלחמה על חלק מהמדדים וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. הוא הביע חשש כי בשנת 2024 תיראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות.

השפעת המלחמה ניכרת במיוחד בעלייה בשימוש בתרופות להרגעה ובתרופות נוגדות דיכאון, בעיקר בקרב צעירים ובאזורים מסוימים שחוו את המלחמה בעצימות גבוהה יותר. זאת ועוד, באתר "זמן ישראל" דווח על דו"ח של מרכז המידע והידע לתמיכה בעורף של צה"ל ואגף מודיעין, בסיוע המערך הדיגיטלי של משרד הכלכלה, המצביע על פגיעה נרחבת בבריאות הנפשית של הציבור הישראלי כתוצאה מהמלחמה.

לפי דו"ח זה, המלחמה הביאה למצב חסר תקדים שבו שיעור גדול מהאוכלוסיה נמצא בסיכון להתפתחות הפרעות נפשיות שונות, כולל פוסט-טראומה, חרדה, דיכאון והתמכרויות. הדו"ח מציין כי רוב אזרחי ישראל חווים רמה כלשהי של מצוקה נפשית כתוצאה מהמלחמה.

הדו"ח החדש מספק תמונה מקיפה ומורכבת של מצב בריאות הציבור בישראל בשנת 2023. הוא מצביע על אתגרים משמעותיים, במיוחד בתחומי בריאות הנפש, השמנה ופערים בריאותיים. ככל שהמלחמה ממשיכה להשפיע על בריאות הציבור, יהיה חשוב להמשיך לעקוב אחרי מגמות אלו ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים הבריאותיים העומדים בפני החברה הישראלית.