קדחת אורופוץ': "קדחת העצלנים" - המחלה הטרופית החדשה שהגיעה לאירופה

לראשונה באירופה, אובחנו מקרים של קדחת אורופוץ', מחלה טרופית שעד כה היתה מוכרת בעיקר בדרום ומרכז אמריקה ובאיים הקריביים. הופעת המחלה במדינות אירופה מעלה שאלות לגבי התפשטות מחלות טרופיות מעבר לגבולותיהן המסורתיים ומדגישה את הצורך בערנות מוגברת במערכות הבריאות הגלובליות.

התפרצות באירופה: תמונת מצב עדכנית

על פי דיווח של המרכז האירופאי למניעת מחלות (ECDC), בחודשים יוני ויולי 2024 אותרו 19 מקרים של קדחת אורופוץ' באירופה. החלוקה הגיאוגרפית של המקרים היתה כדלקמן: 12 מקרים בספרד, חמישה באיטליה ושניים בגרמניה. חשוב לציין כי כל המקרים הללו היו קשורים לנסיעות לאזורים אנדמיים למחלה. אחד החולים ביקר בברזיל לפני שנדבק, בעוד שהאחרים טיילו בקובה טרם חזרתם לאירופה.

למרות החששות הראשוניים, הרשויות הבריאותיות באירופה מדגישות כי בשלב זה אין עדות להדבקה מקומית ביבשת. הסיכון להתפשטות נרחבת של המחלה באוכלוסיה האירופית מוגדר כנמוך. עם זאת, המקרה מדגיש את החשיבות של מעקב מתמשך ומוכנות למחלות טרופיות גם באזורים שבהם הן אינן אנדמיות.

מהי קדחת אורופוץ'?

קדחת אורופוץ' היא מחלה נגיפית המועברת על ידי עקיצות של חרקים מסוימים. הנגיף האחראי למחלה משתייך למשפחת נגיפי ה-RNA, בדומה לנגיפים אחרים כמו שפעת, קורונה וכלבת. המבנה הגנטי הייחודי של הנגיף כולל שלוש מולקולות RNA נפרדות, המוגנות בתוך מעטפת שומנית כדורית.

מקור הכינוי "קדחת העצלנים" לקדחת אורופוץ' במחקר שנערך בשנות ה-60. באותה תקופה, חוקרים זיהו את הנגיף לא רק בקרב מספר בני אדם בברזיל, אלא גם בדמו של עצלן תלת-אצבע. עצלן זה, יונק ייחודי בעל שלוש אצבעות ברגליו הקדמיות, מאכלס את יערות הגשם של דרום ומרכז אמריקה. למרות שהכינוי נקלט בתקשורת, מחקרים מאוחרים יותר גילו את הנגיף גם בקופים ובבעלי חיים אחרים. כלומר, מדובר במחלה זואונוטית, העוברת מבעלי חיים לבני אדם.

הנגיף תוקף בעיקר תאי כבד ותאים של מערכת החיסון במוח. תהליך ההדבקה מתחיל כאשר הנגיף חודר לתא, ככל הנראה בעזרת חלבון המכונה Lrp1. לאחר החדירה, החומר הגנטי של הנגיף משתכפל בתוך התא, יוצר נגיפים חדשים, אשר בתורם פורצים מהתא ומדביקים תאים נוספים. מחקרים גנטיים הצביעו על קיומם של ארבעה זנים שונים של נגיף האורופוץ'. מעניין לציין כי בשל המבנה הגנטי הייחודי של הנגיף, הכולל שלוש מולקולות נפרדות, קיימת אפשרות ל"ערבוב" בין הזנים השונים. תופעה זו מזכירה את התהליכים המתרחשים בנגיפים אחרים, כמו נגיף השפעת.

וקטורים ודרכי העברה

הנגיף מועבר לבני אדם בעיקר דרך עקיצות של יבחושים ויתושים מסוימים. היבחוש העיקרי האחראי להעברת הנגיף הוא המין Culicoidia paraensis. בקרב היתושים, מספר מינים זוהו כמעבירים פוטנציאליים של הנגיף, ביניהם יתוש הבית הדרומי, אדס סרטוס, יתוש-שורש ונצוליאני ומנסוניה ונצוליאנית. חשוב לציין כי מינים אלה נפוצים בעיקר בדרום אמריקה ומעורבים בהעברת מחלות נוספות כגון קדחת דנגי, זיקה, צ'יקונגוניה, קדחת צהובה וקדחת מערב הנילוס.

אחת השאלות המטרידות את הקהילה המדעית היא האם יתושים או יבחושים הנפוצים באזורים אחרים של העולם, כמו אירופה והמזרח התיכון, מסוגלים גם הם להעביר את הנגיף.

מחקר שנערך בצפון אמריקה בחן את היכולת של מינים מקומיים להעביר את הנגיף. התוצאות הראו כי שני מיני יתושים צפון אמריקאיים אינם מעבירים את הנגיף ביעילות, אך מין אחד של יבחוש צפון אמריקאי כן הראה יכולת העברה. ממצאים אלה מדגישים את הצורך במחקר נוסף לגבי הפוטנציאל של וקטורים מקומיים באזורים חדשים להעביר את המחלה.

תסמינים ומהלך המחלה

לאחר ההדבקה בנגיף אורופוץ' מתחילה תקופת דגירה של שלושה עד שמונה ימים. לאחר מכן, המחלה מתפתחת בשלבים. בשלב הראשוני, מופיעה עלייה בחום הגוף מלווה בתסמינים נוספים כגון כאבי ראש, כאבי שרירים, רגישות לאור, צמרמורות, סחרחורת, בחילה והקאות. במקרים מסוימים עלולים להופיע גם דימומים מהאף, שלשול ושטפי דם זעירים מתחת לעור. במקרים נדירים יותר עלולה להתפתח דלקת קרום המוח.

השלב הראשוני של המחלה נמשך בדרך כלל מספר ימים. אצל כ-60% מהחולים המחלה מתפרצת שוב לאחר תקופה של מספר ימים עד ארבעה שבועות. כמו כן, קיימות טענות לגבי השפעה אפשרית של הנגיף על נשים בהריון, כולל פגיעה בעובר ואף סיכון להפלות. עם זאת, טענות אלו עדיין דורשות אישוש במחקרים נוספים.

אבחון וטיפול

אבחון מדויק של קדחת אורופוץ' מהווה אתגר, שכן תסמיניה דומים לאלה של מחלות טרופיות אחרות, כגון קדחת דנגי וזיקה. לפיכך, זיהוי ודאי של הנגיף דורש שימוש בשיטות מעבדה מתקדמות. בדיקת PCR מזהה נוכחות של חומר גנטי של הנגיף בדגימה. בדיקת אנטיגן מאתרת חלבונים ספציפיים של הנגיף. בדיקה סרולוגית בודקת את נוכחותם של נוגדנים כנגד הנגיף בדם החולה.

בשלב זה, אין טיפול תרופתי ספציפי לקדחת אורופוץ'. הטיפול הנוכחי מתמקד בהקלה על התסמינים וכולל תרופות להורדת חום, משככי כאבים ומתן נוזלים. עם זאת, מחקר חדש גילה תרופה פוטנציאלית שנוסתה בהצלחה בתרביות תאים. בנוסף, חיסון למחלה נמצא בשלבי פיתוח וכבר הראה תוצאות מעודדות בניסויים על עכברים.

סיבוכים ותמותה

עד לאחרונה קדחת אורופוץ' לא נחשבה למחלה קטלנית. אולם, בחודש יולי 2024 אירע שינוי משמעותי בתפיסה זו כאשר תועדו לראשונה שני מקרי מוות בברזיל. חשוב לציין כי מקרים אלה היו מתוך כ-7,200 מקרים מתועדים בברזיל באותה שנה. בעקבות זאת, הרשויות הבריאותיות בדרום אמריקה הנחו את הרופאים ואת מערכות הבריאות לערוך מעקב קפדני יותר אחרי חולים המציגים תסמינים דומים לאלה של קדחת אורופוץ'.

(צילום: שאטרסטוק)