אזהרה למעשנים: המגיפה השקטה שתוקפת את הריאות

מחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD) היא אחת הבעיות הבריאותיות המדאיגות ביותר במערכת הבריאות העולמית כיום. "אנחנו עדים לתופעה מטרידה", אומר ד"ר מאיר קרופסקי, מומחה בכיר למחלות ריאה. "בעוד שברוב המחלות הקטלניות רואים ירידה בשיעורי התמותה בעשורים האחרונים, COPD היא המחלה היחידה שנמצאת במגמת עלייה מתמדת. עד שנת 2020 המחלה היוותה את הגורם הרביעי לתמותה בעולם, אך הנתונים העגומים מיקמו אותה כבר במקום השלישי".

ד"ר מאיר קרופסקי, מומחה בכיר למחלות ריאה. צילום: פרטי

הנתונים מדברים בעד עצמם. מחקרים מארה"ב מצביעים על עלייה מדאיגה של 163% בשיעורי התמותה מהמחלה בין השנים 1965-1998. "המספרים האלה צריכים להדליק נורה אדומה", מדגיש ד"ר קרופסקי. "מעל 340 מיליון אנשים בעולם סובלים מהמחלה, אבל הנתון המטריד באמת הוא שרק 25% מהם מאובחנים".

מהי בכלל מחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD)?

ד"ר קרופסקי: "זוהי מחלה רבת מרכיבים המאופיינת בהגבלה בזרימת האוויר בדרכי הנשימה. המחלה המורכבת משלבת דלקת סמפונות כרונית עם חסימה של נתיבי האוויר הקטנים, הפרשת ריר מוגברת ונפחת (אמפיזמה) – מצב בו חללי האוויר מתרחבים והריאות מאבדות את האלסטיות שלהן".

מה גורם למחלה?

"עישון הוא הגורם המשמעותי ביותר למחלה", מוסיף ד"ר קרופסקי. "כ-80% מחולי ה-COPD הם מעשנים או מעשנים לשעבר. חשוב להבין שהמחלה יכולה להתפתח כבר בגיל 30, הרבה לפני שהסימפטומים מופיעים. גורמי סיכון נוספים כוללים חשיפה לזיהום אוויר, אבק תעסוקתי וגורמים גנטיים מסוימים".

לדברי ד"ר קרופסקי, הסימפטומים הראשונים של המחלה – שיעול כרוני, ייצור ליחה מוגבר וקוצר נשימה – מופיעים בדרך כלל בשלב מתקדם יחסית של המחלה. "זו אחת הסיבות שהאבחון מתעכב", הוא מדגיש. "כשהמטופלים מגיעים אלינו עם תסמינים, לעתים קרובות כבר נגרם נזק משמעותי לריאות".

מומלץ להשתתף בסדנה לשיקום ריאות, שיש בה תועלת קלינית משמעותית בכל מטופל אחרי התלקחות. צילום: שאטרסטוק

התלקחות של המחלה יכולה להתבטא בהחמרה של קוצר הנשימה, עלייה בכמות וצבע הליחה ותחושת לחץ בחזה. "התלקחויות הן נקודות משבר קריטיות", מזהיר ד"ר קרופסקי. "הן יכולות להוביל לאשפוז ולהאיץ את הידרדרות המחלה. הנתונים מראים שכ-10% מהחולים המאושפזים עקב התלקחות נפטרים במהלך האשפוז וכ-47% לא ישרדו מעבר לשלוש שנים מהאשפוז הראשון".

מעגל מסוכן של הידרדרות

אחד האתגרים המרכזיים בטיפול ב-COPD הוא האבחנה המבדלת מול אסטמה. "ההבדל מהותי", מסביר ד"ר קרופסקי. "בעוד שאסטמה מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר ומתאפיינת בתסמינים משתנים, COPD מתפתחת בגיל העמידה ומתקדמת באופן איטי אך עקבי. חולי COPD לרוב מגיעים עם היסטוריה ארוכה של עישון וסובלים מחסימה בלתי הפיכה של דרכי האוויר".

המחלה יוצרת מעגל קסמים מסוכן של הידרדרות. החסימה בדרכי האוויר מובילה ללכידת אוויר והתנפחות יתר של הריאות, מה שגורם לקוצר נשימה. "החולים נכנסים למעגל של הימנעות מפעילות", מתאר ד"ר קרופסקי. "הם סובלים מקוצר נשימה, אז הם מפחיתים פעילות גופנית. ההימנעות מפעילות מובילה לירידה בכושר הגופני, וחוזר חלילה. אנחנו רואים שחולים עם שלוש התלקחויות ומעלה בשנה נמצאים בסיכון מוגבר של כ-30% לתמותה. זה מחייב אותנו להיות ערניים במיוחד למניעת התלקחויות ולטיפול מהיר בהן".

האם עישון קנאביס פחות מסוכן מעישון רגיל למחלת COPD?

"זו טעות נפוצה שחשוב להתייחס אליה. רבים חושבים שקנאביס פחות מסוכן כי בדרך כלל מעשנים כמות קטנה יותר בהשוואה לסיגריות רגילות. אבל מחקרים מראים שעבור סיגריית קנאביס בודדת, הנזק לריאות עלול להיות אפילו גדול יותר מסיגריה רגילה".

הוא מדגיש: "למטופלים הזקוקים לקנאביס רפואי, אנחנו ממליצים בחום על אלטרנטיבות לעישון כמו שמן קנאביס או מוצרים אכילים (עוגיות). אפילו אידוי, שנחשב ל'בטוח' יותר, אינו מומלץ למטופלי COPD. עישון, בכל צורה שהיא, מסוכן לריאות".

מתי מומלץ לשקול ניתוח להקטנת נפח הריאה (LVR) במטופלי COPD?

"זהו ניתוח נדיר ביותר. כדי לסבר את האוזן, בארה"ב, מדינה של כ-250 מיליון תושבים, מבוצעים רק כ-200 ניתוחים כאלה בשנה. הסיבה לכך היא שהקריטריונים לניתוח ספציפיים מאוד. אנחנו מחפשים מטופלים עם נפחת (אמפיזמה) מובהקת שממוקמת באונות העליונות של הריאות בלבד. בנוסף, המועמדים חייבים להיות כאלה שהשלימו תכנית שיקום ריאות משמעותית. גם מדדי הדיפוזיה - שמודדים את יכולת חילוף הגזים בריאות - צריכים להיות בטווח מסוים, לא נמוכים מדי ולא גבוהים מדי. זו החלטה שמחייבת שיקול דעת מעמיק של צוות רב-תחומי".

הטיפול ב-COPD והתקווה לחולים

המחלה מייצרת נטל כלכלי משמעותי - גדול פי 2.5 מאסטמה, וגם הוא הולך ומתעצם. "העלויות רק הולכות ותופחות עם הזדקנות האוכלוסיה ועלייה בשכיחות המחלה", מציין ד"ר קרופסקי. "אבל", הוא אומר, "הטיפול המודרני מציע תקווה. אנחנו יכולים לשפר משמעותית את תפקודי הריאות, להקל על הסימפטומים ולמנוע התלקחויות על ידי משאפים מדור חדש המכילים שלוש תרופות במשאף אחד".

אתגר נוסף הוא המחלות הנלוות. "חולי COPD לעתים קרובות סובלים ממחלות נוספות כמו בעיות לב, יתר לחץ דם, סוכרת ודיכאון. חשוב לציין כי תסמיני COPD עלולים להסתיר קיומו של סרטן הריאות", מסביר ד"ר קרופסקי. "זה מחייב גישה טיפולית כוללנית. המפתח להצלחה", לדברי ד"ר קרופסקי, "טמון בשלושה דברים: אבחון מוקדם, טיפול מותאם אישית ומעקב רציף. אני תמיד אומר למטופלים שלי שלמרות שהמחלה כרונית, איכות חיים טובה היא בהחלט מטרה בת השגה. צריך פשוט להיות מודעים, ערניים ולפעול בזמן.

"טיפול קבוע במחלה הוא קריטי, ולא רק טיפול תרופתי. ראשית, הימנעות מוחלטת מעישון. שנית, מומלץ להשתתף בסדנה לשיקום ריאות, שיש בה תועלת קלינית משמעותית בכל מטופל אחרי התלקחות. כדאי גם להקפיד על פעילות גופנית ארובית מתונה, לפי היכולת ובמידה ואין כל מניעה רפואית לכך. חשוב גם להקפיד על רמת סטורציה תקינה בכל שעות היממה על ידי שימוש בחמצן וביקורת במרפאת ריאות או אצל רופא ריאות בשגרה לצורך מעקב".

"COPD היא אמנם אתגר משמעותי", מסכם ד"ר קרופסקי, "אבל עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, אפשר להאט משמעותית את התקדמות המחלה ולשמור על איכות חיים טובה. אסור להרים ידיים - יש היום כלים טובים להתמודדות עם המחלה".

(צילום ראשי: שאטרסטוק)