מרוץ נגד הזמן: כל דקה קריטית להצלת המוח

אירוע מוחי חולף (TIA) הוא מצב רפואי שבו אדם חווה תסמינים נוירולוגיים זמניים כגון הפרעות בראייה, בתנועה או בזיכרון, החולפים בתוך 24 שעות ולרוב אף בתוך שעה. אולם, כפי שמסבירה ד"ר טלי יונש קמחי, נוירורדיולוגית מומחית להדמיית מוח, עמוד שדרה ומערכת העצבים ומצנתרת מוח, אין להקל ראש באירועים אלה כיוון שהם מהווים אות אזהרה משמעותי לסיכון מוגבר לאירוע מוחי חמור.

אירוע מוחי, הידוע גם כשבץ מוחי, מתרחש כאשר נפגעת אספקת הדם למוח. הפגיעה יכולה להיגרם על ידי חסימה של כלי דם במוח (אירוע איסכמי) או על ידי דימום מוחי (אירוע המורגי). בשני המקרים, התוצאה עלולה להיות הרסנית לרקמת המוח, שכן תאי המוח רגישים במיוחד להיעדר חמצן ומתים במהירות כשאספקת הדם נפגעת.

"אנשים שחוו אירוע מוחי חולף נמצאים בסיכון גבוה לפתח אירוע מוחי קבוע בטווח של ימים עד חודשים", מדגישה ד"ר יונש קמחי. "לכן, חיוני לאשפז אותם ולבצע סדרת בדיקות מקיפה להערכת הסיכון".

בדיקות להערכת הסיכון

הבדיקות להערכת הסיכון לשבץ מוחי כוללות הדמיית מוח באמצעות CT או MRI, כאשר MRI נחשב לאמצעי המדויק יותר. בנוסף, מתבצעת בדיקה של כלי הדם הצוואריים באמצעות CT אנגיוגרפיה, דופלר כלי הדם של הצוואר או MR אנגיוגרפיה, שמטרתה לאתר היצרויות בכלי הדם העלולות להוביל לאירוע מוחי. הבדיקה השלישית מתמקדת בלב - באמצעות אקו לב והולטר מחפשים מקורות אפשריים לקרישי דם והפרעות קצב שעלולים לגרום לאירוע מוחי.

על בסיס תוצאות הבדיקות והערכת גורמי סיכון נוספים כמו גיל, לחץ דם, סוכרת ורמות שומנים בדם, נקבעת תכנית טיפול מניעתית. הטיפול כולל מתן תרופות נוגדות טסיות למניעת קרישי דם, נוגדי קרישה במקרים של בעיות לב, תרופות להורדת שומנים בדם (סטטינים) וטיפול בגורמי סיכון נוספים. חשוב להדגיש כי כל הבדיקות והטיפול הראשוני צריכים להתבצע תוך 24 שעות כדי למנוע התפתחות של אירוע מוחי קבוע. הבירור מתבצע על ידי נוירולוגים המתמחים בשבץ מוחי.

צנתור מוח

במקרה של אירוע מוחי חריף הנגרם מחסימת כלי דם גדול, צנתור מוח עשוי להיות טיפול מציל חיים. "אנחנו מחפשים קריש משמעותי החוסם כלי דם גדול", מסבירה ד"ר יונש קמחי. "התסמינים המחשידים כוללים חולשה בפלג גוף, קושי בדיבור וסטיית מבט".

הצנתור המוחי הוא הליך רפואי מתקדם שמבוצע בדרך הדומה לצנתור לב. הרופא מחדיר קטטר דרך העורק במפשעה או ביד ומנווט אותו בעדינות דרך כלי הדם עד למוח. באמצעות מכשור מיוחד, הרופאים מצליחים להגיע לקריש ולהוציאו, ובכך לפתוח מחדש את כלי הדם החסום, לחדש את זרימת הדם לאזור ולהציל את רקמת המוח הנמצאת בסכנה.

"הזמן הוא גורם קריטי - כל אדם המפתח תסמינים נוירולוגיים חייב להגיע מיד לבית החולים". אילוסטרציה: שאטרסטוק 

"חשוב להבין שכל אדם המפתח תסמינים נוירולוגיים חייב להגיע מיד לבית החולים", מדגישה ד"ר יונש קמחי. "אין להשאיר את ההחלטה בידי החולה עצמו או להמתין לראות אם התסמינים יחלפו. אם התסמינים חולפים - מצוין, ואם לא - אנחנו נמצאים שם כדי לתת את כל אפשרויות הטיפול, כולל צנתור או תרופות שמפרקות קרישים. הזמן הוא גורם קריטי בטיפול באירוע מוחי - ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר כך גדלים הסיכויים למנוע נזק בלתי הפיך לרקמת המוח ולשפר את סיכויי ההחלמה של המטופל".

במקרים מסוימים, כמו באירוע מוחי דימומי או כאשר כבר נגרם נזק נרחב לרקמת המוח, אפשרויות הטיפול מוגבלות יותר ומתמקדות בטיפול תומך ושיקומי. לכן, המפתח להצלחה הוא זיהוי מוקדם של התסמינים והגעה מהירה לבית החולים, שם צוות רב תחומי מוכן להעניק את הטיפול המתאים ביותר למצבו של כל חולה.

גורם התמותה השלישי בישראל

שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי המהווה את הסיבה השלישית לתמותה בישראל ואת הגורם המוביל לנכות בקרב מבוגרים. אולם, זיהוי מוקדם והגעה מהירה לטיפול יכולים לשנות את התמונה באופן דרמטי.

שבץ מוחי מהווה איום משמעותי על בריאות הציבור בישראל, עם נתונים מדאיגים המצביעים על כ-20,000 מקרים חדשים מדי שנה. מתוכם, כ-4,000 איש נפטרים, מה שהופך את השבץ המוחי לגורם התמותה השלישי בחומרתו במדינה. הנתונים המטרידים אף מצביעים על כך שכ-120,000 ישראלים מתמודדים כיום עם השלכותיו של שבץ מוחי, כשמחציתם סובלים ממוגבלות משמעותית המשפיעה על תפקודם היומיומי.

שבץ מוחי שכיח יותר בקרב אנשים מעל גיל 65 אך יכול להתרחש בכל גיל. גורמי הסיכון העיקריים כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול, עישון, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית והפרעות בקצב הלב, במיוחד פרפור פרוזדורים.

אפשר למנוע שבץ מוחי

לדברי ד"ר יונש קמחי, העומס הכלכלי על מערכת הבריאות בישראל כתוצאה מטיפול בחולי שבץ מוחי מוערך בכ-1.8 מיליארד שקל בשנה. אולם, הבשורה המעודדת היא שמחקרים עדכניים מצביעים על כך שניתן למנוע עד 80% ממקרי השבץ המוחי באמצעות שינויים באורח החיים ואיתור מוקדם של גורמי סיכון.

"חשוב להבין שרבים מגורמי הסיכון ניתנים לשינוי", אומרת ד"ר יונש קמחי. "אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ואיזון של מחלות כרוניות, יכול להפחית משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי. כאמור, בטיפול בשבץ מוחי, כל דקה קובעת. בכל דקה שעוברת ללא טיפול, מתים כשני מיליון תאי עצב במוח. חלון הזמן האופטימלי לטיפול הוא בין 4.5 ל-6 שעות מתחילת התסמינים, תלוי בסוג הטיפול הנדרש".

ד"ר יונש קמחי מסכמת: "המסר החשוב ביותר הוא שאסור להמתין. גם אם התסמינים חולפים מעצמם, זה עלול להיות סימן לאירוע מוחי חולף שמהווה אזהרה לקראת אירוע חמור יותר. הגעה מהירה לבית החולים מאפשרת לנו להעניק את הטיפול המיטבי ולמנוע נזק בלתי הפיך. עדיף להגיע לבית החולים ולגלות שזו היתה אזעקת שווא מאשר להמתין בבית ולהחמיץ את חלון ההזדמנויות לטיפול מציל חיים".

העתיד מבטיח בתחום מניעת השבץ המוחי וטיפולו, עם התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הצנתורים והטיפול התרופתי. אולם, המפתח האמיתי נמצא בידי כל אחד מאיתנו – אימוץ אורח חיים בריא ומודעות לתסמינים המחשידים יכולים להציל חיים ולמנוע את רוב מקרי השבץ המוחי.