דו"ח המבקר חושף: משבר בריאות הנפש הגדול בתולדות המדינה – שלושה מיליון ישראלים במצוקה

סקר מקיף שנערך באפריל 2024 מגלה מציאות מזעזעת: אחד מכל שלושה ישראלים בוגרים - למעלה משלושה מיליון איש - מתמודדים עם קשיים נפשיים חמורים. מתוך מספר מטלטל זה, קרוב ל-600,000 איש נמצאים במצב נפשי קשה במיוחד. אל מול מספרים מדאיגים אלה, מערכת בריאות הנפש קורסת תחת העומס: הממתינים לטיפול נפשי בקופות החולים נאלצים להמתין כחצי שנה בממוצע, כאשר רק אחוז בודד מכלל האוכלוסיה זכה לקבל טיפול נפשי מאז פרוץ המלחמה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא הטיפול באוכלוסיה בשבעה באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה. במשרד הבריאות דוחים את הביקורת וטוענים: "המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו".

מצב חירום לאומי: שליש מהישראלים זקוקים לסיוע נפשי

הסקר חושף תמונת מצב חסרת תקדים של משבר נפשי לאומי. למעלה משליש מהציבור מראה סימני פוסט-טראומה, כמעט שליש סובל מדיכאון וכחמישית מתמודדים עם חרדה קשה.

טיפול נפשי. קרוב ל-40% מהציבור בישראל חווים לפחות הפרעה נפשית אחת ברמה משמעותית. צילום: שאטרסטוק

הנתון המטלטל ביותר מגלה כי קרוב ל-40% מהציבור חווים לפחות הפרעה נפשית אחת ברמה משמעותית. במילים פשוטות: בכל בניין מגורים טיפוסי, לפחות שתי משפחות נאבקות בצלקות הנפשיות של המלחמה. עדות נוספת לעומק המשבר משתקפת בזינוק הדרמטי בשימוש בתרופות פסיכיאטריות.

קריסת המערכת: שני עשורים ללא היערכות לחירום

דו"ח המבקר מצביע על משבר חסר תקדים במערך הטיפול הנפשי. במשך למעלה משני עשורים נמנע משרד הבריאות מעדכון תכניות החירום שלו, והזניח את הכנת פרוטוקולי החירום הנדרשים. התוצאה בשטח היתה של תוהו ובוהו מוחלט: בימים הראשונים שלאחר הפינוי הגדול נשען הטיפול במפונים על כתפי מתנדבים, ללא השגחה מקצועית או רישום מאורגן של ההתערבויות הטיפוליות.

קורבנות הטראומה הקשה ביותר מופקרים ללא טיפול

הדו"ח חושף פער מזעזע בטיפול בנפגעים הקשים ביותר. פחות מרבע מניצולי הטבח במסיבת נובה זכו להשלים טיפול נפשי. כמעט 2,000 ניצולים - למעלה ממחצית השורדים - נותרו ללא כל מענה טיפולי. מתוך עשרות אלפי מפוני עוטף עזה, פחות מחמישית זכו לקבל סיוע נפשי, כאשר בשדרות התמונה קודרת אף יותר: על פי דו"ח מבקר המדינה רק אחד מכל 25 ילדים מפונים קיבל טיפול, בעוד שארבעה מכל עשרה הורים מעידים על סימני מצוקה נפשית קשה בילדיהם.

המונים נותרים ללא מענה בתור אינסופי

החסם העיקרי לקבלת טיפול נפשי, לפי למעלה משליש מהנשאלים, הוא ההמתנה הארוכה לתורים במערכת הציבורית. כמעט רבע מהנשאלים כלל לא היו מודעים לזכאותם לטיפול, בעוד שכחמישית מהציבור איבדו אמון במערכת ובמטפליה. אך לא רק המחסור בטיפול מדאיג את כותבי הדו"ח.

זינוק במבקשי רישיון נשק ללא פיקוח הולם

הביקורת מעלה תרחיש מסוכן במיוחד: בשעה שמספר מבקשי רישיון הנשק זינק משמעותית מ-42,500 ליותר מ-300 אלף, אחוז הנבדקים לרשיונות נשק מהזווית הנפשית צנח באופן דרמטי מ-10% ל-3% בלבד.

כאוס ברישום ומעקב הטיפולים

דו"ח המבקר חושף כשל נוסף בשרשרת הטיפול: העדר כל מעקב ותיעוד אחרי המטופלים. "ברוב המקרים, למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון לא היתה גישה לתיקים הרפואיים," קובע הדו"ח, "דבר המקשה על היכולת להבטיח את איכות הטיפול הנפשי. מצב זה עלול לפגוע הן ברצף הטיפולי והן ביכולתם של הנפגעים למצות את זכויותיהם בביטוח הלאומי בעתיד".

תקצוב והיערכות – עיכובים וחוסר בקרה

הממשלה הקצתה 2.3 מיליארד שקל למערך בריאות הנפש לשנתיים הקרובות. ואולם, הביקורת מצביעה על היעדר כלים לבחינת אפקטיביות השימוש בכספים אלה. המצב מחמיר לנוכח העיכוב בחתימת הסכם שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי - דבר המקשה על גיוס כוח אדם מקצועי בתקופה קריטית זו.

אזרחים במקלט ציבורי בעת אזעקה במהלך מלחמת חרבות ברזל. ת"א, אוקטובר 2023. צילום: color maker/ שאטרסטוק

מבקר המדינה מדגיש כי "נכון למועד סיום הביקורת, לא היו בידי משרד הבריאות נתונים על ביצוע התקציב, מכאן שבתקופה הקריטית לטיפול בתחום בריאות הנפש הוא אינו מבצע בקרה כנדרש על מימושו".

צעדים נדרשים לשיקום המערכת

הדו"ח קורא להקמת גוף מתכלל לשיקום נפשי שיאגד את כל הגורמים המטפלים. הביקורת מזהירה כי בהיעדר התערבות מהירה ומקיפה, צפויה התפתחות של הפרעות נפשיות ארוכות טווח. העלות הכלכלית של המשבר עלולה להיות הרסנית: היעדר מענה מיידי יוביל להתפתחות מחלות כרוניות ולפגיעה משמעותית בפריון העבודה.

הדו"ח מייחד פרק מיוחד לנזק המתמשך בקרב ילדים ובני נוער. הממצאים מצביעים על פגיעה מתמשכת בהתפתחות הרגשית והלימודית של אלפי ילדים, שעלולה להשפיע על עתידם האישי והמקצועי לשנים רבות. ללא התערבות מיידית ומקיפה, מזהיר הדו"ח, אנו עלולים לאבד דור שלם של צעירים הזקוקים נואשות לסיוע נפשי.

תגובת משרד הבריאות: "דו"ח שגוי מיסודו"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה כי "מאז השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל ובשל חומרת האירועים והזוועות שחוו תושבי מדינת ישראל, מהווה בריאות הנפש את אחד האתגרים המורכבים ביותר איתם נאלצת מערכת הבריאות להתמודד ומהווה מאז את הנושא המרכזי על סדר יומה של מערכת הבריאות. החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובכל מקום בו שהו אלה שחוו את אירועי הזוועות במעגלים הקרובים. היתה פנייה אקטיבית אל האוכלוסיה שחוותה את מאורעות ה-7.10 על מנת להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו. במסגרת זו עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומיידי בשלל האמצעים שעמדו לרשות מערכת הבריאות, באירוע רב נפגעים שטרם נראה כמותו".

במשרד הבריאות מדגישים כי דו"ח המבקר נסמך כולו על ביצוע סקר עצמי שביצע בחודש אפריל 2024 (בשיא המלחמה) ומשתמש בתובנות ממנו כדי לאמוד את היקף האוכלוסיה הזקוקה לשירותי בריאות הנפש. "משרד הבריאות והמומחים הרבים בארץ ובעולם איתם התייעץ סבורים כי השימוש בכלי סקר דיווח עצמי כבסיס לליקויים לפיהם נכתב הדו"ח הוא שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים לטיפול נפשי וכשלעצמו עלול גם לגרום לנזק של ממש ולגרום לפתולוגיזציה ותחושת חוסר אונים נפשי בציבור הרחב", נמסר.

עוד ציינו במשרד הבריאות כי "על אף הצורך הרחב במענים בעקבות האירועים, יש הסכמה רחבה שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול נפשי. משרד הבריאות הציב יעד להכפלת היקף המענים הנפשיים הניתנים לציבור במטרה לתת מענה לצורך העולה מאירועי ה-7.10 והמלחמה".

עמדת גורמי המקצוע המשרד הבריאות, כפי שהובאה גם לידי המבקר, היא כי "מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. מעבר לכך – המסקנות העולות מן הדו"ח בנוגע להיקף האוכלוסיה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור".

במשרד הבריאות מוסיפים כי "המשרד יזם את התכנית הלאומית לבריאות הנפש ששמה דגש ניהולי ומקצועי על התחום ותוקצבה ב-1.4 מיליארד שקל. זהו התקציב הגדול ביותר הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל והוא מהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי, אשר נולד לצערנו מצורך גדול מאוד שיצרה המלחמה". התכנית, נאמר, אושרה והחלה לפעול כשלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה.

"אנו מודעים לכך כי המערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים", מסכמים במשרד הבריאות. "עם זאת, יש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהינו כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח. אנו נמשיך ונפעל, כפי שפעלנו בשנתיים האחרונות, על מנת להמשיך ולשפר את המענים הנפשיים הניתנים לציבור ומחויבים לביסוסה של מערכת בריאות נפשית איתנה ויציבה לטובת כלל הציבור, בשגרה ובחירום".