איסכמיה לבבית: גורמים, תסמינים ואפשרויות טיפול

איסכמיה לבבית נחשבה בעבר לבעיה גברית, אך היא פוגעת למעשה בנשים וגברים כאחד ואחראית לכשליש ממקרי המוות בישראל. איסכמיה לבבית מתפתחת בדרך כלל בהדרגה, כאשר העורקים המספקים דם ללב נעשים צרים יותר או נחסמים, מה שמוביל לירידה באספקת החמצן והדם לשריר הלב. המצב עלול להסתיים באוטם שריר הלב (התקף לב) אם הוא לא מאובחן ומטופל בזמן. עם זיהוי מוקדם וטיפול נכון, אפשר למנוע סיבוכים ולשפר משמעותית את איכות החיים.

מהי איסכמיה לבבית?

איסכמיה לבבית, הידועה גם כמחלת לב איסכמית, היא מצב שבו שריר הלב מקבל פחות חמצן ודם ממה שהוא זקוק לו. המונח "איסכמיה" מגיע מיוונית עתיקה ומורכב משתי מילים: "איסכ" שפירושה הגבלה, ו"המה" שפירושה דם - כלומר, מדובר במצב של הגבלת זרימת הדם.

כאשר זרימת הדם לשריר הלב נפגעת, תפקוד הלב עלול להיפגע. אם ההפרעה היא חלקית או הדרגתית, שריר הלב מתפקד פחות טוב ומופיעים תסמינים שונים, במיוחד בעת מאמץ. אולם, אם ההפרעה היא קשה ופתאומית, תאי שריר הלב עלולים לסבול מנזק בלתי הפיך (מוות של תאים), מצב המוכר כאוטם שריר הלב או התקף לב. חשוב להבין שאיסכמיה לבבית היא מחלה מורכבת שיכולה להתפתח במשך שנים רבות ללא סימנים מקדימים. למעשה, אצל כ-30% מחולי הלב, הסימן הראשון למחלה הוא התקף לב פתאומי ללא תסמינים מקדימים כלשהם.

גורמי הסיכון לאיסכמיה לבבית

איסכמיה לבבית נגרמת בדרך כלל כתוצאה מהיצרות של אחד או יותר מעורקי הלב. הסיבה השכיחה ביותר להיצרות זו היא טרשת עורקים (Atherosclerosis) - הצטברות של כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים.

קיימים מספר גורמי סיכון מרכזיים המגבירים את הסיכוי לפתח טרשת עורקים ואיסכמיה לבבית: יתר לחץ דם כרוני מהווה גורם סיכון משמעותי, שכן הוא יכול להוביל להתקשות והיצרות של דפנות העורקים, מה שמקשה על הלב לשאוב דם ומגביר את העומס עליו. במקביל, מחקרים הראו שעישון סיגריות וטבק מגביר באופן דרמטי את הסיכון לפתח טרשת עורקים ומחלות לב. בנשים, ההשפעה המזיקה של העישון חמורה אף יותר, והסיכון להופעת אוטם שריר הלב בקרב נשים מעשנות עולה פי שישה לעומת נשים שאינן מעשנות.

השמנת יתר, ובמיוחד השמנה בטנית (הצטברות שומן באזור הבטן), מהווה גורם סיכון נוסף הקשור ישירות לרמות כולסטרול גבוהות, לעלייה בלחץ הדם ולסוכרת - וכל אלה תורמים להיווצרות איסכמיה לבבית. גם אורח חיים לא פעיל תורם משמעותית למחלה, שכן הוא מגביר את הסיכון להשמנה, לחץ דם גבוה וסוכרת, המהווים כולם גורמי סיכון למחלת לב.

תהליך האבחון מתחיל לרוב עם בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם), בדיקה פשוטה שמודדת את הפעילות החשמלית של הלב. צילום: שאטרסטוק

סוכרת מהווה אף היא גורם סיכון מרכזי, וללא בקרה מתאימה היא עלולה לפגוע בעורקים לאורך זמן ולהעלות משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. במקביל, רמות גבוהות של כולסטרול "רע" (LDL) ורמות נמוכות של כולסטרול "טוב" (HDL) מגבירות את הסיכון להצטברות משקעים בדפנות העורקים. לא פחות חשוב, מתח נפשי כרוני משפיע גם הוא על לחץ הדם ויכול לתרום לאירועים איסכמיים. ולבסוף, היסטוריה משפחתית של מחלת לב איסכמית או מחלות לב אחרות מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים לפתח איסכמיה לבבית, גורם שאינו ניתן לשינוי אך מחייב מודעות וערנות מוגברת.

חשוב לציין שבעוד שגורמי הסיכון דומים בנשים ובגברים, מחלת הלב בנשים מופיעה בדרך כלל שבע עד עשר שנים מאוחר יותר מאשר בגברים, לרוב לאחר גיל המעבר, כאשר ההשפעה המגנה של הורמוני המין הנשיים יורדת.

תסמיני איסכמיה לבבית

תסמיני האיסכמיה הלבבית יכולים להשתנות מאדם לאדם, ובמיוחד בין נשים לגברים. לעתים קרובות, המחלה מתפתחת באופן שקט וללא תסמינים בשלביה הראשונים - מצב המכונה "איסכמיה שקטה". התסמין הבולט ביותר הוא כאבים או לחץ בחזה, המתבטא בתחושת לחץ, "שריפה" או כאב בחזה, בעיקר במרכז בית החזה. הכאב הזה אינו קבוע - הוא עלול להימשך מספר דקות או לבוא וללכת, מה שלעתים גורם לאנשים לחשוב שמדובר בבעיה פחות חמורה. לעתים קרובות, הכאב או אי הנוחות אינם מוגבלים לחזה בלבד ועשויים להתפשט לכתפיים, לצוואר, לזרועות, ללסת ולעתים אף לגב, תופעה שמקשה על זיהוי מקור הכאב.

קוצר נשימה הוא תסמין נוסף, בייחוד בזמן מאמץ, והוא יכול להיות סימן לכך שהלב אינו מקבל מספיק חמצן. רבים חווים גם עייפות ותשישות בלתי מוסברות, שמופיעות במיוחד בזמן פעילות גופנית. במקרים רבים, אנשים עם איסכמיה לבבית מדווחים גם על סחרחורות ובחילה ואף הזעה מוגברת, במיוחד בזמן מאמץ.

חשוב לציין שבנשים, תסמיני האיסכמיה הלבבית יכולים להיות פחות אופייניים מאשר בגברים ונשים חוות קוצר נשימה ללא כאב בחזה, עייפות וחולשה לא מוסברת שמשבשת את שגרת היום, בחילה, הקאות או כאבי בטן עליונים, שעלולים להתבלבל עם בעיות עיכול רגילות, וכאבים בגב או בלסת שלא תמיד מקושרים ישירות לבעיות לב.

בשל התסמינים הפחות אופייניים, נשים עלולות לדחות את הפנייה לטיפול רפואי, מה שעלול להוביל לעיכוב באבחון ובטיפול. זו אחת הסיבות לכך שהתמותה מהתקפי לב בקרב נשים צעירות מגיל 50 גבוהה עד פי שניים מאשר בגברים.

איך מאבחנים איסכמיה לבבית?

אבחון איסכמיה לבבית יכול להיות מורכב, במיוחד אם מדובר באיסכמיה שקטה ללא תסמינים ברורים. כל מי שגילו מעל 40 ויש לו אחד או יותר מגורמי הסיכון לאיסכמיה לבבית, מומלץ שיפנה לרופא המשפחה לבירור. הרופא יתחיל בבירור התלונות ובבדיקה גופנית, ויפנה לבדיקות נוספות לפי הצורך.

תהליך האבחון מתחיל לרוב עם בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם), בדיקה פשוטה שמודדת את הפעילות החשמלית של הלב. בזמן כאבים, ניתן לראות שינויים אופייניים באק"ג שמצביעים על איסכמיה או התקף לב. במקביל, בחדר מיון מבצעים לרוב בדיקת דם לאנזים טרופונין, שיכולה לזהות רמות מוגברות של אנזים הנפלט מתאי שריר הלב כאשר הם נפגעים.

לעתים קרובות, הרופאים יפנו למבחן מאמץ (ארגומטריה), בדיקת אק"ג שנעשית בזמן מאמץ גופני על מסילה נעה או אופני כושר. הבדיקה הזו חשובה במיוחד כיוון שהיא מאפשרת לזהות שינויים איסכמיים שמופיעים בזמן מאמץ אך לא במנוחה, תופעה נפוצה באיסכמיה לבבית.

בדיקה מתקדמת יותר היא מיפוי לב - צילום של שריר הלב באמצעות חומר רדיואקטיבי שמוזרק לווריד. החומר עובר דרך העורקים הכליליים ומאפשר לרופאים לזהות אזורים בלב שמקבלים פחות דם. שיטה דומה היא אקו לב במאמץ, המשלב בדיקת אולטרסאונד של הלב עם מבחן מאמץ ומאפשר לראות את התכווצות שריר הלב במנוחה ובמאמץ.

בשנים האחרונות, CT של כלי הדם הכליליים, המכונה גם "צנתור וירטואלי", הפך לכלי אבחון חשוב. זוהי בדיקה לא פולשנית שמספקת תמונה מדויקת של עורקי הלב ומאפשרת להעריך האם יש היצרויות ומהי מידת חומרתן. במקרים מסוימים, יהיה צורך בצנתור כלילי, בדיקה פולשנית שבמהלכה מוחדר צנתר דרך עורק גדול ומוזרק חומר ניגוד שמאפשר לראות את העורקים הכליליים ולטפל בהיצרויות במידת הצורך.

כאשר אין אבחנה חד משמעית לקיום של איסכמיה לבבית, הקרדיולוג עשוי להמליץ על בדיקות נוספות כדי להגיע לאבחנה מדויקת ולהתוות את דרך הטיפול המתאימה.

איך מטפלים באיסכמיה לבבית?

הטיפול באיסכמיה לבבית מותאם לחומרת המחלה ולמצבו הכללי של המטופל. מטרת הטיפול היא להפחית את התסמינים, לשפר את זרימת הדם ללב ולמנוע סיבוכים כגון התקף לב ואי-ספיקת לב.

טיפול תרופתי: ברוב המקרים, כל עוד מדובר באיסכמיה בחומרה קלה ואין סכנה מיידית, הטיפול הראשוני הוא תרופתי ומורכב ממספר קבוצות תרופות המשלימות זו את זו. נוגדי טסיות דם, כמו אספירין, הם קו ראשון של הגנה, והם מפחיתים את יכולת הטסיות (תאי דם שאחראים על קרישת הדם) להיצמד זו לזו וליצור קרישי דם שעלולים לחסום את העורקים. במקביל, רופאים רושמים לרוב טיפול בסטטינים, תרופות להורדת רמות הכולסטרול בדם, שעוזרות למנוע הצטברות נוספת של משקעים בעורקים ואף יכולות לסייע בהקטנת משקעים קיימים.

חלק חשוב נוסף בטיפול התרופתי הוא חוסמי בטא, תרופות שמפחיתות את קצב הלב ואת לחץ הדם, מה שמקטין את העומס על הלב ומפחית את צריכת החמצן שלו. לעתים, הרופאים ירשמו גם חוסמי תעלות סידן, תרופות שמרחיבות את העורקים הכליליים ומשפרות את זרימת הדם ללב.

במקרים מסוימים, יתווספו לטיפול גם תרופות להרחבת כלי דם, כמו ניטרטים, שמרחיבות את העורקים ומשפרות את זרימת הדם ללב, במיוחד בזמן התקפי כאב.

שינויים באורח החיים: בנוסף לטיפול התרופתי, שינויים באורח החיים הם חלק חיוני בטיפול באיסכמיה לבבית ובמניעת הידרדרות המחלה, כאשר תזונה בריאה היא הבסיס - דיאטה דלת שומן רווי וכולסטרול, עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים ודגים עשירים באומגה 3, יכולה להפחית משמעותית את רמות הכולסטרול בדם ולשפר את בריאות הלב. במקביל, פעילות גופנית סדירה, אפילו אם היא מתונה, כל עוד היא קבועה ונעשית בהתאם להמלצות הרופא, תורמת רבות לחיזוק הלב ולשיפור זרימת הדם.

הפסקת עישון היא אולי השינוי החשוב ביותר שאדם יכול לעשות, שכן היא מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם ואף יכולה לשפר את מצבם של חולים קיימים. הפחתת מתח, באמצעות ניהול טוב יותר של מצבי לחץ, שימוש בטכניקות הרפיה, יוגה או מדיטציה, יכולה גם היא לתרום לבריאות הלב. לבסוף, איזון מחלות רקע - טיפול מיטבי בלחץ דם גבוה, סוכרת וכולסטרול גבוה - הוא חלק בלתי נפרד מניהול מוצלח של איסכמיה לבבית.

טיפול התערבותי: במקרים של מחלה מתקדמת או כאשר הטיפול התרופתי אינו מספיק יעיל, ייתכן שיהיה צורך בטיפול התערבותי.

צנתור טיפולי - במהלך צנתור, אם מזוהות היצרויות משמעותיות בעורקי הלב, ניתן לטפל בהן באמצעות הרחבת בלון (אנגיופלסטיה) והשתלת תומכן (סטנט). הסטנט הוא גליל רשת מתכתי דק שמוצמד לדפנות העורק ומונע מהן להיצמד זו לזו. כיום משתמשים בסטנטים מתקדמים שמצופים בתרופה שמקטינה את הסיכוי להיצרויות חוזרות.

ניתוח מעקפים - בחלק מהמקרים, כאשר יש חסימות רבות או מורכבות, נדרש ניתוח מעקפים. במהלך הניתוח משתמשים בכלי דם מחלקים אחרים של הגוף (כמו הרגל או בית החזה) כדי ליצור מעקפים סביב העורקים החסומים ולהחזיר את זרימת הדם ללב.

סיבוכים אפשריים של איסכמיה לבבית

ללא טיפול מתאים, איסכמיה לבבית עלולה להוביל למספר סיבוכים חמורים שמסכנים חיים. הסיבוך הנפוץ והחמור ביותר הוא התקף לב (אוטם שריר הלב), המתרחש כאשר חלק משריר הלב אינו מקבל מספיק דם וחמצן לאורך זמן והתאים מתחילים למות. זהו מצב חירום רפואי שדורש טיפול מיידי, וכל דקה של עיכוב מגדילה את הנזק הבלתי הפיך לשריר הלב.

סיבוך נפוץ אחר הוא אי ספיקת לב, מצב שבו הלב אינו מסוגל לשאוב דם ביעילות כפי שהוא אמור. מצב זה יכול להוביל להצטברות נוזלים בריאות, הגורם לקוצר נשימה חמור, וכן בחלקים אחרים של הגוף, מה שגורם לנפיחות בקרסוליים וברגליים. הפרעות קצב הן סיבוך נוסף, כאשר נזק לשריר הלב משבש את המערכת החשמלית של הלב וגורם לקצב לב לא סדיר (אריתמיה). הפרעות קצב מסוימות יכולות להיות מסכנות חיים ולגרום לדום לב פתאומי.

במקרים נדירים, התקף לב יכול לגרום לקרע בשריר הלב, מצב שעלול להיות קטלני ללא התערבות כירורגית מיידית. כמו כן, לאחר התקף לב עלולה להתפתח דלקת בקרום שעוטף את הלב (פריקרדיטיס), שגורמת לכאבים חדים בחזה ועלולה להקשות על תפקוד הלב.

מניעה וחיים עם איסכמיה לבבית

המפתח למניעת איסכמיה לבבית ולניהול המחלה לאחר האבחון הוא אימוץ אורח חיים בריא ומאוזן. תזונה מאוזנת, במיוחד דיאטה ים תיכונית העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, שמן זית, אגוזים ודגים, מסייעת רבות להפחתת גורמי הסיכון. במקביל, פעילות גופנית סדירה של לפחות 150 דקות בשבוע, בהתאם ליכולת ולהמלצות הרופא, משפרת את תפקוד הלב ומחזקת את מערכת הדם. הפסקת עישון היא צעד קריטי שיש לנקוט בו מיד - ההימנעות מעישון היא אחד הצעדים החשובים ביותר למניעת מחלות לב וכלי דם.

חשיבות רבה יש גם לבדיקות רפואיות תקופתיות ולמעקב סדיר אחרי לחץ הדם, רמות הסוכר והכולסטרול בדם, שיאפשרו זיהוי מוקדם וטיפול יעיל. למידת טכניקות להתמודדות עם מצבי לחץ ואימוץ דפוסי חשיבה חיוביים מסייעים גם הם בהפחתת הסיכון, ולבסוף, היענות לטיפול רפואי, נטילת התרופות כפי שנרשמו והגעה למעקבים רפואיים סדירים, הם מרכיבים הכרחיים בניהול מוצלח של המחלה לאורך זמן. אימוץ הרגלים בריאים אלה לא רק יפחית את הסיכון לאיסכמיה לבבית אלא גם ישפר את איכות החיים באופן כללי.

סיכום

איסכמיה לבבית היא מחלה מורכבת אך ניתנת לטיפול. זיהוי מוקדם של גורמי הסיכון ושל התסמינים יכול להציל חיים. חשוב במיוחד להיות ערים לכך שהתסמינים יכולים להיות שונים בנשים ובגברים ושהמחלה אינה פוגעת רק בגברים, כפי שנהוג היה לחשוב בעבר. אם אתם חווים תסמינים כמו כאב בחזה, קוצר נשימה או עייפות חריגה, במיוחד בזמן מאמץ, פנו לרופא בהקדם. אם אתם חשים שמדובר במצב חירום, אל תהססו להזעיק עזרה רפואית דחופה.

זיכרו: בעוד שלא ניתן לשנות גורמי סיכון מסוימים כמו גיל או היסטוריה משפחתית, רבים מגורמי הסיכון לאיסכמיה לבבית ניתנים לשינוי באמצעות אימוץ אורח חיים בריא. כל צעד קטן בכיוון הנכון יכול להשפיע באופן משמעותי על בריאות הלב שלכם לטווח הארוך.