שינוי מדיניות בחיסוני הפוליו: ישראל מפסיקה את החיסון המוחלש בטיפות - מהי המשמעות עבור הילדים?

משרד הבריאות הודיע על שינוי מדיניות בתכנית החיסונים הלאומית: החל ממרץ 2025, החיסון המוחלש נגד פוליו, שניתן בטיפות לפה ומוכר להורים רבים, לא יינתן עוד במרפאות בישראל. במקומו, ילדים יקבלו רק את החיסון המומת שניתן בזריקה. השינוי מעורר שאלות רבות בקרב הורים - האם הילדים יהיו מוגנים באותה מידה? מדוע הוחלט על השינוי דווקא עכשיו והאם יש סיבה לדאגה? מודיעין בריאות במשרד הבריאות מדווח על השינוי, שעליו הוחלט בייעוץ מקצועי של ד"ר אסתי ארונסון, ראש מחלקת חיסוני שגרה באגף לאפידמיולוגיה.

מדוע נפסק השימוש בטיפות הפוליו?

ההחלטה להפסיק את מתן החיסון המוחלש בטיפות לפה לא התקבלה בשל חששות בטיחותיים, אלא בעקבות שילוב של גורמים לוגיסטיים וגלובליים, כפי שמסביר משרד הבריאות. הסיבה המרכזית היא הפסקת ייצור החיסון המוחלש על ידי החברות האירופאיות שחיסוניהן אושרו לשימוש בישראל. החלטה זו משתלבת עם מגמה עולמית - מדינות מערביות רבות, כולל ארה"ב ומדינות האיחוד האירופאי, כבר עברו לשימוש בלעדי בחיסון המומת.

"מדובר בשינוי שתואם את המלצות ארגון הבריאות העולמי למדינות בסיכון נמוך להתפרצויות פוליו", מצוין במסמך הרשמי. כמו כן, המעבר לחיסון מומת בלבד נובע גם מההתקדמות המשמעותית במיגור המחלה ברחבי העולם.

שני סוגי חיסונים - מה ההבדל ולמה זה משנה?

כדי להבין את משמעות השינוי, חשוב להכיר את ההבדלים בין שני סוגי החיסונים שפותחו באמצע המאה ה-20: החיסון המומת, שניתן בזריקה, מכיל נגיף פוליו שעבר תהליך שהרג אותו לחלוטין. חיסון זה מגן על המחוסנים מפני מחלה שיתוקית ביעילות של למעלה מ-99% - כלומר, הוא מספק הגנה כמעט מושלמת מפני הסיבוך החמור ביותר של המחלה.

חיסון פוליו מומת בזריקה. מגן על מפני מחלה שיתוקית ביעילות של יותר מ-99%. אילוסטרציה: שאטרסטוק

החיסון המוחלש, שניתן בטיפות לפה, מכיל גרסה מוחלשת של הנגיף החי, שאינה גורמת למחלה. יתרונו הגדול הוא ביכולתו להגן על מערכת העיכול מפני הדבקה, ובכך הוא לא רק מגן על המחוסן עצמו, אלא גם מפחית את הסיכוי שאדם מחוסן ידביק אחרים - מה שמכונה "הגנה קהילתית".

"ההגנה של החיסון המומת על הדבקה במערכת העיכול היא חלקית, כך שיש אפשרות להידבק בנגיף ולהעביר אותו לאחרים", מציין המסמך הרשמי. זוהי הסיבה שבעבר השתמשו בשני סוגי החיסונים במקביל - המומת הגן על הפרט, והמוחלש סיפק הגנה קהילתית.

האם הפסקת הטיפות מסכנת את ילדינו?

השאלה המטרידה ביותר עבור הורים היא כמובן האם הילדים יהיו מוגנים פחות בעקבות השינוי? התשובה מורכבת. החיסון המומת, שימשיך להינתן כשגרה, מגן היטב מפני המחלה עצמה. ילד שקיבל את מנות החיסון המומת כנדרש יהיה מוגן באופן כמעט מלא מפני שיתוק - הסיבוך המסוכן ביותר של הפוליו. עם זאת, הפסקת החיסון המוחלש אכן "מפחיתה את ההגנה הקהילתית מפני העברתם של שני זני פוליו", כפי שמציין המסמך. במילים אחרות, יש סיכוי שהנגיף יתפשט באוכלוסיה, אם יגיע לישראל. זו בדיוק הסיבה שמשרד הבריאות מדגיש את החשיבות המוגברת של קבלת החיסון המומת, שכן הוא מגן "באופן כמעט הרמטי מפני תחלואה שיתוקית בפוליו על מי שמחוסן בו".

פוליו בישראל - לא היסטוריה רחוקה

אף שרבים מאיתנו מתייחסים לפוליו כאל מחלה היסטורית, חשוב לזכור שישראל התמודדה עם איומי פוליו רק לפני כעשור. בשנת 2013 זוהה זן-בר של נגיף הפוליו בדגימות ביוב, אירוע שהוביל למבצע חיסונים נרחב באמצעות החיסון המוחלש. בשנים האחרונות אף זוהו מקרים של נגיפי פוליו תרכיביים מותמרים, כולל מקרים קליניים של שיתוק. המחלה, שנגרמת על ידי שלושה זנים שונים של נגיף, פגעה בשנות החמישים באלפי ילדים בישראל וגרמה לשיתוק. בזכות מאמצי החיסון, שניים מהזנים המקוריים (זנים 2 ו-3) נכחדו לחלוטין, וזן 1 הפך לנדיר ביותר ומזוהה כמעט רק באפגניסטן ופקיסטן.

מה יקרה במקרה של התפרצות?

אחת החששות המרכזיים הוא מה יקרה אם יתפרץ נגיף הפוליו בישראל ללא החיסון המוחלש שעוזר למנוע את התפשטותו? משרד הבריאות נערך גם לתרחיש כזה. "במידה שתהיה התפרצות רחבת היקף ויידרש שימוש בחיסון מוחלש, שמספק הגנה טובה יותר כנגד הפצת הנגיף, ישראל תוכל להיעזר בארגון הבריאות העולמי לקבלת מנות חיסון הנדרשות לעצירת ההתפרצות", מציין המסמך. כלומר, אף שהחיסון המוחלש לא יהיה זמין באופן שוטף, קיימת תכנית חירום להשגתו במקרה הצורך.

המשמעות להורים ולילדים

עבור משפחות ישראליות, המשמעות המעשית של השינוי היא שילדים יקבלו פחות חיסונים - רק זריקות של החיסון המומת במקום השילוב הקודם של זריקות וטיפות.

ההמלצה החד-משמעית של משרד הבריאות היא להקפיד על קבלת החיסון המומת במועדים שנקבעו במסגרת תכנית החיסונים. במציאות החדשה, חשיבותו של חיסון זה אף גדלה - שכן הוא הופך להיות קו ההגנה היחיד כנגד מחלת הפוליו.

שורה תחתונה: פחות חיסונים, אותה חשיבות

הפסקת השימוש בחיסון המוחלש נגד פוליו היא תולדה של שינויים בתפוצת המחלה ובייצור החיסונים בעולם. למרות השינוי, החיסון המומת ממשיך להיות כלי יעיל ביותר להגנה מפני המחלה, ומשרד הבריאות מדגיש את חשיבות ההקפדה על קבלתו. בעולם שבו איומי מחלות מדבקות עדיין קיימים, וכאשר מחלת הפוליו טרם נעלמה לחלוטין מהעולם ומאזורנו, ההגנה שמספק החיסון המומת נגד פוליו נותרת חיונית - גם ללא הטיפות שהכרנו בעבר.