סקר מערכת הבריאות בצל המלחמה: זינוק במצוקה נפשית וזמני שיא בהמתנה למומחים

שליש מהישראלים סובלים ממצוקה נפשית, אך רק אחד מחמישה מהם מקבל עזרה - כך עולה ממחקר חדש שחושף את ההשלכות הדרמטיות של מלחמת חרבות ברזל על מערכת הבריאות בישראל. הסקר, שנערך על ידי מכון ברוקדייל בתמיכת משרד הבריאות, מציג תמונת מצב מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית בשנת 2024, כאשר המדינה מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה.

הסקר ה-14 בסדרה, שנערך בחודשים יוני-דצמבר 2024, בוחן לעומק את דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה בהיבטים שונים, כולל רפואת משפחה, רפואה יועצת, רפואה מרחוק, שירותי בריאות הנפש וויתור על טיפולים רפואיים מסיבות שונות.

בסקר השתתפו 2,558 משיבים מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה), עם שיעור היענות של 36%. הוא נערך בניהולם של ד"ר מיכל לרון, שרביט פיאלקו, ינאי גורליק וד"ר טל נורמן ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ולווה על ידי ועדת היגוי הכוללת נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, הביטוח הלאומי, קופות החולים, ארגוני חולים ונציגי האקדמיה. "הסקר משקף את שביעות הרצון הגבוהה מתפקוד קופות החולים ובו בזמן מאפשר למקבלי ההחלטות לזהות את התחומים הדורשים שיפור, בעיקר בהנגשת שירותי הבריאות," מסרה ד"ר לרון.

בריאות הנפש: 33% במצוקה, רק 19% קיבלו עזרה

אחד הממצאים המטרידים ביותר בסקר הוא העלייה החדה בשיעור המשיבים המדווחים על מצוקה נפשית. בשנת 2024, 33% מהמשיבים דיווחו על מצוקה נפשית, עלייה משמעותית לעומת 24% בשנת 2021 ו-20% בשנת 2018. מדאיג במיוחד הוא הנתון כי 80% ממי שדיווחו על מצוקה נפשית בשנת 2024 השיבו שהיא קשורה למלחמת חרבות ברזל. הנתון מדגיש את ההשפעה העמוקה של המלחמה על בריאות הנפש של הציבור הישראלי.

80% ממי שדיווחו על מצוקה נפשית בשנת 2024 השיבו שהיא קשורה למלחמת חרבות ברזל. אילוסטרציה: שאטרסטוק

הפער בין הצורך לבין המענה בתחום בריאות הנפש הוא משמעותי. רק 19% מבין מי שדיווחו על מצוקה נפשית קיבלו עזרה מקופת החולים, וארבעה מבין חמישה אנשים שחשו מצוקה נפשית לא נשאלו על כך על ידי איש צוות רפואי. יתרה מכך, כמחצית ממי שלא קיבלו עזרה דרך קופת החולים ענו שהם לא היו מעוניינים בה.

המלחמה משפיעה: 14% מהנבדקים נאלצו לבטל תורים

הסקר נערך בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בשבעה באוקטובר 2023 וממשיכה להשפיע על מערכת הבריאות ועל האוכלוסיה. מבין המשיבים, 7% (193 משיבים) גויסו למילואים במהלך המלחמה ו-5% (121 משיבים) פונו או התפנו ביוזמתם ממקום מגוריהם הקבוע.

למרות האתגרים, 65% מהמשיבים העידו כי מערכת הבריאות עשתה כמיטב יכולתה לתת מענה לצורכי הבריאות במהלך המלחמה. שיעור זה היה גבוה במיוחד בקרב האוכלוסיה הערבית (72%) ונמוך יותר בקרב יהודים לא חרדים (59%) וחרדים (62%). בנוסף, 14% מהמשיבים דיווחו כי בוטלו או נדחו תורים שנקבעו עבורם לשירותים רפואיים כלשהם מסיבות הקשורות במלחמה, כאשר ב-75% מהמקרים הביטול היה ביוזמת נותן השירות.

התור למומחים מתארך: שליש מהישראלים ממתינים מעל חודש

בתחום הרפואה היועצת, 60% מהמשיבים פנו לרופא יועץ דרך קופת החולים בשנה שקדמה לסקר. בניגוד לרפואת המשפחה, 98% מהביקורים היו פיזיים ורק 2% היו טלפוניים או בווידיאו. התחומים הנפוצים ביותר לפנייה היו אורתופדיה (24%), נשים (18%) ועור ומין (13%).

הממצא המדאיג ביותר בתחום הרפואה היועצת נוגע לזמני ההמתנה הארוכים. 34% מהמשיבים דיווחו כי המתינו יותר מחודש לקבלת תור לרופא יועץ, עלייה קלה מ-32% בשנת 2021. תופעה זו נמשכת כבר כעשור, עם עלייה דרמטית בזמני ההמתנה בין 2012 ל-2014 (מ-8% ל-27%) והמשך גם כיום.

תורים ארוכים במיוחד למומחים בתחום רפואת עור ומין. אילוסטרציה: שאטרסטוק

בבחינה לפי תחומי מומחיות, זמני ההמתנה הארוכים ביותר (יותר מחודש) היו בתחום עור ומין (45%), נשים (35%) וכירורגיה (33%). בקרב קופות החולים, שיעור הממתינים יותר מחודש היה הגבוה ביותר במכבי (41%), לעומת כללית (34%), לאומית (32%) ומאוחדת (27%).

רפואת משפחה: 87% מהישראלים נזקקו לשירות

הסקר מראה כי רפואת המשפחה ממשיכה להוות עמוד תווך במערכת הבריאות הישראלית. 87% מהמשיבים פנו לרופא משפחה בשנה שקדמה לסקר, עלייה לעומת 83% בשנת 2021. למרות העלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים, 79% מהפניות לרופא משפחה היו בביקור פיזי ורק 21% היו טלפוניים או בווידיאו. נתון מעניין הוא שבקרב מי שפנו באמצעות טלפון או וידיאו, 68% מהפניות היו לצורך מילוי טפסים בלבד (כגון אישור רפואי, מרשם לתרופה קבועה או חופשת מחלה), לעומת רק 37% מהפניות בביקור פיזי.

בנוגע לזמני המתנה, 22% מהמשיבים דיווחו כי המתינו יותר מחמישה ימים לתור לרופא משפחה. בבחינה לפי קופות החולים, שיעור הממתינים יותר מחמישה ימים היה הנמוך ביותר במאוחדת (10%), לעומת 25% בכללית, 24% במכבי ו-18% בלאומית.

דיגיטליות ברפואה: 47% משתמשים ברפואה מרחוק

הסקר מצביע על עלייה בשימוש בשירותי רפואה מרחוק, עם 47% מהמשיבים שדיווחו על שימוש בביקור מרחוק (טלפוני, וידיאו או צ'אט) בשנת 2024, עלייה מ-44% בשנת 2021. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.

שיעור המשתמשים בצפייה במידע אישי באתר או ביישומון הקופה היה גבוה במיוחד בקרב יהודים לא חרדים (74%) ונמוך משמעותית בקרב ערבים (32%) וחרדים (54%). פערים דומים נמצאו גם בפנייה דרך האתר או היישומון ובביקורים טלפוניים או בווידיאו.

מוותרים על בריאות: 32% ויתרו על טיפול בגלל זמני המתנה

הסקר חושף תמונה מורכבת בכל הנוגע לוויתור על שירותי בריאות. 32% מהמשיבים דיווחו על ויתור על שירות רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה, 19% בגלל מרחק ו-12% בגלל תשלום (לא כולל טיפולי שיניים).

בעניין טיפולי שיניים, 19% מהמשיבים דיווחו על ויתור על טיפול שיניים בגלל תשלום בשנה שקדמה לסקר. נתון זה נמצא בירידה משמעותית בקרב בני 71+ (מ-28% בשנת 2005 ל-11% בשנת 2024), ככל הנראה בעקבות הרפורמה בתחום רפואת השיניים לקשישים. פערים משמעותיים נמצאו גם בין קבוצות אוכלוסיה שונות בוויתור על שירותים. בקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון, שיעור הוויתור על טיפול (לא כולל טיפול שיניים) בגלל תשלום היה 17%, לעומת 10% בחמישונים 2-5.

64% מהישראלים מרוצים ממערכת הבריאות

שביעות הרצון ממערכת הבריאות בשנת 2024 עומדת על 64%, ירידה לעומת 68% בשנת 2021, אך עדיין גבוהה מ-58% בשנת 2018. פערים משמעותיים נמצאו בין קבוצות אוכלוסיה שונות, עם שביעות רצון גבוהה יותר בקרב ערבים (76%) ובני 65+ (69%), ונמוכה יותר בקרב בני 45-64 (58%). בנוסף, 61% מהמשיבים בטוחים מאוד או די בטוחים כי בעת הצורך הם יקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר ממערכת הבריאות בישראל, אך רק 45% בטוחים שמערכת הבריאות תכסה את עלויות הטיפול.

נתון מטריד נוסף הוא ש-76% מהמשיבים מסכימים במידה מסוימת או בהחלט שיש צורך להפעיל קשרים כדי לקבל טיפול רפואי טוב ומהיר, תפיסה שרווחת במיוחד בקרב חרדים (89%) ויהודים לא חרדים (81%), לעומת ערבים (51%).

ביצועים חזקים לקופות החולים: 89% שביעות רצון בקרב המבוטחים

למרות המלחמה והאתגרים, שביעות הרצון מקופות החולים נותרה גבוהה בשנה האחרונה: 89% מהמשיבים דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים שלהם, עלייה קלה מ-88% בשנת 2021.​שביעות הרצון הגבוהה ביותר נרשמה בתחומים של שירותי מעבדה (95%), ניקיון וטיפוח מתקני הקופה (94%) ויחס אחיות (94%). שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה בזמינות המענה האנושי (65%), אם כי גם כאן נרשמה עלייה לעומת 62% בשנת 2021.

בכל הנוגע לבעלות על ביטוחים, 87% מהמשיבים דיווחו על בעלות על ביטוח וולונטרי (שב"ן או ביטוח מסחרי) בשנת 2024, עם פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה. שיעור הבעלות על ביטוח וולונטרי היה נמוך במיוחד בקרב ערבים (60%) ובקרב בעלי הכנסה בחמישון התחתון (66%).

הסקר, שנערך בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, מצייר תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית בעת משבר. מצד אחד, שביעות הרצון משירותי קופות החולים נותרה גבוהה באופן מפתיע, ורוב הציבור הביע אמון ביכולת המערכת לספק מענה לצרכים רפואיים גם בתנאי המלחמה. מצד שני, הסקר חושף שורה של אתגרים משמעותיים שדורשים טיפול מיידי, בראשם ניצבת העלייה הניכרת במצוקה הנפשית, כאשר רבים מהסובלים אינם מקבלים מענה מספק מהמערכת.

במקביל, בעיית זמני ההמתנה הארוכים לרפואה יועצת ממשיכה להחריף, עם שליש מהמטופלים שנאלצים להמתין חודש ויותר. אתגר נוסף עימו מתמודדים ישראלים רבים הוא הקושי לקבל טיפול רפואי דחוף בקהילה מחוץ לשעות העבודה של קופות החולים. גם הפערים בנגישות לשירותי בריאות בין קבוצות אוכלוסיה שונות נותרו משמעותיים ולא הצטמצמו לאורך השנים, מה שמגביר את אי-השוויון במערכת.

הממצאים מדגישים את הצורך בהשקעה מיידית במערכת הבריאות, במיוחד בקיצור זמני המתנה, הרחבת שירותי בריאות הנפש ופיתוח פתרונות יצירתיים לסגירת פערים בין מרכז לפריפריה ובין אוכלוסיות שונות.

לסיכום, מערכת הבריאות הישראלית הוכיחה עמידות מרשימה בפני האתגרים חסרי התקדים של מלחמת חרבות ברזל, אך המשבר גם חשף את נקודות התורפה שדורשות טיפול. האם ההחלמה מצלקות המלחמה תוביל גם לריפוי חוליה של מערכת הבריאות עצמה? את זאת יגלו הסקרים בשנים הבאות.