חוק ניוד מידע רפואי מתרחב: צה"ל, שב"ס והביטוח הלאומי יצטרפו למערכת השיתוף הרפואי בישראל

הכנסת אישרה לקריאה ראשונה תיקון משמעותי לחוק ניוד מידע רפואי שירחיב באופן דרמטי את מעגל הגופים המחויבים לשתף מידע רפואי ביניהם. התיקון המוצע, שיזם יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), מוסיף לחוק גופים ציבוריים משמעותיים כמו צה"ל, שירות בתי הסוהר, המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, משרד הרווחה ומשרד התחבורה. המטרה המוצהרת: לפשט תהליכים ביורוקרטיים, להקל על מיצוי זכויות רפואיות ולהבטיח רצף טיפולי איכותי יותר עבור אזרחי ישראל.

מהפכה בשיתוף מידע רפואי בישראל

חוק ניוד מידע רפואי המקורי, שאושר בכנסת בשנה שעברה (2024), יצר תשתית חוקית המחייבת העברת מידע רפואי בין גופי בריאות שונים, בכפוף להסכמת המטופל. החוק חל על קופות החולים, בתי חולים ציבוריים, מרכזים רפואיים גריאטריים ושירותי טיפות חלב של משרד הבריאות, אך משאיר מחוץ למעגל גופים ציבוריים חשובים המעניקים שירותי בריאות או מנהלים מידע רפואי במסגרת תפקידם.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ משריקי, הסביר בדיוני הוועדה כי "מדובר בצעד חשוב לפישוט תהליכים ביורוקרטיים ולהנגשת מידע רפואי באופן יעיל. החוק המורחב יבטיח שלכל מטופל תהיה גישה למידע הרפואי שלו לקבלת טיפול מיטבי, תוך שמירה קפדנית על פרטיותו".

חיבור חסר בין צה"ל לקופות החולים

אחד החידושים המשמעותיים בתיקון החוק הוא הכללת מערכת הבריאות הצבאית במערך הנגשת המידע הרפואי. סא"ל ד"ר חן ארבל, ראש תחום רפואת משפחה בצה"ל, הצביעה בדיוני הוועדה על בעיה מתמשכת - כיום אין אפשרות ממוחשבת להעברת מידע רפואי בין צה"ל לבתי החולים או לספקי שירותי בריאות אחרים. המשמעות היא שכאשר אזרח מתגייס לצה"ל, המידע הרפואי שלו נשאר "כלוא" במערכות קופת החולים שלו, מה שמקשה על רופאי צה"ל לקבל תמונה מלאה של מצבו הרפואי.

עתה ובהתאם לתיקון, חיל הרפואה יצטרף להגדרת "נותן שירותי בריאות" ויוכל לקבל מידע רפואי מקופות החולים בסמוך לתחילת שירותו של החייל, כמובן בכפוף להסכמתו. בנוסף, התיקון מתייחס גם לחיילי מילואים. כפי שהסביר סא"ל שרון אוחיון כהן, ראש ענף רפואה, חיילי מילואים נותרים מבוטחים על ידי קופות החולים שלהם בעת שירות המילואים, אך זכאים לקבל טיפול בחיל הרפואה - מצב המחדד את הצורך בנגישות למידע רפואי מלא.

מערכת הרפואה בשב"ס: הטיפול באסירים ועצורים

שינוי משמעותי נוסף הוא הכללת מחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר במעגל נותני שירותי הבריאות. סגן גונדר מרים מדר, ראש ענף רפואת האסיר בשירות בתי הסוהר, הציגה בפני הוועדה את המורכבות בטיפול הרפואי באסירים ובעצורים, במיוחד בשנה הראשונה למאסרם. על פי התיקון לחוק, מחלקת הרפואה של שב"ס תוכל לקבל מידע רפואי מקופת החולים של האסיר או העצור עם תחילת החזקתו במשמורת, בכפוף להסכמתו. זאת במטרה להבטיח רצף טיפולי ולמנוע מצבים בהם מידע רפואי חיוני אינו זמין לרופאים המטפלים במסגרת שב"ס.

מיצוי זכויות רפואיות מול גופים ציבוריים

היבט מרכזי נוסף בתיקון לחוק הוא הקלה על מיצוי זכויות הנובעות ממצב רפואי. בתוספת השלישית לחוק המתוקן נכללת רשימה מפורטת של זכויות רפואיות שניתן יהיה לממש ביתר קלות באמצעות העברת מידע רפואי ישירות מנותני שירותי הבריאות לגופים הציבוריים הרלוונטיים.

למשל, המוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל מידע רפואי לצורך בחינת זכאות לגמלאות שונות, כמו גמלה לשמירת הריון, גמלת נכות מעבודה, דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות, גמלת נכות כללית, גמלת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת סיעוד ותגמול נכות לנפגעי פעולות איבה. הדבר צפוי לייעל משמעותית את תהליכי אישור התביעות ולחסוך מהמבוטחים את הצורך להמציא מסמכים רפואיים רבים בעצמם.

משרד הביטחון יוכל לקבל מידע לצורך החלטה בבקשה להכרה בנכות וקביעת דרגת נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ומשרד הבריאות יוכל לקבל מידע לצורך מתן זכויות כמו גמלת ניידות, סל שיקום למתמודדי נפש והמלצות לרשות הרישוי. בכך יתאפשר טיפול יעיל יותר בבקשות של אזרחים למימוש זכויותיהם.

כמו כן, משרד הרווחה והביטחון החברתי יוכל לקבל מידע רפואי לצורך אבחון אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, אבחון מוגבלות והערכת רמת תמיכה, מתן תעודת עיוור או לקוי ראייה, ומתן שירותי תמיכה בתקשורת עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה. שיתוף המידע הרפואי צפוי להפחית את העומס הביורוקרטי על אוכלוסיות אלו, שנאלצות כיום להתמודד עם מערכות מורכבות לצורך קבלת השירותים להם הם זכאים.

הגנה על הפרטיות: האם המידע הרפואי בטוח?

נושא שעלה בדיוני הוועדה הוא ההגנה על פרטיות המידע הרפואי. במשרד המשפטים מדגישים כי האחריות על אבטחת המידע ופרטיות המטופל נותרת אצל הגוף הציבורי שמקבל ומוסר את המידע, גם כאשר מדובר במידע שהתקבל מספק חיצוני.

התיקון לחוק קובע במפורש כי "לא הסכים אדם להעברת המידע הרפואי לגביו למטרת מימוש זכויותיו לפי חוק זה, לא תיפגענה זכויותיו עקב סירובו כאמור". כלומר, אדם שמסרב לשתף את המידע הרפואי שלו, לא יאבד את זכאותו לקבלת השירותים או ההטבות המגיעות לו, אם כי הדבר עלול להוסיף ביורוקרטיה.

בנוסף, התיקון מגדיר מגבלות על העברת מידע רפואי מסוים. למשל, בהקשר של צה"ל ושירות בתי הסוהר, לא יועבר מידע שאין למסרו לפי סעיף 9(א)(1) או (2) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וחיל הרפואה רשאי שלא להעביר מידע אם ראש מערך ביטחון המידע בצה"ל קבע כי יש בגילויו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.

הצגת כלל המידע הרפואי לחיילים

חידוש משמעותי נוסף בתיקון החוק הוא הוספת סעיף 22ב, המחייב את חיל הרפואה לאפשר לחייל שירות של הצגת כלל המידע הרפואי על אודותיו באופן דיגיטלי באזור האישי שלו באתר האינטרנט של חיל הרפואה. זאת, בדומה לשירות שכבר קיים בקופות החולים, המאפשר למבוטחים לצפות במידע הרפואי שלהם באופן מקוון. עם זאת, הסעיף מסייג כי לא יוצג מידע שנקבע בנוהל כי יש בו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.

השוואה למערכות בריאות בעולם: האם ישראל מתקדמת?

בהשוואה בינלאומית, ישראל צועדת בכיוון הנכון עם הרחבת חוק ניוד מידע רפואי. במדינות מתקדמות רבות, כמו אסטוניה, פינלנד ודנמרק, קיימות כבר מערכות לאומיות מתקדמות לניהול מידע רפואי המאפשרות העברת מידע בין כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הבריאות. התיקון לחוק מקרב את ישראל למודל הסקנדינבי, בו המידע הרפואי נגיש לכל גורמי הבריאות, בכפוף להסכמת המטופל, תוך שמירה על פרטיותו. מודל זה נחשב לאחד היעילים בעולם בהיבט של רצף טיפולי ומניעת כפילויות.

הליך החקיקה: מה הלאה?

התיקון לחוק אושר בוועדת הבריאות לקריאה ראשונה ויעבור כעת לדיון במליאת הכנסת. לאחר האישור בקריאה ראשונה, הצעת החוק תחזור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ משריקי, הדגיש כי הוועדה תוסיף לבחון בקפדנות את ההיבטים השונים של הצעת החוק, ובפרט את נושא שמירת הפרטיות ואבטחת המידע. "שמירה על פרטיות ואבטחת מידע היא חובה עליונה – הכללת גופים נוספים תיבדק בקפדנות בהתאם לתנאי זה", אמר. התיקון גם מסמיך את שר הבריאות, בהסכמת השר הממונה על הגוף הציבורי ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השנייה והשלישית לחוק. כלומר, ניתן יהיה להוסיף או לגרוע גופים ציבוריים וזכויות ללא צורך בתיקון חקיקה מלא.

השלכות צפויות על מערכת הבריאות הישראלית

הרחבת חוק ניוד מידע רפואי צפויה להביא לשיפור משמעותי בטיפול הרפואי ובשירות לאזרח במספר מישורים חשובים. ראשית, צפוי שיפור משמעותי ברצף הטיפולי, כאשר רופאים בגופים השונים יוכלו לקבל תמונה מלאה יותר של ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מה שיתרום לאיכות הטיפול ולמניעת טעויות רפואיות. במקביל, תחול הקלה ביורוקרטית משמעותית, שכן אזרחים לא יצטרכו להעביר בעצמם תיקים רפואיים בין גופים שונים או לחזור על בדיקות שכבר בוצעו במסגרות אחרות. נוסף על כך, תהליך מימוש זכויות רפואיות מול גופים כמו ביטוח לאומי או משרד הביטחון יתייעל באופן ניכר, כאשר המידע הרפואי יעבור ישירות בין הגופים, בכפוף להסכמת המטופל.

היבט נוסף שצפוי להשתפר הוא החיסכון במשאבים, שכן מניעת כפילויות בבדיקות ובטיפולים תוביל לחיסכון משמעותי בעלויות למערכת הבריאות, שידוע כי היא מתמודדת עם אתגרים תקציביים מתמשכים. לבסוף, מידע רפואי מקיף ונגיש יותר יאפשר מחקר רפואי איכותי יותר ותכנון מדויק יותר של שירותי בריאות, מה שעשוי לתרום לשיפור בריאות הציבור בטווח הארוך.

התיקון לחוק ניוד מידע רפואי מהווה צעד משמעותי לקראת יצירת מערכת בריאות אינטגרטיבית יותר בישראל, המשלבת לא רק את גופי הבריאות המסורתיים, אלא גם את מערכות הבריאות הצבאית והבטחונית, ואת הגופים האחראים על מתן זכויות סוציאליות.

אם התיקון יאושר בקריאות הבאות ויהפוך לחוק, הדבר יסמן מהפכה של ממש בדרך שבה אזרחי ישראל מקבלים שירותי בריאות ובאופן שבו ממומשות זכויותיהם הרפואיות. אמנם, כמו בכל רפורמה משמעותית, יהיו אתגרים ביישום, במיוחד בהיבטי פרטיות ואבטחת מידע, אך הפוטנציאל לשיפור משמעותי בשירות הרפואי לאזרח הוא עצום.

כעת, עם אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה, הכדור עובר למליאת הכנסת, שתידרש להכריע בשאלה האם להמשיך את קידום המהפכה בשיתוף המידע הרפואי בישראל.