עיניים פקוחות לרווחה: התפתחות הטיפול בניוון מקולרי רטוב
מדור הזריקות החודשיות ועד לטיפול גנטי - פרופ' איילה פולק, מומחית למחלות רשתית, סוקרת את ההתקדמות הרפואית שמציעה תקווה חדשה למאות אלפי חולים במחלת העיניים המובילה לעיוורון בעולם המערבי

"התמונות של הנכדים שלי התחילו להיראות מטושטשות. חשבתי שאני פשוט צריכה משקפיים חדשים", משחזרת רחל (שם בדוי), בת 68 מרמת גן. "אבל כשהקווים הישרים בבית, של המקרר ושל הטלוויזיה התחילו להיראות עקומים ומעוותים, הבנתי שמשהו לא בסדר". רחל אובחנה לפני כשנה עם הצורה הרטובה של ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג), מחלה שמאיימת על ראייתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. "הפחד מאובדן הראייה היה משתק", היא מספרת, "אבל הטיפולים החדשים נתנו לי תקווה".
פרופ' איילה פולק, מומחית בעלת שם עולמי בתחום מחלות הרשתית, מסבירה: "כשאנחנו מדברים על הצורה הרטובה של ניוון מקולרי תלוי גיל, אנחנו מדברים על מצב רפואי שיכול להוביל לאובדן ראייה מהיר ומשמעותי. למרות ששכיחותה נמוכה יחסית, בין 10% ל-15% מכלל החולים בניוון מקולרי תלוי גיל, השלכותיה מרחיקות לכת".
תהליך התפתחותי מורכב
הצורה הרטובה של המחלה, המהווה את הסיבה המובילה לעיוורון בעולם המערבי, מתאפיינת בתהליך התפתחותי מורכב. "מה שקורה בפועל", מסבירה פרופ' פולק, "הוא צמיחה בלתי מבוקרת של כלי דם חדשים באזור מרכז הראייה ברשתית, כתוצאה משינויים של הגיל המתפתחים בתאי הרשתית ומהווים גורם מעורר צמיחת כלי דם. "מבנה כלי הדם החדשים אינו תקין, ולכן הם גורמים לדימומים ולדליפת נוזלי הדם, היוצרים בצקת. כך, נוכחות הדימומים והבצקת מובילה לפגיעה בלתי הפיכה של תאי העצב החיוניים לראייה".
ניוון מקולרי רטוב עם דימום. "מבנה כלי הדם החדשים אינו תקין והם גורמים לדימומים ולדליפת נוזלי הדם, היוצרים בצקת"
פריצת דרך בטיפול במחלה
בשנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלה. לדברי פרופ' פולק, היום אנחנו מצוידים במגוון תרופות שונות, ממשפחת נוגדות צמיחת כלי דם -אבסטין, לוסנטיס, אליאה, ולאחרונה התווספו גם ואביסמו, ואליאה 8 מ"ג. הטיפול בתרופות ניתן בזריקה אחת לחודש. "המגוון", היא אומרת, "מאפשר לנו גמישות טיפולית משמעותית, במיוחד למקרים לא מעטים שבהם אין תגובה טובה מספקת לתרופה מסוימת וקיימת אפשרות לעבור לתרופה אחרת. יתרון נוסף של התרופות החדשות שהן מאפשרות להגדיל את מרווחי הזמן בין הטיפולים.
התרופות, המוכרות בשמן המדעי נוגדות צמיחת כלי דם Anti-VEGF (Anti-Vascular Endothelial Growth Factor), פועלות במספר מישורים: הן מסייעות בספיגת הבצקות, גורמות לנסיגה של הדימומים ושל כלי הדם החדשים החולניים ומונעות צמיחה של כלי דם חדשים בלתי תקינים. "התוצאות המחקריות מרשימות", מדגישה פרופ' פולק. "ראינו התייצבות של הראייה ב-95% מהמטופלים, בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול. יתרה מכך, כ-35% עד 40% מהמטופלים חוו גם שיפור בראייה".
חידושים נוספים בטיפול בניוון מקולרי רטוב
"המחקר והפיתוח בתחום הטיפולים לניוון מקולרי רטוב לא עוצרים לרגע", ממשיכה פרופ' פולק. "אחד הכיוונים החדשניים הוא הריפוי הגנטי. המטרה היא להגיע למצב שבו העין תייצר בעצמה את החומרים שמונעים את צמיחת כלי הדם הבעייתיים. כיום נמצאות בפיתוח מספר תרופות המבוססות על גישה זו, כאשר הטיפול יכול להינתן בשתי דרכים: או בהזרקה תת רשתית בהליך כירורגי, או בהזרקה לחלל הזגוגית, בדומה לטיפולים הקיימים היום".
פרופ' איילה פולק, מומחית בתחום מחלות הרשתית. "ככל שמטפלים מוקדם יותר הסיכוי להצלחת הטיפול עולה"
חידוש טכנולוגי נוסף מגיע בצורת מכשיר זעיר בשם PDS, המהווה מעין "מאגר תרופות" המושתל בדופן העין. "זהו שינוי בנוחות הטיפול", מסבירה פרופ' פולק. "במקום להגיע לזריקות מדי חודש או חודשיים, המטופלים יוכלו להגיע רק פעם או פעמיים בשנה למילוי המכשיר. המחקרים מראים שחלק מהמטופלים יכולים להסתפק בביקור אחת ל-15 חודשים".
גם בתחום הזריקות המסורתיות חלה התקדמות משמעותית. "הטיפול בזריקות המסורתיות ניתן כל חודש, עם אפשרות קטנה להגדלת המרווחים בין הטיפולים. לעומתן, התרופות ואביסמו ואליאה 8 מ"ג יעילות גם במרווחי זמן ארוכים מחודש ימים ויכולות להגיע למרווחים של עד ארבעה חודשים ולפעמים אף יותר. כך שהן מאפשרות לנו להגדיל את מרווחי הזמן בין טיפולי הזריקות לשלושה-ארבעה חודשים".
תכנית הטיפול נקבעת בהתאמה אישית לכל מטופל, והגדלת מרווחי הזמן מקלה מאוד על המטופלים. פרופ' פולק: "הגדלת הרווחים בין הטיפולים היא שיפור משמעותי ובמיוחד עבור מטופלים מבוגרים עם קשי ניידות התלויים בעזרת אחרים להגיע לטיפול".
פרופ' פולק, בוגרת לימודי רפואה בהצטיינות של בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ניהלה בעבר את מחלקת עיניים באחד מבתי החולים המובילים בארץ. לדבריה, למרות ההתקדמות המשמעותית, עדיין יש אתגרים. לשיטתה, הטיפולים החדשניים נמצאים בשלבי מעקב לבחינת יעילותם ארוכת הטווח, וכמה מהם עשויים להיות יקרים יותר מהטיפולים הקיימים. עם זאת, עצם קיומן של אפשרויות טיפול חדשות נותן תקווה רבה למטופלים ולרופאים כאחד.
המטופלים נהנים מהתוצאות
"המפתח להצלחה", מדגישה פרופ' פולק, "הוא זיהוי מוקדם של המחלה. ככל שמאבחנים את המחלה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לשמר את הראייה ולמנוע נזק בלתי הפיך. כפי שציינתי לעיל, התרופות עוצרות את הידרדרות המחלה בכ-95%, אבל משפרות רק ב-30%-40%, וככל שמטפלים מוקדם יותר הסיכוי להצלחת הטיפול עולה. זאת הסיבה שאנחנו ממליצים לכל מי שמעל גיל 50, במיוחד אם יש רקע משפחתי של ניוון מקולרי תלוי גיל, לעבור בדיקות עיניים סדירות, ומדגישים לפנות מיד לרופא העיניים בכל מקרה של שינוי בראייה.
"כאמור, תכנית הטיפול נקבעת בהתאמה אישית לכל מטופל בהתאם למהלך המחלה והביטוי הייחודי שלה אצל המטופל. התכנית משלבת מעקב רפואי קפדני ובדיקות הדמיה מתקדמות, כגון בדיקת OCT (מעין סריקת CT ייעודית לעין) המאפשרת התאמה מדויקת של הטיפול למצבו העדכני של המטופל".
מהתוצאות הטובות של הטיפולים החדשים נהנית גם רחל, אותה הזכרנו בפתח הכתבה. "היום", היא אומרת, "שנה אחרי תחילת הטיפול, אני יכולה לראות שוב את החיוכים של הנכדים שלי בבירור. כל זריקה לעין אולי מפחידה, בעיקר בפעם הראשונה, אולם לומדים שתהליך ההזרקה מהיר ואינו מלווה כמעט באי נוחות. הכי חשוב: התוצאות שוות את זה. כששמעתי על כל ההתפתחויות החדשות בטיפול, הרגשתי שיש תקווה אמיתית. אולי בקרוב אוכל לקבל טיפול שיקל עוד יותר על ההתמודדות עם המחלה".
סיפורה של רחל ממחיש כיצד השילוב בין מודעות מוקדמת, טיפול מיידי והתפתחויות טכנולוגיות חדשניות יכול לשנות את חייהם של אלפי חולים בניוון מקולרי רטוב. עם התקדמות המחקר והטכנולוגיה, התקווה היא שבעתיד הקרוב יהיו פתרונות נוספים שיקלו עוד יותר על המטופלים ויספקו מענה יעיל יותר למחלה מורכבת זו.