"סכנת מוות ממשית" - דו"ח רפואי חושף: 24 החטופים החיים בעזה חיים בגיהנום

מערך הבריאות של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים פרסם השבוע דו"ח רפואי מקיף ומטלטל, המתאר את המצב הבריאותי והנפשי החמור של 24 החטופים הישראלים החיים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה. הדו"ח, שכותרתו "חיים בגיהינום", מבוסס על עדויות של שורדי שבי ששוחררו בחודשים ינואר-פברואר 2025, ניתוח סרטונים שפרסם חמאס ומידע רפואי שהצטבר מאז אוקטובר 2023.

לפי הדו"ח, החטופים מוחזקים בתנאים בלתי אנושיים, סובלים מהתעללות פיזית ונפשית קשה ומצבם הבריאותי מידרדר במהירות מדאיגה, עד כדי סכנת חיים ממשית.

מציאות מזעזעת: עינויים, הרעבה והיעדר טיפול רפואי

העדויות שמביא הדו"ח חושפות מציאות מזעזעת של תנאי שבי אכזריים במיוחד. חטופים ששוחררו תיארו עינויים פיזיים ונפשיים שכללו חנק, קשירה, תלייה מהרגליים, כוויות והרעבה מכוונת. רבים מהחטופים מוחזקים במנהרות חשוכות ללא אור ואוויר טבעי, כשהם כבולים בשלשלאות למשך שבועות וחודשים.

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, מסביר: "המידע שבידינו חלקי ואינו משקף בהכרח את מלוא הפגיעות והסבל שחווים החטופים. ככל שחולף הזמן, כך גובר החשש שמצבם הפיזי והנפשי קשה בהרבה מכפי שניתן להעריך".

חלק משורדי השבי סיפרו כי בשל היותם מזוהים כחיילים או דמויות מרכזיות, הם חוו עינויים קשים במיוחד, שכללו בידוד ממושך, מניעת שינה והכאות תכופות. הם העידו על מחסור חמור במזון, מים וטיפול רפואי שהוביל לתת תזונה, תשישות קיצונית והידרדרות במצבם הבריאותי. "עבור החטופים הפצועים והחולים שעדיין נותרו בעזה, כל יום נוסף בשבי עלול להיות קטלני," נכתב בדו"ח.

"משולש הסיכון בשבי": המודל שמסביר את הסכנה המצטברת

הדו"ח מציג מודל ייחודי המכונה "משולש הסיכון בשבי" ומתאר את שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על מצבו הפיזי והנפשי של חטוף או שורד שבי: האדם, המחולל והסביבה – כשבמרכזם עומד מימד הזמן, שמחריף את הפגיעות ככל שהשבי נמשך.

"האדם" מייצג את מאפייניו האישיים של החטוף: גיל, מין, מצב בריאותי קודם וחוסן גופני ונפשי. "המחולל" הוא אופן ההתנהגות של השובים: אלימות פיזית, התעללות נפשית, בידוד והשפלה. "הסביבה" כוללת את התנאים הפיזיים במקום השבי – זמינות מזון ומים, איכות האוויר, תנאי היגיינה בסיסיים ומיקום השבי.

ד"ר עינת יהנה, ראש תחום שיקום במערך הבריאות, מדגישה: "משולש הסיכון בשבי מדגיש כי אין מדובר רק בתנאים קשים, אלא במערכת כוללת של פגיעות מצטברות, פיזיות ונפשיות, שמחייבת התערבות רפואית ונפשית דחופה".

מצבם הרפואי של החטופים: סיכון מוחשי לחיים

הדו"ח מפרט את המצב הרפואי של החטופים שנותרו בשבי. לפחות חמישה מהם סובלים ממחלות רקע מתועדות כגון אסתמה, אלרגיות ומחלות עור. לפחות שמונה מהחטופים דווחו כסובלים מפציעות פיזיות חמורות, כולל פציעות בעיניים, אף שבור, כוויות וזיהומים.

כל החטופים סובלים מתת תזונה ומהידרדרות במצבם הגופני הכללי, כאשר אצל רבים מהם נצפתה ירידה דרסטית במשקל המביאה לפגיעה תפקודית רב-מערכתית. היעדר אור יום, אוויר צח וגישה לתנאים סניטריים בסיסיים, לצד מחסור חמור במזון ומים, מחמירים את מצבם.

עדויות של שורדי שבי מצביעות על כך שחלק מהחטופים סובלים מהקאות ושלשולים תכופים, המעידים על בעיות עיכול חמורות וסיכון להתייבשות. הדו"ח מדגיש כי מצוקה זו נובעת מהיעדר מוחלט של תנאים סניטריים, מתזונה ירודה וממים שאינם ראויים לשתייה.

"שורדי שבי דיווחו כי במשך תקופות ארוכות לא התאפשר להם להתקלח, לעתים במשך חודשים, והם היו יחפים לאורך כל תקופת השבי", נכתב בדו"ח. "הם לא יכלו להבחין בין יום ללילה, וכך גם תחושת הזמן שלהם נעלמה לחלוטין. הצרכים הבסיסיים ביותר, כגון אפשרות ללכת לשירותים, הפכו למאבק יומיומי".

האיום הנפשי: בידוד ממושך ועינויים פסיכולוגיים

לצד הפגיעות הפיזיות, הדו"ח מתאר גם את הנזק הנפשי העצום שחווים החטופים. רבים מהם נמצאים בבידוד ממושך, בחלק מהמקרים למעלה משנה, ואחרים ופרדו מבני משפחה אחרים שנחטפו יחד איתם.

מניעת שינה, איומים והפחדות מתמשכות מחמירים את מצבם הנפשי. הדו"ח מעריך כי כל 24 החטופים חווים הפרעות פסיכולוגיות חמורות הכוללות חרדה, דיכאון, ותסמינים פוסט-טראומטיים.

אותות חיים – מידע חלקי ומדאיג

לפי הדו"ח, ל-20 מתוך 24 החטופים החיים התקבלו אותות חיים, אך המידע אינו מספק תמונה מלאה של מצבם הבריאותי. עבור ארבעה חטופים לא התקבל שום סימן מאז חטיפתם והחשש לשלומם גובר.

ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש מערך הבריאות, לשעבר ראש ענף טראומה בחיל הרפואה, אומר בדו"ח: "הזמן פועל לרעתם - כל יום נוסף ללא טיפול רפואי, מצבם מחמיר, והסיכון לאובדן חייהם הופך למוחשי יותר".

אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה בסרטון שפרסם החמאס. אות חיים מהשבי. צילום מסך משידורי אל ג'זירה

הדו"ח מציג מידע פרטני על מצבם של כל 24 החטופים (לאחר שהתקבל אישור ממשפחותיהם), ומביא דוגמאות מטרידות. כך למשל, אלון אהל, בן 24, פצוע קשה מרסיס בעינו הימנית ורואה צלליות בלבד, עם חשש לאובדן ראייה מוחלט. אלקנה בוחבוט, בן 35, סובל מאסתמה ומבעיות נשימה כרוניות, מצבים שללא טיפול עלולים להוות סכנת חיים.

בריאות משפחות החטופים – "שכול באי-ודאות"

הדו"ח מתייחס גם להשפעות הבריאותיות על משפחות החטופים והחללים. משפחות החטופים מתמודדות עם מציאות מתמשכת של חוסר ודאות, מתח נפשי קיצוני והעדר שליטה, מה שגורם לפגיעות משמעותיות בבריאותן הנפשית והפיזית.

"משפחותיהם של 35 החטופים שהוגדרו כחללים אשר עדיין מוחזקים על ידי חמאס בעזה מתמודדות עם מצב ייחודי וקשה של שכול באי-ודאות," מציין הדו"ח. "בניגוד למשפחות שכולות אחרות, הן נאלצות להתמודד עם אובדן שלא לווה בפרידה, קבורה או ודאות מלאה."

"מוות בר מניעה" – הזמן אוזל

המסקנה החד משמעית של הדו"ח היא שהזמן אוזל, וכל רגע שעובר מקרב את 24 החטופים לסכנת מוות ממשית. הדו"ח מדגיש כי ההידרדרות הרפואית והנפשית הנגרמת מתנאי השבי האכזריים היא בלתי הפיכה עבור חלקם. יהונתן סבן ממערך הבריאות של מטה משפחות החטופים מסכם: "כל יום נוסף בשבי הוא גזר דין מוות פוטנציאלי. המוות הזה הוא 'מוות בר מניעה' – כלומר מוות שניתן למנוע אותו באמצעות פעולה מהירה".

כותבי הדו"ח קוראים לפעול בדחיפות להשבת החטופים לפני שיהיה מאוחר מדי, ומדגישים כי אין להשלים עם הסבל המתמשך שהם חווים בתנאים הבלתי אנושיים של השבי.

_____

הדו"ח הרפואי "חיים בגיהינום": מצבם של 24 החטופים החיים בעזה" פורסם ב-7 באפריל 2025 על ידי מערך הבריאות של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, בראשות פרופ' חגי לוין, ד"ר אמיר בלומנפלד, יהונתן סבן וד"ר עינת יהנה (צילום ראשי: מתוך פוסטר של מטה משפחות החטופים)