זיהומים אופורטוניסטיים

מטוטרקסאט מקושר למגוון תופעות לוואי בדרגות חומרה שונות והן מושפעות מהמינון הניתן ומשטר הטיפול. תופעות הלוואי השכיחות המתרחשות במינון נמוך של התכשיר לעיתים נדירות מסכנות חיים. תופעות לוואי שכיחות הינן דלקת של רירית הפה, תופעות לוואי במערכת העיכול (כמו כאב בטן, בחילה וכו'), הפרעות בבדיקת תפקודי כבד, פריחה, כאב ראש, עייפות, נשירת שיער והפרעות המטולוגיות. תופעות לוואי כבדיות, ריאתיות ודיכוי מח עצם עלולות להיות מסוכנות הן במינון נמוך והן גבוה. פגיעה כלייתית לרב מתרחשת במינון גבוה. פגיעה כבדית- עליה מינורית באנזימי כבד שכיחה, אך פגיעה משמעותית היא נדירה. ניטור תקופתי של אנזימי כבד, הימנעות מצריכת אלכוהול, זהירות בחולים במחלות רקע כבדיות וצריכת חומצה פולית יכולים למזער את הסיכון. סיכון לזיהומים- התרופה במינונים נמוכים הינה בעלת פעילות על מערכת החיסון, אך בד"כ אינה מדכאת מערכת חיסון במידה כזו המאפשרת זיהומים אופורטוניסטים (ברב המטופלים) ללא טיפול בתרופות נוספות, המדכאות מערכת חיסון. לגבי טיפול בזמן זיהום- הפסקה זמנית של התרופה נדרשת כתלות בחומרת הזיהום. יש להיוועץ ברופא ולשקול כל מקרה לגופו. שימוש בתרופה כנראה עלול להעלות סיכון למחלות לימפופרוליפרטיביות, אך גם בחלק ממצבי המחלה להן ניתן הטיפול – שכיחות גבוהה יותר למחלות אלה מאשר לאוכלוסייה הכללית. יש ליידע את הרופא במידה ומופיעים תסמינים של זיהום, דימום לא צפוי, תסמינים של אלרגיה (כמו תופעות עוריות, תסמינים של פגיעה כבדית כגון הצהבה ובצקות. לרשימה רחבה של תופעות הלוואי ותסמינים הדורשים פנייה לעזרה רפואית בעלון התכשיר אשר נמצא במאגר התרופות באתר משרד הבריאות. לגבי בדיקות המעקב הנדרשות, מעקב אחר הטבה והחלטה על משך הטיפול המומלץ- יש להיוועץ ברופא המטפל.

שלום, יש לפנות לרופא המטפל. מומלץ לבצע תרבית של הליחה. יש לשלול שחפת ועוד זיהומים אופורטוניסטים.

שלום מזלי, אכן גם הפלקוויניל וגם המתוטרקסט- יכולים לגרום לתופעות לוואי בעור כולל פריחות, דלקות עור, וגרד. לגבי המתוטריקסט- חשוב לעקוב על ספירת דם כי יכול לגרום לדיכויי מח עצם, יש לעקוב על תפקוד כבד וכליות, מתוטריקסט יכול לגרום גם להפרעות במערכת עיכול, מערכת עצבים, במערכת רבייה, לימפומה, זיהומים אופורטוניסטיים, ודלקת ריאות (פנומוניטיס). יש להישאר במעקב רפואי קפדני. מומלץ לפנות לרופא במידה ותפתחי תגובה לא רצוייה כמו צפצופים, לחץ בחזה, שיעול, חום, כאב גרון, כאב אוזניים, כאב בטן, שלשול, הקאות, דימום, שתן כהה,עור צהוב, עיניים צהובות, עייפות משמעותית או חולשה משמעותית. יום טוב והמון בריאות

חיים שלום. מחלות חניכיים מתפתחות כעיקרון במתכונת זיהום אופורטוניסטי - אשר מוצא את ההזדמנות להתפרץ כאשר נוצרים תנאים מתאימים להתקדמותו כגון :מחלה מתישה ואו מתח נפשי ממושך הפוגמים בתנגודת או ריבוי חלקי של חלק מאוכלוסיית חיידקי הפלורה האוראלית . בכל ההזדמנויות הללו ישנה תמיד מערכת יחסים אינטראקטיבית בין המאחסן החולה והחיידק או החיידקים גורמי הדלקת - כאשר גורמים מסייעים או חושפים כגון אבנית סתימות וכתרים לקויים הם למעשה בעלי השפעה מסייעת . הגורם האטיולוגי של מחלות החניכיים הוא חיידקי הפלאק הדנטלי(הרובד על השיניים)והשפעתו על הרקמות שונה מאדם לאדם בהתאם לרגישותו לנוכחות חיידקים אלו! קצב התקדמות המחלה הפריודונטלית תלוי במצב הבריאות הכללי של הסובל ממנה :מצב האיזון ההורמונלי שלו לגבי הורמונים של בלוטת התריס האדרנל הלבלב ומעל לכולם שליטת בלוטת יותרת המוח על הבלוטות . גם לתכונותיהם וכמותם של תאי דם לבנים ויכולתם להלחם להצמד ולבלוע את החיידקים ישנה משמעות רבה . בנוסף לכך לתכונות הרוק כמותו צמיגותו והרכבו יש השפעות רבות על הנטיה למחלות חניכיים .לעישון השפעה רבה על תחלואת חניכיים בדכאו את כוחות הריפוי תוך צמצום אספקת הדם לאיזורים מודלקים! אם נביט במיקרוסקופ בחתך של חניכיים בריאות נופתע לגלות הסננה של חיידקים ותאי דם לבנים המעידים על מאבק בפולש כלומר דלקת כרונית ! וחניכיים מודלקות בצורה קלה מראות תמונה בחתך מיקרוסקופית של דלקת חריפה (פלישה רבה של חיידקים ותאי דם לבנים רבים הנלחמים בם) מכל אלה תבין שישנו כאן מאבק תמידי בין הגוף לפולש כאשר הגוף אינו במיטבו הפולש גובר וכך מתקדמת מחלת החניכיים בקצב ההזדמנות שנוצרת עבורה ! לתורשה ישנה השפעה רבה אך לא ניתן עדיין לשלוט בה אלא לסווג אנשים לפי נטיית הוריהם למחות חניכיים ולהשגיח עליהם יותר ! הטיפול הוא תומך מפחית גורמים לדלקת (חידקים )ומסלק גורמים מסייעים (הסרת אבנית ליטוש או החלפת סתימות וכתרים לקויים)ופעולה של סילוק כירורגי של רקמת חניכיים פגועה והקצעת שרשים ע"מ לאפשר התחברות של החניכיים לשן מחדש. מעל לכל צחצוח וניקוי קפדני של רובד החיידקים למניעת החמרת המחלה ניתן לשפר את מצב החניכיים באמצעות פעולות כירורגיות וסמי כירורגיות בתנאי שההיגיינה האוראלית של המטופל תקינה אחרת -חבל"ז.