ביבליותרפיה היא אחת משיטות הטיפול באמנות, העושה שימוש...
האם אפשר (וכדאי?) "להחזיר בתשובה" הומוסקסואלים? מה בין...
היי יש לי אחיין בן 24 מאובחן עם סכיזופרניה שאני מלווה אותו הרבה זמן ובשנתיים האחרונות שזה הזמן שאובחן אני ממש צמוד אליו המטפלת שלו מדריכה אותי ולימדה אותי המון. אני מעוניין ללמוד בכדי לעזור לו בצורה הטובה ביותר, והמטפלת הפנתה אותי ללמוד פסיכותרפיה, בדקתי בהמון מכללות שמציעות את הלימודים האלו ולא מצאתי עדיין אחת כזו שתעזור לי בצורך שלי. האם תוכלי בבקשה להפנות אותי למקום הנכון ביותר ללמוד ממנו? כוונתי ללימודי תעודה, אין לי תארים אקדמאים
היי עידן נשמע שאתה מאד מסור לאחיין..כל הכבוד.יחד עם זאת כדאי להבין האם זה באמת מה שאתה רוצה לעסוק בו כמקצוע ...זה שונה לעיתים מליווי אישי בדרכ יש צורך בתואר ראשון בעבודה סוציאלית פסיכולוגיה או טיפול באמנות/ ביבליותרפיה/ ישנם מכללות המציעות קורסים בפסיכותרפיה אולי התנאים שם אחרים כגון: רידמן, שילוב, מכללת מגיד אתה יכול לבדוק זאת מולם... בהצלחה! ליאת
תודה רבה ליאת כן ישנן מכללות כאלו, רק צריך למצוא את זו המתאימה לי בתנאים אמשיך לחפש, מקווה למצוא
אני בת 62. אישה יחידה כל חיי, עבדתי 30 שנים בעבודות "נחשבות" ותפקדתי באופן רגיל, מעורבת ותורמת. במקביל תמיד "לא הסתדרתי עם החיים ועם עצמי", הייתי בטיפולים פסיכולוגיים ומזה שני לוקחת פאקסט. לפני כ-12 שנים, הרמתי ידיים ו"סגרתי הבסטה". נגמרו לי הכוחות להתמודד עם העולם החיצוני, ומאז אני מסוגרת בביתי עם בעה"ח שלי, ועיקר פעילותי היא בטיפול שיקום ומציאת בתים לבע"ח חסרי בית. למזלי(למרות שהתעללתי בו ב-20 שנות בולימיה ומתח ולחץ אטומי..), גופי תמיד היה חזק, מעולם לא הייתי חולה ומוחי חד באופן יוצא דופן. לאחרונה, התחילו סימנים גופניים שמפחידים אותי. ראשית, אין לי כוח!!! חולשה נוראית. מפעילות אינטנסיבית(פיסית) וצעדות של שעות ביום, פתאום אין לי כוח ובקושי סוחבת עצמי לצאת עם הכלבה ולהאכיל עשרות החתולים בשכונה, קשה לי עם מטלות הבית, אבחנו לי קרעים בגיד הכתף שדורש ניתוח(אין מצב שאעשה כי אין מי שידאג לחיות שלי ואני חייבת לתפקד בבית..), וכאבים שונים ומשונים כל יום במקום אחר. ראומטולוג קבע שזאת פיברומיאלגיה, כלומר, אין מה לעשות. אבל השינויים שמטרידים אותי יותר מכל הם השינויים הקוגנטיביים. מזכרון ענק שהיה לי, מפתרון תשבצי היגיון כהרף עין, פתאום ..נעלמות לי מילים!!!!(שמות כבר מזמן). פתאום חסרות לי מילים להגדיר מה אני רוצה להגיד!!! המילים הם אני. כושר הביטוי והרהיטות והזכרון הצלול הם מה שהצליחו להחזיק אותי כל חיי ולהחזיק מעמד ולתפקד, למרות מצבי הנפשי הקשה. ופתאום זה נעלם.. בנוסף, אני מוצאת עצמי לעיתים עם לסת שמוטה כשהלשון יוצאת(רני רהב כזה...או תסמונת דאון..), וגם ריור. הזעה נוראית של הראש. מספיק שאני עושה צעידה של 100 מטר והראש שלי כמו חפוף... גם נמכתי ב-2-3 ס"מ... האם זאת הזדקנות? האם זה שילוב של מצב נפשי והזדקנות? האם זה מצב נפשי+לבד וחוסר איטראקציה עם העולם החיצוני+הזדקנות? אין לי שום כוח(ומוטיבציה) לשנות המצב , ולזוז מאזור הנוחות(נוחות...חחח), האם יש כתובת רפואית שיכולה לתת לי תשובות? כמובן שאיש אינו יודע, חוץ מרופאים אקרעיים שאני פונה בשאלות רפואיות ממוקדות.. סליחה על האורך ותודה.
רומי שלום אני אסתכן ואומר שמי שמסוגל לתאר את מצבו כפי שאת מסוגלת, בכזאת בהירות מודעות ואפילו חוש הומור, לא סובל משום ירידה קוגניטיבית. את אפילו לא בפורום הנכון משום שאת לא "גריאטרית" ומה שאת מתארת זו לא הזדקנות במקסימום התבגרות + עייפות החומר והרוח (אולי בעיקר הרוח). משפט המפתח שלך שכנראה עדיין מתאר (ויתאר) את מצבך הוא "לא הסתדרתי עם החיים ועם עצמי", זו לדעתי האבחנה ואם יורשה לי להציע לך הצעה אישית ומקצועית, אין לזה כתובת רפואית, אולי המשך שיחות טיפול פסיכולוגי כזה או אחר אבל לא רופאים.(ובעיקר תמשיכי לטפל בבעלי החיים!!)
לידיעתך ביבליותרפיה לגיל השלישי קושרת בין גוף לנפש וחושפת מדי פעם אניגמה מהחיים ומפגישה אותנו עם פתרונות אפשריים מתארגנת בקליניקה שלי בגבעת-שמואל קבוצת גיל שלישי אם כי יש גם מפגשים פרטניים. ליצור קשר טלפוני ולפני המפגשים אני משער שההחלטה שזו זיקנה הינה החלטה אישית שלך ציון בודאי, ביבליותרפיה ואוטוביוגרפיה ייעוצית 054-4434195
הוא גם לא מבין את המילים ולא שומע את הצעקה ורק יודע להנהן ולהחזיר הכל לשולח עטוף בשפה אחרת, לא מובנת. אני צריכה עזרה ומבקשת בכל המקומות. מקבלת את מה שניתן ושואלת מה עוד אפשר. כי אסור לפצל טיפולים ולהכניס עוד טיפול ןאסור לכתוב או להתקשר או לסמס. צריך להתאפק. הכי קל לחזור ולהיות שקטה ומקבלת ומאופקת, אבל אסור לי. אודי, איזה טיפול אפשר לשלב עם טיפול דינאמי של פעמיים בשבוע? משהו כמו ביבליותרפיה, אומנות מוסיקה אפשר ? או שגם אלה עומדים בפני עצמם. אני צריכה עזרה וליווי ותמיכה אינטנסיביים כדי שאצליח להתחבר לחיים מחדש. אני צריכה אחזקה של ארבע פעמים בשבוע. איך אפשר לתפור חליפה שכזאת?
הי מילי, גם אני בטיפול פעמיים בשבוע ולא תמיד מספיק לי. צריכה ורוצה עוד. מה המטפל/ת שלך אומר/ת לגבי זה? דיברת על זה? אם יש משהו קריטי שאני באמת צריכה אז אתקשר אליה. לפעמים אני כותבת ואז מביאה או לא מביאה, זה גם עוזר לפעמים. לאחרונה, היא כתבה לי מכתב (קטן) שיהיה לי לרגעים בהם קשה ואני צריכה אותה. עצם הידיעה שיש לי משהו כתוב ממנה שהוא שלי, גורם לי לטוב.
הי מילי, זה דורש עבודת צוות כנראה. עם ישיבות משותפות וכו'. נסי להציע זאת כאפשרות. אודי
מבינה שהלכת.. ואפילו מעדיפה שתנוח ממני.. ולא להיות למעלה.. מניחה שיבואו הודעות מעלי.. וזה יותר נוח.. תודה שאתה מבין אותי..את התסכול.. רציתי לשאול דעתך..אם יש דבר כזה טיפול בכתב בפגישות.. שמטופל לא מדבר.. רק כותב מראש או בזמן הפגישה על מה רוצה לדבר.. וכך אין הסחות וגלישה לשטויות.. זהו החלטתי שסותמת את הפה..מרגישה בולמית של מילים...........
אני כותבת, או לפני או תו"כ או גם וגם.. כרגע בקושי מצליחה לדבר, אבל זה לא מתוך בחירה
הי מיקה, זה אפשרי, ויש לכך יתרונות אך גם חסרונות. החיסרון הוא שהתבססות אך ורק על המילה הכתובה מחמיצה הכל חוץ ממלים. במקרים של בולממיה של מלים, זה לא הכי טוב, לא כך?... אודי
לא הבנתי למה התכוונת שבבולמיה זה לא טוב..להקיא את המילים? אבל כשיש אובדן שליטה ואדם נכנס לטרנס דיבור(מאניה) ואחר כך שוקע בדיכאון מתסכול..יש לך פתרון אחר? תודה אודי
לא כל כך הבנתי את התשובה.. תוכל להסביר? למה במקרהשל בולמית מילים זה לא הכי טוב? בכתיבה אני יותר בפוקוס ופחות בולמית מאשר בדיבור זה עדיין מוגבל בעיניך? למה אתה מתכוון? תודה