כוסות רוח

היי, אני כבר 3 חודשים עם מינוציקלין בלבד וללא שום דבר למריחה ויש גרד וצריבה לעיתים...ביום שישי עמדתי קצת בשמש עם הגנה משקפיים וכובע ובכל זאת חזרתי הביתה, הורדתי מייק אפ העור מגורה עד היום ראשון בבוקר והמינוציקלין זה כמו כוסות רוח למת. אני שוקלת לעבור לרופא אחר כי זה לא נתן שום דבר למריחה, לא אמר מה ניתן למרוח בינתיים כקרם לחות, משהו נגד צריבה או גירוד...האם זה נורמלי ככה? אני לא חושבת שהבעיה אצלי היא נימים אבל אני לא באמת יודעת. זה סיוט שאחרי 3 חודשים של כדורים אני לא רואה מה יצא לי מזה. אודה לתשובתכם. תודה

אתה פשוט אלוף! יש סיכוי שזה לא רוזיצאה...הייתי אצל רופא אחר שהפנה לבדיקות דם נתן איפלומיצין ואם לא יעזור בדיקת אלרגיה

שלום, אני בן 59. עקב ריצה, יש לי כאבים בצד החיצוני של רגל שמאל כשאני ״מעקם״ אותו או כאב כאשר אני יורד במדרגות. אין כאבים כלל במצב מנוחה. אני נח כמה ימים וכאשר אני מרגיש שהכאב יורד כמעט לגמרי כשאני יורד במדרגות (זה המדד שלי..), אני חוזר לרוץ, והכאב חוזר. השאלה שלי : האם אני מפספס בסדר גודל של המנוחה ? אודה על כל אינפורמציה שימושית נוספת. תודה רבה. שמואל.

לשמואל- יש לי כאבים דומים מאוד. האם היה משהו שעשית ועזר לך נגד הכאבים? תודה

תן לזמן לעשות את שלו. זה הדבר היחיד שמרפה. אל תנסה להחליט שזה עבר לפני שזה עבר לגמרי ותניח לאזור הזה לנוח לגמרי. כל השאר כמו כוסות רוח למת....

יש כמה שלבים, 3 נדמה לי לתהליך ההחלמה הזה וזה לוקח זמן. חיפשתי בשבילך את המאמר שקראתי בזמנו אך הוא נעלם. שורה תחתונה, זה לוקח את הזמן שלו...אם זה כמובן מתיחה כמו שהיה לי.

לאמא שלי בת 78 התחילו כאבים קשים בגב תחתון עם הקרנה לרגל, אחרי מספר ימים שהכדורים נגד כאבים לא עזרו היא הלכה למיון, שם קיבלה זריקת וולטרן וכדורים אחרים נגד הכאב. מצבה השתפר, אבל לא מספיק.והיא עדיין סובלת מגלי כאבים. שאלתי האם כדאי לבקש עוד זריקת וולטרן? לכמה זמן היא אמורה להספיק? כמה זריקות כאלה מותר לקבל? אם הכאב לא עובר מה לעשות? תודה ליאור

ברצוני לדעת מה מרווח הזמן הרצוי בין זריקת וולטרן לזריקה, במקרה של כאבים חזקים וממושכים בגב תחתון?

איזו תרופה מגינה צריך לקחת בשילוב זריקת וולטרן?

איזו תרופה מגינה צריך לקחת בשילוב זריקת וולטרן?

עזר לי כמו כוסות רוח למת. צקחתי עוד טחת. האופאה היסטרית ושחצנית לא טרחה חבגוק טותי ומייד החליטה שזו פריצת דיסק. בררוב אצלה.

יש בכללית אצלנו ביישוה. לא בודקת ומייד נותנת מלא הפניות לצילומים וחרופאים מומחים. מנפנפת ביד וצועקת ליד אנשים "אני אבדוק אם עדית את הבדיקות" ואחר כך מתפלאה שאמרתי לה שאני ממעטת להגיע למרפאה רק בגלל היהירות והאבחון המטומטם שלה. גם האחות פנינה מכשפה מעולם האגדות. שמנה ומתוסכלת.

סיפור מורכב... נתחיל בהריון הראשון שאליו הצלחתי להיכנס, הולכת לבדיקת בטא בנובמבר 2018 מגלה שיש לי בטא שמתאימה לשבוע ההריון, הכל תקין עד כה. בדיוק יום אחרי... באמצע יום העבודה כאבי בטן שמשתקים אותי, עוד לא מבינה כ״כ מה צפוי לי. אבל חשבתי שזה הגיוני, ככה אומרים שהבטן מתרחבת ולכן יש קצת כאבים, אז אומרים. שום דבר לא הכין אותי לבדיקת אולטראסאונד של הרופא נשים שלי בערב של אותו יום, בדק ואמר שהוא לא רואה שום דבר ברחם וככל הנראה הכאבים המדוברים הם הריון חוץ רחמי אשר ממוקמים בחצוצרה הימנית. נשלחתי במיידית לתה״ש על מנת שיבדקו את זה... הלילה שהיה, במילה אחת-גיהינום! אחיות מגעילות, רופאה מגעילה ונותנים לי להמתין. לאחר לילה שלם מורט עצבים וכאבים שבו נאלצתי לקחת אופטלגין יש לציין שאופטלגין ממש ממש לא עוזר במקרה של כאבים כאלה! וזריקת וולטרן שקצת הרגיעה את הכאב... הגיע הרופא של הבוקר שלא הבין למה לא הייתי בניתוח בלילה ובנס ראה לנכון להכניס אותי ראשונה לניתוח, כשנגמר הניתוח נכנסתי להתאוששות, הבנתי שכרתו לי את החצוצרה הימנית. לגוף ולנפש לוקח זמן לקבל את זה. לאחר מס׳ חודשים שהגוף והנפש חזרו לעצמם נתתי לעצמי את הניסיון להרות שוב, נקלטתי באפריל 2019, בבדיקה שביצעתי בשבוע 7 התברר שהפעם ההריון נמצא בתוך הרחם שהגיע מהצד הימני. ניסתי להבין איך זה הגיוני אם בעצם כרתו את החצוצרה הימנית?!אמרו שזה דבר נדיר אך זה קורה. בכל אופן, גם הפעם הסוף הוא לא הכי טוב, אין דופק וככל הנראה יש לבצע גרידה. שוב מגיעה לביה״ח תה״ש נאלצת לעבור אולטרסאונד והרופאים אומרים שזה לא דחוף ולגרידה יקבעו לי תאריך. אז קבעו לי תאריך וגם לאחר גרידה ההחלמה היא לא הכי נעימה. נכון שאין כאבים כמו אחרי כריתת חצוצרה אך במשך קרוב לחודשיים סבלתי מדימומים לאחר הגרידה. זה היה נראה כמו משהו שאין לו סוף והסוף הגיע... שוב מחכה כמה חודשים ומנסה באוגוסט 2019 להיכנס להריון. הפעם מבטיחה לעצמי לא להתרגש/לא לצפות ולא לקוות לכלום. כי אם נקשרים למשהו... אז יהיה מאוד קשה לשמוע על האובדן שלו. אז לא מפתחת ציפיות. הפעם... מקדימה תרופה למכה, קובעת תור לרופאת נשים כבר בשבוע 5 מיד לאחר בדיקת בטא שמראה תוצאה חיובית. בבדיקת האולטראסאונד נקבע שיש שק הריון אך ללא קוטב עוברי... שזה נחשב תקין לשבוע שבו אני אמורה להיות. בדיוק שבוע עבר מהבדיקה שביצעתי וקמתי לבוקר עם כאבים מטורפים בבטן... הבנתי שכנראה אני חווה שוב הריון חוץ רחמי ואולי אני אאבד הפעם את צד שמאל😞. אין טעם לגשת לקופ״ח, הם לא יפתרו את הבעיה גם לא טרם, הגוף נתן את אותותיו לגשת לביה״ח ורצוי כמה שיותר מהר... בכניסתי למיון ומבדיקת אולטראסאונד לא ניתן לאבחן מה קורה מלבד שרואים המון קרישי דם וזו הסיבה חד משמעית לכאב. מאז הבנתי וגם הרופא אמר - קחי בחשבון היום את לא יוצאת מפה. אמרתי לו שלקחתי אופטלגין ואני מרגישה יותר טוב, הוא תיאר את זה כמו כוסות רוח למת במקרה ומדובר בהריון חוץ רחמי. הכוונה שהאופטלגין ממש לא יפתור כאבים עצומים כאלה. אז לאחר האולטרסאונד אומרים לי לחזור למיון. בדרך למיון התעלפתי, לאחר התאוששות קלה ומהירה כבר שמים אותי על מיטה ונותנים לי חדר שבו כל מס׳ דק׳ מודדים לי לחץ דם. בהתחלה אני מרגישה טוב, התאוששתי על עצמי. אך אחרי כמה דק׳ שוב מרגישה מעולפת. בבדיקת לחץ דם ודופק 36/60 נראה שיש סיבה להתערבות דחופה מאוד בניתוח לקרוסקופי. בתוך מס׳ דק׳ נכנסת לחדר ניתוח, יודעת כבר את ההשלכות שהולכות להיות... ומתפללת. סיימתי את הניתוח ועברתי להתאוששות ארוכה מאוד מאוד. הרופא המנתח מגיע ומסביר שההריון החוץ רחמי הגיע מהגדם של החצוצרה הימנית, מסתבר שהיה לי 1.1 ליטר של דם בבטן שעלה לכבד ולכל חלל הבטן והאגן. לאחר הניתוח קיבלתי חמצן, ו2 מנות דם מכיוון שרמת ההומוגלובין שלי ירדה ל6. לאחר ההתאוששות ההומוגלובין עלה ל9. עכשיו שאני אחרי כל זה... אני מספרת את הסיפור האישי שלי, מקווה שההריון הבא יהיה הריון תקין ובריא בע״ה. שאוכל לחוות תהליך הריון מלא של לידה ואוכל לספר חוויה שהיא קצת יותר אחרת וקצת יותר נעימה. מאחלת לכולכן הריון תקין ובריא בע״ה! לא העלתי כדי לשאול שאלה אבל אם יש איזשהו רופא שהגיע עד לפה איך זה הגיוני ששלושת הריונות היו מצד ימין כאשר בפעם הראשונה הורידו לי את החצוצרה הימנית.