טיפול באמצעות בעלי חיים

היי אנבלה, תשובותי: -לא ניתן להתקבל ללימודי המשך בפסיכותרפיה ללא תואר שני בע"ס קלינית, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה או טיפול בהבעה ויצירה. - זה רחוק מלהיות "חוג העצמה" זה מקצוע לכל דבר - אולי אני משוחדת אבל המסלול בחיפה של לימודי הפסיכותרפיה הוא מעולה רציני ומומלץ מאד לטעמי. - ניתן לעבוד במקומות ציבוריים שדורשים הכשרה קלינית או בקליניקה פרטית או גם וגם - אם יש עבודה? תלוי רק בך...אבל כמו בכל מקצוע מי שמצליח במה שהוא עושה - יש לו עבודה. בהצלחה! :) ליאת. -

הי יפעת תחום הכלבנות-הטיפולית מוסיף ומתפתח בשנים האחרונות ומחדד התמקצעויות וביסוסים דיסיפלינרים. כתחום התערבותי בכלל ובמעורבות חיה בפרט, מכילים לימודי הכלבנות-הטיפולית תכנים קלאסים המצויים גם בענף הרחב, הנעזר בבע"ח הזוחלים, המכרסמים ובעלי הכנף; בנוסף לתחומים אלה, מתמקדים לימודי הכלבנות-הטיפולית גם באיכויות התקשורתיות, הרגשיות, הספציפיות, הנגזרות מעבודה עם שותף שהוא כלב.. גם במנהיגותיות, בשלווה, בויסות העצמי, המעורבים בעבודה שמחה ואפקטיבית עימו. כך שלגבי שאלתך על התחומים, תשובתי, כמו גם מוסדות השוק, משולבים. היתרון יהיה למדריך הטיפולי הטוב, ברתימתו את סביבתו וכליו, למערך שיעורו. בהקשר זה, ימים יגידו ויעידו על תקנה אחידה וכוללת להגדרת הכלבן-הטיפולי.. לכל מקום הכשרה, דרישות-הקדם שלו, הגיוני לחשוב ששילוב של פרקטיקה מוכחת בתחום, עם תואר בתחום הטיפולי, יעלו את ערכה של התעודה.. אך אין זו בהכרח דרישת חובה. הכלבייה-הטיפולית, שמרכז לרכיבה טיפולית בישראל, בשיתוף מכון-וינגייט, מעבירים את התכנים המקצועיים, העיוניים והמעשיים, בקורס כלבנות-טיפולית ולכן הנני, כאחראי על כלבייה זו, מנוע מלהמליץ באופן אובייקטיבי. הכלבנות-הטיפולית, מקצוע רחב ומגוון, עם התבססותו והפיכתו ללגיטימי ומומלץ לאוכלוסיות רבות יותר, תתבסס גם יכולת ההתפרנסות-המוסדית, ממנו. כמו בכל תחום, בעיקר באופנים עצמאיים, חובת ההוכחה על האינדיווידואל וכאמור, עם פרקטיקה, הכשרה, למידה בלתי נגמרת, הדרכה והצלחה, גם אשת או איש משפחה שרוצים, יכולים.

שרון שלום קיימת הנחה לא נכונה ביחס להפרעות הקשב והריכוז. ההנחה היא שמדובר בחוסר קשב או חוסר ריכוז. זה לא המצב. הבעיה היא בוויסות. יש קושי בוויסות קשב, ריכוז, כעסים, תחושות, קול... בשורה התחתונה קשיים בוויסות עוצמת הקול זה חלק מהסיפור. מה לעשות ? א. אני מניח שבדיקות השמיעה תקינות. אם הוא לא עבר בירור שמיעה- צריך לעשות. ב. שימי לב אם הבעיה "נרגעת" בזמן שהוא עם ריטלין. אם זה המצב ניתן לעזור לו אולי באמצעות הארכת זמן הפעולה של הריטלין (החלפת סוג או הוספת כדור). ג. יש ילדים שדווקא ריטלין מחמיר אצלם את הנושא של הרגישות התחושתית. ילדים כאלה נוטים דווקא להיות יותר רגישים לסביבה עם ריטלין ומקרה כזה רעשים עוד יותר מפריעים להם. ייתכן והוא אף מדבר בקול שקט מהרגיל דווקא שהוא עם ריטלין. נושא הוויסות הוא אחד היתרונות הגדולים של הטיפול בנוירופידבק. הטיפול בשיטה זו הוא אימון המוח בוויסות עצמי. ולכן אותו טיפול יכול לעזור לכל הסימפטומים השונים שיש לאנשים עם הפרעת ריכוז וקשב. בנגוד לריטלין שנחווה כ"גורם זר" שנכנס אלי לגוף ומשנה אותי כל עוד אני עם התרופה, נוירופידבק נחווה "כחלק ממני". אני יודע לווסת את עצמי ואת הריכוז שלי ואת התחושות שלי באופן טוב יותר. אם תוסיפי לזה את את העבודות הרבות שמוכיחות שהטיפול בנויורפידבק משפר את האינטיליגנציה של הילדים שעוברים את הטיפול (וגם של סטודנטים בריאים שעברו אימון) אזי בעולם מתוקן זה היה הטיפול הבסיסי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז והריטלין היה בשימוש רק לאלה שהטיפול לא נתן מענה מלא. אבל אנחנו לא בעולם כזה עדיין... בהצלחה ד"ר דורון תודר

שלום מיכל, השאלות שלך מורכבות ולא ניתנות למענה במס' משפטים. יחד אם זאת, אף אחד לא יוכל לומר לך אם נכון לך ללכת ללמוד מקצוע זה או אחר. כמו בכל מקצוע תמיד יש צורך באנשים טובים ומקצועיים ואנשים אלו לרב גם ימצאו עבודה. אני הייתי מציעה לך לחפש ברשת את מוסדות החינוך אשר מלמדות טיפול בעזרת בעלי חיים. ללכת לשמוע, לבדוק מה כל מקום כזה מציע... לדבר עם סטודנטים שלומדים את המקצוע ולגבש את הדעה הנכונה ביותר לך. בהצלחה!