יוגה

שלום יש לי בעיה שחוזרת על עצמה לעתים קרובות, שפתאום בהפתעה נתפסים לי השרירים באצבעות של כפות הרגליים, בעיקר בערב אך זה כבר קרה גם ביום, כל האצבעות מתעוותות ומתעקמות לחלוטין. זה מלווה בכאבי תופת, האצבעות נמשכות אחת על השניה ואני לא מצליחה לשחרר אותן ואת הכאב במשך דקות ארוכות. למעשה יש לי שתי שאלות- 1. מה עושים כשזה קורה? האם יש דרך לשחרר את כף הרגל במהירות? זה כאב מאוד מאוד חזק ומתסכל ויכול לקחת גם רבע שעה או חצי שעה עד שיש הקלה... מה עושים? 2. שאלה יותר חשובה- למה זה קורה? ממה זה יכול לנבוע? זו תופעה שמטרידה אותי כבר שנים וזה רק מחמיר אשמח לתשובות תודה רבה

שלום מ ממש לא רופאה, אבל - התופעה הזו יכולה להיגרם ממספר סביות: בעיה עצבית, חוסר באבץ, בעיית כלי דם ועוד. כדא לפנות לרופא משפחה, ראשית, ואז לאורתופד/נוירולוג בהתאם להמלצת רופא המשפחה כדי לבדוק את הסיבה. רק לאחר ידיעת הסיבה אפשר יהיה לטפל אשר לשאלתך על איך משחררים, בדרך כלל פשוט לא ללהילחץ ולא לעשות יותר מדיי, עוזר להן להשתחרר הכי מהר כשאתה מנסה לשחרר אותן באופן פעיל, אתה רק מגביר את הלחץ של ההשרירים והעצבים, ולכן - זה עלול דוקא להאריך את זמן ה"תפיסות" שלהן.. דנה

שלום לכולם אני סובלת בדיוק מאותו הדבר. ביקרתי אצל ד"ר תמיר ערן,מומחה כף רגל וקרסול,ותשובתו הייתה: "אני לא מכיר תופעות כאלה. יש כאבים שצריך ללמוד לחיות איתם. אין שום דבר לעשות בנידון". הייתי רוצה להדגיש כי אצלי מדובר בתופעה כרונית שחוזרת על עצמה כמעט באופן יומיומי בכל סוג של פעילות וגם בחוסר פעילות. גם כשאני עושה אירובי, בשחייה, באמבטיה וגם סתם כשאני ישנה. הייתי שמחה אם היית יכול לייעץ לי מה לעשות עכשיו? האם כדאי לנסות טיפול אלטרנטיבי או להתייעץ עם רופא נוסף. כי לאחר התייעצות הרופא אני קצת אובדת עצות. תודה רבה,

כנראה שהוא לא רופא אלא סנדלר אם קיבלת תשובה כזו לא מקצועית

שלום לכולם אני סובלת בדיוק מאותו הדבר. ביקרתי אצל ד"ר תמיר ערן,מומחה כף רגל וקרסול,ותשובתו הייתה: "אני לא מכיר תופעות כאלה. יש כאבים שצריך ללמוד לחיות איתם. אין שום דבר לעשות בנידון". הייתי רוצה להדגיש כי אצלי מדובר בתופעה כרונית שחוזרת על עצמה כמעט באופן יומיומי בכל סוג של פעילות וגם בחוסר פעילות. גם כשאני עושה אירובי, בשחייה, באמבטיה וגם סתם כשאני ישנה. הייתי שמחה אם היית יכול לייעץ לי מה לעשות עכשיו? האם כדאי לנסות טיפול אלטרנטיבי או להתייעץ עם רופא נוסף. כי לאחר התייעצות הרופא אני קצת אובדת עצות. תודה רבה,

גם אני סובלת מאותה בעיה כבר שנים... זה כאבים מפחידים! אין דרך לטפל בזה????

אני ואחי סובלים מאותה בעיה. זה קורה בעיקר כשנשכבים או כששוחים, פתאום האצבע ברגל מתחילה להתעוות כאילו מנסה לצאת החוצה, וזה מלווה בכאבי תופת. תמיד חשבנו שזה בגלל שאנחנו גבוהים או אולי זה עניין של גנטיקה. בכל מקרה מה שעוזר לי כשזה קורה, זה פשוט להרים את האצבעות ברגליים (בעדינות) טיפה כלפי מעלה עד שהכאבים יעלמו לאט לאט. אשמח לשמוע אם זה עזר למישהו :)

גם לי היה את זה. אני זוכר שבתקופה שהייתי לוקח ויטמנים של אבץ, מגנזיום וB6 לא היה לי את זה. יכול להיות שיש קשר אבל בכל מקרה שווה לנסות ולהתחיל לאכול יותר ירקות ..

היי לי יש פיברומיאלגיה וזה קורה לי גם אך לעיתים רחוקות אולי זה קשור מה שכן קור מחזק את התופעה

גם לי זה קורה, בעיקר בזמן שינה, אבל תמיד בזמן שכיבה. ומצאתי 'פתרון' לבעייה: מייד, ללא היסוס גם כשרוצים נורא להמשיך לישון, פשוט לקום, לעמוד על שתי הרגליים והאצבעות מתיישרות, הכאב נפסק ממש מייד. כך אני עושה תמיד וזה עובד. כמובן שזה לא ה-פתרון לבעייה שממשיכה לחזור על עצמה, אבל לפחות זה עוצר את הכאב מייד אצלי.

אני לא רופאה. אך בהריון סבלתי מהתכווצויות פתאומיות בכל מיני איבריים בגוף כאבים חזקים מאוד. התייעצתי עם הרופאה והיא אמרה שזה חוסר במגנזיום והתרופה לכך מפתיעה כוס כל ערב של מי טוניק. בקבוק שקונים בסופר נראה כמו בקבוק סודה. והוא מכיל הרבה מאוד מגנזיום. מהיום ששתיתי נעלמו לחלוטין כל ההתכווצויות. ממליצה בחום להזיק זה לא יכול. אולי זה יעזור גם לך. בהצלחה.

מי טוניק אינם מכילים מגנזיום. הם מכילים כמות קטנה של כינין.

אני בת 34, סובלת מאותה בעיה כבר מגיל 16 בערך... הבעיה התחילה בכפות הידיים (בשטיפת כלים עם מים קרים) ובהמשך החלה גם בכפות הרגליים. הבעיה מחמירה כאשר אני עושה תנועה מסויימת לאורך זמן (אפילו כמה דקות- כמו לכתוב או להחזיק מזלג), בכפות הרגליים זה קורה בעיקר כאשר אני נועלת נעלי עקב ובמהלך התעמלות כמו פילאטיס, יוגה או מתיחות לאחר אימון אינטנסיבי. לפני כ-15 שנה הפנה אותי רופא משפחה להמטולוג שהופתע מאוד שמולו עומדת "ילדה" בת 20 ותשובתו היתה שבעיה כזו שכיחה בגילאים מבוגרים, הפתרון היחיד שהציע לי היה לחזור אליו בגיל 60!!!!! בנוגע לכאב- אם אני לא מותחת חזק מאוד את האצבעות/הבהונות לכיוון השני הכאב רק מחמיר עד בלתי נסבל, רק מתיחה חזקה ועיסויים מקלים את הכאב עד שזה נעלם. אשמח אם למישהו יש פיתרון יצירתי- אשמח לתגובה...

הי לכולם. אני רואה שחלק מהאנשים פה תארו ממש מה שיש לי גם שנים רבות. אני כבר ממש מיואשת, כבר הייתי אצל אורטופד, נוירולוג וראומוטולוג. ואף אחד לא יודע לתת לי תשובה. מי שיודע לאיזה רופא ללכת אשמח לתגובתכם.

גם אני הייתי אצל אורטופד והוא ממש לא הבין על מה אני מדברת. בתקופה האחרונה זה בכל שיעור פילטיס וממש שוקלת להפסיק, מישהו היה אצל רופא וקיבל אבחנה?

גם לי יש את אותה בעיה כבר שנים. בדיוק מה שכולם תיארו כאן. איך זה שכבר הרבה שנים אנשים מתלוננים על זה ואין לכם תשובה?

שלום רב, חברה שלי בת 27 עובדת בחברת הייטק. היא עובדת כ 10 -11 שעות ביום תחת לחץ רב ותחומי אחריות רבים. דיי ממורמרת שלא משלמים לה טוב. באופן כללי קשה לה להתמודד עם מצבי לחץ ובתקופה האחרונה בגלל העבודה ומשבר משפחתי שקרה לפני מספר חודשים. זה מתבטא בזה שקשה לה לנשום, קוצר נשימה. בלילה היא מתעוררת וסובלת מקוצר נשימה, זה נורא מפחיד אותה וגורם לה להתקף חרדה. באופן כללי היא סובלת מקוצר נשימה קל אבל מצבי לחץ מחמירים עם התופעה והיא לא מסוגלת להירגע אלא נלחצת ומחמירה עם המצב. בנוסף היא נפגשת עם פסיכולוגית בשנתיים האחרונות כפעם בשבוע כדי להתגבר על בעיות אחרות, לא ממש עוזר כי התקפי החרדה החלו בחודשים האחרונים. אני שואל מה אני יכול עשות כדי לעזור לה ? האם יש טיפול שמלמד איך להתמודד עם התופעה הזאת, שיטת הרפיה כל שהיא ? אולי יוגה, מדיטציה ? תודה רבה.

לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.

אני מנסה למצוא אור בקצה המנהרה, מה נשאר, איך זה עובד. איך לחזק. כל היום אני קוראת מאמרים רפואיים - וכלום שום אור, שום תקווה. זה רולטה רוסית. יהיה מזל - יהיה "בערך בסדר". למה על סיכונים בניתוח עצמו מדברים ועל זה - כלום!!!!!!! אני רוצה למות בגלל מה שעשיתי. זה גמר לי את החיים. אני לא רוצה לחיות אם אני לא יכולה לרוץ, לקפוץ, לטפס הרים (שזה עם משקל כבד על גב). כלום. אני צריכה עכשיו כמה שנשאר לי (מקווה לא הרבה) להרים עד 5 ק"ג, לעשות הליכות בבוקר ובערב, לעשות התעמלות במים, טאי צי וכל שאר ... נ.ב. אני יודעת שאין לך איך לענות ותמחק את זה כדי שנשים לא יקראו אות זה ולא יחשבו פעמים או שלוש לפני שרוצות כריתת רחם

גם אני עשיתי את הניתוח המדובר ולאחר שנה צנחו כל האיברים וכעת נמצאת במצב חמור יותר משהייתי מלפני הניתוח. את לגמרי צודקת. הספורט היחיד שמרשה לעצמי רק הליכות.לא יכולה לרוץ, לא לקפוץ , לא תרגילי כוח ובקושי יכולה לעמוד, ללכת, לא מעיזה לחשוב על ניתוח נוסף. משלימה עם המצב.

עשו לך בגלל הצניחה? ניסית פיזיו אחרי הניתוח? רצת אחרי הניתוח או רק הליכות?

זה לא נכון שעד 5%. יש מחקרים שמדברים אחרת לגמרי. 1 עד 5% זה סיכון לקריעה של כיפת נרתיק. 12% מנשים שעברו כריתת רחם יזדקקו לניתוח נוסף (אם לא היתה סיבה צניחה קודמת) וכמה נשים לא יעברו ניתוח ויחיו בסבל?!!!! הבעיה שאתם לא מספרים. אין את זה בעברית, רק באנגלית. היתה לי מיומה קטנה ואני בלחץ שיהיה לי בטן. לא דיממתי למוות וגם לא היו כאבים. סתם פחד שיהיה לי בטן. הייתי מפגרת, לא רציתי לשמוע שום אופציה אחרת, רציתי להפטר מרחם. אם הייתי קוראת על תופעות או רופא במקום להגיד מה הוא ממליץ ולהסכים בסופו של דבר על הניתוח, היה מספר לי מה ניתוח הזה יעשה, לא הייתי עושה אותו. יותר מזה, לא מיתי מעקרת אפילו כלבה! אני דיברתי רק על הצניחות ומה עם קריעה של נרתיק?! זה נדיר … אבל זה יכול לקרות. אין כאן נתונים נכונים כי אם אפשר להסתמך על שאלונים בנושאים אינטימיים על נשים. הרי ברור שכאן מה שקובע זה יחס בין גדלים. יש מאמר שאומר שבאופן פרדוקסלי, קרע נדיר יותר אצל נדים מאוד שמנות. ההסבר היחיד שאני יושבת עליו, הן פחות פעילות בכללי ובאופן מיני בפרט. שורה תחתונה כאן לדעתי כמה שפחות סקס יותר בריאה לכיפת הנרתיק. כן אני מתוסכלת ולא רק ובא לי לצעוק בכל מקום מה הניתוח ה… עושה ונשים שלא במצב מסכן חיים קודם ינסו כל האפשרויות ולא יקפצו על כריתת רחם. זה שבאף מקום בעברית לא כתוב, ממש מקומם.

אני כבר 5 חודשים חיה ונושמת את הניתוח. אני לא עושה כלום חוץ מלקרוא מאמרים רפואים, לראות סרטוני הניתוח ולפענח דוח ניתוח שלי. אני מכירה גם סטטיסטיקה וגם שיטות. אפילו השפעתם של חוטים על תפירה, צורות תפירה, האם לסגור נרתיק בשכבה או שתיים. מה עשו לאישה שהיה לה קרע פעמים: שמו omental flap. וככל שאני קוראת אני מבינה שכל הקונסטרוקציה הזאת ממש בדיחה, אין פתרון טוב. לעולם לא תהיה תמיכה טובה וסטטיסטיקה במיוחד בכיפת הנרתיק לא יכולה להיות נכונה במקרה של נשים בריאות (לא קורטיזונים ולא כימיה) כי חסרים הרבה נתונים. מרגיז שממסד רפואי בארץ מעדיף לא לספר על כריתת רחם והעתיד האפשרי.

עשית ניתוח על סמך מה שקראת בגוגל? ברור שניתוח רחם זה לא דבר פשוט למה את כועסת על הרופאים פה היית צריכה לשאול את הרופא שלך ולא להסתמך על מאמרים באינטרנט

אולי כי הרופא שלח אותי הביתה לחשוב על האופציות. הוא לא סיפר, הוא גם לא חושב שצניחות וקרע בכיפה זה כזה ישיו וכו'. אני הייתי טיפשה שלא קראתי מספיק לפני שהחלטתי, שלא ניסיתי טיפולים אחרים. ישר - להוציא. אם הייתי קוראת באנגלית, מצב שלי היום היה הרבה יותר טוב.

אני עברתי כריתת רחם בנובמבר ומאז לא מצליחה לצאת לשירותים כמעט בכלל, ולכן לא יכולה לאכול. ירדתי חצי ממשקל גופי, אבל הרופאים עושים לי גזלות דעת, ומסרבים לטפל בי. אני רוצה לתבוע אותם כי אני גוועת מרעב ללא שום תשומת לב רפואית. רוצות להצטרף לתביעה ייצוגית? אני בטוחה שיש עוד הרבה כמונו.

רבקה איך ליצור איתך קשר… במקרה שלי אני צריכה לתבוע את עצמי לצערי… אבל מרגיז שלא מדברים בעברית על כיפת הנרתיק ועל צניחות

האם אתן יכולות לפרט לגבי התופעות והאם יש שיפור? והם אפשר להפנות למאמרים באנגלית? תודה

שיפור? אם את מדברת על מה שהביא אותי לניתוח, אז כן - אין דימום. שיפור באיכות החיים. הצחקת אותי. זה לא יכול להשתפר זה יכול רק להחמיר. תופעות זה סיכון מוגבר לצניחת איברים בגלל שינוי אנטומי אין תמיכה כמו שהיה ולכן סיכוי גבוה מאוד. רופאים למעשה אומרים שלא כל הנשים יחוו אבל בעיניי זה לא לגמרי נכון. איברים יורדים אצל כל הנשים (ככה הבנתי) אבל אצל חלק יש תסמינים לכך (ואז רופאים קוראים לזה צניחה) ולחלק אין תסמינים בגלל שרירי רצפת אגן חזקים בעיקר (ואז אומרים אין צניחה או לא מחשבים דרגה 1-2 כצניחה). הרבה נשים חוות בריחת שתן. הרבה נשים חוות בעיות ביחסי מין כי יש תפר על הדופן העליון. ויש סיכון של כ-4% שהוא יפתח. ובכלל יכולים להיות כאבים. מאמרים: תעשי חיפוש בגוגל prolapse after hysterectomy, bladder incontinence, vagina cuff dehiscence anatomical changes after total and supracervical hysterectomy בנימה אישית, ניתוח כזה עושים רק אם באמת אין ברירה וניסית הכל או שיש סכנת חיים. אני הייתי טיפשה, דרשתי ללא שום סיבה רצינית, היום אני רק עסוקה בלמנוע תופעות, אין חיים כפי שהיו קודם (שלא יגידו לך שטויות שתוכלי לחזור לחיים רגילים, זה מאוד תלוי מה היו החיים הרגילים שלך וגם אם טכנית את כן יכולה לחזור זה לא אומר שלא תקבלי איזה צניחה שיהיה בהצלחה

אין לי ממצא סרטני אך לפי הרופא אצטרך טיפול הורמונלי עם מירנה להבטיח שלא יתפתח סרטן.האם לעשות כרית רחם? תודה

מצטערת לקרוא מה שאת כותבת והפוסט שלך בהחלט לעניין. התחלתי לברר על ניתוח הסרת רחם לפני כמה חודשים עקב שרירן גדול שאי אפשר להוציא בדרך אחרת. מחפשת להבין את ההשלכות שאחרי הניתוח, על החיים , על שגרה, ספורט, הורמונים, פיזי וכו'. אין מידע בעברית. רופאים לא מדברים. גם כששאלתי לא פירטו טוב שכתבת כי עם כל על המצב הלא נעים זה לפחות אולי נחמה לתת עזרה לנשים אחרות.

אני יותר משנה אחרי ניתוח כריתת רחם עם צוואר ללא שחלות אין לי שום תופעות לוואי שמציינים כאן חייבת לציין שפעילה ספורטיבית יוגה ערסלים- fly yoga פילטיס והתעמלות מים והחיים שלי השתפרו מקצה לקצה חבל שחיכיתי עד גיל 44 לבצע את הניתוח. שאלה שאודה לתשובה, לאחרונה יש לי הפרשות קלות דמיות- מה זה יכול להיות , היות ואין רחם או צוואר?

את פשוט לא יודעת. רופאים דרגה 1 לא מחשיבים בצניחה. כל עוד אין תסמינים אנחנו יכולות לעשות כביכול הכל…. ועוד שנה שנתיים שלוש או אולי יותר לבוא אליהם עם שלפוחית או מעי בין הרגליים…. אני עושה פיזיו נאלצתי לשנות אורח החיים שלי… האם לא אחווה צניחה או בריחת שתן רצינית אולי אם אלוהים יעזור לי ולא אחיה הרבה… אני אישית מעדיפה למות מסרטן מאשר לסבול מצניחה או בריחה. מה בסוף מצאו לך עם הדימום? בעיות עם כיפת נרתיק?

אני בת 50 בריאה ופעילה ספורטיבית (יוגה, פילאטיס, ריקוד והליכות - על בסיס קבוע). ביום א הלכתי שעה על חוף הים בנעלי ספורט ואחכ תירגלתי יוגה שעה. לא היו כאבים רק תחושת כבדות ברגליים. למחרת רקדתי NIA בבוקר כשעה ואחר כך התחילה לכאוב לי ברך ימין. מאז כבר יומיים כאבים. נפיחות קלה. אין אדמומיות. כואב במאמץ ואי אפשר לקפל את רגל ימין. בבוקר אחרי שנת לילה המצב היה טוב יותר אך במהירות הידרדר שוב אחרי שקמתי מהמיטה. כך כבר יומיים. מנוטרלת בבית ובקושי זזה. מה לעשות?

תודה רבה דר בנדר. הייתי הערב אצל אורטופד ואכן אבחנתו והמלצותיו היו דומות לשלך. שלח אותי גם לרנטגן וצילומים. מקוה להחלים במהירה.