ואזוספאזם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
ואזוספאזם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום רב, אבקש לדעת מהי האבחנה של פרינץ מטאל, מה הגורמים והאם יש צורך לטפל בה.
פרינצמטל אנגינה זה אחד מהשמות שנתנו לסוג ספציפי של תעוקת חזה שנגרמת מכיווץ פתאומי של עורק כלילי, להבדיל מתעוקת חזה ״קלאסית״ שנובעת מהסתיידות של העורק (טרשת) והיווצרות פלאק שמצר אותו באופן משמעותי. מה שמתרחש במצבים של פרינצמטל נקרא גם ״ואזוספאזם כלילי״ (coronary vasospasm) ובוודאי שהתסמונת מחייבת טיפול משום שללא טיפול זה בקלות יכול להיגמר בהתקף לב. הטיפול הוא בדרך כלל תרופתי באמצעות תרופות מקבוצת חוסמי-סידן כמו וראפמיל, דילטיאזם ואמלודיפין או ע״י ניטרטים ולפעמים בשילוב.
תודה על התשובה המהירה. האם יש דרך לוודא שאכן מדובר בפרינצמטל או שזו רק ההנחה לאחר שנשללו דברים אחרים?
BIG NOG יענה לך
נו אין לי זמן בחייאת דני, ואורינקה שלי עכשיו נגד פדרר. בקיצור אקג שמראה צניחה/עלייה חריגה בST אך יוצא תקין בבדיקה חוזרת שלאחר מתן הניטראט זה כבר רמז לפרינצמטל (במחלת לב-כלילית מתקדמת ניטראט לבד לא פותר הרבה באק״ג). אבל בכדי להיות ממש בטוחים בסוף התהליך עושים צילום של העורקים. וזה ודאי מכריע את הספק. אגב, אינני רופא וכמובן שלא מומחה כמו דני 😜 ואני לא עוסק פורמלית בתחום הרפואה. הידע במה שיש לי זה נטו מעיון מקיף ומעמיק במקורות ולמידה עצמית.
פדרר ניצח בהליכה... כנראה אין לו פרינץ מטאל אולי יהיה לו נגד נאדל
איזו תרופה נוטה *פחות* להאיץ דופק, נורבסק במינון 5 מ"ג או וזודיפ 10 מ"ג? אני רואה שאין בכלל מחקרים בנושא של וזודיפ וטיפול/מניעת ואזוספאזם קורונרי (פרינצמטל) או כול סוג אחר של תעוקת חזה. הוא אכן לא יעיל למצבים הללו? שאלה אחרונה: מדוע פלודיפין (פנדיל) כבר לא משווקת בארץ? מדוע בהתחלה קרדיולוגים השתמשו בה אבל בהמשך הופסק השימוש? תודה רבה
1. אותו דבר 2.זה שאין מחקר לא אומר שהוא לא יעיל 3.אינני יודע
שלום ד״ר דני. רציתי לדעת מדוע יש אזהרה מפני השילוב? באופן מוזר, מתועד בספרות שני מקרים של ברדיקרדיה קיצונית בעקבות תוספת של וראפמיל לשני קשישים שנטלו ליתיום, כשאחד מהם נגמר בהתקף לב! מוזר - משום ששנים לאחר מכן נעשו מחקרים עם אותו שילוב (וראפמיל כחיזוק לליתיום במניעת מאניה) וללא אסונות כלל. בנוסף תועד מקרה של פסיכוזה חריפה אחרי שהוסיפו דילטיאזם לאדם שנטל ליתיום. אזהרה מפני ״הרעלה מוחית״ קיימת גם עם אמלודיפין. האם לדעתך מדובר בקו-אינטראקציה פרמאקודינאמית בין ליתיום וחוסמי סידן שגרמה לסיבוכים האלו או שמא בצירוף מקרים? ועוד שאלה אחרת לגמרי: איך בדיוק וראפמיל (שאינו פועל ישירות על העורקים אלא בעיקר על הלב) יעיל למצבי ואזוספאזם-קורונרי? האם זה דרך מערכת העצבים - קרי התנגדות לפעילות סימפטתית והורדת רמות נוראדרנלין? תודה 🙂
כנראה צרוף מקרים ורפמיל הוא חוסם סידן , אתה בטח יודע את תפקיד הסידן בהתכווצות של שריר. אתה גם יודע שבדופן העורק יש שריר. ומכאן פעולתו בוזו ספאזם..
אני בהיריון שבוע 9, עדיין מניקה את האח הגדול. תקופה ארוכה סובלת בעת ההנקה ואחריה מהלבנת הפטמות, מה שנקרא וואזוספאזם, כך הבנתי מיועצת הנקה עימה התייעצתי, היא הוסיפה שלעיתים זה חלק מתופעת ריינאוד. מאז ההיריון מאד סובלת מקור. מתעוררת רועדת באמצע הלילה (מעולם לא הרגשתי ככה), כפות הרגליים והידיים קפואות, וכך גם בפטמות. (סליחה אם זה מביך מישהו... אינני מתבדחת, הכאבים מכך נוראיים ומעירים אותי) אם אני מחממת את האיזור למשל עם בקבוק חם הכאב נרגע. בנוסף הרגשתי את כל אלה גם לפני ההיריון אבל כעת מחמיר. גם סחרחורות. האם יתכן שמדובר בתסמונת ריינאוד? האם זה מסוכן אם לא מאובחן ומטופל? מה זה בעצם? איפה ניתן לקרוא על כך? עם מי להתייעץ? סליחה על האורך ותודה כמובן
להילה פורים שמח, תופעת רנו - Raynaud's phenomenon ידועה למעלה מ 150 שנה והביטוי האופייני שלה הוא בד"כ בכפות ידיים. היא נגרמת עקב תגובת יתר של העורקיקים לגירויי קור - התכווצות ניכרת, הלבנת אצבעות וכאב ממיעוט אספקת דם וחמצן לרקמה. תופעת רנו יכולה להתרחש גם במקומות אחרים בגוף בד"כ בקצוות ולכן גם תוארה בפטמות. ולשאלתך, כן, תופעת רנו ממנה את סובלת אל נכון תוארה גם כתגובה להנקה ולפניך מאמר מארה"ב העוסק בה. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15060268 הטיפול שהוצע שם הוא ע"י תרופה בשם NIFEDIPINE [מוכרת בארץ בשם ADALAT].תרופה זאת מוגדרת ע"י ה - FDA - מנהל המזון והתרופות האמריקאי - בקטיגוריה C - הווי אומר שאין ניסיון בבני אדם - בנשים בהיריון בשימוש בתרופה אולם בניסיונות בחיות נגרמו נזקים לעובר. מכאן שלא ניתן להמליץ לך על השימוש בתרופה זאת. תוכלי למצוא חומר נוסף בקישור הבא: http://en.wikipedia.org/wiki/Raynaud's_phenomenon בברכה, דר' חדד
