היי, לפני בערך חודשיים התחילו לי קשיי נשימה, לא ידעתי למה תמיד היה חי קוצר נשימה עד שהלכתי עם זה לרופא, בהתחלה לא הבחנו אותי עם משהו אבל הקשיי נשימה המשיכו ולאחר כחודשיים, התברר שפשוט הייתה לי נשימת יתר כתוצאה מחרדה ואף סתום. עכשיו תמיד שהייתה לי תנשימת יתר היה לי כאב ראש סחרחורת והרגשה שאני הולך להתעלף ובגגל זה ניסיתי לנשום כמה שיותר עכשיו אחרי שגיליתי שזאת הייתה נשימת יתר קראתי וראיתי שהכאב ראש והסחרחורת שהיו לי היו בגלל חוסר בפחמן דו חמצני מה שפגע בזרימת דם שלי למוח. רציתי חדעת האם יש לזה השפעות לטווח ארוך על המוח שלי והאם זה פגע לי בתאים או בזיכרון לטווח הארוך או משהו?
שלום רב נשימת יתר על רקע חרדה לרוב גורמת לתגובה אקוטית של ירידה בפחמן הדו חמצני ובססת נשימתית אקוטית. במידה ומדובר במצב כרוני לפי התיאור ניתן לעשות בדיקת דם ולראות האם קיים מצב של בססת נשימתית כרונית. בכל מקרה במצב המדובר מומלץ לטפל במצב הבסיסי הגורם לנשמת - חרדה ואף סתום.
האם לפי הבדיקה הזו יש לי בססת נשימתית ומחסור בpco2? מצרפת נתונים Ph-7.45 Pc02-33 Po2-51 Hco3-22.8 Tco2-23.8 Base excbss -0.4 מינוס Bicarbonte standard- 23.9 Std base exc(sbe)- מינוס 1.2 סטורציה משוכללת88
הבדיקה הינה ורידית.
שלום, זה בגבול התקין.
עקב שיעול כרוני, במסגרת בירור ריאות שהפולמונולוג שלי עשה לי נכללו בדיקות דם, רנטגן ותפקודי ריאה ואובחנה אלרגיה לאבק (ו-IGE כללי גבוה) ולכן הוא רשם לי פקסופנדין 120 מ"ג לחודש. אבל לצערי לא השלמתי את כל הבדיקות לפני הביקור אצל הרופא ואת ה-ABG (גזים מהעורק) עשיתי רק אח"כ, והתוצאה מצביעה על בססת נשימתית. האם אתה חושב שכדאי לי לרוץ בחזרה אל הרופא או שזה יכול לחכות חודש?
תלוי בתוצאות עצמן, אך במידה ומצבך הכללי והרגשתך הם ללא שנוי לרוץ אין טעם
לאחר כשבועיים של קושי בנשימה הגעתי למיון ואובחנו אצלי רמות גבוהות מאוד של ph (7.56)בדיקת דם עורקי, וכמו כן רמות נמוכות של חמצן דו פחמני.אושפזתי להשגחה וטופלתי בנוזלים, חמצן ואינסולין לאחר שהיתה רמת סוכר של 188 כעבור 24 שעות הכל חזר לערכים תקינים. נשלחו בדיקות פרולקטין, תפקוד בלוטת תריס, ct ראש וחזה א.ק.ג והכל תקין. אני אישה בת 48 ובריאה. לא מעשנת לא שותה ועוסקת בפעילות גופנית. מה יכל לגרום למצב קיצוני כזה והאם הוא עלול לחזור. אילו עוד בדיקות עלי לעבור. האם ישנו מומחה מתחום מסויים שכדאי להוועץ איתו. אנא תשובתך במהרה רותם