הלם זיהומי

אחותי בת 66 בריאה ללא מחלות רקע הגיע לבית חולים עם שוק ספטי ופנומוניה מטופלת ביחידה לטיפול נמרץ כ19 ימים עדין מדדי דלקת יש שיפור בצילום חזה אך לא תואם את קצב ההחלמה ביחידה נאמר לי שהדרך לגמול את אחותי מהרדמה והנשמה,לבצע פיום קנה אני מרגישה שיש לתת זמן לריאות להחלים ואז לחשוב על המשך טיפול ידועים לי הסיבוכים של הנשמה ממושכת אך מנגד ידועים לי סיבוכים של פיום קנה הייתי מעדיפה שימתינו עם הפיום קנה ואים אינה בסכנת חיים יכולים להעביר את אחותי למחלקה פנימית להמשך טיפול אם מיטת האשפוז אינה מצדקת טיפול נמרץ בתקופת הקורונה הנשימו אנשים חודשים ולא מהרו לפיום קנה עדין מטופלת באנטיביוטיקה ציפרו ופנצילין G תודה רבה

הרופאים בטיפול נמרץ ביקשו את ההסכמה שלנו לביצוע פיום קנה. הפיום יבוצע כנראה ביום רביעי הקרוב. העלו 2 אפשרויות לביצוע הפיום וצריכים את הסכמתנו לאחת מהשיטות: 1. גישה מלעורית – רופאי הטיפול נמרץ, ליד מיטת החולה בטיפול נמרץ (חדר ניתוח בכוננות למקרה הצורך) 2. גישה פתוחה – רופאי א.א.ג, חדר ניתוח (חתך בצוואר, חשיפת קנה הנשימה, הכנסת קנולה) קיימת אפשרות שלישית שהיא שילוב של 2 הראשונות: הסכמה למלעורית כולל הסכמה לפתוחה במקרה שהרופאים יאלצו להעבירה לניתוח כתוצאה מבעיה שלא ניתן היה לצפות מראש הנובעת מהמבנה האנטומי. החולה נמצאת כבר שבועיים בטיפול נמרץ, לאחר שהתגלה נמק במעי הגס, המעי הוסר חלקית ואח"כ במלואו. הייתה בקריסת מערכות. הכליות חזרו לתפקוד, לחץ הדם סביר, מערכת העיכול מתפקדת. כבד עדיין ערכים גבוהים אבל יש מגמת שיפור ועדיין מונשמת. בנוסף חום 38 ביומיים האחרונים שעוד לא מצאו את הגורם. נשמח לשמוע מהי המלצתך ומה הם היתרונות והחסרונות של כל שיטה.

שלום וברכה, אמי סובלת במשך כ6 שנים מאלצהיימר, ובשנה האחרונה אושפזה מספר פעמים עקב זיהום בדרכי השתן. היום מאושפזת כבר כמעט שבועיים באסף הרופא עם זיהום ספסיס שגרם להתייבשות וקריסת מערכות, מונשמת ורדומה, ועברה החייאה בבית החולים בהמשך מספר שעות. מאובחנת עם שוק ספטי אורינארי עם צמיחת איקולי, סובלת גם מאי ספיקת כליות. לטענת הרופאים, בעקבות החייאה ממושכת נגרם נזק מוחי בלתי הפיך. איננו יודעים עד כמה זה נכון, מאחר ונזק מוחי היה קיים לפני בעקבות האלצהיימר. האם יש אפשרות ליעוץ בנושא, האם ניתן לברר על דרכי פעולה כלשהם לדעתך? אוכל גם לשלוח אבחון של בית החולים. אודה על עזרתך!

אפשר גם לבקש חוות דעת שנייה מנוירולוג שאין לו שום קשר לבית החולים שבו האמא מאושפזת. כדאי גם להכיר את התופעה של "דליריום", הרבה קשישים סובלים מאיזושהי ירידה קוגניטיבית במהלך אשפוז גם בלי קשר לאלצהיימר או החייאה. לפעמים מדובר בפגיעה זמנית שאפשר להשתקם ממנה. כמו כן, אם היא לא בטיפול נמרץ אז תבדוק את האפשרות להעביר אותה לטיפול נמרץ באסף הרופא או בבית חולים אחר. כידוע יש כרגע עומס בכל הארץ אבל הוא הולך ופוחת עם דעיכת גל הקורונה הנוכחי, אז כדאי לבדוק את האפשרות כל כמה ימים. לגבי ההנשמה, אני מציע להתייעץ עם רופאי ריאות ולבדוק את האפשרות להפסיק את ההרדמה ולהעביר אותה להנשמה באמצעות טרכיאוסטומיה (פיום קנה) שלא מחייבת הרדמה, ואז גם אפשר לבדוק את התפקוד הקוגניטיבי. יש היום גם אפשרות לעשות טרכיאוסטומיה שמאפשרת למטופל לדבר.

ב''ה תודה רבה על השיתוף! אמא שלי שקועה ומונשמת ללא חומרי הרדמה כלל, ישנה קריסת מערכות, הגוף לא מגיב ללא רפלקסים, לא מתפקד אלא ע''י מכונות ותרופות ללב ולח''ד, מדדי הזיהום אמנם ירדו בעקבות האנטיביוטיקה אבל היא לא נותנת שתן כמעט בכלל גם לא ע''י משתנים ברמה גבוהה, לדעת הרופאים דיאליזה לא באה בחשבון בגיל שלה (75 וחולת סכרת). השאלה הגדולה האם יהיה טיפול לנזק במוחי הגוף יתחיל לתפקד בהדרגה, או שכדאי למצוא פתרון מקומי בשלב הזה לאי ספיקת כליות לנקז את הנוזלים שהצטברו (היא מאד נפוחה) וכדאי אולי להתייעץ עם נפרולוג? השאלה היא מה הכי דחוף. תודה

אני לא רופא, אבל ממה שאתה כותב עכשיו משתמע שהרופאים חושבים שהיא נמצאת בתרדמת ואולי במוות מוחי. במצב הזה, אתה צריך לקחת בחשבון שבמדינות אחרות הרופאים כבר היו מבקשים, דורשים ואפילו מודיעים לך חד צדדית על כך שהם הולכים לנתק אותה מהמכשירים. כך שלדעתי כרגע, בהנחה שזו הגישה שלך (הארכת חיים בכל מחיר), המשימה העיקרית שלך צריכה להיות לוודא שהרופאים לא מוותרים עליה ולא מנסים לעשות לה "המתת חסד" אקטיבית (ניתוק ממכשירים) או פסיבית (מניעת טיפול נוסף, למשל דיאליזה). אני ממליץ לערב עסקנים רפואיים חרדים בטיפול (אלימלך פירר, בני פישר, חנניה צ'ולק) ואולי לנסות להעביר אותה לבית חולים דתי כמו מעייני הישועה או לניאדו. כל זה מבלי להמעיט בחומרת המצב שלה גם בלי קשר לנזק המוחי, שגם הוא נראה קשה מאוד. אבל כדי שיהיה לה סיכוי, גם אם לא גבוה, להתמודד מולו, צריך קודם כל צוות רפואי שעושה מאמץ של 100% להילחם על החיים שלה ולמנוע דום לב, וכרגע אני לא בטוח שזה המצב.

ב''ה תודה רבה

שלום וברכה אבי התאשפז בגלל קלוסטרידיום קשה שהסתבך לתמונה של מגה קולון .בהמשך השתפר מאוד מבחינת המעיים והשלשולים השתפרו אך התדרדר מאוד מבחינה נשימתית עם הצללות מפושטות בשתי הריאות והלם ספטי ונזקק לנוראדרנלין .בבית חולים מטפלים בזה בתור דלקת ריאות .נאמר לנו שהרדיולוג מעלה חשד לאמבולים ספטיים השאלה שלי היא האם הדלקת במעי בגלל הקלוסטרידיום [שהיא ממש בשיפור ] יכולה לזרוק אמבוליים ספטיים לריאות תודה רבה

שלום אבא שלי בן 71 לאחר ארוע מוחי אסכמי בגרעיני בסיס לאחר החייאה בשל דום לב יום לאחר ניתוח מעקפים.כבר חודשיים וחצי ועדיין מאושפז בטיפול נמרץ . סובל מחולשה קשה בפלג גוף ימין . בנוסף חולשה קשה בכל הגוף. עדיין מרותק למיטה. מועמד לשיקום. האם יש המלצה על התחלת טיפול ב nuraid? יש תועלת ? אין לנו מה להפסיד 8888888

אשפוז ממושך בשל שוק ספטי וספיס כם בחתך ניתוח ונזקק לניתוח נוסף של שחזור עצם בית חזה. לקח לו חודש וחצי להתעורר ולחזור להכרה . אכן מצבו התזונתי לא טוב..שלשולים ממושכים בשל קלוסטרידיום ואלבןמין ירוד. מקבל גיביטי דרך זונדה. עכשיו נושם לבד כבר חודשיים ומוכן להעברה לשיקום לכן אני מבררת לגבי תרופה נוראייד