נשימת קוסמאול

לדר שלום אני בן 44 ומעולם לא עשנתי. לפני כחודש ושבוע הופיע חום לא גבוה של 37.8 והרגשה כללית רעה. החום נמשך כיום וחצי ואז הופיע מעא כאב גרון שחלף אחרי יום. לאחר מכן הופיע שיעול יבש שהלך והחמיר על לשיעול חריף מאד. השיעול היבש החזק נמשך כשבועיים ובשבוע השלישי הוא הפך לליחתי. למשך שבוע נוסף היה שיעול רטוב עם המון ליחה צהובה לאט הפכה לאפורה ובסוף חלפה יחד עם השיעול. רופא המשפחה כבר מההתחלה אמר שככל הנראה זה ברונכיטיס ויראלי שיחלוף מעצמו (נתן רק כדור להמסת ליחה). אז אחרי 3 שבועות וחצי של שיעול שעבר. ולאחר שבוע שלם של שקט ללא שיעול וליחה, משלשום התחיל שיעול מסוג אחר. טורדני לא חריף שניתן לשליטה. פשוט הרגשה של דגדוד או גירוי מעצבן בדרכי הנשימה העליונות שגורם לי לרצות להשתעל במטרה להפתר מהגיוי. אם אני לוקח נשימה עמוקה ומהירה אז אני מגיב ברפלקס של שיעול. השיעול ה "חדש" יבש ונמשך כבר 4 ימים ללא שינוי. חזרתי היום לרופא והוא לא התרגש, אבל שזה כנראה גירוי או אסטמה זמנית בעקבות הזיהום שהיה והוא סבור שזה יחלוף תוך מספר שבועות, ושרק אם השיעול יתמשך למעלה מחודש אז הוא ישקול צילום חזרה. האם זה הגיוני שלאחר הפוגה של שבוע מברונכיטיס יופיע שיעול טורדני או גירוי של דרכי הנשימה? האם יש מה לעשות או רק לסבול ולהמתין שזה יחלוף? הרופא נתן הפעם רק קודאין פעמיים ביום. זה עוזר למשך כמה שעות ואז שוב הגירוי חוזר. בכלל, להשתעל עוזר לזרז את הריפוי או עדיף להתאפק ולקחת את הקודאין להרגעה זמנית? תודה וגמר חתימה טובה.

שלום אני מנסה עכשיו שיטת טיפול אלטרנטיבית לטיפול בהתקפי חרדה שמגיעים לאחר כמה ימים של מתח. בשיטה שוכבים עם מלווה ועוצמים עיניים ומתחילים לנשום נשימות עמוקות ומעגליות (ללא מעצורים). לאחר כמה נשימות כאלו, אני מתבקשת לנשום אותן בצורה מהירה יותר אבל עדיין עמוק. לאחר כ- 10 נשימות, הידיים והרגליים מתאבנות, הרגשה של זרמים חזקים בהן ואני בקושי מזיזה אותן. בשלב הזה המטפלת מדברת איתי על טראומות קודמות מהעבר תוך כדי הנשימות.ואני מנתחת אותן איתה. עד עכשיו הרגשתי רוגע בזמן הטיפול, למרות ההרגשות הלא רגילות בידיים וברגלייים. לטענת המטפלת זו תופעה רגילה ואלו הן אזורים חסומים שצריך לשחרר. בכל מקרה, אתמול חוויתי התקף חרדה כי אני נמצאת בתקופה עם שינויים גדולים (מעבר לארץ אחרת). הייתי ליד אנשים וניסיתי להרגיע את עצמי בעזרת הנשימות שלמדתי. חשתי שזה מקל על המועקה בבטן והחרדה, אבל מצד שני שוב התקשו כפות ידי ורגלי. במקרה זה הייתי ליד אנשים ולא רציתי שיראו את זה ועצם המחשבות הסיטו אותי מהנשימות והחרדה חזרה במלוא עוצמתה. מה אני רוצה לשאול בעצם? קודם כל מה קורה בגוף בזמן נשימות עמוקות ומהירות. האם יש מצב להקל על התקף חרדה בעזרת נשימות עמוקות? תודה רבה על תשובתך

תודה על תשובתך המהירה.. אני יודעת שהיפרונטילציה היא נשימה שטחית ומהירה. האם גם נשימה עמוקה ומהירה נחשבת כהיפרונטילציה ברפואה? תודה שוב

ד"ר שלום, לפני כשנתיים הייתה לי פטריה בבסיס הלשון שגרמה לעיוות חוש הטעם שלי - למעשה במשך כמה חודשים לא הרגשתי בארומת הטעמים עד שלקחתי כדורים והם עזרו לפתרון הבעיה. כבר חודשיים וחצי שיש לי בעיה של חוש טעם וריח (תמיד יחד) שבאים והולכים - כל יום לכמה שעות אני מריחה וטועמת ואז זה נעלם עד הבוקר למחרת. שמתי לב כי יש לי בבסיס הלשון שוב נקודות לבנות כמו פעם. שלחתי תרבית של פטריה לבדיקה. במידה ואכן מדובר שוב בפטריה - האם יכול להיות שזה פוגע גם ביכולת ההרחה או שיכולת ההרחה תלויה אך ורק באף עצמו? הייתי לפני כחודש אצל רופא א.א.ג והוא נתן כדורי אריוס וסטרואידים, זה מאוד עזר לנשימה דרך האף, אך איני מריחה וטועמת עדיין כרגיל... לעיתים שאני לוקחת נשימה עמוקה ומהירה אני מרגישה לחלקיק שנייה בריח. ושאלה אחרונה-במידה והפטריה אכן לא קשורה, האם את חושבת שבעקבות העובדה שאני מריחה וטועמת כמה שעות כל יום-האם היא מעידה על כך שאוכל להתגבר על העניין המוזר או שיש סיכוי שזה יתדרדר לא אוכל להריח יותר? אודה לעזרתך.

אני בת 25 וחצי, בריאה.. לפני כשנה סבלתי מקשיי נשימה, היה קשה לי לנשום והייתי צריכה לנשום כמה פעמים עד שהייתי מצליחה לנשום ולהכניס את האוויר לריאות.הייתי צריכה לפהק גם כדי לנשום. מאוד נלחצתי והלכתי למומחה ריאות שבדק אותי וביצע בדיקת תפקודי נשימה שיצאה תקינה. כמו כן, צילום חזה- תקין. הוא קבע שזה מלחץ נפשי ושהוא נתקל בתופעה הזאת הרבה אצל בנות צעירות. זה באמת עבר. הבעייה היא שלעיתים זה חוזר- וזה קצת מלחיץ. זה תמיד עובר אבל האם יש משהו שניתן לעשות כדי שזה לא יחזור, או דרך טובה להתמודדות כשזה חוזר? והאם זה אכן הגיוני שזה מלחץ? תודה וגמר חתימה טובה.