רופאים מתקשים להבדיל בין טחורים לפיסורה, למרות השוני. על...
סרטן הוא גורם התמותה המוביל בישראל ובכל שנה מאותרים בארץ...
סובלים מכאבי בטן, תחושה של נפיחות או שינויים בהרגלי היציאה?...
דם בצואה, שלשולים ממושכים, עצירות, כאבים באזור פי הטבעת -...
שלום וברכה, פעם בכמה שבועות יש לי דימום מפי הטבעת, לפעמים בזמן יציאות ולפעמים לא, בדרך כלל האסלה מתמלאת ממש בדם כמה פעמים ביום, אין לי שום כאב וזה עובר (הדימום) אחרי כמה ימים, אתמול התחיל לי שוב פעם דימום אולם הרבה יותר חזק ממש זרם של דם מיד כשאני מתיישבת על האסלה. הדם הוא בצבע אדום בהיר יחסית וחזק. חוץ מזה, פעם ב- אפילו בכמה חודשים, בלי שום קשר להופעת הדם, יש לי כאב פתאומי חזק מאוד בפי הטבעת במשך כמה דקות שעובר. זה אף פעם לא באיזור הזמן של הדימום. נבדקתי לפני כשנה אצל פרוקטולוג שאמר שיש לי מעט טחורים קטנים (אני לא יודעת אם פנימי או חיצוני) ולא משהו שמצריך טיפול או קשירה. מה עלי לעשות? אני מאוד מודאגת גם מאיבוד הדם וממה שאולי זה מרמז,אשמח מאוד לעזרתכם, תודה
אילנית שלום, דימום כפי שאת מתארת בהחלט יכול לנבוע מטחורים פנימיים, אולם לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. אם הדימום אכן נובע מהטחורים, והוא פוגע באיכות חייך, מומלץ לטפל בהם, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת טיפול זה.
שלום רב יש לי דימום (רב וניגר)מפי הטבעת. קיבלתי נרות ומשחה (פרוקטוגליבנול) כשאני לוקח זה מפסיק. אחר כמה ימים או יותר זה חוזר. האם יש הוראות מיוחדות ללקיחת הנרות (לדוגמה: חייבים לקחת במשך x ימים גם אם זה מפסיק). ובכלל, האם זה יכול להיו סימן לעוד עניינים חוץ מטחורים פנימיים? תודה
שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. איני יודע להגיד חד משמעית ממה נגרם הדמם ממנו אתה סובל, אך דמם שמקורו בטחורים הוא אחת האופציות השכיחות. נרות מיועדות לרוב לטיפול בטחורים, אולם פרט ליעילותם בהקלה על הסימפטומים, השפעתם על ריפוי טחורים שנויה במחלוקת. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. בדמם שמקורו באיזור פי הטבעת, מומלץ בכל מקרה להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הדמם עדיין יפריע לאחכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
לסבתא כיום בת 83 ,יש רקע של צניחת מעיים רקטלית (פרולופס מפי הטבעת ) ,במשך שנים רבות סבתא נטלה אספירין אך לפני כשנתיים לאחר בירור רפואי אז הופסק מתן אספירין יומי שנמצא כמיותר ללא התוויה מיוחדת , וזאת עקב דימום מפי הטבעת כתוצאה מהפרלופס של המעיים שהיו נכנסים ויוצאים מפי הטבעת וגרם הדימום , ובאמת לאחר הפסקת האספרין עוצמת הדימום ירדה, עד כאן הרקע מהעבר ,ועכשיו למידע עדכני, לפני כשלושה חודשים עקב קוצר נשימה ובצקות ברגליים, היא אובחנה עם אי ספיקת לב ופרפור , היא טופלה במשתנים , ומתן כדור אלקוויס במינון 2.5 שתי פעמים ביום לצורך הגנה בשל הפרפור , אך מאז החל שוב הגברת דימום לא נזילה של דם אך הקינוח בנייר ניכר רושם קל של עקבות דימום בתוך הצואה לאחר כל צאיות(שהם גם הצאיות מרובות בשל הפרולפס)וכן לירידה בהמוגלובין, השאלה האם לנסות לרדת למינון של 2.5 פעם אחת ביום של אלקוויס במקום פעמיים ,האם זה יכול להיות מספיק בטוח לספק הגנה מפני קרישים בשל הפרפור של הלב.
אליקוויס 2.5 פעמיים ביום לא נותן הגנה מספקת במטופלים עם תפקוד כלייתי תקין. במידה ולא ניתן ליטול נוגדי קרישה בשל דימומים יש אפשרות לבצע צנתור לב לסגירת אוזנית העליה השמאלית ובכך לא להזדקק לנוגדי קרישה. לצורך שקילת אופציה זו יש להגיע להערכה מסודרת במסגרת המרכז למ ניעת שבץ מוחי בבילינסון.
שלום! רציתי לדעת האם קיים סיכון במגע מיני שכלל חדירת אצבעות של גבר נשא אל תוך פי הטבעת שלי? חשוב לי לציין שירד לי דם בפי הטבעת כשהוא החדיר לי את האצבעות... איך אני יכול לדעת אם לא היה לו דם או נוזל זרע באצבעות שהחדיר וככה אדבק? האם יש אפשרות כזו? אציין שאני מטופל בפרפ באופן יומיומי מסודר וממשיך לקחת גם אחרי המקרה הזה! האם לאור הנתונים הללו יש לי סיבה לדאוג? (לא היתה חדירה של איבר המין)
שלום אורן, 1. גם אני לא יודע אם היה דם או נוזל זרע על האצבעות של האדם המדובר. 2. אינני מכיר מקרה מוכח של הדבקה בנגיף ה'איידס' במהלך יחסי מין שכללו רק החדרת אצבעות לפי הטבעת אצל אדם המטופל ב'פרפ'. הרבה בריאות אפי
תודה ד״ר. רק לוודא עוד משהו קטן, האם לאחר אירוע זה מומלץ שאלך לקבל טיפול מונע שלאחר חשיפה (pep) למרות שהייתי מטופל בprep באופן קבוע כחודש לפני החשיפה הנ״ל וכמובן ממשיך במסודר לאחר החשיפה ? האם יש טעם לטיפול המונע שלאחר חשיפה או שהprep מגן עליי מספיק ולכן אין צורך בpep?
שלום אורן, לו לי היה קורה משהו דומה לא הייתי טורח לקבל טיפול נוסף. הרבה בריאות אפי