צילום ושט

שלום רב לדעתי סיבה לרפלוקס יכלה להיות בקע סרעפתי גולש , שגורם לפגיעה במנגנון אנטירפלוקס , וזה משנה אם יש לך מעקף או לא. סיבה שניה היא מחלת בכצ'ט הפוגעת בתפקוד הוושט עצמו . הושט לא מסוגל לעבוד באופן מלאה - להבעיר אוכל , לכן כתוצאה מזה יש רפלוקס. צריך לבצע בדיקות כמו - מיפוי התרוקנות ושט קיבה , מנומטריה של הושט וpH מטריה של הושט. בדרך כלל אין פיתרון כירורגי , כל הטיפול ע''י גסטרו בהצלחה

צריך להשלים כל הבדיקות שכתבתי קודם . בירור וטיפול אצל רופא גסטרו בהתחלה בהצלחה

אכן יש ניתוחים שניתן לבצע לתיקון של ניתוח שרוול שנכשל. האפשרויות הן: 1. הנחת טבעת על השרוול - כיום רק רופא אחד מבצע את הניתוח הזה, אני אישית ואחרים רבים לא מאמינים בניתוח זה 2. ביצוע שרוול מחדש – כלומר חיתוך וכריתה נוספת של חלק מהקיבה, אם הסיבה לעלית משקל היא התרחבות של השרוול, או, אם לא בוצע כהלכה מלכתחילה 3. הפיכה לניתוח מעקף קיבה סטנדרטי 4. הפיכה לניתוח מעקף מיני 5. הפיכה לניתוח מעקף תריסריון. באופציה הזו יש כמה אפשרויות טכניות שונות (רק תוספת שלDS, תוספת של DS עם ביצוע שרוול מחדש, ביצוע של שרוול מחדש עם תיכנון של DS להמשך, הפיכה לBPD אמיתי (לאDS), הפיכה לDS ללא שרוול חוזר בשלב אחד, עם תיכנון של תוספת של שרוול מחדש במידה ולא תהיה ירידת משקל מספקת.. בחירת הניתוח תלויה בהרבה גורמים, בינהם חשובים – הבנת מנגנון או הסיבה לעליה חוזרת, וגודל השרוול כעת ומייד אחרי הניתוח הראשון. פרט לכך – הנתונים שלוקחים בחשבון הם BMI, הרגלי אכילה, מצב תזונתי – ויטמינים, מחלות נלוות, מקצוע, רצונות וציפיות של המועמד, ועוד הרבה ללא ספק האופציה היעילה ביותר בירידת משקל – מעקף תריסריו, אבל המחיר גבוה יותר. הבדיקות הנחוצות הן צילום ושט קיבה תריסריון, וחלק מהכירורגים (גם אני) מבקשים גם גסטרוסקופיה, הבדיקות נועדו לבחון את המבנה של הקיבה. חשוב גם להשיג צילום קיבה שנעשה מייד לאחר הניתוח, על מנת להשוות. לאחר מכן   יש להתאים את הניתוח המתאים לך ביותר. עליך לדעת כי ניתוחים חוזרים מלווים בשיעור סיבוכים גבוה יותר מאשר הניתוח הראשוני. יש גם שתי גישות אפשריות – ניתוח פתוח, או לפרוסקופי. ניתוח לפרוסקופי - מעטים מבצעים אותו, אבל זה הסטנדרט הרצוי.

חן שלום, אענה באופן כללי. אכן את צודקת. בגדול, תסמונת רנו נחלקת לשניים. תסמונת ראשונית - כלומר עומדת בפני עצמה ואינה קשורה למחלה אוטואימונית. תסמונת זאת שכיחה יחסית באוכלוסייה, בעיקר אצל נשים צעירות. ומחלה שניונית, כלומר מחלה שהולכת עם מחלות אוטואימוניות אחרות כגון זאבת וסקלרודרמה. באופן כללי ניתן לומר כי התופעה מתרחשת עקב בעיה באספקת הדם לאצבעות הידיים והרגליים, וזאת עקב כיווץ של כלי הדם. הראומטולוג בד"כ ישלול מחלה אוטואימונית ע"י קבלת פרטים מדוייקים אודות התסמינים, ביצוע בדיקה גופנית ולקיחת בדיקות דם. במידה וקיים חשש שהתופעה תתפתח בעתיד למחלה אוטואימונית או שכבר מרמזת על מחלה אוטואימונית - יותחל טיפול, בד"כ טיפול מניעתי כמו פלקווניל במקרים הקלים (כאשר אין תופעות אחרות פרט לרנו ובדיקות מעבדה אכן מרמזות על רנו שניוני). לגבי הטיפול בתופעה עצמה. הטיפול הכי חשוב הוא הקפדה על "פינוק" של כפות הידיים והרגליים, כלומר שימוש בכפפות וגרביים (לא סתם כפפות מצמר אלא כפפות אלא כפפות אטומות - כמו בסקי) והקפדה על חימום. במידה והכחלון בכפות הידיים והרגליים קשה, ו/ או גורם לפצעים או כיבים, בד"כ מתחילים טיפול בתרופות חוסמות סידן כגון וזודיפ. אלו תרופות שמרחיבות כלי דם ומשמשות במבוגרים להורדה של לחץ הדם. אנו הראומטולוגים, נותנים לעיתים, תרופות המיועדות למבוגרים - גם לילדים וזאת על סמך ניסיוננו והמחקרים בתחום. מקווה שעזרתי. בברכה, ד"ר גיל אמריליו

מי שמטפל בזה זה גם אא"ג וגם גסטרו, תלוי מה הגובה של הבעיה - לוע זה אא"ג, ושט זה גסטרו, ובאמצע יש חפיפה.. מכיוון שאין בידי את הפענוחים של הבדיקות שעשית, וכדי למנוע בלבול, תפני את השאלות האלו לרופא אא"ג שראה את בדיקת ה FEEST ואת בליעת הבריום ותשאלי אותו למה צריך עוד בדיקה.