יש לי כבר זמן רב גירוי בגרון שגורם לכחכוח יבש. בדיקת חומציות הוושט לא הראתה על רפלוקס. זה מאד מציק מה עלילעשות ? תודה
צריך לראות מה קורה באיזור המיתרים והאם יש לך יובש ריריות פה ולוע. בברכה ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, טיפול בטינטון והיפראקוזיס, ויעוץ בנושאי שיקום שמיעה, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, 03-5272477 www.tinnitus.co.il
שלום שמי אדוה בת 27. לאחר 3 שנים של ריפלוקס המצב הולך ומחמיר. אני נוטלת לנטון 60 מ"ג ביום דבר אשר פתר חלקית את הצרבת, כאבי החזה והגרון אך "חזרה של אוכל" קיימת, והופכת את חיי לקשים. אני פוחדת לאכול ומתעוררת בלילות. למעשה הופנתי לניתוח ועשיתי מספר בדיקות. וכך השתלשלו הדברים: 1. גסטרוסקופיה - תקינה 2. מנומטריה - תקינה לחץ סוגר תחתון 19 מ"מ כספית. 3. מיפוי וושט - הדגים מלאות של ריפלוקס לוושט תחתון. תנועתיות תקינה. 4. PH מטרי - נכשל. לאחר שבוע סיוט ללא כדורים. 5. מיפוי קיבה - הפרעה קלה בהתרוקנות, 3 רופאי גסטרו אמרו שזה גבולי ולא להתייחס. 6. צילום מעי דק - תקין. מה שקרה שכבר הופנתי לניתוח הרופא המנתח אמר שנעשה רק בדיקה נוספת של מיפוי קיבה, מכיוון שהתוצאות הראו הפרעה הוא שלח אותי לדיון חוזר אצל רופאי הגסטרו, הרופאים אמרו שאין מה להתייחס לבדיקה זו. אך מכיוון שראיתי עוד מספר רופאים הם היו בעלי חילוקי דיעות באופן כללי בנוגע לניתוח בגלל תקינות המנומטריה. אתמול הייתי אצל רופא מומחה, ראש מחלקה. הוא כתב שיש שילוב של רגורגיטציה עם בעיה פונקציונלית קשה??? הוא אמר שננקוט ב-3 אסטרטגיות בנוסף ללנטון, טיפול קבוע בבאקלופן, במידה ולא יעזור טיפול קבוע בנורטילין ורק אם שנינו נתייאש אז נפנה לניתוח. בנוסף הוא רוצה לברר מה בדיוק עולה לי חזרה ולכן הוא שלח אותי לבדיקת אימפידנס בבית חולים וולפסון. הוא אומר שחזרה על בדיקת חומציות הוושט מיותרת, כי אנחנו יודעים שיש צרבת ושעולה חומצה.... לא הבנתי אם הוא נגד ניתוח באופן כללי או שהוא חושב שבמקרה שלי זה לא מתאים. מנסיונך האם אני מתאימה לניתוח? האם יתכן והבעיה היא לא בסוגר התחתון וההיצרות תעשה לי תופעות לוואי יותר מאשר תעזור? בנוסף לא הבנתי מה הסיכויים להצלחת הניתוח ומה הסיכוי לתסבוכות? במידה ואכן קיימות תופעות לוואי בלתי נסבלות לאחר ניתוח האם זה הפיך? האם ישנה דרך לתקן את הבעיה? סליחה שזה ארוך, תודה אדוה
שלום אני את סובלת ויש למצוא את הפתרון האופטימלי. חסרה לי תשובה של צילום ו.ק.ת [ ושת קיבה, תרסריון ] הנטיה שלי היא לכיון ניתוח
שלום. אני חולת סקלרודרמה מזה כ-6 שנים, עם פגיעה בושט (הושט פעורה לכל אורכה + רפלוקס). מטופלת בלוסק. בעבר גם מוטיליום. בעבר היה גם נסיון לטיפול בקונטרולוק. למרות כל אלה, והקפדה יתרה על סוגי מזונות, גודל הארוחות, אי-ערבוב שתיה באוכן, משך הזמן בין ארוחה לבין שכיבה, והטיית המיטה באלכסון כאשר הראש יותר גבוה - עדיין אני סובלת מתופעה של גיהוקים מרובים, המגיעים לעיתים עד לסף הקאה, יותר בשעות הערב, ובמיוחד כאשר אני שוכבת לישון בלילה. הגיהוקים מכריחים אותי לא פעם להתיישב במיטה, עד שזה קצת נרגע, ואז אני שוב יכולה לשכב. עוד אציין, כי בעצת גסטרואנטרולוג לקחתי בעבר טבעציקלין כדי "להרוג" את החיידקים שאולי משגשגים ביתר במערכת העיכול. גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה לא הראו כל מימצא שיכול להסביר את ריבוי הגיהוקים. עוד דבר אציין - אני לוקחת מזה כשנה כמוסות אצידופילוס, וזאת בהמלצת רופאת המשפחה. בעבר נעזרתי בדיקור סיני, שהרגיע את הבעיה זמנית וחלקית. אני כבר ממש מיואשת. זה מטרד נוראי. האם יש עוד משהו לעשות שלא עשיתי???
אכן בעיה קשה, בסקלרודרמה יש בעיה הן בתנועתיות הוושט שאינו מתכווץ היטב והן בסגירת השסתום בין הוושט לקיבה, דבר הגורם לרפלוקס קשה. לעתים יש צורך במינונים גבוהים מאד של תרופות מסוג PPI (לוסק ודומיו) כדי לשלוט על הרפלוקס (תוך כדי ניטור החומציות בוושט) וכן לשלב עם תרופות פרוקינטיות כגון מוטיליום במינון גבוה. יש גם מקרים שהגיעו לניתוח אנטי-רפלוקס אך בחולי סקלרודרמה יש להזהר שבעתיים בניתוחים אלו עקב תנועתיות הוושט המופרעת. ד"ר גל