טנזמוס

שלום רב, אני סובלת כבר מחודש יוני 2013 בפתאומיות מבעיות גסטרו. זה התחיל בתחושת דחיפות ללכת לשירותים אך ללא כל תוצאה-הבנתי שזה נקרא טנזמוס חוץ מריר ודימום, אח"כ אופי היציאות השתנה ליציאות רכות וגם כל הזמן הרגשתי סוג של לחץ בטן שאני חייבת ללכת לשירותים. , זה רק החמיר והחמיר .. הייתה תקופה שלא הפסקתי להקיא במשך חודשיים אפילו נוזלים. כל הבדיקות דם והמדדי דלקת שלי תקינים, רק נודגני ASCA IGG מוגברים מעט (32.6) נשלחתי לבדיקת קולונוסקופיה והתוצאה הייתה : " רירית של terminal ileum ליד השטום קצת גרנולרית עם 3 כיבים לינארים קטנים שיטחיים ( לדעתי לא מספיק לאבחון של מחלת קרוהן ) נלקחו ביופסיות מעי דק-אזור עמוק יותר תקין" תשובת הביופסיות הייתה: mild to focal moderate chronic active iletis. focal erosion ca not be excluded ,May suggest IBD TYPE. -NO granulomas or dysplasia seen לאחר כחודש בוצעה בדיקת MRE- מודגם עיבוי מינימלי של האילאום הטרמינלי עם האדרה מוגברת לאורך סגמנט קצר של כ 5- ס" .מ סיכום : אילאיטיס טרמינלית קצרה כמתואר, אין עדות לסיבוכים מקומיים. הממצאים חשודים למחלת CROHN'S . עברתי גם גסטרוסקופיה והתוצאות היו גסטרופטיה אנטרלית קלה. גסטריטיס כרונית קלה. ניסיתי בודזון לא עזר. ניסיתי פרוטוציד ציפרו שמאוד החמיר את המצב וגרם לשלשולים,עברתי לפרינדזון 40 מ"ג לא השפיע. רק משום מה ההקאות פחתו מאוד ( לא יודעת אם זה קשור ) אבל עדיין הייתי רצה לשירותים כל הזמן. השאלה שלי אלייך, לאור חוסר תגובה לטיפול,האם ייתכן שזה דלקת מעי אך לא מחלת קרוהן? אלא מגורמים אחרים? ומדוע אני כל כך סובלת אם זה רק 5 ס"מ מודלקים? שהבנתי שזה מאוד קצר וקל. בנוסף יש לי היסטוריה של זיהומים בCMV ומלפני כמה חודשים בדקו נודגני CMV IGM ויצא חיובי חלש. הבנתי שCMV יכול להיות קשור למחלת מעיים? אודה מאוד לעזרתך. אני מרגישה מבולבלת ומפוחדת שאולי האבחנה לוקה בחסר, ולכן התרופות לא עזרו לי עד כה. איזה עוד אפשרויות אחרות יכולות להיות? בתודה, רותם

שלום לכולם, ערב טוב שבת שלום חג שמח אחרי 9 חודשים מלאים עם שקית, השבוע עברתי סגירת סטומה. הניתוח עבר בסדר. אתמול התחלתי לשתות ורק היום התחלתי לאכול (דברים רכים). יש פצע פתוח (מן חור) בבטן שנסגר לאט לאט וממש טיפה כאבים. לאלה מכם שזוכרים, היו לי המון חששות ולבטים לגבי הסגירה. (עקב תחילת לימודים). לבסוף החלטתי שאני מעדיף לעשות את הניתוח עכשיו (3 שבועות חופש של פסח) ולא לדחות אותו לעוד מספר חודשים-שנה.. אפילו אחרי שקבעתי את הניתוח היו לי חששות של האם כדאי לעשות את זה או לא. כרגע זה עוד מוקדם להגיד אם היה "כדאי" וגם לא ממש משנה כי אי אפשר לחזור אחורה, אבל בינתיים היציאות נוראיות! שלשולים חריפים ומעצבנים. ברגע שזה מגיע הדחף כלכך גדול ולא ניתן להתאפק בכלל. (לא הספקתי לסיים את ההודעה וזה הגיע ><). הסגירה אמורה להיות ארוע שמח (קשה. עם זמן החלמה, אבל שמח) ומשום מה אני לא שמח כלכך. החששות שהיו לפני הניתוח החריפו (תרתי משמע) לאחר הניתוח עם השילשולים הנוראיים וזה כשאני בקושי אוכל. (כשאני יאכל יותר זה יחמיר?!). --(תמיכה פליז T_T )-- חחח אין חרטות כי קיבלתי החלטה, אבל התסכול מדכא. בעיקר אם המצב לא ישתפר.

קודם כל העיקר שהניתוח עבר בהצלחה, אל תתייאש! ההתחלה תמיד קשה! תחשוב שהמעי הדק לא רגיל לתפקיד הזה שהנחיתו עליו, הוא צריך זמן להסתגל! ככל שיעבור הזמן מכל הבחינות הכל ישתפר, לי אישית לפני שהתחלתי לאכול (בימים שאחרי הניתוח) באמת היו המון יציאות ומאוד שורפות כמו שאמרת אבל זה בגלל בחומציות של הקיבה! אחר כך היציאות כבר לא שרפו לי כשהתחלתי לאכול וגם כמות היציאות פחתה! תבדוק את האופציה ל"סטופ איט" או אימודיום" הכדורים האלו להרגעת שלשולים מאוד עוזרים!! אל תצטער על ההחלטה שלך אתה תראה שלאט לאט המצב ישתפר!!! שתהיה לך החלמה מהירה ומוצלחת!!! :)

אני שבועיים אחרי ניתוח סגירה , כאבים ממש חזקים ? ולעומת מה שאתם מספרים עצירות לא נורמלית !!! מישהו אולי יודע מה לוקחים נעד עצירות ? ותוך כמה זמן נסגרת החור בבטן ???

יותר משנה וחצי לאחר סגירת סטומה עדיין יש הפרעות ביציאות שלשולים כאבי בטן אין שפור בי ציאות לקחתי כל מיני תרופות ולא עזרו .האם זה מצב לאחר נתוח סגירת סטומה !!!

אלינו - הסטומאים לשעבר עם סימני אסלה על התחת! זוכר מה כתבתי לך בעבר? אצלי - החור המבחיל נסגר 4 שבועות בול אחרי הניתוח. תזכור - כל אחד וסגירתו הוא. תלוי מצב כללי, גובה ההשקה החדשה וכו'. יש כאן סיפורים על נורמליות תוך דקה וחצי, ויש גם כאלה שלוקח יותר. אני פרקתי כאן את תיסכוליי הרבים לאחר הסגירה. היציאות השילשוליות ייפסקו עם הזמן והכל יתמצק. צריך שפע סבלנות, אבל עדיין (כ 8 חודשים אחרי) ואני מזדהה עם תחושת התכיפות ודחיפות. הנה רגע, בורח לי חחח. וחזרתי (מקודם אכלתי משהו. זו פעם שנייה בחצי שעה שהלכתי...) בעצת רופאיי - אני על אימודיום. בין אחד לשלושה ביום (תלוי תוכניות במהלך היום). זה לא שאני משלשלת כן? פשוט אצלי הקיבולת בארבעה ס"מ שנותרו לי מהרקטום - לא מחזיקים. מאז הסגירה אין לי מצב של עצירות בכלל. תמיד יש יציאות. בהתחלה זה היה במשך כל היום. אח"כ התחלתי לרשום כמה זמן אחרי האוכל זה מתחיל וכתבתי שעת כל גיחה. לפעמים היו גיחות ללא יציאות אלא רק התחושה. אבל אצלי זה המון זמן לדעתי הסיפור הזה. חיי סובבים סביב אסלות וזה מגביל אותי מאוד. הלוואי הלוואי והזמן יעשה את שלו ואצלך הכל יסתדר במהרה, אבל באמת - תגייס המוןןןן סבלנות. אתה רק בתחילת הדרך. אם הטוסיק שורף - תשתדל לעשות הרבה שטיפות במים וסבון בלי לשפשף, רק השפרצות. וגם להשתמש במגבונים (ניסוי וטעייה עד שתמצא את אלו הלא שורפים - פשוט לא זוכרת איזה..) כדאי לשים איזה פד בתחתונים להגנה מבריחות. לנו הנשים זה פחות מפדח להדביק איזו תחבושת, אבל זה נותן הרגשה בטוחה יותר. תכניס לתזונה שלך אורז. זה יכול להקל. ושולחת הרבה עידוד והבנה, זה צעד גדול אבל לא קל. אשמח לעזור בכל שאלה.

מחר - יום שני - יש לי פגישה עם הרופא שלי כדי לחשוב יחד "מה הלאה". כזכור (או לא) בניתוח השני שלי, שמטרתו הייתה לטפל בפיסטולה רקטו-וגינאלית מזעזעת שנוצרה, התעוררתי עם קולוסטומי במקום איליוסטומי. במהלך הניתוח התברר שהפאוץ' שלי חרב לגמרי. לא הצליח להתאחות ולהירפא. ברור לי שניתוח לשחזור פאוץ' אינו אפשרות מבחינתי במסגרת ה"מה הלאה". אין מצב שאני שוכבת שוב במיטה חודשיים. אין מצב שאחווה שוב את כאבי המתיחות המזעזעים האלה; כאבים שעדיין מופיעים עד היום למרות שאין לי פאוץ'! אני די בטוחה שהמנתח שלי חושב שאפשר גם בלי פאוץ', ושהוא יציע מחר להשתמש במעט שנשאר אצלי מהרקטום. השאלה שלי אלייך - לא יודעת אם תספיקי לענות לי הלילה לפני הפגישה שלי בבוקר - למה בעצם? תני לי משהו להיאחז בו... הרי אני קוראת אותך חודשים. עברת עינויים לאחר הסגירה. סבל מתמשך. אני חושבת עלייך כל הזמן כשאני מהרהרת על עתידי: בשביל מה? אף על פי שיש ימים שבהם אני מקללת את הסטומה, סובלת מההתכווצויות שלה, מתענה ביציאות בלתי נגמרות - זה כבר חרא שאני מורגלת בו. לשם מה לשנות חרא אחד בחרא אחר? תוכלי להצביע על יתרונות הסגירה? האם לא עדיף להישאר עם סטומה 'וזהו'...? [יוחאי ציין לא מזמן שהדיווחים שלך גרמו לו להכריע בעניין הסגירה. הוא רק שכח לציין מה הייתה הכרעתו, ואני לא שאלתי]

אשמח מאד להיות בקשר טלפוני זה מאד יעודד.

בריאות טובה הבן שלי אחרי סגירת סטומה כבר חודשיים כאוב וסובל הייתי רוצה שאולי תוכל תוכלי להרגיעו כי הוא במצב מיואש הפלאפון תודה

שש שנים לאחר ניתוח פאוץ וסגירת סטומה סובלת עדין משלשולים לפעמים ובעיקר מכאבי בטן קשים לאחר יציאות. הנגסטרו נתן לי להעזר באימודיום וגם בשני סוגי כדורים נגד כאב בטן (קל בטן וספסמלגין) שלא כל כך עוזרים,אולי יש פתרון אחר לכאב בטן ?. (עושה הליכות ויוגה לרצפת האגן שמסייעים הרבה לפי עצת מטפלת הביופידבק ). כאבי הבטן לעתים קרובות מייאשים.

אפילו הרופאה שלי אמרה לי שהיא ציפתה שאני אקפוץ וארוץ בכל המחלקה אחרי הניתוח! אבל זה לא קרה חחח. היו יותר מידיי דאגות שהסיחו את דעתי ממה שחשוב באמת והבנתי שהן מיותרות. אז כמובן שאני לא מתייאש ! אני סבלני והזמן יעשה את שלו. (בדיוק כמו שהוא עשה כשרק התחלתי עם הסטומה, בהתחלה רק רציתי להיפטר ממנה ולהוריד אותה כמה שיותר מהר). ביומיים האחרונים שאכלתי דברים טיפה יותר מוצקים אכן זה התמתן קצת. אבל עדיין אותו סיפור.. מצליח לצאת קצת מהבית ממש לזמן קצר.. חוץ מזה יושב בבית ונח. נהנה מהחופש. תודה לכן על התמיכה והעידוד!!! אני אמשיך לעדכן כדי לתת תקווה נוספת (לזו של דיאנה) לעוד סטומאים שעתידים לעבור סגירה!.

היי אני קוראת את מה שכתבם וזה מאוד מעודד!! זה היה לפני המון זמן אתם עוד פה? זקוקה לעצות אני כרגע עם סטומה עברתי לפני שבועיים כריתת מעי גם ועדיין הכל כואב לי... רציתי לשמוע קצת על ניתוח הסגירה??

לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לסגירת סטומה לאחר שהוציאו לי את הרקטום לפני כחצי שנה עקב סרטן שברוך השם כבר אין וחיברו את פי הטבעת עם מעי הגס שרובו נשאר ,הניתוח עבר בהצלחה אך מהיום הראשון היו שילשולים קשים מאוד כל דקה ואחרי זהה היו עצירויות ושילשולים וגם אושפזתי כי ירד פתאום מלא דם בלי הפסקה ויצאתי מבית החולים, עד עכשיו אני עוד סובל אך יכול להתאפק אך יש הרבה יציאות הגעתי אבל לתובנות שכדאי לעשות כדי לנסות לזרז תהליכים ורציתי לשתף: 1. אני הולך בקרוב לביופידבק בבית חולים זה טיפול שמלמד לחזק את האגן וכך יהיה יותר קל על השליטה 2. המלצה חמה שלי שבלעדיה לא יודע מה הייתי עושה , אני מציע לאנשים לא להתבייש בזה תחתוני SENI שהם תחתונים סופגים בשתי הכיוונים ואם בורח יציאה הם סופגים עד ליטר וחצי של יציאות קקי , וכך ניתן לא ללכת כל שניה לשירותים ולהתאמן להחזיק את פי הטבעת ובכך להתאפק יותר ולא ללכת כל 5 דקות , אין מה להתבייש עברנו ניתוח שגורם לנזילות זה תחתונים שנראים כמעט כמו תחתון והאפקט שלהם כמו חיתול(ניתן לקנות בדיסקרטיות דרך האינטרנט לחפש בגוגל) , וכך ניתן לצאת החוצה להליכות מקסימום יצא פה ושם קקי , או לצאת קצת לבלות שזה טוב לגוף ולנפש בלי לפחד שהמכנסיים יהיו מלוכלכות זה נותן ביטחון כמו השקית של הסטומה שנתנה ביטחון שהכל נקי3. לעשות מדיטציות בבית על ידי דיסקים שאומרים השאות חיוביות שאתם בריאים יש מלא באינטרנט וניתן להנות מזה וזה משפיע על התת מודע,בנוסף יש מחקרים ששימוש בדמיון מודרך/מדיטציות מחזק את המערכת החיסונית ועושה פלאים.4. הומלץ לי ואני לוקח עכשיו פרוביוטיקה של אלטמן זה חיידקים ידודותיים שמחזקים את המערכת החיסונית ושומרים על המעי הגס והמזון שעובר משם. 5. הלכתי והולך לרפקסולוגיה זה ברגליים וזה בהחלט מרגיע אני בטיפול 2 אבל אומרים שאחרי 12 טיפולים מרגישים את ההבדל , אפשר במקום גם לעשות דיקור סיני(גם פה התחתונים הסופגים עוזרים אתה שם את זה והולך לאן שצריך רפסולוגיה ,נסיעה ברכב,חברים,מסיבות וכו... ). לסיכום עשיה של 6 הדברים שרשמתי נותן הרגשה ואמונה שלאט לאט הכל משתפר ואני מאמין שגם זה מקצר תהליכים כי החלק הנפשי והגופני עובד יחד והשילוב הזה מצטלב אז הגוף משתקם. שיהיה לכולנו בהצלחה ומי שרוצה להוסיף רעיונות ודברים אשמח. ושוב אני עוד לא סיימתי את התהליך של השיקום אבל מרגיש שהדברים האלה עוזרים לאט לאט ואשמח לתגובות :).

ממליץ להתקין בידה או להשתמש בדוש אחרי יציאות, לא לשפשף את האיזור ואם אין ברירה אז להרטיב נייר טואלט ואיתו לנגב בעדינות. אני חודש אחרי סגירה , יוצא רק למקומות עם שירותים אך מסוגל להרגיש ולהחזיק עד ההגעה לשירותים. אוכל בכל ארוחה פרי וירק טרי , הסיבים מאטים את הקצב של היציאות . החור נסגר אך האיזור עדיין רגיש .

היי שי מה שלומך? אשמח לשמוע מה איתך היום האם יש שיפור עם היצאות ובכלל לגבי חזרה לשיגרה. אחותי אחרי כריתת מעיים ומועמדת לניתוח סגירת סטומה זמנית

בניגוד למה שאני קורא כאן, עברתי ניתוח קולוסטומי, סטומה, ולאחר מספר חודשים ניתוח נוסף של סגירה. היציאות חזרו לסידרן התקין, לחלוטין. למעט הרגשה עמומה בצלקת הניתוח, והגבלה פיזית כמו איסור מאמץ, הכל בסדר. הרגשתי שחשוב לאזן את הנכתב פה. לא כולם סובלים משלשולים לאחר סגירת סטומה. מאחל רק בריאות לכולם.

מה יכולה להיות הסיבה ל 10 ימים ללא יציאה לאחר ניתוח , הרגשה כללית לא משהו (בחילות), ללא חסימה (3-4 צילומים עם חומר ניגודי)

אפשר לשאול מי ניתח אותך בניתוח של סגירת הסטומה?

אני עם סטומה זמנית ממתין לניתוח סגירה עשיתי 11 ניתוחים של ניקוז אבסס ופסטולה חושש מהסגירה הקרובה ודי נואש מה דעתך כדאי לעשות ?

גם אני כשבועיים לאחר סגירת הסטומה ויש לי עצירויות . אני לוקחת כף שמן זית עם לימון , שותה מי שזיפים שהושרו למשך הלילה. יוגורט נוזלי . אני מבינה שאתה כבר שנים אחרי הסגירה . מה מצבך היום? איך השתפר? אשמח לתשובה.

אני כשבועיים לאחר סגירת הסטומה ועדיין עם עצירות. אבל התחושה מאוד לא נעימה - כאילו צריך דחוף דחוף להתרוקן וכשמגיעים לאסלה לא יוצא כלום. עשרות פעמים ביום. כאבים כאילו הישבן נמשך עם מגנט למטה, ולא לדבר על צריבה בפי הטבעת. אני מבינה שאת בעלת ניסיון, התוכלי לייעץ לי איך להתגבר על התחושה הזו? ומה למרוח להקל על הצריבה הנוראית. תודה.

כמה מעודד לקבל גם חוות דעת כזו !!! אני שבועיים אחרי הסגירה ויש לי עצירויות, ביומיים האחרונים יש "יציאות" מינימליות ממש טיפטיות במשך כל היום וזה מספיק כדי לגרום לצריבה איומה. הסבל העיקר זה להרגיש כאילו אני צריכה להתפנות במהירות ובפועל בכלל לא יוצא כלום. האם חוויתם זאת? קראתי שקוראים לזה טנסמוס. מה עושים?

איך הביצוה של הסגירה הסטומה תודה תודה מרואש,

היי, אני בת 22 ומאובחנת עם מעי רגיז, שכולל עצירויות ושילשולים לסירוגין, ריר בצואה, טנזמוס, נפיחות וכאבי בטן, ועבר של טחורים ופיסורות בתקופת הצבא. לעיתים יוצא לי גם כיום טחור לאחר יציאה קשה והוא ברמה שניתן להחזיר אותו חזרה במקלחת, או שעובר לאחר יום בערך.. אתמול בערב הרגשתי גולה קטנה, קשה בולטת וכואבת בפי הטבעת, ולפי התסמינים שקראתי באינטרנט אני חושבת שמדובר בטחור חיצוני עם קריש דם. יש איזושהי משחה או טיפול שיכול להקל על הכאב? לטפל בקריש דם? קראתי שאם לא עברו 72 שעות ניתן להגיע לניתוח שיכרתו את קריש הדם.. האם זה מצב מסוכן שחייב ניתוח? או שאוכל להקל ולרפא אותו באמצעות טיפול ביתי משכך?.. תודה רבה מראש!

*אציין בנוסף שלא קיים דימום רקטלי.

שלום יש לי בשבוע אחרון צורך תמידי לתת יציאה גם אחרי יצאה עדין מרגיש את הרגשה של צורך לתפנות והיצאות רכות עברתי סיטי בטן היה תקין סובל בלי קשר מכאבי בטן תחתונה תקופה ארוכה עכשיו נהיה הרגשה של צורך ביציאות תמידיות והמספר יציאות עלו ל3 מפעם אחת ביום זה הרגשה איומה נקרא טנמזוס משו כזה מימה יכול ליגרם הרגשה הזאת ומה יכול לעזור לי לזה עד שילך לרופא משפחה תודה