רעלים בדם

בוקר טוב , מאחר ואני נוטלת זה שנים פנובריטן , הרופאה שלחה אותי לבדיקת רעלים בדם . התשובה הייתה רמת דם נמוכה מהנורמה. לאחר שפניתי לרופאה עם התשובה , היא ענתה שזה טוב . ומצד השני , אני שומעת שזה יכול להצביע על בעיות בדם. למרות שהבדיקות הרגילות יצאו תקינות . אודה לך על תשובתך. בכבוד רב , שירי לוי

כחולת פיברו ניסיתי כבר כמעט הכל!!! בכל פעם מישהו (או אני עצמי) מבטיח לי כי הדבר הבא ללא ספק יעזור: איפק (זיהוי וניטרול רגישיות) תזונה מתאימה לקיחת תוספי מזון וויטמינים גואיפנזין ועוד ועוד ועוד כל הזמן יש לי הרגשה כאילו אינני עושה מספיק. כאילו אם באמת אמנע למשל ממזונות מסויימים אמנע מעצמי את הסבל של המחלה. ואני מנסה - אבל כלום!! ואז רגשי האשם כאילו לא ניסיתי מספיק זמן כאילו לא נתתי צ'אנס. אנא, חברים!! אם מישהו מכם התנסה או יודע בוודאות שהכל הבטחות ולמעשה התשובה איננה בטיפול אלטרנטיבי כזה או אחר, יענה לי. בבקשה!!! אני כבר כל כך מיואשת!!! גם הכאבים, גם רגשות האשמה (שאולי אפסיק קפה, שאולי לא אוכל מזונות מסויימים, שאולי אני גורמת לעצמי וכו'). והאם מישהו יוכל לענות לי האם יש ממש בתיאוריות הללו שפיברומיאלגיה נגרמת מהצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף? כל מה שתוכלו לכתוב לי כל כך יעזור בינתיים. תודה, אנשים יקרים.

שלום לך,וצר לי כי את חשה כה מיואשת וכה רע. דבר ראשון ועיקרי כי עלייך להבין, כי אינך אשמה במה שקרה לך! בטוחני כי את עושה כל אשר ביכולתך על מנת להקל את סיבלך, אך עלייך להכיר בכך, כי פיברומיאלגיה היא מחלת כאב כרוני, וכמחלה יש לה סיבות הנעוצות בגוף, ולא רק בנפש או בתזונה או ברעלים. יתכן שטיפול ואיזון של כל המרכיבים הללו עשוי לעזור לך לאזן את עצמך במידה מסוימת ,אצל מי יותר אצל מי פחות, אך עדיין את זקוקה לעזרה מיקצועית רפואית ככל חולה כאב אחר והגיע הזמן להושיט את היד. את מרגישה מיואשת כי את את מאשימה את עצמך בדבר שאין לך עליו שליטה וזה גורר תסכול. פיברומיאלגיה אינה דימיון. ידוע כיום כי יש רגישות יתר של מע' העצבים לכאב והפרשת יתר של חומרים מסוימים מקצות עצבים המחמירים את תחושת הכאב והעייפות, ולכן הטיפול המקובל הוא בשילוב של תרופות מתאימות, פיזיותרפיה וטיפול התנהגותי-פסיכולוגי עם סיכויים טובים למדי להקלה ושיקום. אם אינך מטופלת במיסגרת של מירפאת כאב באיזור מגורייך, הייתי ממליצה בחום כעת לפנות לאחת המירפאות בבתי החולים, שם קיים צוות רב תחומי שיוכל לתת לך מענה מתאים לבעיותייך בכל הרבדים. אין סיבה ליאוש, השמש עוד תזרח, ואין זוהי סתם עוד מטפורה, זו הבטחה, בהצלחה, דניאלה.

מיואשת שלום, אני מבינה אותך נהדר,וממליצה לך לפנות לטיפול נטורופתי,כי שמעתי גם שיש קשר בין החמרת תופעות הפיברומיאלגיה לבין הצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף,לכן עדיף לך לברר זאת.

שלום שוב, ואני מקווה שהיום את מיואשת מעט פחות. לאור דבריה של "מנוסה" רציתי להוסיף רק דבר אחד, פיברומיאלגיה היא מחלה שעדיין נחקרת, גם ברפואה הרגילה. ברפואה המשלימה על סוגיה השונים, ניתן ג"כ לשער תיאוריות שונות לסיבותיה, כתלות בענף אליו פנית-כלומר אם תלכי לתזונאי הוא יאמר כי הבעיה נעוצה בחסר או עודף של מזון כזה או אחר ,אם תלכי למרפא בשיטה סינית הבעיה תימצא בחוסר איזון אנרגטי, ובגישה אחרת- הצטברות רעלים ברקמות הרכות. אך כפי שציינתי אמש, הדבר היחיד שנשמע שטרם ניסית, ולדעתי הגיע הזמן לתת גם לו צ'אנס, כפי שנתת לכל האחרים, היא רפואה שיגרתית במיסגרת מירפאת כאב מסודרת, ושוב אני ממליצה בחום להניח בצד לזמן מה את הניסיונות האחרים שלא הוכיחו עד כה את עצמם ולנסות לתת לאנשי מיקצוע לטפל בך, ולא לקחת את כל האחריות על הטיפול (וגם את האשמה על כישלונו) עלייך.אשמח לשמוע עידכונים על הרגשתך, המון בהצלחה, חושבת עלייך, דניאלה

רציתי לשבח אותך על כך שאינך מפחדת 'להיחשף' כמוני,ואת פונה לעזרה בכל דרך אפשרית,ואני אומנם סיפרתי זאת לרופאים שמטפלים בי (אחרי שאובחנתי),אך בשום-אופן לא אספר זאת למשפחה (חוץ מהקרובה מאוד) או לחברים,וגם בפורומים איני מעיזה לרשום זאת,והרשמימה אותי הקלות שבה פנית והסברת מה מציק לך.

אז ראשית, אני מוכרחה לתקן: כן פניתי ואני כן בטיפול של הרפואה הקונבנציונאלית. מבחינתי, לא יעלה על הדעת לתת צ'אנס לטיפולים אלטרנטיביים טרם בררתי את מצבי הרפואי ומיציתי את העזרה שהרפואה המערבית נותנת. (ובעיני, מה לעשות? היא קודמת!) ולכן לא נכון היה להציע לי קודם כל לפנות אל הרפואה המערבית, מפני שאני כבר שם (טעות שלי שלא ציינתי זאת). אבל מה לעשות וגם היא לא הושיעה אותי ולכן אני מחפשת ישועה ומזור בכל מיני דרכים אחרות. מי כמו הגולשים בפורום הזה יוכל להבין זאת טוב יותר? כמה קשה לחיות עם הכאב, התרופות, המצב הזה של אין אונים, של חוסר איזון, שיום אחד טוב ופתאום אחריו שבוע גרוע? ובכל זאת עצתכן כמובן מעשית. ואשר למחמאות על יכולתי להחשף, הרי שחשיפה ממש אין כאן. שמות בדויים הם דרך נפלאה לחלוק בעייה וכאן אני גם מרגישה אחת מתוך עשרות אחרות של חולים אשר חולקים בעיה משותפת: כאב וחוסר אונים. כאן אני מרגישה כל כך בבית, כל כך מובנת וברורה. נכון שבסביבה שאינה מספיק קרובה לי גם אני לא מספרת. ראשית, אין בכלל מודעות למחלה אצל מי שאינו חולה או אשר אחד מקרוביו חולה במחלה. שנית, יש תחושה שאם מנסים להסביר מחלה מורכבת כל כך עם אוסף כזה גדול של סימפטומים (ואשר לכן נקראת "תסמונת") הסיכוי הוא שאנשים יחשבו שאתה קוקו, ולמי בכלל יש אנרגיה להסביר כשאנחנו כל כך זקוקים לאנרגיה הזו. אז למשפחה- כן, לחברים קרובים - כן והכי הכי בפורום כזה! יישר כוחך מנדי על שנתת לנו במה כזו.

שלום לד"ר הס, אני בגיל 40 פלוס ועובד בתפקיד פקידותי, ויש לי בעיה מאוד חמורה שהתחילה לפני כשלוש שנים ועדין אין שום פתרון לבעיה הזאת, הבעיה היא דיסטוניה קשה בזמן הכתיבה (קוראים לזה גם הפרעה במוטוריקה עדינה או קשיון בידיים בזמן כתיבה) ואני נמצא כבר שלוש שנים במעקב אצל רופא נוירולוג שניסה עליי את כל התרופות הפרקינסוניות אבל ללא תוצאות. כמובן שעברתי בירור נוירולוגי מקיף - CT, MRI, EMG, ENG, EEG בבדיקת ENG - נמצא בעיה וסטיבולרית מרכזית (הפרעות בשיווי המשקל וסחרחורות) בבדיקות דם - ANA חיובי, CRP תקין, ונמצאו נוגדנים ל - EBV + CMV + HSV IGG TYP. 1 לדעת הנוירולוג מדובר בהרעלה (כי אני עובד במפעל כימי) והוא גם נתן לי מכתב הפנייה לרופא תעשייתי לפני שנתיים אבל אני לא הלכתי לאותו רופא כי אני לא מעוניין שהרופא הזה יפנה לרופא של המפעל שבו אני עובד כדי "לחקור" אותו איזה חומרים כימיים יש במפעל כי אני חושש למקום הפרנסה שלי, אני ביררתי בעצמי איזה חומרים יש שם ורציתי לשאול אותך האם הרופא התעשייתי יכול על סמך הנתונים שאני אמסור לו - לשלוח אותי לבדיקת דם מיוחדת שתבדוק רמת רעלים בדם (יש מעבדת רעלים בבי"ח רמב"ם בחיפה) מבלי לערב את המפעל בכל הבירור הזה ? דרך אגב - ניסיתי להגיע לרופא תעשייתי דרך הקופ"ח שלי - והרופאה התעשייתית הזאת לא הסכימה לטפל בנושא בדיסקרטיות , ולכן קיבלתי מהנוירולוג הפנייה לרופא תעשייתי אחר שמקבל באופן פרטי, אז אולי רק אצל רופא פרטי זה יעבוד בדיסקרטיות. שאלה נוספת - מה הכוונה כשאומרים "רעלים מתכתיים" (זה שונה מרעלים כימיים ?) והאם יש תרופה להפרעה וסטיבולרית מרכזית ? מקווה שתיתני לי כיוון כלשהו, תודה - דוד

לאחר ניתוח מסתם היזדהמה עצם בית החזה ע"י חידק סטפאירוס לאחר ניקוי העצם היתגלה שהחידק אכל מהעצם (חורים) הטיפול שבוצע הוא ע"י מקרופגים עברו 48 שעות ואין אינדקציה לכך שהטיפול עובד מכיוון שכך המלצת הרופאים לחתוך את העצם ולהחליפה שאלתי : 1. מהוא תווך פעולה סביר למרקרופגים. 2. האם יש טיפול אחר אשר ניתן לנסות ליפני החלפת העצם. 3. מהם שמות המומחים בארץ או בחול בתחום. גיל החולה 69 ברי בדרך כלל עבר זיהום דומה ליפני שנתיים וטופל בגרמצין. בנוסף ישנם מערכות נוספות שאינן מתפקדות כראוי. 1.רמת רעלים בדם גבוה למרות מתן שתן ואבנים בכליות. 2.דלקת ריאות מאותו חידק שכנראה בשלבי סיום 3.החולה מונשם טיפולית ומטושטש במשך שבוע בהכרה ומגיב . 4.החולה מקבל אורבנין וגרמצין אשמח לתשובה מהירה

מהם ההשלכות לגבי תפקוד של החולה לאחר הניתוח? כאשר ישנה אכילה מסוימת של העצם אך הזיהום נרפא מהו הטיפול במיקרה זה