ניתוח על שם מיילס

שלום מתן, אחלק את תשובתי לשניים: 1. לפי הסקירה המדעית המעודכנת ביותר, החל משנת 2015, לפי סקירה שיטתית בתחום אורך הממוצע של פין אנושי זקוף הוא בערך 13.12 ס"מ (11.46 ס"מ - 14.78 ס"מ). לפני שאתה נכנס לסרטים על כך שאורך הפין שלך קטן מהממוצע, שים לב לטווח, המצביע על כך שאורך הפין שלך הוא במסגרת הטווח הנורמלית (מעל הגבול התחתון).‏ זה מה שיש ועם זה צריך לנצח (אני מקווה שאין לך מחשבות על ניתוחים להארכת הפין). בדרך כלל, אורכו של הפין הרפוי אינו מעיד על אורכו של הפין הזקוף: Veale, D.; Miles, S.; Bramley, S.; Muir, G.; Hodsoll, J. (2015). "Am I normal? A systematic review and construction of nomograms for flaccid and erect penis length and circumference in up to 15 521 men". BJU International 115 (6): 978–986. 2. ברמה הפסיכולוגית, עיסוק-היתר שלך בגודל איבר המין, על אף תגובות הסביבה, הוא בסדר גודל של מחשבה טורדנית (אובססיה), שמחשידה בקיומה של הפרעה כפייתית (OCD). בהפרעה זו מרכז האדם את כל חרדותיו לנושא אחד מסוים במקום להתמודד עם המגוון הרחב של החרדות שאדם רגיל או חרדתי נאלץ להתמודד איתן. האובססיה מטרידה מאוד, מצד אחד, כפי שאתה יודע מעיסוק היתר שלך בגודל הפין שלך, אך גם פוטרת אותך מהתייחסות לחרדות בתחומים אחרים, מצד שני. אינני יודע עד כמה הדבר פוגע באיכות החיים ובתפקוד שלך. אם מדובר בפגיעה משמעותית בתחומים אלה, הייתי ממליץ על פנייה לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il

לצערי הרופא לא מעודכן ויצא מאמר גדול ועדכני שהפריח את החשש.

JAMA . 2024 Apr 9;331(14):1205-1214. doi: 10.1001/jama.2024.3172. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38592388/

בהצלחה

אני בספק אם הטיפול מחזיק מעמד כי הלחץ בתוך הדיסק עולה עם ההזרקה הדבר יכול להביא לזליגה מחודשת של הדיסק.

המנגנון של השמנה על ידי תרופות אנטיפסיכוטיות הוא בעיקר דרך עליה בתיאבון ומעט על ידי טרנסמיטורים במערכת העצבים. Eur Psychiatry. 2009 Apr;24(3):164-70. doi: 10.1016/j.eurpsy.2009.01.001. Epub 2009 Mar 14. How can antipsychotics cause Diabetes Mellitus? Insights based on receptor-binding profiles, humoral factors and transporter proteins. Starrenburg FC1, Bogers JP. Author information Abstract The prevalence of Diabetes Mellitus (DM) is becoming a serious public health problem. The use of atypical antipsychotics has been associated with disruption of the glucose metabolism and therefore with causing DM. The underlying mechanisms are unknown, but knowledge of the differences between the pharmacological features of various antipsychotics combined with their diabetogenic profile might help us to understand those mechanisms. This article describes how the binding of various essential receptors or transporters in essential body tissues, adipose tissue, pancreatic tissue and liver and skeletal muscle tissue can cause disruption of the glucose metabolism. With such knowledge in mind one can try to explain the differences between the diabetogenic propensities of various antipsychotics. It is well known that clozapine and olanzapine cause weight gain and DM, whereas aripiprazole and ziprasidone have much less disruptive clinical profiles. The most significant risk factor for adiposity seems to be strong blocking of histaminergic receptors. An agonistic activity on serotonergic-1a receptors, with a very low affinity for muscarinergic-3 receptors, might protect against the development of DM. More data will become available which may help to solve the puzzle.

בעיקר עקב עליה בתיאבון ומעט בגלל השפעה על טרנסמיטורים במערכת העצבים. לא הורמונים. Eur Psychiatry. 2009 Apr;24(3):164-70. doi: 10.1016/j.eurpsy.2009.01.001. Epub 2009 Mar 14. How can antipsychotics cause Diabetes Mellitus? Insights based on receptor-binding profiles, humoral factors and transporter proteins. Starrenburg FC1, Bogers JP. Author information Abstract The prevalence of Diabetes Mellitus (DM) is becoming a serious public health problem. The use of atypical antipsychotics has been associated with disruption of the glucose metabolism and therefore with causing DM. The underlying mechanisms are unknown, but knowledge of the differences between the pharmacological features of various antipsychotics combined with their diabetogenic profile might help us to understand those mechanisms. This article describes how the binding of various essential receptors or transporters in essential body tissues, adipose tissue, pancreatic tissue and liver and skeletal muscle tissue can cause disruption of the glucose metabolism. With such knowledge in mind one can try to explain the differences between the diabetogenic propensities of various antipsychotics. It is well known that clozapine and olanzapine cause weight gain and DM, whereas aripiprazole and ziprasidone have much less disruptive clinical profiles. The most significant risk factor for adiposity seems to be strong blocking of histaminergic receptors. An agonistic activity on serotonergic-1a receptors, with a very low affinity for muscarinergic-3 receptors, might protect against the development of DM. More data will become available which may help to solve the puzzle.

כאן לא עוסקים במחשבות אלא בעובדות