ניתוח פיסורה

לי שלום רב, מאחר שהמשחות שאת מתארת מיוצרות לרוב בהכנות רוקחיות מקומיות ואין בית חרושת בישראל שמייצא רותן, ההבדל בתחושה בעת המריחה נובע לרוב מסוג החומה או המשחה בה מערבב הרוקח את התרופה. ניפדיפין ו ISDN הן 2 תרופות נפוצות לטיפול בפיסורה. השילוב שלהן פחות בדוק במחינה מדעית. לשיקולך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בד"כ הריפוי של פיסורה אחרי ניתוח הוא מהיר מאד (פרט למקרים בהם הפיסורה הייתה מאד "ותיקה"). אם המנתח בדק ולא מצא פיסורה הרי שהיא נרפאה... לעתים יש מיחושים קלים לתקופת זמן (לא ניתן להעריך בדיוק לכמה זמן). עלייך להמתין בסבלנות עוד מספר שבועות ולחזור לבדיקה אם הבעיה לא תיפתר

יוסי שלום, ככלל, נדיר שבעיות הקשורות בניתוח טחורים ופיסורה יופיעו כשנתיים לאחר הניתוח, ונדיר שהתופעה שאתה מתאר היא סיבוך של ניתוח כזה בכל פרק זמן, גם סמוך לאחר הניתוח. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ייצוב יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ולהשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. ניתן לנסות למרוח על העור סביב פי הטבעת משחת הגנה מהסוג שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן ובמידת הצורך שוב לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

תודה לגאולה ולשרית על ההתכתבות המעניינת. ניתוח לטיפול בפיסורה הוא ניתוח פשוט יחסית, ברמת סיכון נמוכה, ועם שיעורי הצלחה של כ 95% בריפוי פיסורה. שיעור הצלחה זה הוא שיעור הצלחה גבוה יחסית בכירורגיה, אבל לצערי אינו 100%, ולכן ישנם גם מטופלים (בערך אחד מ 20) של נרפאים מהפיסורה בניתוח זה. מאחר שמאות ניתוחי פיסורה מבוצעים מדי שנה, ישנם כנראה עשרות בודדות של חולים בשנה בהם הניתוח לא מצליח. לחולים אלו אנו מציעים פעמים רבות ניתוח גדול יותר בו כורתים את הפיסורה ומכסים את המקום עם מתלה של רקמה סמוכה. ככלל, פיסורה היא בעיה של איכות החיים, ולכן אין אף פעם חובה לעבור ניתוח. מי שסובל מספיק על מנת לעבור ניתוח בכדי לשפר את איכות חייו פונה לכירורגיה, ומי שמצליח לשפר את איכות חייו בדרכים אחרות- סבבה. בהצלחה.