ניתוח גב

שלום רב עברתי תאונת דרכים שתוצאותיה בין השאר היו צלעות וחוליות שבורות. עברתי ניתוח גב לאיחוי החוליות. בצילום רנטגן מתאריך 17.11 נרשם " הודגמה הצללה בבסיס הריאה הימנית. יתכן קונוטזיה ריאתית...צל הלב אינו מוגדל" בצילום חוזר מיום 1.12 נרשם: חל שיפור, לא הודגם ממצא ריאתי, מזהים עיבוי קל של פלוירה וסתימה חלקית של הסינוסללא עדות לחזה אוויר " אני מבינה כי ניכר שיפור אך מה משמעות "צל הלב מוגדל" בניגוד לצילום הקודם? בברכה

אבא שלי בן 80 ,היה לו לחץ על הסק וגם היצרות ספינלית בגובה L4-L5.היו לו כאבים חזקים ברגל הוא עבר אצלך ניתוח בשיטה אנדוסקופית. כרגע יש לו כאבי תופת בגב במקום הניתוח, עברו כשבועיים פלוס,זה נורמלי?

שלום רב, 3 חודשים לאחר ניתוח גב זעיר פולשני שלא צלח. צורכת משככי כאבים. אופטלגין ואקמול לא מועילים. לאחרונה אני מסתדרת עם המינון הבא: נוטלת כדור אחד פרקוסט 5 לפני השינה, בערך בחצות, בהמשך לפנות בוקר (לפחות 5-6 שעות רווח מהפרקוסט) נוטלת 10 טיפות טרמדקס. שאלתי: האם אני יכולה להמשיך במתכונת זו לטווח ארוך עד שיוחלט כיצד מתקדמים עם תוצאות הניתוח? יש לציין שכבר זמן רב אני נוטלת גם חצי כדור לוריוואן מדי יום השכם בבוקר. אגב, בטרמדקס אני במגמת ירידה במטרה לחדול ממנו לחלוטין. לפני כן נטלתי זאלדיאר אחד וכעת כאמור רק 10 טיפות טרמדקס. תודה וברכה חמה בתיה

ביום שבת ימלאו 7 שנים לפטירתו של אבי הביולוגי......עצוב לי הזמן הזה כי עולים בי המון זכרונות .....חלקם קשים מאוד....על תקופת הילדות שלי ...שלא היתה לי....על אייך שהאגו שלו ניהל אותו ואת החיים של כל הסובבים אותו...בלי חשבון......ואותנו כילדים שלו.....היה אדם קשה חסר פשרות...הכל היה צריך להיות כמו שאמר...יהרג ובל יעבור....התעלל בנו נפשית...מילולית.....וגם באמי התעלל גופנית...היה מכה אותה עם חגורה מעור חזרה..רק בגלל שהמרתה את פיו.....לעג לנו הילדים שלו בכל הזדמנות....והשפיל אותנו....פחדנו ממנו פחד מוות.....הוא גם ברבות הימים התחיל לשתות לשוכרה ולא ראה אף אחד מ..20 סנטימטרים.....אחרי שהתגרש מאמי בכלל מצבו היה יותר גרוע....פחדתי ללכת לבקר אותו..אבל הלכתי רק כי אחי ביקש ממני....כדי שהוא לא יחטוף את החגורה על הבשר שלו.....ניתקתי איתו קשר המון שנים...לא רציתי לדעת אפילו אם הוא חי.....גם אחרי יותר מ20 שנים של ניתוק שום דבר לא השתנה בו.....ושוב הפצרות של אחי נפגשנו ודיברנו.....לאחר שהתחתנתי שוב ניתקתי קשר כי הוא הרס לי את יום החתונה שלי.....הוא והבן החורג שלו מאישתו הרביעית.....השנים התנדנדו בין ניתוק ארוך מאוד לחיבור קצר..מלא בקצרים חדשים.....עד שהחליט לנסוע להשתקע בחול.....הנה בא השקט......ועם בוא השקט ירדו גם ההגנות שבניתי במשך השנים.......לא נכנסתי לכל הפרטים כי גם ככה סה כבר התארך ואני רוצה קצת לקצר עכשיו....יום אחד נודע לי מאחי שהוא גר בחול....שאבי בא והתמקם אצלו בבית.....מידי פעם עידכן אותי מה איתו...לא ששאלתי.....ושוב הזמן עף ויום אחד אחי מבשר לי שאבי לקה בליבו.....ואחרי שיצא שוב אחי חיבר ביננו... ועבר ארוע מוחי....התחלתי להתרכך....משהו בפנים אמר לי אל תהי כמוהו עם אגו..זו לא את... זה לא שלך.....הקשר התחיל לרקום עור וגידים ...רציתי אבא....מה שהיה חסר לי כל השנים....ירדו ההגנות ונתתי לו פתח להתחיל מערכת יחסים חדשה כמו שאני רציתי....בגללו מעולם לא יכולתי לבכות...כי בזמנים שהחגורה היתה באוויר ויכולה עד היום לשמוע את השריקות שלה חותכות את האוויר...הוא לא הרשה לי לבכות...מי רוצה סיבוב על החגורה....ותוך כדי שהיה שוב מאושפז בגלל ניתוח בגב להוצאת סרטן....זרקתי אליו את האיסור שלו...פתאום שמעתי אותו בוכה....לא מאמין למה שאמרתי ...אז תבכי נשמה של אבא....תבכי כל זמן שאני עוד חי שאדע שאת בסדר....ככה אמר ...ולא עברה דקה מסיום השיחה ומפלי הניאגרה זלגו ממני במשך 3 ימים....העונש נגמר..!!!....משם ואילך היחסים שלנו רק השתפרו...עד כדי שנסעתי אליו לחול לסעוד אןתו במיטת חוליו בבית החולים שם גסס....3 שבועות ארוכים והכי יפים בחיים שלנו ביחד...אני איתו והוא איתי רק מדברים ורק מתעדכנים על כל החיים המפוספסים שלנו לחוד...הוא בוכה ואני מחבקת ומרגיעה או הפוך......כמה חבל שכך נפרגו דרכנו....עם עצב וכאב...אבל גם עם סגירת מעגל אוהבת ומחבקת .....אוהבת אותו...וכבר מזמן סלחתי לו כי הבנתי שהאגו שלו זו מחלה חשוכת מרפא.............סליחה על האורך ועל החפירה......חטולית...עצובה

חטולית יקרה באמת עצוב...כל כך עצוב.. אני שמחה שהצלחת לעשות סגירה ושהיו איתך כמה זכרונות טובות שאפשר אולי לאחז בהם. איתך בלב, ינשופים

חתולית יקרה !! וואוו...קראתי את הודעתך.....עברה בי צמרמורת בגוף................................ יכולה עדיין לשמוע את שריקות החגורה באוויר לפני שהיא קורעת את העור................... וואווו........מצמרר............... רוצה לומר לך שאני איתך......וואוו..... במבי.

הי חטולית, קראתיך בעצב רב. בכאב רב. חיבוק בינתיים. סוריקטה 13:50

תודה בנות וסליחה שלא עונה בנפרד לכל אחת....כל מה שכתבתי הוא רק בקצה המזלג....הרגשות שלי עכשיו די ..עצובים...אלה דברים שעולים כל שנה מחדש....רק שכעת ללא כעס ...ברגע שהבנתי שזו מחלה שאי אפשר לרפא אותה היה מקום לסלוח ולסגור מעגל.. בזכות המטפלת שעבדה קשה כדי להביא אותי להבנה....אז מודה לכולכן על המילים החמות ...בהמון אהבה חטולית

הי חטולית. בפורמט הנוכחי, אפילו קל יותר לכתוב לכולם ביחד בהודעה אחת. הן מופיעות בטור. שמרי על עצמך, סוריקטה 18:09