ניתוח ושט

שלום, אני מנסה לסגל אכילה בריאה ככל הניתן ויש לי 2 קשיים: 1. אינני מצליחה לשנות את התפישה השלילית לגבי פחמימות, אמנם אני אוכלת מס מנות ביום אך בהחלט לא לפי פירמידה המזון. עיקר התזונה שלי מגיעה ממוצרי חלב (שיש לי חשק לאוכלם, כנראה עקב בריחת סידן משמעותית ואני אחרי 2 ניתוחים בוושט - פונדופליקציה ונוח לי לאוכלם) כך שהבסיס הוא לא הפחמימות. זה נראה לי מוזר, לא בריא ומשמין לאכול עם בסיס של פחמימות.. 2. אני לא יכולה לאכול יותר מפרי ביום (וגם ללא הקליפה ולפעמים יורקת גם מהפרי בגלל קושי עם ירקות ופירות מאז הניתוח) ירקות אני לא אוכלת בכלל. איך אשלים את החסרים? לא יכולה לרסק זה לא עוזר ולא לשתות מיצי ירקות. גם לא קטניות. אני פשוט סובלת אחכ מאוד ולא מסוגלת. מצד שני, לא אוכלת ג'אנק כלל. מה הכי נכון לעשות? יש לי תור לדיאטנית אבל עוד הרבה זמן ואשמח לקבל עצות בינתיים. תודה רבה

שלום, לאחרונה התחלתי להשתמש בתמצית מאנק פרוט (לו האן). כתוב שמנה זה 8 טיפות - 0.22 מ"ל. אני במקסימום משתמשת ב כ- 3 מנות ביום, עד 30 טיפות, לרוב פחות. כתוב שהמוצר מכיל 11% אלכוהול. אציין שבנוסף משתמשת בסוכרלוז/סטיביה ומשתדלת להמעיט, לכן משתמשת גם בזה. שאלתי היא, האם האלכוהול שבמוצר עלול להזיק בטווח הארוך? או שזה מינון זניח? אני לא שותה אלכוהול באופן כללי. גם מקבלת טיפול בלוסק לאחר ניתוחי וושט בשל חומציות (לא מרגישה שהמוצר גרם לבעיה/החמרה), בנוסף מקבלת תרופות לבלוטת התריס עקב תת פעילות. תודה מראש

עשיתי ניתוח בוושט וחיברו לי נקז מעין צינור עם מיכל קטן לאחר 5 ימים הוציאו לי אותו הבעיה שהרופא ביקש שאחזיק את התחבושות שהוא הניח על הפצע עם התפרים שפתח להוציא את הנקז הדאגה שלי היא שדקה לפני נעלתי נעליים ולא שטפתי ידיים ואז הוא הביא לי להחזיק תחבושת דקה על הפצע המדמם העמוק מהנקז.. אני דואג שאולי הנעליים דרכו על דם בבית חולים ואז אני נגעתי בהם ומיד אח"כ בתחבושת שנגעה בפצע העמוק בבטן אני חושש שאולי אפשר להידבק ככה באיידס? האם החשש שלי מוצדק?מה הסיכוי להידבק ככה באיידס? לא שראיתי דם על הנעליים או משהו אבל זה יכול לקרות הרי זה בית חולים...?! אני דואג אולי הנעל נגעה דרכה בדם בבית חולים ואז שנעלתי אותה היד שלי באה במגע עם הדם על הנעל ואז היד שנגעה בנעל נגעה בפצע שפתחו להוציא את הנקז שירד ממנו הרבה דם... שוב אני מציין לא ראיתי דם על הנעל אבל גם לא בדקתי כי לא חשבתי על זה באותו הרגע... מה הסיכוי להידבק ככה באיידס? מה ההית עושה לו זה היה קורה לך?

אז 25 שנה של אנורקסיה, מינימום 20 מתוכן הקאתי באופן מאסיבי והרסני, 2 ניתוחי וושט ואז נגמלתי סוף סוף מגיהנום ההקאות וכבר שנה וחצי בלי. אבל (!) אין לי חיים מאז.. הבטן שלי נפוחה ואני אומללה! אין זוגיות, לא יוצאת ולא יכולה לנהל ככה חיי חברה כלל. חרדות מטורפות ודכדוך. לא מסתדרת עם תרופות ולא רוצה לנסות שוב. עולה לי בימים האחרונים מחשבות על הקאות, לדעתי גם מהפן הנפשי אבל הרבה מהרצון להיפטר מהבטן הזו שאני שונאת ומקללת כל יום!! כמובן גם כי אני עם סימפטומים של צמצומים ואנורקסיה. בטוח גם זה מוסיף למחשבות על הקאות אבל אני לא ממש מרגישה רעב וזה נובע בעיקר מהבטן הזו שאני חייבת להשטיח. עד שנפטרתי מזה.. האומללות לא נגמרת.. אני כן :(

שלום רינה, כן בהחלט. עברתי הרבה אשפוזים במחלקה להפרעות אכילה, טיפולים פסיכולוגיים ממושכים, מעקב דיאטתי, קבוצות, היפנוזה עצמית ועוד. הטיפולים עזרו ונגמלתי מהקאות אך לא מאנורקסיה ואני מוגדרת כרונית. הקשיים הם גם פיזיים וגם נפשיים.