טכנולוגיית הלפרוסקופיה מבצעת כמעט את כל סוגי הניתוחים...
פעולה הכוללת כריתה של הרחם עם או בלי השחלות דרך חתך המבוצע...
פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשטח הכירורגיה בכלל והכירורגיה...
מה גורם להתפתחותם של שרירני רחם וכיצד ניתן לטפל בהם? פרופ'...
אימי בת 60 עברה ניתוח לפני חצי שנה כריתת רחם והרמת שלפוחית בשיטת לפרוסקופיה, מאז הניתוח היא טוענת ששמנה ושהבטן נפוחה. לפני הניתוח היא נהגה ליטול הורמונים בשל גלי-חום, לאחר הניתוח הפסיקה ליטול הורמונים, יש לציין שאימי עסקה בספורט יומיומי ואוכלת מעט היא אישה רזה, גם לאחר הניתוח חזרה לשיגרה הקודמת של עיסוק בספורט יומיומי ואכילה מעטה. לאחר בדיקה גניקולוגית הרופא טען שהבטן הנפוחה נובעת מכך שהיא אינה עוסקת בפעילות גופנית ומאכילה מרובה. לא כך הם הדברים. האם לאחר הניתוח הנ"ל יש לצפות לתופעות של בטן נפוחה והשמנה?
שלום לך לא אוכל להתייחס ללא היכרות עימה ובדיקתה יש להכיר את כלל תלונותיה ואת הממצאים בבדיקה ככלל אין אלו תלונות שכיחות לאחר כריתת רחם בגישה לפרוסקופית
שלום רב, אני בת 67 .שנה וחצי אחרי כריתת רחם ללא שחלות(בעקבות צניחה).לא לקחתי אף פעם תחליפי הורמונים. סובלת לאחרונה מיובש בנרתיק שלא מפריע לי במיוחד. משתמשת בגנומונל. לאחרונה, לאחר קיום יחסים, היה דימום קטן מאוד שעבר מהר. בהתייעצות עם רופאת הנשים, נתנה לי טיפול אובסטין קרם למשך חודש לטפל ביובש. מקריאה הבנתי שזה טיפול הורמונלי עם תופעות לואי אפשריות וסיכונים. אני סובלת מיתר לחץ דם שמטופל ,טרום סכרת וכבד שומני. לוקחת קבוע ויטמינים B12 , D .בעברי היה חשש לממאירות בצוואר הרחם cn1. פוחדת מאוד מלקיחת הורמונים. שאלותי: 1- האם דימום קל הוא בהכרח ביטוי ליובש ו האם בטוח להתחיל טיפול הורמונלי בגילי ? 2-האם יש טיפול המכיל פחות הורמונים מאובסטין קרם ובטוח יותר? (למשל וגיפם 10? או וגיזן ללא הורמונים) 3- האם אפשר להסתפק בטיפול ביובש ללא הורמונים? 4-האם יש בדיקה שכדאי לעשות לברור הדימום לפני לקיחת טיפול הורמונלי? תודה
רק אציין שעברתי כריתת רחם וגינאלית כולל הצוואר והרמת שלפוחית . לא כולל שחלות. ללא שימוש ברשת.
שלום חנה, 1. דימום קל אינו בהכרח ביטוי ליובש. אטרופיה נרתיקית (שינויים המתרחשים ברקמת הנרתיק לאחר גיל המעבר) יכולה בהחלט לגרום לדימום קל, אבל חשוב גם לשלול סיבות נוספות אפשריות. 2. הטיפול ההורמונלי המקומי (אובסטין / וגיפם / אינטרא-רוסה) נחשב בטוח וניתן להתחיל בטיפול גם בגילך כיוון שכמות האסטרוגן אשר נספג למערכת הדם זעומה ביותר. זאת בשונה מטיפול הניתן בטבליות לבליעה או במדבקות עוריות אשר נספג ישירות לזרם הדם ומתפזר במערכות הגוף. 3. ניתן להסתפק בטיפול בחומרי סיכה אך על פי רב הטיפול ההורמונלי יעיל יותר וההבדל מורגש. לחילופין קיים כיום טיפול למטרה זו ע"י לייזר וגינלי ייעודי שאינו מצריך הורמונים כלל ויעילותו טובה על סמך עבודות מחקר. מדובר בטיפול מרפאתי שאינו כואב ואינו מצריך הרדמה. הלייזר משפעל תאים בעומק הרקמה ובעקיפין משפר תכונות כגון אלסטיות, לחות ועוד. 4. כדאי להיבדק ע"י רופא נשים, לבצע אולטרהסאונד גינקולוגי של הרחם והשחלות ולשקול נטילת דגימה עדינה מחלל הרחם (בדיקת 'פיפל') לצורך בדיקה מעבדתית. בברכה
תודה על התשובה המפורטת. אך לגבי בדיקות, הזכרת לשקול בדיקת פיפל מחלל הרחם. ציינתי שעברתי כריתת רחם מלאה. האם עדיין ניתן לבצע בדיקה זו? ציינת גם שחומרי סיכה פחות יעילים. האם הכוונה גם לתכשירי הלחות כמן ריפלנס, גינומונל או וגיזן, כפחות יעילים? האם וגיפם 10 מכיל פחות הורמונים מוגיפם או אובסטין? לגבי טיפול בלייזר האם ניתן לעשות דרך קופת חולים או רק בביטוח פרטי? סליחה על השאלות הרבות. אני פשוט חוששת ומנסה להימנע מטיפול בהורמונים ככל האפשר. תודה
את צודקת בעניין כריתת הרחם - בטעות לא שמתי לב. אם כך אין צורך בבדיקת פיפל (זו בדיקה שבאופן ספיציפי דוגמת את רירית הרחם). חומרי הסיכה כולם יעילים במידה מסויימת בהקלה בקיום יחסי מין. אם הם אינם משנים או משפרים את תכונות הרקמה הנרתיקית, בשונה מהתכשירים ההורמונליים. אם שימוש בחומרי סיכה בלבד לא הועיל אז כדאי לשקול טיפול הורמונלי מקומי. וגיפם 10 הוא הפורמולה היחידה של וגיפם שקיימת כיום (בעבר היה 25 אך ייצורו הופסק). גם השימוש באובסטין נחשב בטוח אם אין התוויית נגד ספיציפית. בנוגע ללייזר - כיוון שאינו בסל השרותים הממלכתי, מדובר בטיפול פרטי. למיטב ידיעתי הוכנס ל'כללית אסתטיקה' בעלות מופחתת בברכה
שלום רב, אני בת 65. מאובחנת בצניחה של רחם בדרגה 3 ושלפוחית ברמה 3+ .חיה עם זה כבר מספר שנים בשלום ללא התקדמות משמעותית. מפחדת מניתוח. לאחרונה יש קצת שינויים במתן שתן ופניתי לייעוץ פרטי של אורוגניקולוג ,מנתח בכיר שהמליץ ניתוח כריתת רחם לדנית ותיקון דפנות הנרתיק והרמת שלפוחית השתן עם או ללא רשת ,החלטה בזמן הניתוח. הוסברו הסיבוכים האפשריים בשימוש ברשת. כאמור, המלצה על ניתוח בגישה נרתיקית. לאחר קריאה מרובה על שיטת הניתוח והרשתות גיליתי ששימוש ברשתות בניתוח נרתיקי לא מומלץ ויוצר בעיות. פניתי לחוות דעת שנייה של רופאה בכירה שגם היא מנתחת שאבחנה גם כן צניחה בדרגה 3 והמליצה גם ניתוח בשיטה נרתיקית אבל ללא כריתת רחם בגלל הסיכון המוגבר לצניחת מעיים או אברים אחרים למקום הרחם,. הסבירה שהרחם מחזק את מבנה רצפת האגן ולא צריך למהר להוציא והניתוח קל יותר להתאוששות. אבל גם היא המליצה על שימוש ברשת להרמת הצניחה בשיטה נרתיקית. עכשיו אני קצת מבולבלת.- אם ההמלצה היא ששימוש ברשתות יעיל יותר בשיטה לפרוסקופית ויוצר בעיה בשיטה נרתיקית, למה ממליצים זאת?? - אם אפשר להשאיר רחם (כמובן שאם הרחם בריא), וההחלמה אף מהירה יותר עם פחות סיבוכים, מדוע ממהרים להמליץ לכרות?? - האם באמת כריתת רחם מגבירה סיכון לצניחה חוזרת וסיבוכים נוספים?? אני מתקשה לקבל החלטה ואשמח אם תעזור לי לעשות סדר בכך שתביע דעתך לא כהמלצה כמובן. כמו כן קראתי בפורום שאתה מנהל .יש הרבה נשים שעברו ניתוחים כאלו והצניחה חזרה די מהר או שהיו סיבוכים רבים עם רשתות וגם בלי. זה מאוד מפחיד אותי . הייתי רוצה לעשות את הניתוח עם הסיכוי הטוב ביותר לכך שיחזיק מעמד לשנים רבות ובכמה שפחות סיבוכים. - איזו מההמלצות טובה יותר לדעתך או שאולי להתעקש על שיטה אחרת...אני קצת מבולבלת . אשמח לחוות דעתך. תודה
חנה שלום, בחודש אפריל 2019 אסר איגוד המזון והתרופות האמריקאי על חברות מסחריות למוצרים רפואיים להמשיך בשיווק רשתות לניתוחי תיקון צניחה המבוצעים בגישה וגינלית. זאת לאור דיווחים על שיעור סיבוכים גבוה יותר בטכניקה זו בהשוואה לשיטות ניתוח אחרות. לעומת זאת ה-FDA ציין כי ניתן ובטוח להמשיך להשתמש ברשת המושתלת בניתוח דרך דופן הבטן (לפרוסקופיה או רובוט). כלומר - לאור זאת כיום אנחנו נמנעים משימוש ברשת דרך הנרתיק. במידה שבכ"ז מעוניינים לבצע את הניתוח בגישה וגינלית, ניתן לבצעו תוך שימוש בתפרים בלבד אך לא ברשת. זו ההמלצה המקובלת בעולם ובארץ למעט מקרים מאד חריגים בהם ניתן לאחר דיון מפורט עם המטופלת ובמצבים קליניים מאד ספיציפיים להשתמש ברשת וגינלית על אף אזהרת ה-FDA. לפיכך, במידה שמדובר בצניחה בדרגה מתקדמת ומעוניינים להנות מיתרונות הרשת הכירורגית אז ניתן ומומלץ לבצע את הניתוח בלפרוסקופיה רגילה או בלפרוסקופיה באמצעות הרובוט (דה'וינצ'י) ובמידה שהצניחה בדרגה פחות מתקדמת ומעוניינים להימנע משימוש ברשת, ניתן לנתח בגישה וגינלית תוך שימוש ברקמות הטבעיות ובתפרים. בנוגע לשימוש הרחם לעומת כריתת הרחם, אכן אין הכרח לכרות את הרחם על מנת לתקן את הצניחה. באשה שמעוניינת בשימור הרחם יש בידנו דרכים טובות להשיב את הרחם לעמדה תקינה. אצרף לעיונך קישורית לנייר העמדה מטעם האיגוד הישראלי לגינקולוגיה אשר מתייחס לאפשרויות השונות כולל לסוגיית הרשת. יש להעתיק את הקישור לשורת הכתובת בדפדפן האינטרנט. https://cdn.mednet.co.il/2020/04/Ne147_EvereiAgan.pdf בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן.
תודה רבה על תשובה מהירה אך עדיין לא הבנתי כמה עניינים : 1- האם כריתת רחם אכן מגדילה סיכון עתידי לצניחת איברים אחרים כמו מעיים וכו' כי אם כן, זהו שיקול שצריך לחשוב עליו.(בגיל 65 אין לי בעיה רגשית להוציא רחם אם הדבר הכרחי, יעזור ולא יזיק.) 2-האם דרגת צניחה 3+ נחשבת מתקדמת מדי כדי לשמר רחם ולעשות תיקון בגישה וגינאלית ללא רשת ועם תוצאות טובות לתווך ארוך? או שבמקרה זה מומלצת השיטה הרובוטית. ( האם בכלל אפשר לבקש להינתח בעזרת רובוט או שזו החלטת הרופא?) 3- באיזו גישה ההתאוששות מהירה יותר ועם פחות סיבוכים אפשריים ? קראתי את דף העמדה בקישור ששלחת לי אבל אשמח בכל זאת להסבר פשוט יותר.(יש במאמר הרבה מונחים רפואיים..) . אני חוששת מאוד ממה שיקרה אחרי הניתוח וחייבת להגיע להחלטה בקרוב. המון תודה. 9
שלום אני חודש לאחר כריתת רחם ומאז פעם שניה יש לי פטריה בנרתיק מטופלת במשחות, נרות כדורים לא עוזר מתגרדת ללא הפסקה. גיליתי שיש לי עדיין תפרים בנרתיק, חלק מהתפרים הרופא הוציא כי הפריעו לי, האם זה יכול לגרום לפטריה.
שירה שלום, לפי תיאורך אני מניח שעברת כריתת רחם נרתיקית. הסיבה לדלקת נרתיקית (פטריה את אומרת - לפי מה?)יכולה להגרם הן כתוצאה מהסטרס הניתוחי וקיפוח מערכת החיסון והן בשל נטילת אנטיביוטיקה שמפרה את האיזון בין החיידקים והפטריות החיים בשכנות נפלאה באופן נורמלי. עניין של זמן וזה יסתדר. בינתיים אני ממליץ על נטילת תרבית נרתיקית ומשטח נרתיקי לזיהוי מדויק יותר של מחולל המהומה... רופאה שלמה.