קיבוע כיפת הנרתיק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
קיבוע כיפת הנרתיק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום, בת 44, יש לי צניחת רחם דרגה 3, המליצו לי לעשות כריתת רחם. יש לי כמה שאלות: 1. הרופא אמר שהשחלות נשארות ויהיה ביוץ, לאן תצא הביצית אם אין רחם? 2. מה תהיה השפעה על הגוף אחרי הסרת רחם? השמנה, הזדקנות? 3. האם עדיף ניתוח משמר (הרמת רחם) או כריתה? 4. מה עדיף כריתה וגינאלית או בטנית? בבטנית נשארת צלקת? תודה רבה
שלום אולגה, 1. הביצית תצא לחלל הבטן והאגן ותיספג ברקמות. אין לכך כל משמעות. 2. הרחם הינו איבר שכולו עשוי משריר ותפקידו לאפשר הריון ולידה. אין בו כלל רקמה אנדוקרינית ואינו קשור בהפרשת הורמונים. לכן הסרת הרחם אינה כרוכה בהשמנה או בהאצת תהליכי ההזדקנות. 3. הבחירה בין ניתוח משמר רחם לבין ניתוח הכולל כריתת הרחם תלוייה בגורמים רבים לרבות חומרת הצניחה במדורים השונים (צניחת הרחם, צניחת המדור הקדמי - שלפוחית השתן, וכו'), מצב הרחם וצוואר הרחם (בדיקות פאפ, דימום רחמי מוגבר וכו') ולא פחות מכך העדפתה של האשה עצמה (יותר נשים כיום מעדיפות לשמר את הרחם גם לאחר שסיימו ללדת). אישית, באשה בגיל 44 אני בהחלט מציע גם את האפשרות לשימור הרחם והשבתו למקומו. אין הכרח בכריתת הרחם ואפילו אין עדות מובהקת לכך שיש יתרון בכריתת הרחם מבחינת איכות הטיפול בצניחה. 4. ניתוח בגישה בטנית (כיום מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן כלומר בלפרוסקופיה או ברובוט) משאיר סימנים קטנים (כ-1 ס"מ כל אחד) של הפתחים הלפרוסקופיים אשר בד"כ נרפאים היטב. לגישה הבטנית מס' יתרונות בפרט בנשים צעירות כפי שאת: - 'הציר'/כיוון אליו נתמך הנרתיק הינו נכון יותר מבחינה אנטומית בהשוואה לתיקון המבוצע בגישה וגינלית --בצניחה בדרגה מתקדמת (דרגה 3) הגישה הבטנית מאפשרת שימוש ברשת אשר יש לה יתרון על פני שימוש רק בתפרים מבחינת סיכויי ההצלחה בתיקון צניחה מתקדמת. בגישה הוגינלית לא מומלץ יותר להשתמש ברשת. - כאשר מבוצע קיבוע של כיפת הנרתיק בגישה וגינלית הסיכוי לכאב אגני מתמשך לאחר הניתוח או לכאב מסויים במגע מיני רב יותר מאשר בגישה הבטנית כיוון שכיום ניתוחים אלה המבוצעים בגישה בטנית נעשים בלפרוסקופיה / רובוט ולא בפתיחת בטן בחתך גדול, לדעתי היתרונות של הגישה הבטנית בגיל צעיר עולים על אלו של הגישה הוגינלית. בברכה
המון תודות על התשובה המפורטת! שאלה לגבי סעיף 3, לגבי המשפט האחרון שלך - איך יכול להיות שלכריתת רחם אין יתרון על שימור, הרי לא יהיה רחם לא יהיה מה לצנוח בחזרה? ובניתוח משמר זה יכול לרדת שוב, לא? האם יתרונות של הכריתה: אין וסת, לא צריך אמצעי מניע, ירידת סיכוי לסרטן הרחם - לא עולים על היתרונות של שימור רחם? תודה
שאלת שאלות מצויינות שמעשירות את הדיון בפורום..... כריתת הרחם לכשעצמה אינה מונעת צניחה בעתיד, כי אם ההליכים הניתוחיים שמתקנים את הכשל הרקמתי, בין אם ע"י תפרים או בעזרת רשת, הם אשר מונעים הישנות צניחה. כלומר, גם לאחר כריתת הרחם עלולה להתרחש צניחה של כיפת הנרתיק (היכן שכעת מצוי צוואר הרחם) במידה שלא מבוצע הליך ספיציפי שמטרתו לתמוך את כיפת הנרתיק למקומה. כשמתרחשת צניחה שכזו, התחושה דומה מאד לצניחת הרחם כיוון שמדובר באותו המדור (מה שמכונה בפינו מדור מרכזי או 'אפיקלי' מלשון אפקס). מכאן שגם אם מבוצעת כריתת הרחם וגם אם מדובר בניתוח משמר קיים סיכוי (קטן) להישנות צניחה, ולשם כך חשוב להקפיד בניתוח המקורי להקנות תמיכה טובה לכל המדורים המעורבים בצניחה. לגבי מאזן השיקולים בעד ונגד: - אלווסת - יש נשים שמאד שמחות להיפרד מהווסת בעוד אחרות מרגישות יותר מחוברות להיותן נשים כאשר הווסת מגיע בכל חודש. עניין של העדפה אישית. - צורך באמצעי מניעה - לפי המלצות האיגודים הגינקולוגיים בעולם ובארץ, כאשר מבוצע ניתוח כלשהו בחלל הבטן באשה שסיימה את תכנית הילודה, מומלץ לכרות חצוצרות בעיקר כי הוכח במחקרים איכותיים שהחצוצרות מעורבות באחוז גבוה בהתפתחות סרטן השחלה. מדובר במחלה קשה וקטלנית שאין לנו אמצעים טובים לאבחן אותה בשלב מוקדם ומרבית המקרים של סרטן השחלה מאובחנים בשלב מפושט לצערנו. לחצוצרות אין כל תפקוד הורמונלי וכל תפקידן הוא לאפשר את קיום ההפריה ומעבר הביצית המופרית לרחם. כריתת חצוצרות הינה הליך פשוט מבחינה כירורגית ואינו מגדיל את משך הניתוח או מידת הסיכון בו. ניתן בהחלט ומומלץ לשלב כריתת חצוצרות בלפרוסקופיה כאשר מבצעים הרמת הרחם, כמובן בתנאי שהאשה מעוניינת בכך כך שאין צורך באמצעי מניעה כלשהו בהמשך. - סיכון לסרטן הרחם - להבדיל מסרטן השחלות, סרטן רירית הרחם מאובחן במרבית המקרים בשלב מוקדם של המחלה כיוון שבאופן טיפוסי זו מחלה שגורמת לדימום. כך שהרווח בכריתת הרחם מבחינת מניעת סרטן אינו גדול ובוודאי שזו אינה נחשבת סיבה לכריתת הרחם. ולאחר שכל זה נאמר, האפשרות לבצע כריתת רחם כחלק מתיקון הצניחה בהחלט קיימת ומקובלת אך כאמור אין בה הכרח וכאמור לא הוכח יתרון על פני שימור הרחם. בברכה
יש לי כאבי גב תחתון האם זה קשור לניתוח?
מיכל שלום, תלוי אילו הליכים בדיוק בוצעו בניתוח. ניתוח שכלל קיבוע כיפת הנרתיק מסוג Sacrospinous fixation לדוגמא יכול לגרום לכאב גב תחתון בתקופת ההחלמה עקב המעברת תפרי קיבוע על גבי רצועה בסמוך לעצם העצה (סקרום). כאב זה צפוי לדעוך בהדרגה ולחלוף. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום, ד"ר פיינר שאלות לקראת ניתוח כריתת רחם: מה היא בדיוק כיפת הנרתיק, לאן מקבעים אותה ובאילו אמצעים? כמו כן, מה הם האמצעים הננקטים למניעת צניחה חוזרת של אברי אגן אחרים - שלפוחית השתן, קירות הנרתיק וכו'. בברכה ובתודה
דלית שלום, כיפת הנרתיק היא האזור בעומק הנרתיק בו ממוקם צוואר הרחם. קיבוע כיפת הנרתיק בעת ניתוח לתיקון צניחה חשוב ביותר הן כדי לשפר את התוצאה האנטומית של הניתוח והן כדי למנוע צניחה עתידית של המדורים השונים ברצפת האגן, קירות הנרתיק, שלפוחית השתן, המעי וכו. ניתן לקבע את כיפת הנרתיק למבנים שונים בעומק האגן או עי תפרים מיוחדים הנמסים לאורך זמן רב או עי שתל סינטטי. כמו כן ניתן לבצע את הקיבוע בגישה לפרוסקופית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) או בגישה נרתיקית. עי הערכת המצב הקליני של האשה הספיציפית ניתן לבחור בגישה המתאימה ביותר למצבה המאפשרת להשיג תוצאה מיטבית של הניתוח. תוכלי להתרשם מהסברים פרטניים יותר המלווים בדוגמאות מאויירות של הגישות השונות באתר www.pelvicsurgery.co.il בברכה
תודה, ד"ר פיינר על תשובתך המפורטת.
שלום שנתיים לאחר כריתת רחם מלאה (מיומה). צניחה דרגה 2-3 ב-3 מדורים. לפני הניתוח לא היה. אני צעירה יחסית בת 40, אני לא רוצה להיות שארית חיי עם פסארי וללא ספורט. אני עושה קרוס פיט, אירובי טרמפולינות. איזה אפשרויות ניתוחיות עומדות בפניי? נ.ב. עשיתי פיזיו רצפת אגן גם לפני שחזרתי להתאמן ועדיין ממשיכה.
הייתי כבר אצל 2 אורוגניקולוגים. אני רוצה לשמוע משהו תאורטי גם. לא רק מה הרופא ממליץ ספציפית לי, כי אולי יהיה רעיון נוסף. רופאים וגם פיזיו כבר הבהירו לי שאני צריכה להחליף ספורט. אני לא יכולה להשלים עם זה.
מירי שלום, נתחיל בזה ש-40 זה צעיר! לגבי ספורט - כמובן שבסוף זו בחירה שלך. העניין שסוגי ספורט שמפעילים את שרירי הבטן בעצימות גבוהה מעלים מאד את הלחץ הבטני וגורמים להפעלת לחץ שוב ושוב על אזור רצפת האגן שכבר עתה מוחלשת לפי מה שאת מתארת. זו הסיבה שהמליצו לך לשקול סוגי ספורט אחרים אבל כאמור, רק את מחליטה. לגבי אפשרויות טיפול ניתוחיות: סוג הניתוח שהוכח מחקרית כיעיל ביותר במצבים של צניחת אברי האגן שלאחר כריתת הרחם נקרא Sacrocolpopexy ומבוסס על הצמדת רשת רכה מיוחדת העוטפת את דפנות הנרתיק מתוך הבטן. זנב הרשת מעוגן לרצועה שקיימת באופן טבעי בגוף מעל עצם הזנב וכך כל המדורים זוכים לתמיכה מחודשת כלפי פנים. הניתוח הזה מבוצע כאמור דרך הבטן. בעבר הרחוק הצריך פתיחת הבטן בחתך, משנות ה-90 לערך אנו מבצעים אותו בלפרוסקופיה (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן ובעשור האחרון גם בגישה רובוטית (הסוג היותר מתקדם של כירורגיה לפרוסקופית). חשוב להדגיש כי בניגוד לניתוחים בהם היה נהוג להשתיל רשת לתיקון הצניחה דרך חתך מתוך הנרתיק - ניתוח שה-FDA האמריקאי המליץ לא לבצע יותר עקב שיעור סיבוכים גבוה יחסית, הניתוח המבוצע דרך דופן הבטן מאושר ע"י ה-FDA ותוצאותיו במרבית המקרים מצויינות. אפשרות נוספת היא ניתוח המבוצע ללא רשת בגישה וגינלית (דרך הנרתיק). בניתוח הזה (מכונה קולפורפיה + קיבוע כיפת הנרתיק) מבוצע חיזוק ע"י תפרים נמסים של הרקמה (פסיה) שתומכת במדורים השונים. אך כאמור במצב הספיציפי של צניחה שלאחר כריתת הרחם הניתוח הזה נמצא נחות מבחינת תוצאותיו בהשוואה לניתוח הלפרוסקופי / רובוטי. בברכה
אני כל הסמן שומעת על לפרו, למה לא דרך חתך קיסרי דרכו הוציאו רחם? אני מעדיפה דרכו כי אז לא יהיו לי צלקות חדשות וגם שרירים בטנים בצדדים לא יפגעו, בדיוק כפי שנעשה בכריתת רחם. אני לא בטוחה שהבנתי אותך לגבי ספורט. אצה מתכוון שאחרי ניתוח להחליף ספורט? אחרי כריתת רחם רופא אמר שאני יכולה לעשות הכל … אז המשכתי, לפני זה לא היתה לי צניחה (בדקנו לפני הניתוח)
סליחה עוד משהו בהנחה שאחרי הניתוח אני אחזור לספורט שלי וכנראה תוך כמה שני שוב אזדקק לניתוח. זה יהיה אותו ניתוח? כלומר פשוט יחליפו רשת ברשת חדשה?
הסיבה שלא מומלץ דרך חתך קיסרי היא: 1. בבטן פתוחה בחתך יש יותר סיכוי לסיבוכים בפצע הניתוח כמו זיהום, בקע (הרניה) וכו' 2. לאחר ניתוח בפתיחת בטן (בפרט חוזרת) ההחלמה בד"כ משמעותית קשה יותר מאשר בניתוח 'זעיר פולשני' דרך פתחים קטנים כמו לפרוסקופיה / רובוט 3. בניתוח לפרוסקופי / רובוטי הבטן מנופחת בגז והמנתח רואה את שדה הניתוח דרך מצלמה איכותית - רואים יותר טוב ויש גישה יותר נוחה למקומות שבהם מבצעים את הניתוח מאשר בבטן פתוחה כשכל האיברים מונחים אחד על השני. בדור המנתחים שלנו המיומנות בכירורגיה זעיר פולשנית הרבה יותר טובה מאשר בכירורגיה פתוחה כפי שהיו מנתחים בעבר. לגבי ספורט לאחר הניתוח - המטרה שתוכלי לחזור לספורט שאת אוהבת. עם זאת, עדיף שלא לבנות על ניתוח חוזר. ניתוח חוזר גם קשה יותר מבחינה כירורגית כי הרקמה כבר מצולקת ופחות אלסטית וגם שיעור הסיבוכים הפוטנציאליים גבוה יותר מאשר בניתוח הראשוני. בברכה
