תשישות נפש

שלום רב, כמעט בשבוע 16 להריון השני, כאשר הראשון הסתיים בהפלה נדחית סביבות שבוע 6 (לקח כחודש ימים לאבחן שעסקינן בהפלה נדחית כי לכאורה הייתה דינמיקה בגדילה). מאז אני בטיפול פסיכולוגי שהטיב עם מצבי לרבות שינויים שעשיתי לטובה בחיים. עם זאת, מהרגע שנודע לי על ההריון הנוכחי נכנסתי לחרדות ולבהלה שחלילה יכול להיגרם נזק לעובר אפילו על ידי דברים שאני עושה. לפעמים המצב מגיע עד כדי התקף חרדה ממש. אני חושבת שטיפול פסיכולוגי לא מטיב עם מצבי וכי אני כבר מצויה במצב של תשישות נפשית ממש כתוצאה מכך הבהלה - אני בוכה כשאני חושבת על כל הסיטואציה, לפעמים ממש יש לי פגיעה בתפקוד. בעלי לא תומך ברעיון של נטילת כדורים, אולם אני בשלב הזה מחפשת טיפול כדי לא לאבד את זה לגמרי.

בנוסף נוצר מעין מעגל סגור - אני חרדה על שלום העובר בגלל דברים שעושה (תנועות לא תקינות, חבלות) ואז אני חרדה על ההשלכות של החרדה על ההריון. עד כה הבדיקות, כולל הסקירה היו תקינות. אבל אני מפחדת שאני פוגעת בשלום העובר שלי עם כל החרדות. האם המצב עוד הפיך? האם הנזק הוא מצטבר לעובר?

שלום רב אימנו זקוקה לטיפול סיעוד אך מסרבת לקבל טיפול כל שהוא,לא לטיפול בביתה, ולא להעברה לטיפול סיעודי מוסדי. למרות שקיבלנו אפוטרופסות לטיפול באה כיצד מבצעים העברה לאדם שמסרב לעבור . בנוסף לפי מה שהבנו מביקורים באין ספור מקומות שלא ניתן לכפות את השהיה שלו שם באם מתעקש הוא לעזוב תודה רבה

אודי הגבתי לסוריקטה למטה להי אביב .. אשמח אם תמצא את התגובה תודה

הי אביב, ראיתי שם למטה ואמשיך קצת. אקח כיוון מחשבה מהטיפול שהיה ואומר לך ולעצמי - לא חבל ואולי פחות נכון לומר שעבודתנו ירדה לטמיון. גם אם השגת בעבודתך המאומצת כמה שנים של הטבה בתחום הנפש ואיכות החיים ואחר כך נאמר יכולה להיות הדרדרות, זה יותר טוב מכלום. מה גם, שאומרים שאם יש הכנה כזאת מראש לזקנה, הסיכויים טובים יותר משמעותית.בעיקר מוכנות לתלות עקב הקטנת העצמאות האישית. מניחה שאת מכירה מאד בתחומך את ההתנגדות לתמיכה, וגם את ההקשר שעושים בדרך כלל לדמנטיות. טוב לשמוע את כיווני המחשבה שלך במיוחד משום שאת בתחום ממש. תודה רבה. באמת. סוריקטה

עניתי לך קודם ארוכות לא בטוחה שזה נקלט ...ענייני טכנולוגיה תודה על מילותייך , בהחלט מכירה את עולם הקשישים ובמיוחד את עולם תשושי הנפש בגיל השלישי . המחשבה על הפרוק בגיל מאוחר בהחלט חולף במוחי ואת צודקת מאוד כל יום שהתקדמנו זה רווח שלנו ... אתך אביב (באתי לחתום בשי האמיתי)

הי אביב יקירתי, אהבתי את השימוש המדויק במונחים תשושי נפש והגיל השלישי. מאחלת לנו לנסות, לפחות עכשיו שאנחנו קצת יכולות, לנתב את הדרך כך שלא בהכרח תוביל למסלול של שבר ופירוק רציניים. מאמינה שניתן להשיג שליטה מסוימת. אומרים שאפשר איכשהו להתכונן מלכתחילה. אני קצת חושבת, למרות שיש קול שמאד מאד מסווה, שהטיפול שלנו שינה באופן מסוים את הדרך ל'סוף ידוע מראש'. בראש :-) אלו הימים הראשונים מאז סוף שנת 2020 שבהם בראש שלי יש לעתים גם תחושה של מנוחה והקלה. שבוע טוב לך, וראי - גם אני, שם למעלה, התכוונתי לחתום בשמי האמיתי. חיוך, סוריקטה

שלום, יש לי שתי שאלות: 1) אם חלילה בן אדם קשיש נקלע למצב סיעודי, והוא מעדיף להיות בבית עם מטפל, האם יכולה להיות סיבה רפואית כלשהי שבעקבותה הוא יהיה חייב להיות בבית אבות\דיור מוגן\מוסד כלשהו שעלותו גבוהה בהרבה משהיה בבית עם מטפל פיליפיני?. אני שואל כי אני עוזר להוריי המבוגרים להתכונן מבחינה כלכלית לסיכון של מצב סיעודי. היות וההבדל הכספי בין שהיה במוסד סיעודי לבין שהיה בבית עם מטפל פיליפיני הוא עצום, חשוב לי לדעת האם ישנם מקרים המחייבים את הקשיש להיות במקום יקר כזה ולא בביתו עם מטפל כפי שהיה רוצה. 2) האם ישנן הוצאות רפואיות בגיל מבוגר מאוד שאינן קשורות לסיעוד והן גבוהות מאוד וגם אליהן צריך להתכונן? אם כן, אילו סוגי הוצאות ובאיזה סכומים מדובר פחות או יותר? תודה רבה!.