טיפול סיעודי

אני בחור בן 30 וקצת, בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים). (מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי). וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 ורק בקיץ 2020 התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה במשרה חלקית - בנוסף זה ממלא לי את משבצת התעסוקה בקורות החיים לעת עתה). שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה. ובמקביל להתנדב בדבר מה שיעשיר לי את הקורות חיים. או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער/ ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות? תודה

תיקון, עריכה: לא עבדתי..

תודה ד"ר. רמת החשש שלי גבוהה יחסית בימים אלה, מלווה עדיין בספקות עצמיים ובביטחון עצמי ירוד. וגם יש לי צורך לעזוב את בית אמי ובעלה, מרגיש שם תחושת לחץ ואני זקוק למרחב משלי. האם לא יהיה עדיף שאבחר עבודה פשוטה יותר מינימלית ואשלב כרגע כדי שיהיה לי זמן מספק להמשיך לעבוד עם עצמי? למשך כמה חודשים/ שנה ואז להמשיך לדרך מקצועית?

כאשר מתמודד עם נכות נפשית קשיש-הגיע לגיל פרישה עד עכשיו חי בקהילה באופן עצמאי בדירה בבעלותו אך קשה לו לתפקד עצמאי. האם הוא יכול להיקלט בבית אבות או בדיור מוגן כמו כל קשיש אחר או שמייעדים אותו למחלקה פסיכוגריאטרית והיחס הוא שונה מאשר לקשיש רגיל? יש משהו בסל שיקום לקשישים?

שלום, כבר שאלתי בפורום כמה שאלות. תודה. כשאני מקנחת אף בבוקר, שמתי לב שיש קצת דם. כנראה שמתפרצים הנימים. בשבת ביקרתי את אמא בבית חולים גריאטרי. כל החולים יושבים בחדר אוכל. האם במקרה שלי היה כדאי לשים מסכה (בגלל הדם שראיתי)? למשל ראיתי לאחרונה שאחד העובדים שם מסכה כשטיפל במישהו, והאחות - לא שמה כשמדדה לו משהו. אני התביישתי ולא שמתי. ולאמא היו הפרשות מהעין. זה מדבק רק במגע, נכון? נ.ב. הרבה זמן מרגישה אי נוחות בגרון. ביקרתי בשבת, וביום ראשון היו לי גירודים בגוף, חולשה, והיום מגרנה. זה מרוב לחץ, כנראה, ולא משהו אחר. למרות שלפעמים מקשרת מגרנות לוירוסים. תודה.

שלום, סבתי בת 86 מקבלת עזרה של מטפלת מחברה שביטוח לאומי נותנים לה, לא אציין את שם החברה אבל אני יודעת שהמטפלות שהן מביאים לא נותנות שירות סיעודי ולא עושות גם הרבה כעזרה בבית..(אם בכלל), אני לא יודעת לאן לפנות על מנת להשיג לסבתא שלי את הטיפול הראוי לגילה, לא יודעת למי לפנות, האם זה חייב להיות מול ביטוח לאומי, האם יש חברות פרטיות שנותנות שירות כזה? הסבתא מאוד עקשנית ולא מוכנה בכלל לשמוע כלום על להחליף חברת מטפלות בגלל ביטוח לאומי, אך באותו זמן מאוד סובלת ולא מקבלת את העזרה הנדרשת, והכל נופל על בני המשפחה. אשמח לכל יעוץ והכוונה בנושא