סינדרום MRKH: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

תרומת ביצית: מה חשוב לדעת?

בישראל קשה לקבל תרומת ביצית - נוכח היצע נמוך וקשיים בירוקרטיים. מבחינה רפואית, הטיפול בתרומת ביצית פשוט מטיפולי פריון - אך מבחינה רגשית, התהליך קשה יותר טכנולוגיות הטיפול החדשניות שקיימות כיום, המכונות בשם הכולל (ART Assisted Reproductive Technologies) , מאפשרות לזוגות רבים ולאוכלוסיות נשים וגברים - שבעבר סיכוייהם להרות היו אפסיים - להגשים את חלום ההורות שלהם, באמצעות תרומת ביצית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בנושא רגיש, הקשור בלא מעט שאלות מהותיות, אתיות, דתיות וחוקיות ומערב אספקטים פסיכולוגיים וסוציאליים. במאמר זה, נסקור בהרחבה את הנושא.למי מיועדת תרומת ביצית?לידת הילד הראשון מתרומת ביצית הייתה בשנת 1984, כ-6 שנים לאחר לידת ילדת המבחנה הראשונה. בשנים הראשונות, הוצעה תרומת ביציות בעיקר לנשים שנולדו ללא שחלות (במצבים רפואיים כגון: תסמונת טרנר), לנשים שעברו כריתת שחלות ולנשים שנכנסו לבלות מוקדמת בגיל צעיר. לאורך השנים, חלה עלייה...
ללמוד עוד על סינדרום MRKH
שחלות פוליציסטיות, קווים לדמותן-תמונה

שליש מהאוכלוסיה סובלות מרמה זו או אחרת של התסמונת, המתבטאת...

מאת: פרופסור...
25/07/2004
תרומת ביצית: מה חשוב לדעת?-תמונה

בישראל קשה לקבל תרומת ביצית - נוכח היצע נמוך וקשיים...

מאת: פרופ' מרתה...
17/08/2017

סינדרום MRKH: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.

אני מנסה למצוא אור בקצה המנהרה, מה נשאר, איך זה עובד. איך לחזק. כל היום אני קוראת מאמרים רפואיים - וכלום שום אור, שום תקווה. זה רולטה רוסית. יהיה מזל - יהיה "בערך בסדר". למה על סיכונים בניתוח עצמו מדברים ועל זה - כלום!!!!!!! אני רוצה למות בגלל מה שעשיתי. זה גמר לי את החיים. אני לא רוצה לחיות אם אני לא יכולה לרוץ, לקפוץ, לטפס הרים (שזה עם משקל כבד על גב). כלום. אני צריכה עכשיו כמה שנשאר לי (מקווה לא הרבה) להרים עד 5 ק"ג, לעשות הליכות בבוקר ובערב, לעשות התעמלות במים, טאי צי וכל שאר ... נ.ב. אני יודעת שאין לך איך לענות ותמחק את זה כדי שנשים לא יקראו אות זה ולא יחשבו פעמים או שלוש לפני שרוצות כריתת רחם

גם אני עשיתי את הניתוח המדובר ולאחר שנה צנחו כל האיברים וכעת נמצאת במצב חמור יותר משהייתי מלפני הניתוח. את לגמרי צודקת. הספורט היחיד שמרשה לעצמי רק הליכות.לא יכולה לרוץ, לא לקפוץ , לא תרגילי כוח ובקושי יכולה לעמוד, ללכת, לא מעיזה לחשוב על ניתוח נוסף. משלימה עם המצב.

עשו לך בגלל הצניחה? ניסית פיזיו אחרי הניתוח? רצת אחרי הניתוח או רק הליכות?

שלום רב, את כותבת מתוך מרירות ותסכול שאינם ברורים לי. גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הינו לידות נרתיקיות, ספיציפית לידות מכשירניות וכן לידת תינוקות במשקל גבוה במיוחד. כריתת רחם מסיבות שאינן קשורות בצניחה מעלה את הסיכון לצניחת אברי האגן אך במעט (1% לאחר 3 שנים, 5% לאחר 15 שנים מכריתת הרחם). לא מדובר בגורם סיכון משמעותי. יתרה מכך, על פי רוב כריתת רחם מבוצעת כאשר יש בכך צורך רפואי מסיבות שונות (רחם שרירני סימפטומטי / דימום מוגבר שלא הגיב לטיפולים שמרניים / מצבים טרום ממאירים ברחם או בצוואר הרחם וכו'). מצבים אלה, התועלת שבביצוע הניתוח עולה על הסיכון לצניחת אברי האגן בעקבות הניתוח (כאמור לא מדובר בסיכון גבוה), וחשוב לזכור גם שבצניחת אברי האגן, היה ומתרחשת מכל סיבה שהיא, ניתן לטפל ביעילות. במידה שיש ברצונך להעיר הערות בונות להמשך הדיון את כמובן מוזמנת להעלותן ואמשיך להשיב כמיטב יכולתי. אבל בבקשה אל תעשי שימוש בפורום כדי להוציא תסכול וכעסים. זו אכן לא מטרתו. בברכה

הדר שלום, בצניחת אברי האגן (כולל כזו שהתרחשה לאחר כריתת הרחם מכל סיבה שהיא) ניתן לטפל ביעילות ובמרבית המקרים לפתור את הבעייה, בין אם ע"י שימוש בתומכן נרתיקי (פסרי) ובין אם ע"י טיפול ניתוחי (כיום מבוצע בעיקר בגישות ניתוחיות מתקדמות בין אם בלפרוסקופיה ובין אם בגישה רובוטית עם תוצאות טובות). אין סיבה שתמנעי מפעילות גופנית רק מתוך חשש מהטיפול בצניחה. נהפוך הוא. טפלי בצניחה ושובי לאורח החיים הפעיל והבריא. בברכה

זה לא נכון שעד 5%. יש מחקרים שמדברים אחרת לגמרי. 1 עד 5% זה סיכון לקריעה של כיפת נרתיק. 12% מנשים שעברו כריתת רחם יזדקקו לניתוח נוסף (אם לא היתה סיבה צניחה קודמת) וכמה נשים לא יעברו ניתוח ויחיו בסבל?!!!! הבעיה שאתם לא מספרים. אין את זה בעברית, רק באנגלית. היתה לי מיומה קטנה ואני בלחץ שיהיה לי בטן. לא דיממתי למוות וגם לא היו כאבים. סתם פחד שיהיה לי בטן. הייתי מפגרת, לא רציתי לשמוע שום אופציה אחרת, רציתי להפטר מרחם. אם הייתי קוראת על תופעות או רופא במקום להגיד מה הוא ממליץ ולהסכים בסופו של דבר על הניתוח, היה מספר לי מה ניתוח הזה יעשה, לא הייתי עושה אותו. יותר מזה, לא מיתי מעקרת אפילו כלבה! אני דיברתי רק על הצניחות ומה עם קריעה של נרתיק?! זה נדיר … אבל זה יכול לקרות. אין כאן נתונים נכונים כי אם אפשר להסתמך על שאלונים בנושאים אינטימיים על נשים. הרי ברור שכאן מה שקובע זה יחס בין גדלים. יש מאמר שאומר שבאופן פרדוקסלי, קרע נדיר יותר אצל נדים מאוד שמנות. ההסבר היחיד שאני יושבת עליו, הן פחות פעילות בכללי ובאופן מיני בפרט. שורה תחתונה כאן לדעתי כמה שפחות סקס יותר בריאה לכיפת הנרתיק. כן אני מתוסכלת ולא רק ובא לי לצעוק בכל מקום מה הניתוח ה… עושה ונשים שלא במצב מסכן חיים קודם ינסו כל האפשרויות ולא יקפצו על כריתת רחם. זה שבאף מקום בעברית לא כתוב, ממש מקומם.

אני כבר 5 חודשים חיה ונושמת את הניתוח. אני לא עושה כלום חוץ מלקרוא מאמרים רפואים, לראות סרטוני הניתוח ולפענח דוח ניתוח שלי. אני מכירה גם סטטיסטיקה וגם שיטות. אפילו השפעתם של חוטים על תפירה, צורות תפירה, האם לסגור נרתיק בשכבה או שתיים. מה עשו לאישה שהיה לה קרע פעמים: שמו omental flap. וככל שאני קוראת אני מבינה שכל הקונסטרוקציה הזאת ממש בדיחה, אין פתרון טוב. לעולם לא תהיה תמיכה טובה וסטטיסטיקה במיוחד בכיפת הנרתיק לא יכולה להיות נכונה במקרה של נשים בריאות (לא קורטיזונים ולא כימיה) כי חסרים הרבה נתונים. מרגיז שממסד רפואי בארץ מעדיף לא לספר על כריתת רחם והעתיד האפשרי.

עשית ניתוח על סמך מה שקראת בגוגל? ברור שניתוח רחם זה לא דבר פשוט למה את כועסת על הרופאים פה היית צריכה לשאול את הרופא שלך ולא להסתמך על מאמרים באינטרנט

אולי כי הרופא שלח אותי הביתה לחשוב על האופציות. הוא לא סיפר, הוא גם לא חושב שצניחות וקרע בכיפה זה כזה ישיו וכו'. אני הייתי טיפשה שלא קראתי מספיק לפני שהחלטתי, שלא ניסיתי טיפולים אחרים. ישר - להוציא. אם הייתי קוראת באנגלית, מצב שלי היום היה הרבה יותר טוב.

אני עברתי כריתת רחם בנובמבר ומאז לא מצליחה לצאת לשירותים כמעט בכלל, ולכן לא יכולה לאכול. ירדתי חצי ממשקל גופי, אבל הרופאים עושים לי גזלות דעת, ומסרבים לטפל בי. אני רוצה לתבוע אותם כי אני גוועת מרעב ללא שום תשומת לב רפואית. רוצות להצטרף לתביעה ייצוגית? אני בטוחה שיש עוד הרבה כמונו.

רבקה איך ליצור איתך קשר… במקרה שלי אני צריכה לתבוע את עצמי לצערי… אבל מרגיז שלא מדברים בעברית על כיפת הנרתיק ועל צניחות

האם אתן יכולות לפרט לגבי התופעות והאם יש שיפור? והם אפשר להפנות למאמרים באנגלית? תודה

שיפור? אם את מדברת על מה שהביא אותי לניתוח, אז כן - אין דימום. שיפור באיכות החיים. הצחקת אותי. זה לא יכול להשתפר זה יכול רק להחמיר. תופעות זה סיכון מוגבר לצניחת איברים בגלל שינוי אנטומי אין תמיכה כמו שהיה ולכן סיכוי גבוה מאוד. רופאים למעשה אומרים שלא כל הנשים יחוו אבל בעיניי זה לא לגמרי נכון. איברים יורדים אצל כל הנשים (ככה הבנתי) אבל אצל חלק יש תסמינים לכך (ואז רופאים קוראים לזה צניחה) ולחלק אין תסמינים בגלל שרירי רצפת אגן חזקים בעיקר (ואז אומרים אין צניחה או לא מחשבים דרגה 1-2 כצניחה). הרבה נשים חוות בריחת שתן. הרבה נשים חוות בעיות ביחסי מין כי יש תפר על הדופן העליון. ויש סיכון של כ-4% שהוא יפתח. ובכלל יכולים להיות כאבים. מאמרים: תעשי חיפוש בגוגל prolapse after hysterectomy, bladder incontinence, vagina cuff dehiscence anatomical changes after total and supracervical hysterectomy בנימה אישית, ניתוח כזה עושים רק אם באמת אין ברירה וניסית הכל או שיש סכנת חיים. אני הייתי טיפשה, דרשתי ללא שום סיבה רצינית, היום אני רק עסוקה בלמנוע תופעות, אין חיים כפי שהיו קודם (שלא יגידו לך שטויות שתוכלי לחזור לחיים רגילים, זה מאוד תלוי מה היו החיים הרגילים שלך וגם אם טכנית את כן יכולה לחזור זה לא אומר שלא תקבלי איזה צניחה שיהיה בהצלחה

אין לי ממצא סרטני אך לפי הרופא אצטרך טיפול הורמונלי עם מירנה להבטיח שלא יתפתח סרטן.האם לעשות כרית רחם? תודה

מצטערת לקרוא מה שאת כותבת והפוסט שלך בהחלט לעניין. התחלתי לברר על ניתוח הסרת רחם לפני כמה חודשים עקב שרירן גדול שאי אפשר להוציא בדרך אחרת. מחפשת להבין את ההשלכות שאחרי הניתוח, על החיים , על שגרה, ספורט, הורמונים, פיזי וכו'. אין מידע בעברית. רופאים לא מדברים. גם כששאלתי לא פירטו טוב שכתבת כי עם כל על המצב הלא נעים זה לפחות אולי נחמה לתת עזרה לנשים אחרות.

אני יותר משנה אחרי ניתוח כריתת רחם עם צוואר ללא שחלות אין לי שום תופעות לוואי שמציינים כאן חייבת לציין שפעילה ספורטיבית יוגה ערסלים- fly yoga פילטיס והתעמלות מים והחיים שלי השתפרו מקצה לקצה חבל שחיכיתי עד גיל 44 לבצע את הניתוח. שאלה שאודה לתשובה, לאחרונה יש לי הפרשות קלות דמיות- מה זה יכול להיות , היות ואין רחם או צוואר?

את פשוט לא יודעת. רופאים דרגה 1 לא מחשיבים בצניחה. כל עוד אין תסמינים אנחנו יכולות לעשות כביכול הכל…. ועוד שנה שנתיים שלוש או אולי יותר לבוא אליהם עם שלפוחית או מעי בין הרגליים…. אני עושה פיזיו נאלצתי לשנות אורח החיים שלי… האם לא אחווה צניחה או בריחת שתן רצינית אולי אם אלוהים יעזור לי ולא אחיה הרבה… אני אישית מעדיפה למות מסרטן מאשר לסבול מצניחה או בריחה. מה בסוף מצאו לך עם הדימום? בעיות עם כיפת נרתיק?

לגביי שחלות פוליציסטיות זה חוסר איזון הורמונלי האם זה אומר שחסר לנו הורמון בגוף אז איזה הורמון בידיוק חסר?

שחלות פליציסטיות מאובחנות לפי שניים מתוך שלושת הקריטריונים הבאים: 1. מראה של שחלות פוליציסיות (עם הרבה מאד זקיקים קטנים בהיקפן).ב-US. 2. חוסר ביוץ. 3. הפרשת יתר של הורמונים אנדרוגנים (בעלי גוול זכרי) שגורמים גם לשעור ו/או אקנאה. בחלק מהמקרים יש גם תנגודת יתר להורמון האינסולין. ז.א. נטיה לסוכרת.

שלום אשמח לתשובה בת 44 לפני עשרה ימים עברתי ניתוח לכריתת רחם חצוצרות וצוואר( ללא שחלות) יש לי צריבות לסירוגין באזור שלפוחית השתן ולחץ בבטן התחתונה( תרבית שלילית) האם זה יכול להיות מהתפרים הפנימיים או מחוסר מנוחה. אני פחות נחה הרבה בתזוזה. לציין שאין דימום או הפרשות. סתם חוסר נוחות גם במנוחה

אלינור שלום, בהחלט נשמע סביר בנקודת הזמן הזאת. כאב מסויים וצריבה ואי נוחות הם חלק מתהליך ההחלמה מהניתוח וצפויים לדעוך ולהעלם בהדרגה. בברכה

שלום רב, אני בת 67 .שנה וחצי אחרי כריתת רחם ללא שחלות(בעקבות צניחה).לא לקחתי אף פעם תחליפי הורמונים. סובלת לאחרונה מיובש בנרתיק שלא מפריע לי במיוחד. משתמשת בגנומונל. לאחרונה, לאחר קיום יחסים, היה דימום קטן מאוד שעבר מהר. בהתייעצות עם רופאת הנשים, נתנה לי טיפול אובסטין קרם למשך חודש לטפל ביובש. מקריאה הבנתי שזה טיפול הורמונלי עם תופעות לואי אפשריות וסיכונים. אני סובלת מיתר לחץ דם שמטופל ,טרום סכרת וכבד שומני. לוקחת קבוע ויטמינים B12 , D .בעברי היה חשש לממאירות בצוואר הרחם cn1. פוחדת מאוד מלקיחת הורמונים. שאלותי: 1- האם דימום קל הוא בהכרח ביטוי ליובש ו האם בטוח להתחיל טיפול הורמונלי בגילי ? 2-האם יש טיפול המכיל פחות הורמונים מאובסטין קרם ובטוח יותר? (למשל וגיפם 10? או וגיזן ללא הורמונים) 3- האם אפשר להסתפק בטיפול ביובש ללא הורמונים? 4-האם יש בדיקה שכדאי לעשות לברור הדימום לפני לקיחת טיפול הורמונלי? תודה

רק אציין שעברתי כריתת רחם וגינאלית כולל הצוואר והרמת שלפוחית . לא כולל שחלות. ללא שימוש ברשת.

שלום חנה, 1. דימום קל אינו בהכרח ביטוי ליובש. אטרופיה נרתיקית (שינויים המתרחשים ברקמת הנרתיק לאחר גיל המעבר) יכולה בהחלט לגרום לדימום קל, אבל חשוב גם לשלול סיבות נוספות אפשריות. 2. הטיפול ההורמונלי המקומי (אובסטין / וגיפם / אינטרא-רוסה) נחשב בטוח וניתן להתחיל בטיפול גם בגילך כיוון שכמות האסטרוגן אשר נספג למערכת הדם זעומה ביותר. זאת בשונה מטיפול הניתן בטבליות לבליעה או במדבקות עוריות אשר נספג ישירות לזרם הדם ומתפזר במערכות הגוף. 3. ניתן להסתפק בטיפול בחומרי סיכה אך על פי רב הטיפול ההורמונלי יעיל יותר וההבדל מורגש. לחילופין קיים כיום טיפול למטרה זו ע"י לייזר וגינלי ייעודי שאינו מצריך הורמונים כלל ויעילותו טובה על סמך עבודות מחקר. מדובר בטיפול מרפאתי שאינו כואב ואינו מצריך הרדמה. הלייזר משפעל תאים בעומק הרקמה ובעקיפין משפר תכונות כגון אלסטיות, לחות ועוד. 4. כדאי להיבדק ע"י רופא נשים, לבצע אולטרהסאונד גינקולוגי של הרחם והשחלות ולשקול נטילת דגימה עדינה מחלל הרחם (בדיקת 'פיפל') לצורך בדיקה מעבדתית. בברכה

תודה על התשובה המפורטת. אך לגבי בדיקות, הזכרת לשקול בדיקת פיפל מחלל הרחם. ציינתי שעברתי כריתת רחם מלאה. האם עדיין ניתן לבצע בדיקה זו? ציינת גם שחומרי סיכה פחות יעילים. האם הכוונה גם לתכשירי הלחות כמן ריפלנס, גינומונל או וגיזן, כפחות יעילים? האם וגיפם 10 מכיל פחות הורמונים מוגיפם או אובסטין? לגבי טיפול בלייזר האם ניתן לעשות דרך קופת חולים או רק בביטוח פרטי? סליחה על השאלות הרבות. אני פשוט חוששת ומנסה להימנע מטיפול בהורמונים ככל האפשר. תודה

את צודקת בעניין כריתת הרחם - בטעות לא שמתי לב. אם כך אין צורך בבדיקת פיפל (זו בדיקה שבאופן ספיציפי דוגמת את רירית הרחם). חומרי הסיכה כולם יעילים במידה מסויימת בהקלה בקיום יחסי מין. אם הם אינם משנים או משפרים את תכונות הרקמה הנרתיקית, בשונה מהתכשירים ההורמונליים. אם שימוש בחומרי סיכה בלבד לא הועיל אז כדאי לשקול טיפול הורמונלי מקומי. וגיפם 10 הוא הפורמולה היחידה של וגיפם שקיימת כיום (בעבר היה 25 אך ייצורו הופסק). גם השימוש באובסטין נחשב בטוח אם אין התוויית נגד ספיציפית. בנוגע ללייזר - כיוון שאינו בסל השרותים הממלכתי, מדובר בטיפול פרטי. למיטב ידיעתי הוכנס ל'כללית אסתטיקה' בעלות מופחתת בברכה