כיצד ניתן לדעת אם קרום הבתולין נקרע? מתי צריך ללכת לבדיקה...
הידעתם? באמצעות היפנוזה ניתן לעבור לידה קלה יותר. ד"ר עמיר...
היי,שכבתי עם חבר שלי בפעם הראשונה,והיה דימום מוגבר ומסתבר שהיה לי קרע בנרתיק,עשו לי ניתוח ,תפרים .ואמרו לי 4 שבועות בלי לקיים יחסי מין,רציתי לדעת מה הסיכוי שזה יקרה שוב?וממה ס״ה נובע אם נשתמש בחומר סיכה זה יכול להיות בסדר?
סביר להניח שלא יקרה שוב ושמוש בחומר סיכה זה חשוב
אני בת 60 וסובלת מצניחת רחם ושלפוחית השתן בדרגה 4. לאחר שנפגשתי עם שני אורוגניקולוגים בכירים (עם השני לקבלת חוו"ד נוספת) הומלצו לי שתי גישות ניתוחיות שונות לחלוטין ואני בדילמה. הגישה הראשונה שהומלצה לי היא הגישה ה"קלאסית" - וגינלית וכוללת כריתת רחם , קולפורפיה קדמית ואחורית ו- TVT כטיפול מניעתי (כרגע אין לי תלונות על בריחת שתן). שיטה זו הומלצה לי ע"י אורוגניקולוג בכיר וותיק. שיטה שנייה שהומלצה לי ע"י אורוגניקולוג לא פחות בכיר (והבנתי שגם אתה בין הממליצים עליה), היא שיטה לפרוסקופית, הכוללת כריתת רחם ללא צוואר הרחם וכן הכנסת רשת לצורך תיקון האגן, כאשר נטען שאחוזי ההצלחה בגישה זו (דהיינו מניעת הישנות) טובים משמעותית מהשיטה הנרתיקית הקלאסית שאינה כוללת רשת (עקב בעיות בשימוש ברשת בשיטה הנרתיקית הרגילה). כמו כן נאמר לי שאין שום סיבה ל - TVT. צפיתי עכשיו ברשת בראיון מחודש אפריל 2019 של ד"ר קרסו עם אורוגניקולוג בכיר נוסף הממליץ על מודל חדש, של שימוש ברשת בשיטה הוגינלית (עם מחטים ייעודיות) שמאפשר את הכנסת הרשת למקום גבוה ללא הסיבוכים שהיו בעבר. לטענתו אין הצדקה בשימוש בשיטה הלפרוסקופית ונרמז שההמלצה לשימוש בשיטה זו נובעת ממניעים שאינם דווקא רפואיים. אני במבוכה רבה, לאור כל הגישות, הדעות והרמיזות השונות ואיני יודעת במה לבחור. מעוניינת מאוד לשמוע את דעתך בנושא תוך התייחסות לסיבות להבדלי הגישות - אנא השתדל להיות גלוי ככל האפשר.
דינה שלום, זו שאלה טובה שיכולה לאכלס סימפוזיון במשך כמה ימים בקלות. אבל בקצרה, כמנתח חשוב שיהיו לך בארגז הכלים מקוון גדול ככל האפשר של אפשרויות כדי להתאים את הפתרון הכירורגי למצב הקליני הספיציפי של המטופלת שניצבת מולך. יש מצבים בהם יש יתרון לגישה הבטנית (לפרוסקופית/רובוטית) ויש מצבים אחרים בהם יש יתרון לגישה הוגינלית. אגב האפשרות לשימוש ברשת בגישה וגינלית מבחינה פרקטית עברה מן העולם בעקבות איסור אחרון של איגוד ה-FDA האמריקאי על החברות המסחריות להמשיך לשווק רשתות בארה"ב עקב חשש מסיבוכים ספיציפיים. בעקבות זאת החברות משכו את מוצריהן מהמדפים בכל העולם כולל בארץ. עדיין ניתן לבצע ניתוח משקם ולטפל ביעילות בצניחה גם דרך הנרתיק (ללא רשת) וגם דרך דופן הבטן כאמור (שם אין מגבלה על השימוש ברשת במידת הצורך). השיקולים בהחלטה כוללים את גיל המטופלת, מחלות רקע, הסטוריית ניתוחים קודמים אם היו, וכן העדפותיה והעדפות המנתח במקרה שיש כאלה. אישית אני במקרים מסויימים מעדיף את השיטה הלפרוסקופית (או רובוטית כיום) ולעיתים את הגישה הוגינלית. כאמור 'אין חליפה אחת שתואמת לכל המידות'. ולעניינך האישי, אין תחליף להערכה ספיציפית ע"י רופא מומחה בתחום. לאחר ששמעת דעות שונות ושיקולים שהעלו רופאים שונים עליך לשקלל את כל שנאמר ולהחליט מה נראה לך הטוב ביותר עבורך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
תודה רבה על התגובה. ברשותך, שתי שאלות המשך: א. מה דעתך על המלצה לשימוש ב-TVT במהלך הניתוח הוגינלי כטיפול מניעתי (למרות שכרגע אין תלונה בנושא של דליפת שתן) לעומת ההמלצה הנגדית (שמציעה ניתוח לפרוסקופי) ששוללת את זה במקרה מסוג זה, האם אלו המלצות שתלויות בשיטת הניתוח, או שיש סיבה אחרת? ב. מה דעתך על שיטתו של ד"ר מולנר מבית חולים העמק שבראיון לפני שלושה חודשים בטלויזיה, פרט שיטה שבה לדעתו ניתן לשים רשת בשיטה וגינלית, כאשר לדבריו "השימוש בשיטה הלפרוסקופית אינו נובע ממניעים רפואיים". מצ"ב קישור לסרטון (החל מדקה 03:25). https://www.youtube.com/watch?v=4dK0OYe5qbE. אגב, אנחנו גרים באותו יישוב, וניסיתי לקבוע אצלך תור אך לא הייתה זמינות בחודשיים הקרובים, כך שנאלצתי לרעות בשדות זרים...
בנוגע ל-TVT מניעתי - הדיעות חלוקות וגם הספרות המחקרית אינה חד משמעית. אישית אני דוגל בכך שמה שלא מקולקל לא מתקנים ולו עקב העובדה שכל הליך ניתוחי נושא בחובו סיכונים (גם אם מועטים) והליך שאינו נחוץ עלול להסתיים בסיבוך שלא לצורך. במידה שבעתיד יופיעו תסמיני אי נקיטת שתן במאמץ, תמיד ניתן לבצע TVT (או טיפול אחר) ומדובר סה"כ בהליך קצר ולא בניתוח גדול. לגבי השמת הרשתות - כאשר הרשת מוכנסת דרך חתך בנרתיק - עבודות המחקר האיכותיות מראות סיכון של כ-10-15% לסיבוך הקרוי 'ארוזיה' כלומר חשיפה של הרשת מבעד לרירית הנרתיק אשר עלולה להצריך טיפול ניתוחי נוסף בעתיד. לעומת זאת כאשר הרשת מושמת בגישה בטנית (לפרוסקופית או רובוטית) אין לה שום מגע עם רירית הנרתיק ולכן הסיכוי לחשיפה נמוך בסדר גודל (אם הניתוח נעשה עקב צניחת הנרתיק באשה שבעברה כריתת רחם) ואף פחות מכך באשה שלא עברה כריתת רחם. מסיבה זו אני רואה יתרון בכך שאם נעשה שימוש ברשת, שהרשת תושם בגישה הבטנית ללא חשיפה לנרתיק. פעולה זו מצריכה קצת יותר מיומנות בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת כיוון שלשם ביצועה, חשיפת הנרתיק והפרדתו משלפוחית השתן ומהרקטום, כמו גם הצמדת הרשת לדפנות הנרתיק נעשות בלפרוסקופיה, פעולות אשר מטבען דורשות מיומנות לפרוסקופית גבוהה. ובנוגע למנתח כזה או אחר כמובן שהפורום אינו מהווה במה ראוייה לדיון. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
היי קיימתי יחסים בפעם הראשונה לא מזמן הייתה חדירה וקרה מקרה שנהיה לי קרע בנרתיק. דיממתי דיי הרבה.. עשיתי גם ניתוח ותפרים בנרתיק,האם הגיוני שלא נקרע לי קרום הבתולין למרות הכל ושסביר להניח שאדמם גם פעם שנייה? תודה.
לא הגיוני
היי,קיימתי יחסים לפני חודש בפעם הראשונה,וקרה מקרה שנהיה לי חתך בנרתיק שהצריך ניתוח ותפרים.האם יתכן מצב שקרום הבתולין לא נקרע בכלל?איך אני אדע?והאם יש סיכוי שאדמם בפעם השנייה שאקיים יחסים?
סביר להניח שנקרע