קרישיות יתר

שאלה מצוינת שהתשובה עליה מורכבת. באופן כללי כל התרופות שציינת נחשבות "מדללי דם" או טיפול "אנטי-תרומבוטי" קרי כזה המונע היווצרות קרישי דם. אספירין, פלביקס, ברילינטה, אפיינט ועוד תרופות פחות בשימוש הן תרופות העובדות במנגנון של עיכוב צימות טסיות הדם שהן חלק מקריש הדם ובכך מפחיתות את הסיכוי שיווצר קריש דם. קומאדין, קלקסאן, אליקוויס, פרדקסה, קסארלטו הם תכשירים המכבים פקטורי קרישה ובכך מעכבים יצירת קריש דם במנגנון שונה. באופן כללי נוגדי קרישה הם יותר פוטנטיים מנוגדי צימות טסיות ולכן גם מסכנים יותר בתופעת לוואי של דימומים. אחרי שבץ מוחי יש צורך להבין את המנגנון החולני בעטיו התרחש השבץ ולהתאים לו טיפול מונע במדללי דם לפי הסיבה הספציפית שבעטיה אירע השבץ (טרשת עורקים, מחלת כלי דם קטנים, פרפור עליות ועוד). לא נותנים את אותו הטיפול לכל סוג של שבץ מוחי. אם מדובר במקרה ספציפי הדורש החלטה מומלץ להתייעץ בנוירולוג מומחה לשבץ מוחי באחת ממרפאות שבץ המוח בבתי החולים. נשמח להמשיך ולדון בקבוצת הפייסבוק של החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש) או באופן פרטני אם יש צורך. בהצלחה

אוטם ישן בתלמוס שהתגלה בהדמיה אינו שבץ חולף כי אם "איסכמיה מוחית שקטה" בהנחה שלא ידוע מתי אירע. אוטם שכזה לרוב משני למחלת כלי דם קטנים של המוח והדרך הטובה ביותר למנוע אירועים עתידיים דומים היא איזון אגרסיבי של גורמי סיכון ווסקולריים ולאו דווקא תכשירים לדילול דם. בכל מקרה לגבי מקרה פרטני כדאי להיוועץ בנוירולוג שבץ במרפאה כדי להחליט על הצורך בהמשך בירור כמו דופלר קרוטידים, הולטר אקג, אקו לב וכו'. מבחינת טיפול מונע במדללי דם, במידה ולא היה אירוע קליני הרי שאפילו טיפול באספירין (דילול דם מינימלי) לא בטוח שננחוץ ויש להחליט על כך לאחר ריבוד סיכונים מסודר. נשמח להמשיך את הדיון בקבוצת הפייסבוק של החברה הישראלית לשבץ מוחי https://www.facebook.com/groups/strokesociety https://www.facebook.com/IsraelStroke/?view_public_for=100337121672708

בעיקרון התמיכה שאת מקבלת טובה ולא באה לידי ביטוי בבדיקות הדם.

שמן תמצית רימונים הינו תוסף מזון ולא תרופה ואני לא מספיק מכיר את המוצר כדי להמליץ או לא.

רותי, שאלתך מצויינת. מירנה הוא התקן מצויין למטרות מסויימיום של דימום על רקע חוסר שווי משקל הורמונלי. מאידך, הטיפול במירנה (התקן תוך רחמי המשחרר הורמון) לשרירני רחם שנוי במחלוקת. מצד אחד, ידוע שדרך זו עשויה להפחית כמות דימום בד"כ ע"י תמיכה ברירית הרחם, אך מאידך, מאחר ושרירני רחם גדלים בעקבות לחשיפה להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון), במקרים רבים אין בטיפול זה כדי לטפל בסיבה אלא בתוצאה (קרי, לא מטפל בשרירן אלא משנה את אופי הדימום – כפי שקורה אצלך). הטיפול בהקסקפרון אינו הורמונלי והוא מתערב במנגנון קרישת הדם. טיפול זה עשוי להיות יעיל במקרים מסויימים, בטווח הקצר, אך לא הייתי ממליץ לעשות בו שימוש ממושך עקב תופעות לוואי (קרישיות יתר) העלולות להתרחש ואשר לא ניתן בדרך זו לפרטן. מאחר ואת בת 49 יש לקחת גם הבחשבון את הקירבה לגיל המעבר (ממצוע בישראל גיל 53-54), ולכך יש ג"כ קשר להחלטות על טיפול הבחירה. יש כיום טיפולים שמרניים נוספים אשר יעילים אולי יותר מהתקן תוך רחמי זה ואשר עשויים להיות (אולי?) יותר מתאימים. פרופ' יונה תדיר

שאלה זו מועלית כאן יחד עם שאלה ממוחזרת מהעבר. לא ברור הקשר. לגבי ההקסקפרון, מדובר בתרופה שאינה מטפלת בבעיה אלא בסימפטום - כלומר בדימום, וגם זה באוםן חלקי. מנסיוני כרופא נכון לטפל בסיבה לדימום ולא בתוצאה, ולכן אינני בעד טיפול זה, ודאי לא לאורך זמן, כי הסיבה לא תעלם אלא תחמיר, ומה שניתן לטפל באופן פשוט עלול להיות בלתי אפשרי בעתיד, שלא לדבר על נזקים אחרים כתוצאה מדימומים, ואנמיה, ופגיעה באיכות חיים. פרופ׳ יונה תדיר

שאלה זו חוזרת על עצמה כבר מספר שנים ונראה שאת רק שואלת אבל ספק אם את מתייחסת לתשובות שאת מקבלת. גם במירנה וגם הקסהקאפרון אינן תרופות למיומה. הן רק משנות את צורת הדימום ודוחות את הקץ לטיפול של ממש. ובינתיים, נגרמת פגיעה באיכות חיית ובבריאותך. עליך לבצע בדיקת אולטרהסאונד מעודכנת בה יוגדר מיקום מדוייק וגודל השרירנים ולהגיע לרופא כדי לקבל טיפול של ממש. פרופ. יונה תדיר

דימום הוא סימפטום של מיומה וצריך לטפל הסיבה ולא בסימפטום. גם מירנה וגח הרסקאפרון מפחיתים דימום ובינתיים המיומנות ממשיכה לגדול. על סוג הטיפול ב יונה צריך/ה להחליט הרופא/ה העוסקת בתחום זה על בסיס נתונים שחסרים בשאלתך. ניתוח (מסוג המתאים לגודל ומיקום המיומה) הוא אחת האפשרויות.

1. כן... מיומה בלע״ז זה שרירן. 2. עם כל הכבוד לעידן הטיווטר והפייסבוק, החלטות על טיפול רפואי לא מקבלים דרך פורום ציבורי אשר נועד למענה על שאלות כלליות והבנת תהליכים ולא כדי לקבל החלטות. לדוגמא: ההבדל בין טיפול בסימפטומים (במקרה שלך בדימומים) לבין הטיפול בגורם (במקרה שלך זה המיומה=שרירן). מירנה והקסאקפרון לא מטפליחם במיומה אלא בדימומים. זו דוגמא להבנת עקרונות טיפול. מאידך, פרטים רבים חסרים בשאלותיך, כגון מיקום השרירן, אופי התסמינים, קצב הגידול, בדיקות הדם, ועוד. גם בעידן ״הציוצים״ לבעיות בריאות צריך להתייחס ברצינות. ״בריאות זה לא פוליטיקה״. החלטות מקבלים בדיון רציני מול רופא/ה מומחה/ית. בהצלחה.