כסא גלגלים

היי דודי, נכון, סטומה על פי ההגדרה של ביטוח לאומי, זוהי נכות של 80%, אבל.... יש הבדל בין אחוזי נכות לאחוזי אי כושר עבודה. אחוזי נכות לווא דווקא מקנים לך קצבה. לאדם מסוים יכולים גם להיות 100% נכות, אבל 0% אי כושר. אם ביטוח לאומי מחליט שאותו אדם מסוגל לעבוד ולהשתכר בעצמו, הוא לא יקבל קצבה. אדם שעובר ניתוח שתוצאתו סטומה (קבועה או זמנית לא משנה כרגע), הוא יקבל אוטומטית 80% נכות, אבל לווא דווקא יקבל אחוזי אי כושר. הוא יקבל קצבה כל עוד שלא חזר לעבודה, אבל אם הוא חוזר לעבודה מיד עם תום ההחלמה מהניתוח, הקצבה תופסק. יש אנשים על כסא גלגלים שעובדים ומשתכרים משכורות יפות. יש להם 100% נכות, אבל הם לא מקבלים קצבה, כי יש להם 0% אי כושר. נכון, יש היום את החוק המשופר לנכים - חוק לרון, שמאפשר לעבוד ועדיין לקבל קצבה (לא מלאה). אבל אלה שקבלו קצבה במשך תקופה ואח"כ מתחילים בהדרגה לחזור לעבודה, אז לא מורידים להם את הקצבה. אבל מי שחוזר לעבודה מיד עם תום ההחלמה מניתוח - מפסיקים לו את הקצבה מיידית. זה מורכב, אני יודעת, ואני גם לא לגמרי בקיאה בכל החוקים של ביטוח לאומי וכו', אבל כך פחות או יותר זה עובד. מקווה שהתשובה עזרה לך להבין את זה קצת יותר טוב.

יש לך זכויות והקלות, כמו הנחה בארנונה ועוד כל מני הקלות - לא ממש זוכרת כרגע. אתה יכול לפנות לארגון בעלי הסטומה בטל': 03-5721618 ולבקש פירוט מלא על כל הזכויות שמגיעות לך. אני חושבת שבאופן זה תקבל את המידע הכי מדויק ונכון.

הי דודי, אכן אני רואה שאתה מאוד פעיל בפורום וזה ממש משמח אותי כי בלי אנשים כמוך הפורום לא יחזיק ולא יגדל ויפרח. אז זו בהחלט ההזדמנות לאמר תודה שאתה כאן עמנו ומשתדל תמיד לענות ולעזור! לגבי נכות מביטוח לאומי, אז ככה: בביטוח לאומי צריך להבדיל בין שתי נכויות, הנכות הרפואית ודרגת אי הכושר. הנכות הרפואית היא נגזרת ישירה של מצבך הרפואית ונקבעת על פי תקנון קבוע שקובע מהם אחוזי הנכות המגיעים עבור מצב רפואי נתון. ואכן, סטומה מזכה ב- 80% נכות רפואית. דרגת אי הכושר קובעת עד כמה יכולתך לעבוד נפגעה כתוצאה ממצבך הרפואי (0% לא נפגעה כלל עד 100% נפגעה כליל). אין קשר ישיר בין אחוזי הנכות הרפואית לדרגת אי הכושר וזה נקבע לכל מקרה לגופו. יכול להיות אדם שיש לו 40% נכות רפואית ו- 100% דרגת אי כושר וגם יכול להיות אדם בעל 100% נכות רפואית ו- 0% דרגת אי כושר. גם בין בעלי הסטומה יכול להיות שוני רב, לכולם יהיו 80% נכות רפואית אבל דרגת אי הכושר יכולה להיות שונה לחלוטין. ישנם בעלי סטומה שהסטומה לא פוגעת בדבר בתפקודם בכל הקשור ליכולת להשתכר ולכן יש להם 0% דרגת אי כושר ולחלופין יכול להיות בעל סטומה הסובל מסיבוכים רבים בכל הנוגע לסטומה ולא יכול לעבוד בכלל. חשוב גם לדעת שדרגת אי הכושר להשתכר נקבעת גם בהתאם לעבודתך לפני. אם היית פקיד שעבד כל היום מול מחשב יש סיכוי רב שלא נפגעה הרבה יכולתך לעבוד, לעומת זאת, אם עבדת לפני יצרית הסטומה באופן קבוע כסבל, למשל, הרי שלאחר הניתוח אינך יכול לעבוד כלל יותר במקצוע שלך (נשיאת משאות כבדים באופן כבדים אסורה לבעלי סטומה) ולכן יש לך דרגת כי כושר מלאה (100%). במקרה כזה, נכנס הנושא של שיקום מקצועי אבל זה כבר מעבר לנושא הנידון. מה שצריך להבין הוא שבט"ל הוא גוף לא ממש ידידותי בלשון המעטה ולרב רק יחפשו איך לנפנף אותך. לרב, הם גם מניחים שאתה רוצה קצבה ולכן אם אתה מעוניין רק באחוזי נכות עבור הסטומה, ללא קצבה, עלייך לכתוב זאת במפורש על מנת שיהיה ברור ולא יוכלו לדחותך. שנית, באם כן נפגעה יכולתך לעבוד (כלומר חלה ירידה ב- 50% ויותר ביכולת השתכרותך) עלייך לגבות זאת בנתונים תומכים (תלושי משכורת, אישור על הפסקת עבודה או קיצוץ שעות, מסמכים רפואיים וכו'). היתרון בהשגת אחוזי הנכות ללא קצבה הם שניים: 1. קבלת הנחות מגופים שונים המעניקים הנחות לבעלי נכות. לרב מדובר בארנונה (הדרישות למתן הנחה וגובה ההנחה משתנה מעיריה לעיריה ולכן עלייך לבדוק זאת מול עיריית עיר מגוריך) אבל אם יש לך 90% נכות רפואית ומעלה (לשם כך עלייך להיות בעל בעיות רפואיות נוספות פרט לסטומה) אתה זכאי גם להנחה במס הכנסה ואפילו לפטור ממס עד סכומים מסויימים. 2. במידה וחס וחלילה בעתיד יהיה איזשהוא שינוי לרעה במצבך הרפואי ותזדקק גם לקצבה עצמה, הרבה יותר קל לפעול ולקבל את הקצבה כאשר אתה כבר מוכר ע,י בט"ל ולא כאשר צריך להתחיל את התהליך מהתחלה. בדרך כלל התהליך בפעם הראשונה כדי שתהיה מוכר בכלל ע,י בט"ל הוא ארוך ואילו בהמשך הכל כבר יותר קצר (בדרך כלל, כי לצערנו עם בט"ל אף פעם אי אפשר לדעת). במידה וביטוח לאומי לא נתן לך בכלל אחוזי נכות אזי עליך לערער על ההחלטה או לפנות לפניות הציבור שלהם. אם תכתוב לי בדיוק למי פנית, מתי ומה היו התשובות המדויקות (בכל אחת מהפעמים) אוכל להנחות אותך יותר טוב מה עליך לעשות. אתה מוזמן לכתוב לי למייל [email protected] ואנסה לעזור כמיטב יכולתי.

היי שבר במסרק 5 באזור הדיאפיזה הינו שבר שבדרך כלל מחלים היטב לאחר 6-8 שבועות. לאחר חיבור השבר הגבס מורד וניתן יהיה לדרוך ולשאת משקל מלא על הרגל. זמן השיקום המלא משתנה בין מטופל לשני. אני ממליץ שבמידה ובצילומי ביקורת יש חיבור של השבר ניתן להוריד את הגבס ולהתחיל הפעלה מלאה ודריכה מלאה.

רונן שלום רב. עליך לקחת בחשבון שיש להקפיד על זווית שיפוע תקנית, כלומר זווית שבאמת מאפשר להסיע כסא גלגלים בעליה או בירידה ללא חשש להתהפכות וברמת קושי סבירה. קיימת נוסחא פשוטה לחישוב זווית השיפוע התקני, התקן קובע שיפוע מקסימלי של 8 אחוזי שיפוע, מכאן שכל 8 ס"מ גובה מדרגה דורשים רמפה באורך 1מ' מאחר וגובה מדרגה סטנדרטית הנו 17 ס"מ, הרי שכל מדרגה דורשת קצת יותר מ 2 מטר שיפוע, ולכן 4 מדרגות ידרשו קצת יותר מ 8 מטר רמפה. רמפה כזו איננה מוצר מדף, אלה ייצור ע"פ הזמנה, קיים בשוק יבואן של רמפה המורכבת כמו "לגו" וניתן להאריכה לכל מידה רצויה, היצרן נקרא ROLL A RAMP והמחיר מגיע לאלפי ש"ח לכל מטר. קיימת גם האפשרות של שימוש ב"נגישון" מעלון מדרגות חשמלי נייד, מדובר במכשיר חשמלי קומפקטי המתחבר לכסא הגלגלים ומאפשר למלווה להעלות נכה בכל גרם מדרגות, היתרון הוא כמובן ניידות ונגישות לכל גרם מדרגות במקום פתרון נקודתי, החיסרון הוא כמובן המחיר. במידה ותרצה פרטים נוספים, צור עמי קשר למייל הפרטי www.atst.co.il

ערב טוב שאלותיי הם: האם אפשר למצוא את מקור הבעיה בדרכים רדיולוגיות לפני ביצוע בדיקה פולשנית (סי.טי, אמ.אר.איי וכו׳)? או שמה עדיף ישירות ארתורסקופיה לאבחן את הבעיה? במידה וצריך תרבית ניתן לנסות לקחת תרבית בניקור חוזר או תחת אולטראסאונד , אחרת צריך ארטרוסקופיה במידה זה רק לאבחנה - ניתן לשקול ביצוע mri בנוסף אבי עדיין בטיפול אנטיביוטי לוריד (בשבוע האחרון לטיפול) האם אין מניעה לבצע את הבדיקה תחת הטיפול? נטילת תרבית אחרי טיפול ממושך אנטיביוטי פיות מומלץ , עדיף לבצע ניקור תחת הפסקת טיפול אנטיביוטי . לאבי יש מחלות רקע כמו סכרת ועבר החלפת מסתם בלב לפני שנה (TAVI) האם זה בעייתי עבורו לבצע את הבדיקה? הפחד הגדול ביותר זה שליחת חיידקים בזרם הדם ויצירת זיהום במסתם המלאכותי . ארטרוסקופיה אבחנתי יכולה להפוך טיפולית כמובן בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים , ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפות מפרקים (ברך וירך) המרכז הרפואי תל אביב, ישראל