פעם עברתי מבחן IQ, (לפני 3שנים) אבל אני לא מצליחה באקדמיה בכלל. אני מרגישה תקועה ואולי קצת טיפשה. אני לא מצליחה לענות תשובות נורמליות והציונים בהתאם, אני מרגישה לפעמים שאני לא מבינה בכלל מה שהמרצה מדבר. למרות שאף פעם לא אובחנו אצלי בעיות למידה ובבגרויות הצלחתי. אין לי עזרה, ואני לא מבינה מה צריך לעשות וכל פעם שאני מקבלת 70- 80, אני מרגישה יותר דפוקה (יש לי גם 100 ו90+ אבל אני לא מבינה איך מצליחים). אני מרגישה פתאום שדברים מובנים מאליהם הופכים אצלי למשהו חדש, וכל הבלגן הזה מערר לי את הביטחון בעצמי. אני כבר לא קוראת ספרים כי נראה לי שאני לא מבינה אותם. כי אם טקסט פשוט (יחסית) בספר הקורס אני מגלה אחרי שהגשתי את המטלה שלא הבנתי, למרות שאני בטוחה שהבנתי- אז חבל לי על הזמן. אני רוצה לבקש שמישהו יסביר לי מה עושים באקדמיה ולמה כולם מצליחים ואני לא. (אני יודעת שאני לא טיפשה) תודה!
שלום רות תות, את כותבת שאת מרגישה טיפשה (בהתחלה) ובהמשך שאת יודעת שאינך טיפשה. איני יודע מה נחשב אצלך קריטריון להצלחה. מדוע להרגיש דפוקים עם ציון 70-80? מדוע עם ציוני 90-100? הלימודים האקדמיים קשים הרבה יותר מהבגרויות ולעתים לוקח זמן 'להבין מה רוצים' ממך. אם אובחנת ולא התגלו לקויות למידה ואם רמת המשכל שלך תקינה (לא ציינת) - ייתכן שהבעיה היא בציפיות שלך ובשיפוט העצמי. אודי
אני מוכר בביטוח לאומי עקב נכות ולפני כשנה נשלחתי על-ידם ליח" לשיקום מקצועי. ביח" נפגשתי עם מומחים מתחום בריאות הנפש ונעשו לי איבחוני אישיות,קשב,זיכרון,ידע,מבחן IQ וכ"ו. במשך יותר מחצי שנה אני מבקש לקבל לידיי עותקים לגבי התוצאות וחוות הדעת שלהם בעינייני ואף לא נותנים לי לקרוא מה שרשום שם.לטענת הנוירו-פסיכולוגית העו"ס של הביטוח לאומי(שהפנתה אותי אליהם מלכתחילה) היא זו שיכולה לתת/להראות את החומר,אך היא עצמה מסרבת כשלטענתם החומר יכול להימסר לכל גוף שדורש לראות חומר זה אם אני מאשר זאת ע"י חתימה על ויתור סודיות אלא שרק אני לא יכול לקרוא זאת! שאלתי היא:האם מותר להם לא לתת לי לקרוא אותו או אפילו לקבל זאת לידיי?
אני מציע שתפנה בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוודא שהוא התקבל ותחכה לתשובה בכתב.במכתבך תציין כי במידה ולא ניתן לקבל את החומר אתה מבקש שיציינו את הסיעיף בחוק עליו הם מסתמכים