ביופסיה מהכליה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=132067100400000000 "ביופסיה מהכליה - תמונת אווירה")
הכי חשוב לדעת על ביופסיה מהכליהביופסיה: דגימת רקמות
ביופסיה: דגימת רקמות
מדריך בדיקות רפואיות: מהי ביופסיה? מה ההבדל בין סוגי...
ביופסיה
מדריך בדיקות רפואיות: מהי ביופסיה? מה ההבדל בין סוגי...
ביופסיה מהכליה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום רב בת 57 ברקע צנתור מטופלת בכדורים לדלול דם ולחץ דם. החל משנת 2017 החלה עליה שלממיקרואלבומין בשתן עד שלפני חודש לערך הערך קפץ למימדים של מעל 2 גרם ליממה. רופאת המשפחה החליטה לשלוח לבדיקת שתן בנס גונס. הבדיקה יצאה חיובית ללא ערך מספרי ובהערות כתוב הפרשת אלבומין רבה והפרשה של אוב חלבוני הנסיוב. מרגישה טוב. ערכי ספירת הדם תקינים קלציום זרחן אנמיה קריאטינין אלבומין וכו ( מה שנראה על פניו מוזר מפני שאם אובד ככ הרבה חלבון בשתן שהרי יהיה ביטוי בדם??!חשוב לציין שגם אולטרסאונד כליות תקין. Igg נמוך 497 ( הערך העליון 540) וגלובלין גמא נמוך 7.9 ( הערך התקין הוא 11.1). גלובלין אלפ1 5.1 ( הערך התקין 4.9) כתוב בהערות עליה בחלבוני המצב החריף. אלפא 2 18 (שהערך התקין 16). השאלה היא האם חלבון בנס גונס גונס מעידה על משהו ממאיר? האם ישנם מחלות אחרות או משהו שפיר אם יחסים כאלה ובנס גונס? ואיך הקשר לכליות ?? אילו מחלות כליות יכולות להיות כאשר מופיע בנס גונס? בהינתן שזה לא מיאלומה? שהרי במהלך כל הזמן שיש עליה בשתן הדם נשאר תקין. אובדת עצות
נוכחות בנס גוהנס משמעותה שיש מצב טרום ממאיר או ממאיר של תאי דם לבנים מסוג תאי B/פלזמה. התאים הללו שוכנים בדרך כלל במח העצם. הם מפרישים בכמות גדולה חלבון חד שיבטי (ובנס גוהנס הוא החלבון המופרש בשתן). החלבון עלול להיות טוקסי (זאת אומרת לגרום נזק) לאברים שונים בניהם הכליה . אחוז תאי הפלזמה החד שבטיים במח העצם הוא אחד הקריטריונים להגדיר מיאלומה אבל לא קובע את הטוקסיות של החלבון. החלבון יכול לגרום לפגיעות שונות ומגוונות במנגנונים שונים שלא ארחיב עליהם כעת. בכדי לאבחן מיאלומה (גידול ממאיר) דרושים שלושה תנאים : ביופסיית מוח עצם שבה הודגם ריבוי תאי Plasma חד שבטיים (מוגדר כמעל 10 אחוזים), חלבון חד שבטי בדם או בשתן או הפרעה ביחס ובמספר המוחלט של השרשרות הקלות החופשיות בדם, אנמיה/היפרקלצמיה/נגעים ליטים בעצמות או פגיעה כלייתית . מי שאין לו קריטריונים למיאלומה עדין יכול לסבול מפגיעה כלייתית עקב רעילות החלבון המונוקלונאלי המופרש בשתן. הדבר מכונה Monoclonal gammopathy of renal significance . פגיעות כלייתיות מישניות לחלבון חד שיבטי הן כדוגמא AL amyloidosis אך יש רבות אחרות . את צריכה לפנות להמטולוג (אילו הרופאים האמונים על טיפול בשק המחלות הזה – plasma cell dyscrasia ), בוודאי יציעו לך לבצע ביופסיית מח עצם והערכה נוספת. אם לא תאובחן מיאלומה תוצע לך ביופסיית כליה ואם הנזק הכלייתי מישני לחלבון המונוקלונאלי אזי תקבלי טיפול מכוון לתאי הפלזמה.בהצלחה.
ראשית תודה על תשובתך המפורטת. חשוב לי לציין כי מךבד החלבון בשתן שאר הערכים תקינים בדם. קריאטינין סידן זרחן קלציום אלבומין וכו... בנוסף עשו לי בדיקת אלקטרופוזה של חלבונים בו האלבומין גם היה בנורמה. ביצעתי בדיקת מיקרוגלובלין בטא 2 שבדרך כלל שמשמעותו גבוהה מעיד על מחלה פעילה. גם בדיקה זו תקינה. לא ברורה לי הסיבה... להפרשת החלבון שהרי גם בדם צריך להיות ביטוי. אני טועה?
ועוד שאלה לא יכול להיות שתן בכמוץ זו בטרום סכרת ואו לחץ דם?
העליה החדה בחודש שתארת מ"מיקרואלבומינוריה" (מוגדר כפחות מ 30 מיליגרם אלבומין ליממה) ל2 גרם אלבומין מחייבת המשך ברור ולא אופיינית לסוכרת או ליתר לחץ דם. היא דווקא מהלך שרואים בעמילואידוזיס . עמלואידוזיס עשויה להופיע כסיבוך של מיאלומה אך לעיתים יכולה להופיע גם ללא מיאלומה אלא בנוכחות שבט קטן של תאי פלסמה, מה שנקרא עמילואידוזיס ראשונית .הטיפול בעמילואידוזיס דומה לטיפול במיאלומה, עם התאמות מסוימות. יש 2 מצבים בהם החלבון החד שיבטי נחשב כלא פתוגני (לא גורם מחלה). האחד הוא מצב המכונה Monoclonal Gammopathy of Undetermined significance שבו בבדיקות הדם הפרשה מעט מוגברת של חלבון חד-שבטי , ריבוי קל של תאי פלסמה מונוקלונאלים (פחות מ 10% מתאי מח העצם) , אך ללא נזק לעצמות/כליות וכו. המצב השני הוא מיאלומה רדומה / זוחלת מאבחנים 10% או יותר תאי מיאלומה במח העצם, או שרמות הנוגדן החד שבטי בדם או בשתן מוגברות משמעותית, ובמקביל לאלו, לא נגרם כל נזק לאיברי הגוף השונים. תת קבוצה של מטופלי מיאלומה זוחלת מקבלים טיפול כמיאלומה. לסיכום אין מנוס מלראות רופא פנים אל פנים, לעבור ביופסיות – מח עצם ואולי גם כליה ולקבל טיפול/מעקב בהתאם לממצאים. בהצלחה
נראה לי שבלבלתי אותך... העלייה החדה באלבומין לא הייתה כחודש אלא במהלך שנה ויותר... כמובן שאבדוק בכל אני רק מנסה להבין האם יש משהו נוסף שיכול לגרום לכליות להפריש כמות חלבון גבוהה כזו בלי ביטוי בדם? אשמח לתשובה תודה
ועוד פרט... נשלחתי לבדיקת מיקרוגלובלין b2 שיצאה תקינה בטוול הנורמה. אנא תשפכי קצת אור על מצבי...
יהודית אנא קיראי בעיון את התשובות לשאלותייך מהשבועות האחרונים . הסבר נוסף ינתן לך על ידי הרופא שמכיר אותך והפנה אותך לבדיקות . בהצלחה
שלום, רקע: בן 35, בעל כליה בודדת מלידה, נמצא במעקב נפרולוגי עקב פרוטאינוריה ומטופל תרופתית כדי לשמור על רמת חלבונים בשתן נמוכה ככל הניתן. (לאחרונה פרוטאין בשתן באזור רמות 250-300 ומיקרואלבומין באזור ה- 120-150, קריאטנין תקין). בעת הפגישות עם הנפרולוג הוא שם את הדגש כאמור על תוצאות הפרוטאין והמיקרואלבומין, וכפונקציה של הערכים הללו מעדכן את מינוני הטיפול התרופתי. מעולם לא התייחסנו לנושא האריתרוציטים (לא הנפרולוג - וכפועל יוצא לא אני). לאחרונה רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לבירור אורולוגי (לדבריה - ליתר ביטחון) עקב עליה ברמת האריתרוציטים בשתן - וזו הפעם הראשונה שהתוודעתי לנושא. האורולוג הסתכל בהיסטוריה הרפואית בחטף, אמר שזה חלק מהמעקב והטיפול הנפרולוגי וטען שמבחינה אורולוגית אין צורך לבצע שום בירור נוסף (אציין שלא חשתי בכאבים או צריבות והשתן אינו דמי). בעבר הערכים של האריתרוציטים נעו בין 60 ל-150 (ואז שוב חזרה ל-60), ואילו הפעם בבדיקה התקבל ערך אריתרוציטים 300 (כאשר באותה הבדיקה גם ערכי החלבונים עלו, אך לא יותר מבעבר) - וזה מה שגרם לרופאת המשפחה לשלוח אותי להתייעצות אורולוגית. שאלתי: 1. האם ערכי האריתרוציטים הנוכחיים (300~) מייצגים עליה משמעותית, או שמא זה ערך סביר במסגרת העליות והירידות ברמות החלבונים? 2. באופן כללי יותר - האם ערכי האריתרוציטים משתנים באופן פרופורציוני (או לכל הפחות באותה מגמה) להשתנות החלבונים? (מה שמדאיג אותי זו למעשה העלייה החדה יותר של ארותרוציטים והגעתם לרמות שלא הגיעו בעבר, בעוד גם החלבונים עלו אך באופן פחות חד) 3. מחוסר ההתייחסות של הנפרולוג לרמת האריתרוציטים אני יכול להסיק שהטיפול במיקרוהמטוריה הולך יד ביד ובאופן מקביל לטיפול בפרוטאינוריה (כלומר לא מצריך התייחסות נפרדת) ולמעשה שתי התופעות הנ"ל מהוות שני ביטויים של אותה בעיית יסוד ולכן מטופלות כמקשה אחת? 4. האם יש לשקול בירור אורולוגי יותר מקיף? ד"ר סוטנדורף וד"ר קלוק - בן בסט, תודה רבה על הזמן והסבלנות הרבה שלכן ותשובותיכן המקיפות לכל השואלים!
ראשית המטוריה מיקרוסקופית פרסיסטנטית (כרונית מתמשכת) היא אף פעם לא "תקינה". אין הבדל בין 25 ל300 תאים. אני מניחה שהנפרולוג שלך שמכיר אותך, את ההיסטוריה האישית והמשפחתית, לקח בירור ראשוני שהוא בדרך כלל מעבדתי והדמיית כליה והיה שבע רצון ממנו. ברור אורולוגי תלוי בגיל ובמחלות הרקע והטיפול בהן. גם אני לא חושבת שכעת יש מקום להרחבת הברור האורולוגי. על מנת להיות בטוחים בסיבת המטוריה על רקע מחלת כליה יש לבצע ביופסיית כליה. לא נהוג לבצע ביופסיה אם אין חשד להתקדמות של מחלת הכליות (תיפקודי הכליה תקינים, אין החמרה משמעותית בפרוטאינוריה) ואם לא עולה חשד למחלה סיסטמית שכן הטיפול לא ישתנה .בהסתמנות קלינית שקטה ויציבה הטיפול (למחלת הכליה) הוא הדרכה לאורכות חיים וטיפול תרופתי בתכשיר המעכב או חוסם את פעילות ציר רנין אנגיוטנסין אלדוסטרון . אין טיפול ספציפי להמטוריה והטיפול מכוון להורדת הפרוטאינוריה.
שלום. אני בת 29. בבדיקות האחרונות שעשיתי הועלה חשד ללופוס.(עקב פריחה כרונית ...והפלות..וגנטיקה ..וכו') בבדיקת שתן האחרונה שעשיתי הבחנתי שקיים בבדיקה חלבון 10 וכדוריות דם 0.3 . ממצאים אלו חיוביים בכל בדיקת שתן שאני עושה למעלה מחצי שנה. בעוד שבעבר הכל היה תקין האם יש קשר לממצא הנ"ל לבין החשד ללופוס? ומה עליי לעשות? יש לבצע בדיקות נוספות?
לופוס הינה מחלה היכולה לערב מערכות שונות בגוף, בין היתר בכליות. נוכחות כדוריות דם אדומות וחלבון בשתן אכן יכולים להעיד ל מעורבות כלייתית במחלה. יש לכמת את כמות החלבון המופרש בשתן באמצעות איסוף שתן ל 24 שעות ולפנות לנפרולוג בשאלת צורך בביצוע ביופסית כליה (לביקורת להגיע יחד עם כל בדיקות הדם המקיפות שאני מאמינה שביצעת במסגרת בירור הלופוס לאחרונה). הביופסיה חשובה שכן הממצאים בכליות חשובים לקביעת הטיפול התרופתי בלופוס.
שלום לפני 4שבועות הבן אושפז עם דלקת בכליות בשלב זה לאחר תהליך של בדיקות יש חוסר חמור בחלבון ונתרן הבחור הגיע במשקל 240 קג כיום הוא שוקל 256 קג כל גופו נפוח מבצקות ונוזלים שהחלו לצאת מכפות הרגלים הקראטין עלה ל2.7 מחר הוא אמור לעבור אנדוסקופיה עקב חשד לצליאק, לאור המצב אני ואימו מאד מודאגים, האם ניתן להביא לבית החולים רופא מומחה מתעמנו כמו כן נשמח לקבל את עצתכם אודה לתשובה מהירה
ראשית בוודאי שמותר לכם להביא רופא חיצוני אך יש לתאם זאת מול הצוות המטפל ונהלי בית החולים בו הוא מאושפז. יש הרבה חסרים במידע שמסרת לא ברור הרקע הרופאי ומהלך המחלה,בדיקות מעבדה וכ"ו. אומר רק שמצבו של בנך נשמע חמור ושלא ניתן לתת מענה בייעוץ אינטרנטי. אני הייתי ממליצה לך ראשית לשבת ולשוחח עם רופא בכיר במחלקה מהמטפלת ולהבין מהם מה הם חושבים. בעודף נפח כזה משמעותי סביר להניח שיציעו לכם טיפול בדיאליזה לצורך פינוי נוזלים כחלק מטיפול אקוטי. לאחר שמתייצב מצבו ואם אפשרי טכנית (אם אין השמנת יתר חריגה ברקע) סביר להניח שתבוצע ביופסיית כליה. בהצלחה
שלום דר הילה סטנדורף תודה לגובתך המהירה ובכן לטענת הרופאים במחלקה עקב עובי השומן על גופו לא ניתן לקחת ביופציה מהכיליה לא ניתן לעשות דיאליזה עקב קושי לזהות את כלי הדם לחיבור למכשיר הדיאלזה,הדמית סיטי מאחר והמיטה מוגבלת ל200 קג וגופו לא עובר בפתח המכשיר כמו כן לא הצליחו לקבל תמונה ברורה באולטראסאוד אקו לב, הבוקר עבר אנדוסקופיה לשלילת ציליאק והיום החלו לדבר על שיחררו הביתה אשמח לשמוע את דעתך תודה דוד
כפי שד"ר סוטנדורף ציינה המקרה מורכב מדי ליעוץ אינטרנטי. בטוחה שנפרולוג מעורב במקרה הסבוך וכדאי להפנות אליו את שאלותיך. אם יש חשד למצב הנקרא תסמונת נפרוטית, מניחה שנשלחו כל בדיקות הדם והשתן האפשריות שעשויות לעזור לאבחנה בעקיפין. לעיתים לוקח זמן עד שהתשובות מתקבלות. הטיפול בינתיים הינו תסמיני לטיפול בעודף הנוזלים הניכר ממנו סובל באמצעות תרופות משתנות. אם התרופות המשתנות לא מספקות ולא יהיה מנוס אלא לעשות דיאליזה, ישנן דרכים שונות להחדרת צנתר לדיאליזה, גם באנשים עם עודף משקל קיצוני. נכון שזה קשה ומסובך יותר. בנוגע ל- CT - איני יודעת מהי האינדיקציה לביצוע הבדיקה אך גם כאן, במידה ואכן יש הכרח רפואי - ניתן לבצע את הבדיקה במכון הוטרינרי בבית דגן. יתכן והרופאים סברו שאינה הכרחית, וזה לגיטימי. בהצלחה בבירור ובטיפול.
