אלטרואיזם

היו כמה מקרים כאלה בחודשים האחרונים וארחיב על כמה שאוכל מהם : - אני בחוג חברתי , שם יש מישהו שאני לא יודע מה עובר עליו בתקופה האחרונה, שלדעתי יש לו יותר מדי תעוזה והוא מתחצף ומעליב. בקבוצת הווצאפ הפרטית של החברים בחוג אני בס"ך דנתי בשאלות האם לקחת כדור שינה זה משפיל, האם ניתן בפלאפון שלי לעשות העתק הדבק של הודעה ליותר מ-5 קבוצות ווצאפ ( הוא רשם לי שעדיף בשבילי שלא בצירוף המילה " חחח " ) והאם להעלות תמונה של מישהי עם פנים או בלי פנים בביקיני או בעירום בלא הסכמתה, ביקשתי רשות לשתף בקבוצת הווצאפ הזו תמונות וסרטונים של גברים בלי חולצה ובחורות בחזייה ותחתונים ועירום ולשלוח הודעות ולהקליט הקלטות בנושאים האלה, והצעתי שכל יום כל אחד משם יעלה שם מין פינה כזאת של העשרה וייעוץ בלי שכר.רק הודעתי שם שאני נועל את הפלאפון בשביל שהוא לא ייגמר לי. סיפרתי שם גם על אישה שחסמה אותי מקבוצות ווצאפ ושהיא רשמה באחת מקבוצות הווצאפ הללו שבו אני הייתי חבר שאני צריך פסיכיאטר כי רשמתי בווצאפ שלה שבשנת 2006 אצבע אחרת ברגל שלי נפגעה ולא אותה האצבע שחוויתי בה שבר קטן לפני כ - שבועיים וגם רשמתי בקבוצת הווצאפ של החוג שאני לא יודע אם היא מנהלת קבוצת הווצאפ ממנה היא העיפה אותי ושלדעתי היא " מחפשת אותי " ( = ביטוי כזה שבא להגיד שהיא עורבת לי על כל טעות שאני עושה). הבחור סיים את השיחה במילה " כמה חפרת ". הבן אדם הזה גם ככה חסם אותי בווצאפ שלו ( בגלל סיבה אחרת, לא ניכנס לזה עכשיו ) אז התרעתי למדריך החוג שאם הוא לא ידבר אל ליבו של אותו גבר כדי שיחזיר אותי לקבוצת הווצאאפ שלו אז אני לא יסלח לאותו גבר ושאם הוא ( המדריך ) לא יעשה לי את הג'סטה הזאת אותו איש יהיה מחוק אצלי ושהוא ( המדריך ) לא יבוא אליי אחר כך בטענות שאני לא מתקשר עם אותו גבר. שלחתי לו ( למדריך ) את אותה ההתכתבות ביני לבין אותו בחור, ביקשתי ממנו לשפוט האם התנהלותו של אותו בחור הגיונית ומכבדת. והוא לא מתייחס לדבריי. בינתיים גם הודעתי על ההסרה למישהו אחר שחבר בחוג ורשמתי לו שאותו איש עבר את כל גבול הטעם הטוב וגם הוא לא מתייחס. החוג מתחדש ביום שני הקרוב בערב. במקרה השני, מנהלת קבוצת ווצאפ ארצית אחרת הסירה אותי כי לדעתה שאלתי גם כן שאלות בנושאים שלשיטתה אינם מתאימים לתחומי הידע של הקבוצה : בנוסף לנושאים שהעליתי בקבוצת הווצאפ של החוג העליתי שם שאלות רפואיות, בנושא ייעוץ מיני והתייעצתי שם בנוגע לאיזה מצבים דורשים פסיכיאטר או אפוטרופוס. היא הסבירה לי שחברי קבוצת הווצאפ שלה התלוננו - אכן התלונות שם היו : " מגעיל ", " אנחנו לא חפץ " , אתה לא היית רוצה שיעלו תמונה אינטימית שלך " , " תחשוב לפני שאתה מדבר ! " , " אני מקווה שאתה לא אבא כי בתור עובדת ברווחה הייתי מודאגת ", " מטרידן ! " , " מביך ! " , " אלה שאלות לא נעימות ! " , " אתה מציף על שטויות ! " , " בזכותכם הוא לא ייכנס לכלא ! " ו - " אני מזועזעת ". לשיטתה של המנהלת הזו כמה פעמים חזרתי על אותן הטעויות, שזה לא מתאים שהיא צריכה להסביר לי תכופות את הכללים של קבוצת הווצאפ שלה ושבגלל שאני לא בקיא בהם , לא כמו רוב האנשים , אז מקומי לא אצלה. רשמתי לה שאני יכול לתרום , כי אני אני מאוד אלטרואיסט , לקבוצת הווצאפ שלה בכך שאפילו אעשה את הפינה בהתנדבות, ללא תמורה כספית כמובן. שאני אשתדל להתנהל כראוי ושאלתי אותה בפרטי כמה הודעות היא מצפה שאשלח ביום מול כולם ושמאוד חשוב לי המקום שלי שם. והיא לא הגיבה לדברים האלה, למרות שהיא שמרה שלא אפגע משאר חברי קבוצת הווצאפ שלה. בינתיים פניתי לשאר המנהלים של קבוצת הווצאפ הזו והוא הכניס אותי לקבוצת ווצאפ שאני לא בטוח שהיא בדיוק אותה קבוצת הווצאפ. לדעתי עוד יותר השתפרתי לאחרונה ואני שואל רק את המנהלים של הקבוצות של הווצאפ בפרטי על מה ניתן לרשום בקבוצות שלהן ומה ניתן לשתף שם ואני נוטה למחוק מייד הודעות שאני חושש שהן לא מתאימות או שחוזרות על עצמן ! אני באמת לא חושב שאני צריך לעסוק בהסרות והסילוקים האלה... הזמן שלי יקר כמו של כל אחד אחר. כמה אתם ממליצים לי הודעות לשלוח לכל קבוצת ווצאפ ביום וכמה הודעות ברצף ? רק מנהל אחד של קבוצת וווצאפ אחת בינתיים ידע לנקוב במספר האידיאלי של הודעות שהם מצפים ממישהו לשלוח. ברור שאני לא הייתי רוצה שיפרסמו תמונה שלי עושה סקס, בעירום ואפילו כנראה בלי חולצה ( כי יש לי קצת פגמים ) , אבל לי אין אספרגר וחוץ מזה יש קבוצות ווצאפ שאני חבר בהן שכן אני מעלה דברים גם של עירום וגם של סקס , לא רק של בני אדם בבגד ים ! * יש לציין שמנהלת הקבוצה הארצית ( המקרה השני ) רשמה לי בפרטי שהיא שוקלת להסיר את אותה אישה שרשמה שאני צריך פסיכיאטר בגלל השבר באצבע ושניינו רשמנו אחד לשנייה שאם אני צריך פסיכיאטר זה בגלל סיבות אחרות בכלל. היא כל הזמן מייעצת לי לפנות לטיפול פסיכולוגי למרות שאני רושם לה שוב ושוב שאני לא רוצה פסיכולוג ושני אנשים משתי קבוצות ווצאפ אחרות שהזכרתי בפוסט העירו לי שככה לא אמצא בת זוג אבל שאני לא צריך עצות בטח לא כאלה שלא קשורות לחיי האהבה. כמו כן יש לציין, שאני מקפיד למחוק הודעות שאני שולח בטעות פעמיים ושאני חושב שאם משהו פלילי - זה שיתוף תמונה או סרטון של מישהי שמתפשטת או מתעלסת והיא גרה בחו"ל ומישהו רשם לי אבל אני לא יודע אם זה נכון שאפילו לבקש רשות לפרסם דבר כזה זה פלילי. תגובות תומכות שקיבלתי - היו כאלה שטענו שמדובר שאותו גבר בווצאפ של החוג הוא גועל נפש ואחרת רשמה לי שגם אותה העיפו פעם ומישהו אחר מאותה קבוצת ווצאפ שהסירו אותה ממנה שהוא בעל השפעה עזר לזה לחזור לשם. איך לנהוג ?

אביב יקירתי, נשבר לי הלב, לפני שבוע בדיוק כתבת הודעה פתוחה ומזמינה ולבבית כל-כך, ואפילו הכותרת שלה ('הפורום בשבילי') מאד מאד נוגעת. אותה הודעה שהסיפור איתה הפך להיות אומלל עבורך. וכל כך כל כך מובנת האכזבה העמוקה והפגיעה. אתנצל אם טעיתי. אני תוהה האם ישנה דרך לפצות קצת או לתקן. גם אני חפצתי (מאד) שיצמח משם עץ מרובה ענפים וינצו עלעלים. ואודי, אתמול איפשרת הרבה עצים כאלה וזה נהדר ומקסים. ואנא, יקירתי, הרגשתי גם שאת קצת הודפת. מבקשת ודוחה בה בעת. ראי, גם אני תופסת את עצמי כאדם שמעניק לסביבה באופן יחסי באכפתיות אמיתית, אך לא אלטרואיזם כפייתי הקרבתי מוגזם. גם אני זקוקה לעזרה מאחרים. אבל כל אחד יכול לתת דבר מסוים. ואולי זה הדבר שניתן לנסות לבקש, גם הוא הוא רחוק מהציפייה הפנימית הגדולה שלי. למשל, היו, אולי עוזרים לי כלכלית, אבל בשום אופן לא כסף לטיפול וגם לא למען בעלי החיים שאני מטפלת בהם. היו, אולי נותנים לי כסף לנסיעה לטיול. כסף לניתוח גופני פיזי חיוני. משהו כזה. אוי, גלשתי קצת. ובחיית, לא פייר, בטח שאת חלק כאן, ובטח שתומכים גם בך ומצטרפים למעגל. את אחת הדומיננטיות. אודי - מסכים? וכמובן שלא מתווכחת עם ההרגשה שלך העוצמתית. גם היא שרירה וקיימת ויש לה הכי מקום. שלך, סוריקטה

קראתי בשום אופן לא טעית .. ומדבר , אז את נווה המדבר מים חיים בו . ובעידן האינטרנטי אז את הנקודה הזו שאני נמצאת בה עכשיו בתנוחה מוזרה כדי לקבל קליטה ולכתוב לך .. כמה כואב לי שההודעה שלך נשארה אדומה כל השבת ..סליחה יקרה באמת... ובקשר להודעה האומללה הזו ,הרבה חומר לטיפול אבל אני לא הדפתי כתבתימלך שםנשזה בסדר יכולים לכתוב למטה ...אולי כי הרגשתי מובך להעתיק שוב ...בכל מקרה ברור וגם כתבתי שעוצמות הפגיעה הם לא מכאן ...אוהבת אותך המוני המונים

גידי , שאלה קצת מוזרה אך אשמח לתשובה --- איך אוכל לדעת מתי באמת מזלזלים בי ומתי זו רק הרגשה שלי הנובעת מרגשי הנחיתות או מדימוי עצמי נמוך? לא יודעת מתי יכולה לסמוך על עצמי. תודה רבה ושיהיה לך לילה שלוו.

תודה רבה על מילותיך המסבירות ומרגיעות. יש דרך ללמוד איך לוותר על הצורך להיות נאהבת? או איך להרגיש בכלל אהובה? תודה וסליחה ששוב שואלת...

ברכות על פתיחת הפורום! אני מגדירה את עצמי פרפקציוניסטית - אמנם לא ברמה פתולוגית שתמנע ממני לנסות לעשות דברים "שמא לא יהיו מושלמים" אבל אני משקיעה אנרגיה רבה מאוד בלעשות כל שביכולתי שהדברים שאני תופסת שאני אחראית עליהם יצאו הכי מוצלחים/שלמים/מושלמים שאני יכולה.כאשר אני זו ש"משלמת את המחיר" יש לי פחות בעיות עם עצמי (למרות הזמן שזה לוקח ולמרות המתח). הבעיה מתחילה בעיקר כאשר מעורבים אנשים נוספים בסיטואציה - אז השליטה שלי על הצורה שבה הם מתפקדים היא מוגבלת ויש לי נטייה לא לסמוך, להתאכזב,ולקחת כמה שיותר דברים על עצמי. אני יודעת שזה לא טוב וכמובן שבתחומים שונים בחיים זה מתבטא אחרת. עכשיו אני בזוגיות ואני פתאום תופסת שאני רואה את הזוגיות שלי בתור סוג של פרוייקט - פרוייקט שצריך להצליח ושבו אני צריכה להצטיין. ברמה הקוגניטיבית אני מודעת לזה שזה לא תקין אבל זה מגיע ממקום רגשי כלשהו ואולי גם תפיסתי (יש לי דימוי עצמי נמוך באשר ליכולותי לקיים קשר יציב ובריא - בגלל דברים מהעבר). אני לא מצליחה להשתחרר מזה! וכאשר בן הזוג שלי לא "ממלא את חלקו" בפרוייקט המשותף שלנו או כשהוא לא מתנהג באופן שאותו אני תופסת כמועיל לקשר ("לפרוייקט") אני נתקפת בכעס. במקביל אני גם מרגישה אומללה כי אני לא מרשה לעצמי להביע את אותו הכעס - גם כי אני יודעת איפהשהו שהוא מוגזם וגם כי אני חושבת שזה לא יועיל ליחסים. הכעס יכול להיות על הדברים הכי שטותיים בעולם שלא נכון לדעתי בכלל להעלות.האם יתכן פרפקציוניזם בזוגיות/חוויות רגשיות? מה אפשר לעשות כדי "להרגיע"?

התשובה שלך נסכה בי הרבה אופטימיות. התחלתי לאחרונה לקרוא את הספר החדש של ד"ר טל בן-שחר שעוסק כולו בפרפקציוניזם. גם זה נותן משהו מעניין לחשוב עליו.. שוב תודה הפרפקציוניסטית