ד"ר שלום. לקחתי שנים רבים קלונקס 2 מ"ג כל יום נגד התקפי פאניקה היות ומספר SSRI לא עזרו. כעת הקלונקס הפסיק גם הוא לעזור ופניתי לפסיכיאטר אשר המליץ לנסות ונלפקסין XR במינון 225 מ"ג ובמקביל לרדת בקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. חלפו חודשיים ואני חווה ממש חרדות חזקות אשר אני מתרשם שהן מגיעות כתופעה של גמילה מהקלונקס הממכר. האם חודשיים הוא פרק זמן סביר לייחס לתופעת גמילה כתוצאה מהפחתת מינון קלונקס? איך יודעים האם מדובר בתופעת גמילה או חזרה של הפרעת הפאניקה הבסיסית?
שלום יוסי. לא סביר שתסבול מתסמיני גמילה חזקים כחודשיים לאחר הורדה הדרגתית של מנון קלונקס מ-2 מ"ג ל-1 מ"ג. תסמיני גמילה הינם בדרך כלל לא ספיפיים וכוללים מתח פנימי, רעד, עצבנות כללית והפרעות שינה. תסמינ חרדה הקשורים להפרעת חרדה אמורים להזכיר לך את תסמיני החרדה המקוריים ובד"כ יתבטאו בהתקפי פאניקה עם תחושות של פחד מוות או פחד להשתגע וכן חרדת ציפייה. בהצלחה
ראיתי אתמול על הפרעה הזאת ואני יודעת שאני סובלת מזה. ולא מסוגלת להינות מחיי בגלל זה. קיבלתי כמה כאפות חזקות מהחיים 2 אנשים יקרים לי נפטרו אנשים שאהבתי פגעו ועזבו. מאז התפתחה אצלי ההפרעה של מחשבות נוראיות שעולות לי בראש. על דברים ממש רעים...ואז כדי להירגע אני עושה טקס שגוזל את זמני ומרגיע מעט ושוב החרדה עולה. אני ממש לא נהנת מהחיים אני מרגישה כמו שורדת היום טוב מחר אי אפשר לדעת. אפילו החתונה שלי לא עשתה לי אושר אלא היתה לי חרדה איומה שיקרה משהו ברצפת האולם והאורחים ימותו כמו שקרה בעבר. הלכתי לטיפול ולא הצלחתי להתמיד בתרגול.בבקשה תני לי תקווה ראית פעם מקרה כמוני שחזר לחיות חיים טובים???הטיפול מפחיד הוא רוצה שאחשף לפחדים שלי איך אפשר? בעבר כן חשבתי מחשבות טובות אבל המציאות היתה אחרת ומתוך הפגיעות הזאת פיתחתי את ההפרעה. מה היית ממליצה לי שאני לא מסוגלת להתמיד עם הטיפול? החרדה באה כמו גל גדול שהופכת אותי
היי רביד, כשמתמידים בטיפול בהחלט רואים תוצאות! התשובה לשאלתך נמצאת ממש בגוף השאלה- לא התמדת בטיפול ולכן את ממשיכה לסבול. אולי צריך לברר את הסיבות לחוסר ההתמדה, ולעבוד עליהן אם אפשר. אולי את פוחדת מהחשיפה. חשוב לדעת, שהיא מבוצעת בצורה הדרגתית ולא נחשפים לפחד הגדול ביותר באופן מיידי. בנוסף, מניסיוני, אנשים עברו את החשיפה בצורה הרבה יותר קלה ממה שציפו. כשנמנעים ממשהו יותר מדי זמן, זה בונה חרדת ציפייה שאינה פרופורציונלית כלל לאירוע עצמו (החשיפה), שבפועל הוא הרבה פחות מפחית. בכל מקרה, אין לך מה להפסיד אם תפני לטיפול, זוהי איכות החיים שלך ולא כדאי לך להתפשר עליה, לדעתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי אודי, בתוקף תפקידי כמאמן מנטאלי של ספורטאים אני עובד על תרגיל מיוחד, הקלטה בת 90 שניות, שמטרתו לגרום לכדורגלנים שלי לעלות למגרש ללא חשש ולהביא את היכולת שלהם מהאימונים למשחקים שבאמת קובעים. כל אלה מובילים ל"משחק על בטוח", הורדת ראש אחרי טעויות ויציאה מריכוז, תשומת לב יתרה לגורמים חיצוניים שלא בשליטת השחקן ("מה המאמן חשב על זה?") ובאופן כללי, יכולת נמוכה ומשחק חסר השראה. החששות שלהם נעות סביב "מה יאמרו עלי?" (מאמן, הורים, קהל, חברי קבוצה וכו'), מה יקרה אם לא אצליח בפעולה מסוימת והצבת ציפיות מוגזמות מעצמן (לא לעשות טעויות!, לכבוש לפחות צמד!). במסגרת הגרסה הראשונה הכנסתי למוצר טכניקות נשימה, שכנוע עצמי, מיקוד שליטה פנימי, דמיון מודרך והמרצה. לאחרונה קראתי קצת על ה-CBT ועל ה-REBT, כמו גם על טכניקת הכוונה הפרדוקסיאלית של ו.פרנקל, האם אוכל להיעזר לדעתך גם בשיטות אלה לשיפור המוצר? המשוב כרגע מהחבר'ה הוא חיובי מאוד, אבל אני מרגיש בהחלט ניתן להרים את התרגיל למעלה ב-2-3 רמות. שאלתי היא האם לפי ניסיונך ניתן לשפר את התרגיל הקיים דרך הכילול של טכניקה מסוימת? idaidad
שלום עידן, אני לא כל כך מכיר את מה שאתה מדבר עליו. CBT זה משהו רחב מאוד שבוודאי קשור לביצועים ולחרדות ביצוע, כך שאני מניח שזה יהיה יעיל לשלבו - אם אתה מכיר את הנושא ויודע מה אתה עושה. לגבי חוות דעת על יעילות ואפקטיביות המוצר שלך בן 90 השניות - אין לי מושג. אתה אומר שזה יעיל ואני מקבל זאת. אני לא הצלחתי עד כה לטפל בחרדה ב- 90 שניות... אודי אודי
שלום רב אני בת 56 נשואה+ ועובדת במשרה מלאה. בריאה בדר"כ ,לא נוטלת תרופות קבועות.ראשית אציין שאני מאוד חוששת מרופאים ואינני הולכת לרופאים למעט מקרי חירום. את רופאת המשפחה שלי פגשתי פעמיים בתקופה של עשר שנים ובשאר המיקרים טופלתי דרך בעלי. בחצי שנה האחרונה הופיעה לי תחושה של גוש בגרון שהיתה מלווה בחרדת בליעה. לזה התלוו מחשבות וחשש מפני סרטן בגרון וכו. לאחר לחץ של בני משפחתי פניתי לרופאת המשפחה ועברתי בירור שכלל מצלמה אצל אף אוזן גרון וUS של בלוטה התריס שיצאו שליליות. התוצאות הסירו אמנם את החשש מפני סרטן אך נותרתי עם חרדת בליעה. לפני חצי שנה המשקל שלי היה יציב ועמד על 65 ק"ג וכעת ירדתי ל59. אני אוכלת מעט מאוד כל יום, יש לי חרדת ציפייה לפני האוכל , לועסת שעה לפני שאני בולעת ביסים קטנים. אני בוכה סביב האוכל ואיכות החיים שלי נפגעה משמעותית. בלחץ של בני משפחתי התחלתי לפני כשבוע ליטול ציפרלקס ואני שמה את כל התקוות בכדור. אני יודעת שלכדור לוקח כ 3 שבועות לעבוד, אך מה עלי לעשות עוד בנוסף? האם הבעיה מוכרת ? למי כדאי לפנות? תודה רבה מראש על התשובה
דינה בעייתך מוכרת ואפילו שכיחה למדיי . כסימפטום היא גם ניתנת לטיפול פסיכולוגי יעיל ודי מהיר יחסית. ממליץ שתיפני לפסיכולוג קליני המתמחה בטיפול בגישת ה-CBT (קוגנטיבי-התנהגותי) והיפנוזה (!). סביר שהפסיכולוג אף יסייע לך להבין ולשנות התמודדותך עם התשתית החרדתית המאפיינת אותך והניתנת לשינוי (!).